📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2401–2460

2401

והמקפח את שוקו – כאלו שוקו מכווצת.

↩ חזרה לטקסט
2402

אין נזקקין לו – כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
2403

שמות כ"ב, כד.

↩ חזרה לטקסט
2404

שמות כ"ב, כד.

↩ חזרה לטקסט
2405

שמות כ"ב, כד.

↩ חזרה לטקסט
2406

אין ממחין – אין מוחין ומעכבין בידם מליטול במתנות עניים.

↩ חזרה לטקסט
2407

דניאל י"ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
2408

המעשה – המביא את אחרים לידי מעשה צדקה.

↩ חזרה לטקסט
2409

ישעיה ל"ב, יז.

↩ חזרה לטקסט
2410

ממשכנין על הצדקה – מי שאינו רוצה ליתן נוטלין ממנו משכון.

↩ חזרה לטקסט
2411

אפילו בערב שבת – שיש פתחון פה לבעל־הבית לומר טרוד אני.

↩ חזרה לטקסט
2412

כפאו – הכריחו.

↩ חזרה לטקסט
2413

רבינא – גבאי צדקה היה.

↩ חזרה לטקסט
2414

לבני מחוזא וכו' – שעשירים הם.

↩ חזרה לטקסט
2415

קופה של צדקה – גבית ממון לקופה (לכיס) של צדקה.

↩ חזרה לטקסט
2416

בשנים – על ידי שני גבאים.

↩ חזרה לטקסט
2417

שררות – שלטון.

↩ חזרה לטקסט
2418

כדיני ממונות – שמתבררים לפני בית דין של שלשה.

↩ חזרה לטקסט
2419

לפרוש – להבדל ולגבות כל אחד בפני עצמו, שאין צדקה נגבית אלא בשנים, מפני החשד.

↩ חזרה לטקסט
2420

זה לשער וזה לחנות – והם רואים זה את זה.

↩ חזרה לטקסט
2421

מצא מעות – והרי הוא זוכה בהן לעצמו.

↩ חזרה לטקסט
2422

ארנקי – כיס.

↩ חזרה לטקסט
2423

היה נושה – הגבאי.

↩ חזרה לטקסט
2424

ופרעו בשוק – ושלם לו את המנה בשוק כשהוא עוסק בגבית צדקה.

↩ חזרה לטקסט
2425

פורטים – מחליפים מעות הצדקה, נותנים פרוטות, שמחלידות, ונוטלים דינרים.

↩ חזרה לטקסט
2426

ואין פורטים לעצמם – שלא יאמרו בזול פרטו.

↩ חזרה לטקסט
2427

תמחוי – תבשילין למאכל עניים.

↩ חזרה לטקסט
2428

ואין מוכרים לעצמם – שלא יאמרו בזול לקחו.

↩ חזרה לטקסט
2429

שתים שתים – שתי פרוטות בבת אחת.

↩ חזרה לטקסט
2430

אלא אחת אחת – שיהיו הכל רואים כמה יש ולא יחשדוהו בגנבה.

↩ חזרה לטקסט
2431

מר – רבה, רבו של אביי.

↩ חזרה לטקסט
2432

והתנה עליו – שיהיו המעות הבאות לשם גם לשאר עניים.

↩ חזרה לטקסט
2433

שכל הבא – כל מי שבא להטיל פרוטה לכיס.

↩ חזרה לטקסט
2434

על דעתי בא – שאחלק למי שאני רוצה.

↩ חזרה לטקסט
2435

אין מחשבין – אין תובעים מהם חשבון למי חלקו, שסתם גבאים נאמנים.

↩ חזרה לטקסט
2436

בהקדש – בנכסי הקדש.

↩ חזרה לטקסט
2437

הגזברים – הממונים על ממון הקדש.

↩ חזרה לטקסט
2438

ולא יחשבו וגו' – בבדק הבית כתוב.

↩ חזרה לטקסט
2439

מלכים ב', י"ב, טז.

↩ חזרה לטקסט
2440

יצור וימנה – את הכסף לפני מסירה ליד הגזבר.

↩ חזרה לטקסט
2441

מלכים ב', י"ב, יא.

↩ חזרה לטקסט
2442

מגבאי צדקה – שמביאים את אחרים למצוה.

↩ חזרה לטקסט
2443

ולא ממחלקי צדקה – שהצדקה מתחלקת לעניים עפ"י אומדנא, לפי שיעור הצורך של כל אחד, ופעמים המחלק מטה לטובת עני קרובו.

↩ חזרה לטקסט
2444

תהלים ק"ו, ג.

↩ חזרה לטקסט
2445

להתפרנס – מן הצדקה.

↩ חזרה לטקסט
2446

שבשתה של אשה – לא נשואה.

↩ חזרה לטקסט
2447

דברים ט"ו, ח.

↩ חזרה לטקסט
2448

תחת ישמעאל – מוטב להיות תחת רשות ישמעאל (הערביים).

↩ חזרה לטקסט
2449

אדום – רומי.

↩ חזרה לטקסט
2450

חבר – פרסיים.

↩ חזרה לטקסט
2451

ולא תחת ת"ח – שהפוגע בכבודו ענשו מרובה.

↩ חזרה לטקסט
2452

ולא תחת יתום ואלמנה – שהעונש על צערם חמור ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2453

לא היה שמואל אצלו – ולא ידע היכן הניח אביו את כסף היתומים.

↩ חזרה לטקסט
2454

באמת הריחים – בחור, מקום מושב אבני הריחים.

↩ חזרה לטקסט
2455

עליונים ותחתונים – כספים עליונים ותחתונים.

↩ חזרה לטקסט
2456

מפני מה עשית כך – הנחת של היתומים באמצע.

↩ חזרה לטקסט
2457

יגנבו משלנו – העליונים.

↩ חזרה לטקסט
2458

תאכל הקרקע – תשחית ותבלה את הכספים התחתונים.

↩ חזרה לטקסט
2459

שכר כותבים – סופרי תורה תפלין ומזוזות.

↩ חזרה לטקסט
2460

מתורגמנים – מתרגמי הדרשות לפני הקהל.

↩ חזרה לטקסט