י. רַחֲמִים עַל הַבְּרִיּוֹת
רלב "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ2112 2113 – אָמַר אַבָּא־שָׁאוּל: "וְאַנְוֵהוּ" – הֱוֵי דוֹמֶה לוֹ: מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם (שבת קלג:).
רלג שָׁנִינוּ, רַ' גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר: "וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ2114"2115 – כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם, וְכָל־שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם (שם קנא:).
רלד הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים (ב"ר לג).
רלה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שְׁלשָׁה דְבָרִים בַּעֲלֵי־בָתִּים נִמְסָרִים לְמַלְכוּת: עַל שֶׁהֵם מַלְוִים בְּרִבִּית, וְעַל שֶׁכּוֹבְשִׁים שְׁטָרוֹת פְּרוּעִים, וְעַל שֶׁפּוֹסְקִים צְדָקָה בְּרַבִּים וְאֵינָם נוֹתְנִים, וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין עֹל מֵעֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין הָעֹל וְהַמַּס עַל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים הָאֻמְלָלִים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת"2116 – אֵלּוּ בַּעֲלֵי־בָתִּים (אדר"נ נו"ב לא).
רלו אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עֲשִׁירֵי בָבֶל יוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם הֵם. שֶׁכֵּן שַׁבְּתַאי בֶּן מְרֵינוֹס נִזְדַּמֵּן לְבָבֶל, בִּקֵּשׁ מֵהֶם מָמוֹן לִסְחוֹרָה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ, מְזוֹנוֹת – וְלֹא נָתְנוּ לוֹ. אָמַר: הַלָּלוּ מִבְּנֵי־בְנֵיהֶם שֶׁל עֵרֶב־רַב הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"2117 – כָּל־הַמְרַחֵם עַל־הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ2118 שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל־הַבְּרִיוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (ביצה לב:).

רלז "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה"2119 – אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד נִכְנַס לְעִירוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וַחֲבִילָתוֹ מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּמָצָא מֻכֵּה־שְׁחִין אֶחָד מוּטָל בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְהַכְנִיסֵנִי לָעִיר. אָמַר: אִם אֲנִי מַנִּיחַ חֲבִילָתִי, מֵהֵיכָן אֶתְפַּרְנֵס אֲנִי וּבֵיתִי? וְאִם אֲנִי מַנִּיחַ אֶת־מֻכֵּה־שְׁחִין – אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. מֶה עָשָׂה? הִמְלִיךְ2120 יֵצֶר־טוֹב עַל יֵצֶר־רָע וְהִכְנִיסוֹ לְמֻכֵּה־שְׁחִין לָעִיר, וּבָא וְנָטַל אֶת־חֲבִילָתוֹ וְנִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי־חַמָּה2121. וְהָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים וְאוֹמְרִים: זֶה הוּא אַבָּא־תַחְנָה הֶחָסִיד2122! אַף הוּא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר: תֹּאמַר, שֶׁמָּא חִלַּלְתִּי אֶת־הַשַּׁבָּת? בְּאוֹתָה שָׁעָה הִזְרִיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַחַמָּה2123 (קה"ר פ"ט).
רלח אָמַר רַ' מָנִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשָׁאוּל: "לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק"2124 – אָמַר: וּמָה אִם בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ אַחַת אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ עֶגְלָה־עֲרוּפָה, כָּל־הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְאִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאָה? וְאִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטָאוּ? מִיָּד יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: "אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה"2125. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדוֹאֵג: "סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים"2126 – יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: "אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה"2127 (יומא כב:; ע"י).
רלט "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג"2128 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל־מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה רַחֲמָן בִּמְקוֹם אַכְזָרִי2129 – סוֹף נַעֲשֶׂה אַכְזָרִי בִּמְקוֹם רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵת נֹב עִיר־הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי־חֶרֶב"2130 – וְלֹא תְהֵא נֹב כְּזַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק! (קה"ר ז).
––––––––
רמ צַעַר בַּעֲלֵי־חַיִּים2131 דְּאוֹרַיְתָא (מִן הַתּוֹרָה) (שבת קכח:).
רמא יִסּוּרָיו שֶׁל רַבִּי2132 עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.
"עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ" – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף־בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: "לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!" אָמְרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.
"וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ" – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת2133 אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים, "וְרַחֲמָיו עַל כָּל־מַעֲשָׂיו"2134 כָּתוּב. אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב"מ פה.; ב"ר לג).
רמב אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּטְעַם כְּלוּם עַד שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ"2135, וְאַחַר־כָּךְ "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ"2136 (גיט' סב.).
רמג אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִקַּח לוֹ בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף אֶלָּא אִם כֵּן הִתְקִין לָהֶם מְזוֹנוֹת (ירוש' יבמ' פט"ו ה"ג).
רמד הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ, וְהָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנוֹ? בָּא וְהֶעֱמִידָהוּ בַּבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אָמְרוּ לוֹ. רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).
רמה דָּרַשׁ רַ' יוֹנָה עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַנָּשִׂיא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים"2137 – יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכֶלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מֻעָטִים, לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלשָׁה יָמִים2138.
אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מִכָּאן, שֶׁדֶּרֶךְ־אֶרֶץ לִזְרֹק אוּמְצָּא2139 לַכָּלֶב. – וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אַבַּתְרֵיהּ2140 (כְּמִדַּת אָזְנוֹ – וּמַקֵּל אַחֲרָיו) (שבת קנה).
––––––––
רמו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁלשָׁה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים: הָרַחֲמָנִים וְהָרַתְחָנִים2141 וַאֲנִינֵי־הַדָּעַת2142. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: כֻּלָּם יֶשׁ־בִּי (פס' קיג:).
רמז רַ' יוֹחָנָן אָמַר: "כָּל־יְמֵי עָנִי רָעִים"2143 – זֶה רַחֲמָן; "וְטוֹב־לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד"2144 – זֶה אַכְזָרִי (ב"ב קמה:).