📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#630

יג. גַּבָּאֵי־צְדָקָה

שכג "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד"2407 – אֵלּוּ גַּבָּאֵי־צְדָקָה (ב"ב ח:).

שכד אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמָּעַשֶׂה2408 יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"2409! (שם ט.).

שכה אָמַר רַב נַחֲמָן אָמַר רַבָּה בַר אַבָּהוּ: מְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה2410 אֲפִילוּ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת2411.

רָבָא כְּפָאוֹ2412 לְרַב נָתָן בַּר אַמִּי וְנָטַל מִיָּדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִצְדָקָה (שם ח.).

שכו גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִים מִן הַנָּשִׁים דָּבָר מֻעָט אֲבָל לֹא דָבָר מְרֻבֶּה.

רָבִינָא2413 נִזְדַּמֵּן לְבֵי־מְחוֹזָא2414, בָּאוּ הַנָּשִׁים שֶׁל בֵּי־מְחוֹזָא וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב וּצְמִידִים. קִבֵּל מֵהֶן. אָמַר לוֹ רַבָּה תוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: הֲרֵי שָׁנִינוּ, גַּבָּאֵי צְדָקָה מְקַבְּלִים מֵהֶן דָּבָר מֻעָט אֲבָל לֹא דָּבָר מְרֻבֶּה! אָמַר לוֹ: אֵלּוּ לִבְנֵי־מְחוֹזָא דָּבָר מֻעָט הֵם (ב"ק קיט.).

שכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה2415 נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם2416 וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה. "נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם" – שֶׁאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרוּת2417 עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנָיִם, "וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלשָׁה" – כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת2418 (ב"ב ח:).

שכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵינָם רַשָּׁאִים לִפְרוֹשׁ2419 זֶה מִזֶּה, אֲבָל פּוֹרֵשׁ זֶה לַשַּׁעַר וְזֶה לַחֲנוּת2420.

מָצָא מָעוֹת בַּשּׁוּק2421, לֹא יִתְּנֵן בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנְקֵי2422 שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵן.

כַּיּוֹצֵא בוֹ: הָיָה נוֹשֶׁה2423 בַּחֲבֵירוֹ וּפְרָעוֹ בַשּׁוּק2424, לֹא יִתְּנֵם בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָם לְתוֹךְ אַרְנְקֵי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיָּבֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גַּבָּאֵי צְדָקָה, שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, פּוֹרְטִים2425 לַאֲחֵרִים וְאֵין פּוֹרְטִים לְעַצְמָם2426. גַּבָּאֵי תַמְחוּי2427, שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, מוֹכְרִים לַאֲחֵרִים וְאֵין מוֹכְרִים לְעַצְמָם2428. מָעוֹת שֶׁל צְדָקָה אֵין מוֹנִין אוֹתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם2429 אֶלָּא אַחַת אֶחָת2430 (שם).

שכט אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיָה עוֹשֶׂה מָר2431 שְׁנֵי כִיסִים, אֶחָד לַעֲנִיֵּי הָעִיר וְאֶחָד לִשְׁאָר עֲנִיִּים; כֵּוָן שֶׁשָּמַע מַה שֶּׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב תַּחֲלִיפָא בַּר אַבְדִּימֵי: "עֲשֵׂה כִיס אֶחָד וְהַתְנֵה עָלָיו"2432, אַף הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כִּיס אֶחָד וְהִתְנָה עָלָיו. רַב אָשֵׁי אָמָר: אֲנִי אַף לְהַתְנוֹת אֵינִי צָרִיךְ, שֶׁכָּל־הַבָּא2433, עַל דַּעְתִּי בָּא2434, וַאֲנִי נוֹתֵן לְמִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה (שם ח, ט).

של שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְחַשְּׁבִין2435 בִּצְדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה וְלֹא בְהֶקְדֵּשׁ2436 עִם הַגִּזְבָּרִים2437, וְאַף עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ2438 אֶת־הָאֲנָשִׁים אַשֶׁר יִתְּנוּ אֶת־הַכֶּסֶף עַל־יָדָם.. כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים"2439.

אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אַף־עַל־פִּי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ לְאָדָם גִּזְבָּר נֶאֱמָן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָצוּר וְיִמְנֶה2440, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ… וְנָתְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן"2441 (שם ט.).

שלא אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגַּבָּאֵי צְדָקָה2442 וְלֹא מִמְּחַלְּקֵי צְדָקָה2443 (שבת קיח:).

שלב כָּל־שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה וְאֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֵיהֶם (קיד' עו.).