📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#625

ח. הֲשָׁבַת־אֲבֵדָה

קצ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל־מִי שֶׁמָּצָא אֲבֵדָה הָיָה מַכְרִיז עָלֶיהָ1998 שְׁלשָׁה רְגָלִים1999 וְאַחַר רֶגֶל אַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ שְׁלשָׁה2000 וְיַחֲזֹר שְׁלשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים הִתְקִינוּ שֶׁיְהוּ מוֹדִיעִין לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו – וְדַיּוֹ2001.

מַהוּ "מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים"? – שֶׁאָמְרוּ: אֲבֵדָה לַמֶּלֶךְ.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֶבֶן־טֹעַן הָיְתָה בִירוּשָׁלָיִם, כָּל־מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם, וְכָל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵדָה נִפְנָה לְשָׁם. זֶה עוֹמֵד וּמַכְרִיז וְזֶה עוֹמֵד וְנוֹתֵן סִמָּנִים וְנוֹטְלָהּ (ב"מ כח:).

קצא מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶם אֶחָד לִשִׁלשִׁים יוֹם, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָם2002, אֲבָל לֹא יִלְמַד בָּהֶם בַּתְּחִלָּה2003 וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְסוּת מְנַעֲרָהּ2004 אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ2005, אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ2006. כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכָּם2007, אֲבָל לֹא לְשַׁחֲקָם2008. כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם2009 עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה וְכָל־דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטּוֹל2010 – הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל (שם כט:).

קצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמּוֹצֵא כְלֵי־עֵץ מִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּהם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִרְקָבוּ; כְּלֵי־נְחשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי הָאוּר2011, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִיקָם; כְּלֵי־כֶסֶף מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּצוֹנֵן, אֲבָל לֹא בְחַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָם; מַגְרֵפוֹת2012 וְקַרְדֻּמּוֹת מִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּרַךְ2013, אֲבָל לֹא בְקָשֶׁה, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָם2014; כְּלֵי־זָהָב וּכְלֵי־זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶם עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ; וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַאֲבֵדָה כָּךְ אָמְרוּ בְּפִקָּדוֹן2015 (שם ל.).

קצג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "וְהִתְעַלַּמְתָּ"2016 – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם; הָא כֵיצַד? הָיָה כֹהֵן וְהוּא בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת2017, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ2018, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ2019 – לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהִתְעַלַּמְתָּ" (שם).

קצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּכָל־יוֹם (עפ"י פסח' קיג.).

––––––––

איור מלווה לסיפור: אלכסנדרוס מקדון הלך אצל מלך קציא. הראהו הרבה כסף וזהב. אמר: לא לראות
איור מלווה · אלכסנדרוס מקדון הלך אצל מלך קציא. הראהו הרבה כסף וזהב. אמר: לא לראות

קצה אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן הָלַךְ אֵצֶל מֶלֶךְ קַצְיָא. הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. אָמַר: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת מִנְהֲגֵיכֶם וְדִינֵיכֶם. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לָדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶחָד אָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חֻרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ2020 וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: טוֹל מַטְמוֹן שֶׁלָּךְ; חֻרְבָּה לָקַחְתִּי, מַטְמוֹן לֹא לָקָחְתִּי; וְאֶחָד אָמַר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גָּזֵל – אַף אֲנִי כָךְ; הַחֻרְבָּה וְכָל־מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לָךְ – מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בֵּן? אָמַר לוֹ: הֵן. קָרָא לַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם. הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְלֹא יָפֶה דַנְתִּי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בוֹ? אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית־הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. – וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם? – הֵן. שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַקָּה? – הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ2021 שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! בִּזְכוּת בְּהֵמָה דַקָּה הַחַמָּה מֵאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם (ירוש' ב"מ פ"ב, ה"ה; תנח' אמור).

איור של חכם המחזיר אבן טובה לבעליה לצד חמור
איור מלווה · השבת האבדה של שמעון בן שטח

קצו שִׁמְעוֹן בֵּן שֶׁטַח הָיָה סוֹחֵר בְּפִשְׁתָּן, אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, הַנַּח מִזֶּה וְאָנוּ לוֹקְחִים לְךָ חֲמוֹר וְלֹא תְהֵא מִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה. הָלְכוּ וְלָקְחוּ לוֹ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי. הָיְתָה מַרְגָּלִית תְּלוּיָה בוֹ. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: מֵעַכְשָׁו שׁוּב אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: לָקַחְנוּ לְךָ חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי וּתְלוּיָה בוֹ מַרְגָּלִית. אָמַר לָהֶם: וְיָדַע בָּהּ בְּעָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהַחֲזִירוּהָ לוֹ.

הֵשִׁיבוּ לִפְנֵי רַבִּי: אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר: גְּזֵלוֹ שֶׁל נָכְרִי אָסוּר – הֲרֵי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֲבֵדָתוֹ מֻתָּרֶת!

– מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבָּרִי2022 הָיָה? מְבַקֵּשׁ הָיָה שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לִשְׁמוֹעַ "בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים" מִשְּׂכַר כָּל־הָעוֹלָם הַזֶּה2023 (ירוש' ב"מ פ"ב, ה"ה).

קצז רַ' שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסְרָטֵי עָלָה לְרוֹמִי. אָבְדוּ לַמַּלְכָּה תַּכְשִׁיטֶיהָ וּמְצָאָם. הוֹצִיאָה כְרוּז בַּמְּדִינָה: מִי שֶׁיַּחֲזִיר תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם יִטּוֹל כָּךְ וָכָךְ, לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם – יַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא הֶחֱזִירָם תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם. לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם הֶחֱזִירָם. אָמְרָה לוֹ: לֹא הָיִיתָ בַּמְּדִינָה? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא שָׁמַעְתָּ קוֹל הַכָּרוֹז? אָמַר לָהּ: הֵן. אָמְרָה לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֶחֱזַרְתָּ תּוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם? אָמַר לָהּ: שֶׁלֹּא תֹאמְרִי בִּשְׁבִיל מוֹרָא שֶׁלָּךְ עָשִׂיתִי, אֶלָּא בִּשְבִיל מוֹרָא שָׁמָיִם. אָמְרָה לוֹ: בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים! (שם).

איור מלווה לסיפור: מעשה באדם אחד שעבר על פתח ביתו של ר' חנינא בן דוסא והניח
איור מלווה · מעשה באדם אחד שעבר על פתח ביתו של ר' חנינא בן דוסא והניח

קצח מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁעָבַר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְהִנִּיחַ שָׁם תַּרְנְגוֹלוֹת, וּמְצָאָתַן אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא וְאָמַר לָהּ: אַל תֹּאְכִלי מִבֵּיצֵיהֶן. וְהִרְבּוּ בֵיצִים וְתַרְנְגוֹלִין וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתָם, וּמְכָרָם וְקָנָה בִדְמֵיהֶם עִזִּים. פַּעַם אַחַת עָבַר אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָבְדוּ מִמֶּנּוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: בְּכָאן הִנַּחְתִּי הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלִּי. שָמַע רַ' חֲנִינָא, אָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בָהֶן סִמָּן? אָמַר לוֹ: הֵן. נָתַן לוֹ סִמָּן וְנָטַל אֶת הָעִזִּים (תענ' כה.).

קצט מַעֲשֶׂה בְּרַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה דָר בְּעִיר אַחַת בְּדָרוֹם, וּבָאוּ לְשָׁם שְׁנֵי עֲנִיִּים לְהִתְפַּרְנֵס; וְהָיוּ בְיָדָם סָאתַיִם שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ – וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם. וְהָיָה רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל־שָׁנָה וְקוֹצְרָן וְכוֹנְסָן לַגֹּרֶן. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוּ הָעֲנִיִּים וְתָבְעוּ שְׂעוֹרֵיהֶם. הִכִּירָם רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ גְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וּבוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם (דב"ר ג; ירוש' דמאי פ"א, ה"ג).

איור מלווה לסיפור: האוצר המוזהב והחסיד ששמר על האמת
איור מלווה · האוצר המוזהב והחסיד ששמר על האמת

ר מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁאָבְדָה מַטְרוֹנָה2024 אַחַת קֻפְסָא2025 מְלֵאהָ דֵּינָרִין, וּמְצָאָהּ אוֹתוֹ חָסִיד וְהוֹלִיכָהּ לְבֵיתָהּ. כֵּוָן שֶׁהֱבִיאָהּ אָמְרוּ לָהּ2026: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, לְפִיכָךְ הֲבִיאָהּ לָךְ. אָמְרָה לָהֶם: הַקֻּפְסָא כֻלָּהּ שֶׁל זָהָב מִבַּחוּץ, וְאַתֶּם אוֹמְרִים: אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ! אָּמְרָה לוֹ: תְּהֵא אֻמָּתְךָ מְסוּרָה לָךְ2027. אָמְרוּ לָהּ: הוּא מַחֲזִיר אֲבֵדָתֵךְ וְאַתְּ מְקָלֶּלֶת אוֹתוֹ! אָמְרָה לָהֶם: אִלּוּ הָיָה עוֹד אֶחָד בְּאֻמָּתוֹ כְּמוֹתוֹ, אָנוּ לֹא הָיִינוּ בָעוֹלָם (שו"ט יב; ילק"ש שם).