ט. פּוֹעֲלִים וַעֲבָדִים
רא שָׁנִינוּ: "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן… בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ2028"2029 – מִפְּנֵי מָה עָלָה זֶה בְּכֶבֶשׁ2030 וְנִתְלָה בְאִילָן2031 וּמָסַר אֶת־עַצְמוֹ לְמִיתָה – לֹא עַל שְׂכָרוֹ? דָּבָר אַחֵר: "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ" – כָּל־הַכּוֹבֵשׁ2032 שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נוֹטֵל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ (ב"מ קיב).
רב "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר" – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל"2033? מְלַמֵּד שֶׁכָּל־הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין וַעֲשֵׂה: מִשּׁוּם בַּל תַּעֲשׁוֹק, בַּל תִּגְזוֹל, וּבַל תָּלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר, וּמִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ", וּמִשּׁוּם "וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ"2034 (ספרי תצא).
רג "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ… וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ" – כְּגוֹן זֶה שֶׁהָיה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר אַחֲרָיו. מָכְרוּ לוֹ אֲלֻמָּה אַחַת וּנְתָנָהּ עַל כְּתֵפוֹ. הָיָה הַחֲמוֹר בָּא בַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הָאֲלֻמָּה וּמְקַוֶּה לְאָכְלָהּ. מֶה עָשָׂה לוֹ אֲדוֹנָיו? בָּא וְהֶעֱמִידוֹ בַבַּיִת וְקָשַׁר אֶת־הָאֲלֻמָּה לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רָשָׁע, כָּל־הַדֶּרֶךְ הוּא רָץ בִּשְׁבִילָהּ וְלֹא נְתַתָּהּ לְפָנָיו! כָּךְ שָׂכִיר עָמֵל וּמִצְטָעֵר כָּל־הַיּוֹם, מְקַוֶּה לִשְׂכָרוֹ, וּמוֹצִיאוֹ רֵיקָם! (שמ"ר לא; תנח' משפטים).
רד מַעֲשֶׂה בְּרַ' יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא, שֶׁאָמַר לִבְנוֹ: צֵא וּשְׁכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק2035 לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲפִלּוּ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ לֹא יָצָאתָ יְדֵי־חוֹבָתְךָ עִמָּהֶם2036, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב2037, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִמְלָאכָה, צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם: עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד (ב"מ פג.).
רה פַּעַם אַחַת שָׂכַר רַ' יוֹסֵי מִן יוֹקְרַת2038 פּוֹעֲלִים לַשָּׂדֶה. שָׁהָה וְלֹא הֵבִיא לָהֶם פַּת. אָמְרוּ לִבְנוֹ: רְעֵבִים אָנוּ! הָיוּ יוֹשְׁבִים תַּחַת הַתְּאֵנָה. אָמָר: תְּאֵנָה, תְּאֵנָה! הוֹצִיאִי פֵרוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פוֹעֲלֵי אַבָּא. הוֹצִיאָה וְאָכָלוּ. בֵּינָתַיִם בָּא אַבָּא. אָמַר לָהֶם: לֹא יְהֵא בִּלְבַבְכֶם עָלָי2039: לֹא שָׁהִיתִי עַד עַכְשָׁו אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁטָּרוּד הָיִיתִי בִּדְבַר־מִצְוָה. אָמְרוּ: יַשְׂבִּיעֲךָ הַמָּקוֹם כְּשֵׁם שֶׁהִשְׂבִּיעָנוּ בְּנֶךָ! אָמַר לָהֶם: מֵהֵיכָן? אָמְרוּ: כָּךְ וָכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה (תענ' כד.).
רו רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה שָׁבְרוּ לוֹ כַּתָּפִים2040 חָבִית שֶׁל יָיִן. נָטַל בִּגְדֵיהֶם. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב. אָמַר לוֹ: הַחֲזֵר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן – "לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים2041"2042. הֶחֱזִיר לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אָנוּ, וְטָרַחְנוּ כָל־הַיּוֹם, וּרְעֵבִים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ כְלוּם. אָמַר לוֹ רַב: לֵךְ וְתֵן לָהֶם שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן "וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"2043 (ב"מ פג.).
––––––––
רז "כִּי־עֲבָדַי הֵם"2044 – שְׁטָרִי קָדַם עֲלֵיהֶם רִאשׁוֹן2045: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"2046 – עַל תְּנַאי, שֶׁ"לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עֶבֶד"2047 (ספרא בהר).
רח "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" וגו'2048 – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חֹמֶר2049: מַה־נִּשְׁתַּנָּה אֹזֶן מִכָּל אֵבָרִים שֶׁבַּגּוּף? אָמַר הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹלִי עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי: "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם"2050, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בָּהּ.
"וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה"2051 – רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ אֶת־הַמִּקְרָא כְּמִין חֹמֶר: מַה נִּשְׁתַּנּוּ דֶלֶת וּמְזוּזָה מִכָּל־כֵּלִים שֶׁבַּבָּיִת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁהָיוּ עֵדִים בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַחְתִּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְאָמַרְתִּי: "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים"2052, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהוֹצֵאתִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בִּפְנֵיהֶן (קיד' כב:; ע"י).
רט אָמַר רַ' יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי: מַה טַּעַם עֶבֶד יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעָיִן? מִשּׁוּם "וַיַּרְא… וַיַּגֵּד2053"2054 (ב"ר לו).
רי "וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר־לָךְ"2055 – "אָחִיךָ", שֶׁתִּנְהַג בּוֹ בְּאַחֲוָה2056; יָכוֹל אַף הוּא יִנְהַג בְּעַצְמוֹ בְּאַחֲוָה, תַּלְמוּד־לוֹמַר "עָבֶד"2057. הָא כֵיצַד? אַתָּה [הֱוֵי] נוֹהֵג בּוֹ בְּאַחֲוָה, וְהוּא נוֹהֵג בְּעַצְמוֹ בְּעַבְדוּת.
"לֹא־תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עֶבֶד2058"2059 – שֶׁלֹּא יִטּוֹל לְפָנֶיךָ כֵּלִים לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא יִנְעֹל לְךָ אֶת־מִנְעָלֶיךָ (ספרא בהר).
ריא "לֹא־תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ"2060 – שֶׁלֹּא תֹאמַר לוֹ: "הָחֵם אֶת־הַכּוֹס הַזֶּה" – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ2061; "הַצְנֵן לִי אֶת־הַכּוֹס"2062 – וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ; "עֲדוֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבוֹא" – [וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ]. שֶׁמָּא תֹאמַר: "לְצֹרֶךְ עַצְמִי אֲנִי עוֹשֶׂה", – הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ"2063 (שם).
ריב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כִּי־טוֹב לוֹ עִמָּךְ"2064 – "עִמָּךְ" בְּמַאֲכָל, "עִמָּךְ" בְּמִשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָר2065, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי מוֹכִין2066 וְהוּא יָשֵׁן עַל־גַּבֵּי תֶבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ (קיד' כב.).
ריג "יַעֲבֹד עִמָּךְ"2067 – שֶׁלֹּא תִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר2068, שֶׁאִם הָיָה בַלָּן2069 לְרַבִּים, סַפָּר2070 לְרַבִּים, נַחְתּוֹם2071 לְרַבִּים, לֹא יַעֲשֶׂה2072. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ לְפָנִים מִכָּאן2073 – יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ בַתְּחִלָּה; אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: מְסַפֵּר לוֹ2074 אֶת־שְׂעָרוֹ וּמְכַבֵּס לוֹ אֶת־כְּסוּתוֹ וְאוֹפֶה לוֹ אֶת־עִסָּתוֹ.
"וְיָצָא מֵעִמָּךְ2075"2076 – שֶׁלֹּא תְהֵא אַתָּה בִּכְפָר וְהוּא בְכָרָךְ, אַתָּה בְכָרָךְ וְהוּא בִכְפָר (ספרא בהר).
ריד אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הָיְתָה מְרִיבָה עִם שִׁפְחָתָהּ וְהִכְחִישָׁהּ לְפָנֶיהָ2077. אָמְרָה לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַכְחִישֵׁנִי לִפְנֵי שִׁפְחָתִי? אָמַר לָהּ: וְלֹא כָךְ אָמַר אִיּוֹב: "אִם־אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִיבָם עִמָּדִי"2078 (ב"ר מח).
רטו מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין2079 – עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת־עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵית־הִלֵּל. בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּקַּנְתֶּם אֶת־רַבּוֹ2080, אֶת־עַצְמוֹ לֹא תִקַּנְתֶּם: לִשָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶן־חוֹרִין2081; לִשָּׂא בַת־חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁעֲדַיִן חֶצְיוֹ עָבֶד; יִבָּטֵל2082? וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ"2083; אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת־רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן־חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר2084 עַל חֲצִי דָמָיו. וְחָזְרוּ בֵית־הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי (פס' פח.:; ב"ב יג.).
רטז מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּמֵּא אֶת־עֵין טֶבִי עַבְדּוֹ2085, וְהָיָה שָׂמֵחַ2086 שִׂמְחָה גְדוֹלָה. מְצָאוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטֶּבִי עַבְדִּי יָצָא לְחֵרוּת. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת עֵינוֹ (ב"ק עד:).
ריז רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, נִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדּוֹ כּוֹס, וּמִתּוֹךְ שֶׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִפְנָה2087 לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי פָנָיו וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד… וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן"2088 – כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁעוֹסְקִים אָנוּ בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אַף לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).
ריח דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְרַבּוֹ (בר' נח:).
ריט מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד – קָנָה רַבּוֹ (פס' פח:).
רכ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס לְאַכְסַנְיָא2089, וְעָשָׂה סְחוֹרָה, וְהָיוּ עֲבָדָיו יוֹצְאִים עִמּוֹ. וְהָיָה לוֹ בֵן יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה. הָאָב, שֶׁהָיָה בְאַכְסַנְיָא, הִגִּיעָה עוֹנָתוֹ2090 לָמוּת. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? אִם אֶכְתֹּב כָּל־נְכָסַי לִבְנִי אֵינוֹ עָתִיד לֵהָנוֹת מֵהֶם, וְהָעֶבֶד הַזֶּה יִטּוֹל אֶת־הַכֹּל וְיִבְרָח. מֶה־עָשָׂה? קָרָא לְעַבְדּוֹ, אָמַר לוֹ: לֵךְ קְרָא לִי אֶת־הַלַּבְלָר2091. אָמַר לוֹ: כְּתֹב דִּיַּתֵּיקֵי2092, שֶׁיְהֵא בוֹחֵר לוֹ בְּנִי חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁנַּפְשׁוֹ מְבַקֶּשֶׁת, וְהַשְּׁאָר יְהֵא שֶׁלָּךְ. נִכְתְּבָה הַדִּיַּתֵיקֵי. עָמַד הָעֶבֶד וּכְרָכָהּ וְהֱבִיאָהּ2093 לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע הַבֵּן שֶׁמֵּת אָבִיו נִתְאַבֵּל עָלָיו. אַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָאֵבֶל אָמַר לָעֶבֶד: הֵיכָן הוּא מָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כְּלוּם, הַכֹּל כָּתַב לִי; וְכָתַב לָךְ, שֶׁתְּהֵא בוֹחֵר חֵפֶץ אֶחָד מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין לְךָ אֶלָּא הוּאּ. אָמַר לוֹ: נִכָּנֵס מָחָר לְדִין. הָלַךְ אוֹתוֹ נַעַר אֵצֶל רַבּוֹ, אָמַר לוֹ: בְּצָרָה גְדוֹלָה אֲנִי. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: כָּתַב אָבִי כָּל־מָמוֹנוֹ לְעַבְדּוֹ וְלֹא כָתַב לִי כְּלוּם, אֶלָּא חֵפֶץ אֶחָד מַה שֶׁאֶבְחָר; אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: טוֹבָה גְדוֹלָה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ. פִּקֵּחַ הָיָה, וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָשָׂה. לְמָחָר אַתֶּם נִכְנָסִים לְדִין וְהַדִּיַּתֵּיקֵי נִקְרֵאת, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְתִבְרֹר דְבַר־מָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ – תֵּן יָדְךָ עַל הָעֶבֶד וֶאֱמֹר: "זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ", וְנִמְצָא הוּא וְכָל־מָמוֹנוֹ שֶׁלָּךְ. וְכֵן עָשָׂה הַבֵּן (ילק"ש קהלת ב).
רכא מַעֲשֶׂה בְעֶבֶד זָקֵן שֶׁהָלַךְ וְצָבַע רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ, בָּא לִפְנֵי רָבָא וְאָמַר לוֹ: לְקָחֵנִי2094. אָמַר לוֹ: "וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ"2095. בָּא [הָעֶבֶד] לִפְנֵי רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל – וּלְקָחוֹ. פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ: הַשְׁקֵנִי מָיִם. הָלַךְ וְהִלְבִּין2096 רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וְאָמַר לוֹ: רְאֵה שֶׁזָּקֵן אֲנִי מֵאָבִיךָ2097. קָרָא רַב פַּפָּא בַר שְׁמוּאֵל עַל עַצְמוֹ: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא אַחֵר2098 תַּחְתָּיו2099"2100 (ב"מ ס:).
רכב עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם2101 – תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים2102 וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).
רכג אָמַר רַב נַחֲמָן: עַבְדָּא נְהוּם כְּרֵסֵיהּ לָא שָׁוֵי (הָעֶבֶד אֵינוֹ שֹׁוֶה לֶחֶם כְּרֵסוֹ). אָמַר רָבָא בַּר רַב יוֹסֵף: לֹא אָמַר רַב נַחֲמָן אֶלָּא כְּגוֹן דָּרוֹ עַבְדּוֹ, שֶׁמְּרַקֵּד בְּבָתֵּי־יָיִן (ב"ק צז.).
רכד לֵית הֵימָנוּתָא בְּעַבְדֵי (אֵין אֱמוּנָה בַּעֲבָדִים) (ב"מ פו:).
רכה מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָזֵל; מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה (אב' ב').
רכו עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא2103 נִיחָא לֵיהּ (עֶבֶד – בְּהֶפְקֵרוּת נוֹחַ לוֹ (גיט' יג.).
רכז עַבְדֵי בִישֵׁי, בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְּכִין2104 (עֲבָדִים רָעִים, לְאַחַר שֶׁעוֹשִׂים נִמְלָכִים) (ב"ב ד.).
רכח רֹב עֲבָדִים גֵּאִים; רֹב בְּנֵי אָבוֹת בַּיְשָׁנִים (ירוש' קיד' פ"ד, הי"א).
רכט הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ עֶבֶד יְהֵא בְנִדּוּי2105 (קיד' כח.).
רל עַבְדּוֹ שֶׁל חָבֵר2106 הֲרֵי הוּא כְּחָבֵר (ע"ז לט.).
רלא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה2107 וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים. מַעֲשֶׂה וּמֵתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ. כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם עָלָה לַעֲלִיָּה וְעָלוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לְאֶנְפִּילוֹן2108 – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו, נִכְנַס לִטְרַקְלִין2109 – נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. אָמַר לָהֶם: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁאַתֶּם נִכְוִים בְּפוֹשְׁרִים2110, עַכְשָׁו אִי אַתֶּם נִכְוִים אֲפִלּוּ בְּחַמֵּי־חַמִּין; לֹא כָךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בְּשׁוּרָה וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים, אֶלָּא מָה אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם – כְּשֵׁם שְׁאוֹמְרִין לוֹ לְאָדָם עַל שׁוֹרוֹ וְעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּתוּ: "הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ", כָּךְ אוֹמְרִין לוֹ עַל עַבְדּוֹ וְעַל שִׁפְחָתוֹ: "הַמָּקוֹם יְמַלֵּא לְךָ חֶסְרוֹנְךָ".
שָׁנִינוּ, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָם. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עֶבֶד כָּשֵׁר הוּא אוֹמְרִין עָלָיו: הוֹי אִישׁ טוֹב וְנֶאֱמָן וְנֶהֱנֶה מִיגִעוֹ! אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, מַה הִנַּחְתָּ לִכְשֵׁרִים2111?
כְּשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ [שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל] קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִים. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִים עַל הָעֲבָדִים? אָמַר לָהֶם: אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה (בר' טז:).