📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2101–2160

2101

עשרה קבים – כלו' הרבה מדות.

↩ חזרה לטקסט
2102

תשעה נטלו עבדים – שרוב עבדים שטופים בשינה.

↩ חזרה לטקסט
2103

בהפקירא – בלא עול מוסר ודרך־ארץ.

↩ חזרה לטקסט
2104

מתמלכין – מתיעצים.

↩ חזרה לטקסט
2105

יהא בנדוי – בחרם, על שמזלזל בישראל.

↩ חזרה לטקסט
2106

חבר – תלמיד־חכם.

↩ חזרה לטקסט
2107

אין עומדין עליהם בשורה – לאחר מותם, כדרך המנחמים בשאר אבלים.

↩ חזרה לטקסט
2108

לאנפילון – חדר פנימי מחדרי הבית.

↩ חזרה לטקסט
2109

לטרקלין – החדר הגדול והמרווח שבבית.

↩ חזרה לטקסט
2110

שאתם נכוים בפושרין – במים חמים קצת; כלו' שמבינים אתם ברמז קל.

↩ חזרה לטקסט
2111

לכשרים – לבני אדם ישרים שאינם עבדים.

↩ חזרה לטקסט
2112

ואנוהו – דורש מלשון אני והוא; כלו' אעשה עצמי כמותו להדבק בדרכיו.

↩ חזרה לטקסט
2113

שמות ט"ו, ב.

↩ חזרה לטקסט
2114

ונתן לך רחמים וגו' – כלו' אם יהיו לך רחמים על אחרים ירחם הוא עליך.

↩ חזרה לטקסט
2115

דברים י"ג, יח.

↩ חזרה לטקסט
2116

שם כ"ז, כו.

↩ חזרה לטקסט
2117

שם י"ג, יח.

↩ חזרה לטקסט
2118

בידוע – ודאי.

↩ חזרה לטקסט
2119

מלאכי ג', כ.

↩ חזרה לטקסט
2120

המליך – השליט.

↩ חזרה לטקסט
2121

עם דמדומי חמה – בין השמשות.

↩ חזרה לטקסט
2122

זה הוא אבא־תחנה החסיד – וחלל שבת.

↩ חזרה לטקסט
2123

הזריח הקב"ה את החמה – שלא יצטער על חלול שבת.

↩ חזרה לטקסט
2124

שמואל א', ט"ו, ג.

↩ חזרה לטקסט
2125

קהלת ז' טז.

↩ חזרה לטקסט
2126

שמואל א' כ"ב, יח.

↩ חזרה לטקסט
2127

קהלת ז', יז.

↩ חזרה לטקסט
2128

שמואל א' ט"ו, ט.

↩ חזרה לטקסט
2129

במקום אכזרי – במקום שהוא צריך להיות אכזרי.

↩ חזרה לטקסט
2130

שמואל א' כ"ב, יט.

↩ חזרה לטקסט
2131

צער בעלי חיים – אסור צער בעלי חיים.

↩ חזרה לטקסט
2132

יסוריו של רבי – עי' ח"ב, עמוד רב, סי' רצ.

↩ חזרה לטקסט
2133

מכבדת – מטאטאת.

↩ חזרה לטקסט
2134

תהלים קמ"ה, ט.

↩ חזרה לטקסט
2135

דברים י"א, טו.

↩ חזרה לטקסט
2136

דברים י"א, טו.

↩ חזרה לטקסט
2137

משלי כ"ט, ז.

↩ חזרה לטקסט
2138

שוהה אכילתו וכו' – ואינה מתעכלת לגמרי עד שלשה ימים, ונמצא שבע קצת.

↩ חזרה לטקסט
2139

אומצא – חתיכת בשר.

↩ חזרה לטקסט
2140

משח אודניה וכו' – כלו' זורק לו חתיכה קטנה כמדת אזנו ומכה אותו מיד במקל, שלא יהא מרגילו אצלו.

↩ חזרה לטקסט
2141

הרתחנים – כעסנים.

↩ חזרה לטקסט
2142

ואניני הדעת – מפונקים וחלושים.

↩ חזרה לטקסט
2143

משלי ט"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
2144

משלי ט"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
2145

דברים י"ג, ה.

↩ חזרה לטקסט
2146

שם ד', כד.

↩ חזרה לטקסט
2147

בראשית ג', כא.

↩ חזרה לטקסט
2148

שם י"ח, א.

↩ חזרה לטקסט
2149

וירא אליו ה' וגו' – שהיה אברהם חולה מן המילה ובא הקב"ה לבקרו.

↩ חזרה לטקסט
2150

דברים ל"ד, ו.

↩ חזרה לטקסט
2151

ויברך אלהים את יצחק – נחמו על אביו וברכו ברכת אבלים.

↩ חזרה לטקסט
2152

בראשית כ"ה, יא.

↩ חזרה לטקסט
2153

משלי כ"א, ג.

↩ חזרה לטקסט
2154

ונוטלים בזרוע – חומסין בכח את ממונו.

↩ חזרה לטקסט
2155

ישעיה נ"ח, י.

↩ חזרה לטקסט
2156

לרעבו של יעקב – תתנו צדקה להאכיל את הרעבים מישראל.

↩ חזרה לטקסט
2157

נתבעים – מס.

↩ חזרה לטקסט
2158

כפאם וכו' – הכריחם להתמנות ראשי צבור, כדי שיתנו צדקה ויפטרו בזכות זו מן המס.

↩ חזרה לטקסט
2159

משל מי נוציא? – מהיכן נטול ממון להוצאות צרכי צבור.

↩ חזרה לטקסט
2160

ונשלם לכם – מה שהוצאתם משל עצמכם.

↩ חזרה לטקסט