📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#631

יד. גִּדּוּל יְתוֹמִים וּפִדְיוֹן־שְׁבוּיִם

שלג "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת"2444 – אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָם (כת' נ.).

שלד כָּל־הַמְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ (סנה' יט:).

שלה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לְהִתְפַּרְנֵס2445 – מְפַרְנְסִין אֶת־הַיְתוֹמָה וְאַחַר־כָּךְ מְפַרְנְסִין אֶת־הַיָּתוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְחַזֵּר.

יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לִנָּשֵׂא – מַשִּׂיאִין אֶת־הַיְתוֹמָה וְאַחַר־כָּךְ מַשִּׂיאִין אֶת־הַיָּתוֹם, מִפְּנֵי שֶׁבָּשְׁתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה2446 מְרֻבָּה מִשֶּׁל אִישׁ (כת' סז).

שלו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יָתוֹם שֶׁבָּא לִשָּׂא – שוֹכְרִין לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִין לוֹ מִטָּה וְכָל־כְּלֵי־תַשְׁמִישׁוֹ וְאַחַר־כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ"2447 (שם:).

שלז אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: תַּחַת יִשְׁמָעֵאל2448 וְלֹא תַּחַת אֱדוֹם2449; תַּחַת אֱדוֹם וְלֹא תַּחַת חַבָּר2450; תַּחַת חַבָּר וְלֹא תַּחַת תַּלְמִיד־חָכָם2451; תַּחַת תַּלְמִיד־חָכָם וְלֹא תַּחַת יָתוֹם וְאַלְמָנָה2452 (שבת יא.).

שלח יְתוֹמִים לָאו בְּנֵי כַפָּרָה הֵם.

יְתוֹמִים לָאו בְּנֵי מְחִילָה הֵם (ב"ק מ.; ב"מ כב:, פסח' נ:).

שלט אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים. כְּשֶׁמֵּת לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל אֶצלוֹ2453. הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ: בֶּן אוֹכֵל מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים. הָלַךְ שְׁמוּאֵל אַחֲרָיו לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. – – – אָמַר לוֹ: מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ: טוֹל אוֹתָן בְּאַמַּת־הָרֵחָיִם2454; עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים2455 שֶׁלָּנוּ וְאֶמְצָעִים שֶׁל יְתוֹמִים. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּך2456: אָמַר לוֹ: אִם יִגְנְבוּ – יִגְנְבוּ מִשֶּׁלָּנוּ2457; אִם תֹּאכַל הַקַּרְקַע2458 – תֹּאכַל מִשֶּׁלָּנוּ (בר' יח:).

שמ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם: שְׂכַר כּוֹתְבִים2459 וּשְׂכַר מְתֻרְגְּמָנִים2460 וּשְׂכַר יְתוֹמִים2461 וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת־הַיָּם2462 (פסח' נ:).

שמא אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים מֻתָּר לְהַלְווֹתָן בְּרִבִּית. אָמַר לוֹ רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם שֶׁיְתוֹמִים הֵם אַלְעִיטֵם אִסּוּר? – יְתוֹמִים שֶׁאוֹכְלִים מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם יֵלְכוּ אַחֲרֵי מִי שֶׁעֲזָבָם2463! (ב"מ ע.).

איור מלווה לסיפור: ר' אלעזר איש ברתותא כשראוהו גבאי צדקה נתחבאו מפניו, שכל־מה שהיה אצלו היה
איור מלווה · ר' אלעזר איש ברתותא כשראוהו גבאי צדקה נתחבאו מפניו, שכל־מה שהיה אצלו היה

שמב רַ' אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא כְּשֶׁרָאוּהוּ גַבָּאֵי צְדָקָה נִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו, שֶׁכָּל־מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ הָיָה נוֹתֶן לָהֶם. פַּעַם אַחַת עָלָה לַשּׁוּק לִקַּח נְדוּנְיָא לְבִתּוֹ. רָאוּהוּ גַבָּאֵי צְדָקָה וְנִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו. הָלַךְ וְרָץ אַחֲרֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: "מַשְׁבִּיעֲכֶם2464 אָנִי – בַּמָּה עֲסַקְתֶּם?" אָמְרוּ לוֹ: בִּנְדוּנְיָא2465 שֶׁל יָתוֹם וִיתוֹמָה. אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה2466, שֶׁהֵם קוֹדְמִים לְבִתִּי. נָטַל כָּל־מַה שָּׁהָיה בְיָדוֹ וְנָתַן לָהֶם. נִשְׁתַּיֵּר אֶצְלוֹ זוּז אֶחָד, הָלַךְ וְלָקַח בּוֹ חִטִּים, הֶעֱלָן וּנְתָנָן לַמְּגוּרָה2467. בָּאָה אִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לָהּ לְבִתּוֹ: מַה הֵבִיא לָךְ אָבִיךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל־מַה שֶּׁהֵבִיא הֶעֱלָה לַמְּגוּרָה. עָלְתָה וּבָאָה לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת הַמְּגוּרָה. רָאֲתָה שֶׁהַמְּגוּרָה מְלֵאָה חִטִּים וְהֵן מְבַצְבְּצוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּצִנּוֹר הַדָּלֶת2468, וְאֵין הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת מֵחֲמַת הַחִטִּים. הָלְכָה בִתּוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמְרָה לוֹ: בּוֹא וּרְאֵה, מֶה עָשָׂה לְךָ אוֹהֲבֶךָ2469! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ2470 עָלָיִךְ וְאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא כְאֶחָד מֵעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל (תענ' כד.; ע"י).

––––––––

שמג אִפְרָא־הוֹרְמִיז אִמּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר־מַלְכָּא שִׁגְּרָה אַרְנְקֵי2471 שֶׁל דֵּינָרִים לְרַב יוֹסֵף וְאָמְרָה לוֹ: יְהֵא זֶה לְמִצְוָה גְדוֹלָה. הָיָה יוֹשֵׁב רַב יוֹסֵף וּמְעַיֵּן בַּדָּבָר: "מִצְוָה גְדוֹלָה" אֵיזוֹהִי? אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: מִשֶּׁשָּׁנָה רַב שְּׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: "אֵין פּוֹסְקִים צְדָקָה עַל הַיְתוֹמִים אֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִם" – הֲרֵי שֶׁ"מִּצְוָה גְדוֹלָה" פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם הִיא (ב"ב ח.).

שמד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם מִצְוָה גְדוֹלָה הִיא? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי"2472 – וְאָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַמְאֻחָר בְּפָסוּק זֶה קָשֶׁה מֵחֲבֵרוֹ2473 (שם:).