ז. אוֹנָאָה וּגְנֵבַת־דָּעַת
קע אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל־הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים1906, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה1907.
אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע1908 בִּידֵי שָׁלִיחַ, חוּץ מֵאוֹנָאָה1909.
אָמַר רַ' אַבָּהוּ: שְׁלשָׁה אֵין הַפַּרְגּוֹד נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם1910: אוֹנָאָה וְגָזֵל וַעֲבוֹדָה זָרָה (ב"מ נט.).
קעא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה"1911 – "בַּמִּדָּה" זוֹ מְדִידַת קַרְקָע, שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאַחֵר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים1912; "בַּמִּשְׁקָל" – שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח1913; "וּבַמְּשׂוּרָה"1914 – שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ1915. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה מְּשׂוּרָה, שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשִׁשָּה בְּלֹג, הִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה, קַל־וָחֹמֶר לְהִין וַחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וְלֹג וַחֲצִי לֹג וּרְבִיעִית הַלֹּג.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶה מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי־רַגְלָיִם1916 (שם סא:; ב"ב פט:).
קעב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹחֲקִין1917 בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְאֵין גּוֹדְשִׁין בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹחֲקִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֵיפָה שְׁלֵמָה"1918. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מוֹחֵק בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹדְשִׁין וְלִפְחוֹת לוֹ1919 מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי גוֹדֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁמוֹחֲקִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק1920 יִהְיֶה־לָךְ"1921.
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעַיְּנִין1922 בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין1923 וְאֵין מַכְרִיעִין בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶבֶן שְׁלֵמָה"1924. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר: הֲרֵינִי מְעַיֵּן בְּמָקוֹם שֶׁמַּכְרִיעִין וְלִפְחוֹת לוֹ מִן הַדָּמִים וַהֲרֵינִי מַכְרִיעַ בְּמָקוֹם שֶׁמְּעַיְּנִין וּלְהוֹסִיף לוֹ עַל הַדָּמִים, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ"1925.
אָמַר רַ' יְהוּדָה מִסּוּרָא: "לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ1926"1927 – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם "אֵיפָה וְאֵיפָה"1928; "לֹא־יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ"1929 – מַה טָּעַם? מִשּׁוּם "אֶבֶן וָאָבֶן"1930. אֲבָל "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָךְ"1931, "אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה־לָּךְ"1932 (ב"ב פט.).
קעג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין עוֹשִׂין אֶת־הַמָּחָק1933 צִדּוֹ אֶחָד עָבֶה וְצִדּוֹ אֶחָד קָצָר1934, וְלֹא יִמְחַק בְּבַת־אֶחָת1935, שֶׁהַמּוֹחֵק בְּבַת־אַחַת רַע לַמּוֹכֵר וְיָפֶה לַלּוֹקֵחַ, וְלֹא יִמְחַק מְעַט־מְעָט, שֶׁרַע לַלּוֹקֵחַ וְיָפֶה לַמּוֹכֵר.
וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. אִם אֹמַר – שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִים, וְאִם לֹא אֹמַר – שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִים1936: אֵין תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.
– אֲמָרָהּ אוֹ לֹא אֲמָרָהּ?
אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֲמָרָהּ; וּמִמִּקְרָא זֶה אֲמָרָהּ: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"1937. (שם:).
קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית כָּנַס שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן מִבֵּרוּרֵי הַמִּדּוֹת1938, וַחֲבֵרָיו1939 כָּנְסוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן מִמִּצוּי הַמִּדּוֹת1940 וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַגִּזְבָּרִים לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לָהֶם: אִי אַתֶּם זְקוּקִים לְכָךְ1941. אָמְרּוּ: אַף אָנוּ אֵין רְצוֹנֵנוּ בְכָךְ. אָמְרּוּ לָהֶם: הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם עֲשׂוּ בָהֶם צָרְכֵי רַבִּים. (ביצה כט.; תוס' שם ג).
קעה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אוֹצְרֵי פֵרוֹת1942 וּמַלְוֵי רִבִּית וּמַקְטִינֵי אֵיפָה וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים1943 – עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה"1944; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו – "נִשְׁבַּע יְיָ בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם־אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם"1945 (ב"ב צ:).
קעו אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת בָּא וְיָשַׁב [לְפָנַי] אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה, אָמַר לִי: רַבִּי! מַעֲשֶׂה הָיָה בִי שֶׁמָכַרְתִּי לְגוֹי אַרְבָּעָה כֹרִים שֶׁל תְּמָרִים וּמְדַדְתִּים לוֹ בְּבַיִת אָפֵל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה; אָמַר לִי הַגּוֹי: "אַתָּה וְהָאֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ בַּמִּדָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֵד לִי"1946, וְחִסַּרְתִּיו בַּמְּדִידָה שָׁלשׁ סְאִין שֶׁל תְּמָרִים. לְאַחַר מִכָּאן נָטַלְתִּי הַמָּעוֹת וְלָקַחְתִּי בָהֶן כַּד אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְהִנַּחְתִּיו בַּמָּקוֹם שֶׁמָכַרְתִּי אֶת־הַתְּמָרִים לַגּוֹי, נִקְרַע הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשָּׁמֶן. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי! בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא־פָנִים; הַכָּתוּב אוֹמֵר: "לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל"1947 – רֵעֲךָ הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁגֵּזֶל הַגּוֹי גָּזֵל (תדב"א טו; ילק"ש צו, ז).
קעז "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"1948 – הָיָה אֶחָד הוֹלֵךְ אֵצֶל הַצּוֹרֵף, שָׁמַע קוֹלוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַנְחֵשׁ לוֹ1949! אַף הוּא הָלַךְ1950 לִקַּח לֹג שֶׁל יָיִּן, שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל הַיַּיִן אוֹמֵר לְבֶן־בֵּיתוֹ: הַמְהֵל לוֹ1951. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים – סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"1952 (פסיק' טו).
קעח "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"1953 – לִפְנֵי סוֹמֵא בְּדָבָר1954. בָּא וְאָמַר לָךְ: בַּת פְּלוֹנִי מַה הִיא לִכְהֻנָּה? אַל תֹּאמַר לוֹ: כְּשֵׁרָה. וְהִיא אֵינָהּ אֶלָּא פְסוּלָה; הָיָה נוֹטֵל בְּךָ עֵצָה, אַל תִּתֶּן־לוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. אַל תֹּאמַר לוֹ: צֵא בְהַשְׁכָּמָה, שֶׁיְקַפְּחוּהוּ1955 לִסְטִים; צֵא בַצָּהֳרַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיִשְׁתָּרֵב1956; וְאַל תֹּאמַר לוֹ: מְכוֹר שָׂדְךָ וְקַח לְךָ חֲמוֹר, וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו1957 וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. שֶׁמָּא תֹאמַר: עֵצָה יָפָה אֲנִי נוֹתֵן לוֹ, וַהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ"1958 – כָּל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ" (ספרא קדושים; קיד' לב:).

קעט מַעֲשֶׂה בְעִיר אַחַת שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ מֶלַח. וְהָיְתָה בָהּ חֲבוּרָה שֶׁל חַמָּרִים אוֹמְרִים: הוֹלְכִים אָנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמְבִיאִים מֶלַח וּמוֹכְרִים עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ אֲחֵרִים. וְהָיָה לָהֶם רֹאשׁ לַחֲבוּרָה. אָמְרוּ לוֹ: נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ־לִי לַחֲרוֹשׁ לְמָחָר, אֶלָּא הַמְתִּינוּ עַד שֶׁאֶחֱרשׁ1959 וְאַחַר־כָּךְ נֵלֵךְ. אָמְרוּ לוֹ: הֵן. מֶה עָשָׂה? אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: סִמָּן זֶה בְּיָדֵךְ. אִם אֹמַר לָךְ: הָבִיאִי לִי אֶת־הָעֹל" – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת־הָאֻכָּף1960; אִם אֹמַר לָךְ: "תְּנִי לִי אֶת־הַקַּנְקָן"1961 – אַתְּ תְּנִי לִי אֶת הַשָּׂק. מֶה עָשָׂה? נָתַן אֶת־הַשַּׂק עַל־גַּבֵּי הַחֲמוֹר וְהָלַךְ לוֹ, וְאוֹתָם חֲבֵרָיו יָשְׁנוּ עַד הַבֹּקֶר. עָמְדוּ בַבֹּקֶר וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לָהֶם הַשְּׁכֵנִים: "מִי אַתֶּם מְבַקְשִׁים? פְּלוֹנִי כְּבָר הָלַךְ לוֹ מֵאָמֶשׁ. וְהָלְכוּ לָהֶם בַּבֹּקֶר וּמְצָאוּהוּ חוֹזֵר בַּדָּרֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: לָמָה עָשִׂיתָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: אִי אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה? אִלְמָלֵי הָלַכְנוּ כֻלָּנוּ – מִיָּד הָיָה נוֹפֵל הַמֶּלַח בְּזוֹל; עַכְשָׁו אֲנִי הֵבֵאתִי, וְעַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים – שֶׁלִּי מָכוּר, וּכְשֶׁתָּבוֹאוּ אַתֶּם תִּמְכְּרוּ יָפֶה1962. לָכֵן נֶאֱמַר: "שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ"1963 – אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת־הָעֹל אֻכָּף וְאֶת־הַקַּנְקָן שַׂק, אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמוֹד (שו"ט יב; ילק"ש תהל' יב).

קפ מַעֲשֶׂה בְרַ' יוֹנָתָן שֶׁהָיוּ לוֹ עֲדָשִׁים מְצַפְצְפוֹת1964 וְהָיָה לוֹ קָרוֹב בְּעִיר אֶחָת. יָרַד אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, יֵשׁ מֵהֶן בָּעִיר? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: מִכַּמָּה1965? אָמַר לוֹ: מִכָּךְ וָכָךְ, וְכָל־זְמַן שֶׁתָּבוֹא אֲנִי נוֹטֵל לָךְ. לְיָמִים הָלַךְ רַ' יוֹנָתָן לָעִיר לְבֵית קְרוֹבוֹ, שָׁאַל עָלָיו, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: בַּשָּׂדֶה הוּא. הִמְתִּין לוֹ וְלֹא בָא. שָׁאַל לְאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר: יֵשׁ כָּאן עֲדָשִׁים? אָמַר לוֹ: לָאו, חִטִּים יֵשׁ כָּאן. אָמַר לוֹ: עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ. אָמַר לוֹ: נוֹטֵל אַתָּה מִכָּךְ וָכָךְ? הִרְבָּה עָלָיו אֶת־הַדָּמִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ קְרוֹבוֹ וְנָטַל הֵימֶנּוּ1966. בָּא קְרוֹבוֹ מִן הַשָּׂדֶה, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: וְלֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁכָּךְ־וָכָךְ הָעֲדָשִׁים? הֲרֵי הוֹסִיפוּ לִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתָּ לִּי! אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֲדָשִׁים אָמַרְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָמַרְתָּ לָהֶם: "חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ", הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בַּעֲדָשִׁים? עַכְשָׁו שֶׁאָמַרְתָּ: "עֲדָשִׁים אֲנִי מְבַקֵּשׁ", אוֹמְרִים לָךְ: רְצוֹנְךָ בְּחִטִּים? לְכָךְ נֶאֱמַר: "שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ"1967.
רַ' חִיָּא צִפּוֹרַאי1968 הָלַךְ לִקַּח חִטִּים מִסּוּרָא, אָמַר לוֹ רַ' יוֹנָתָן: כְּשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ חִטִּים, הֱוֵי אוֹמֵר: שְׂעוֹרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ, וּכְשֶׁתְּהֵא מְבַקֵּשׁ שְׂעוֹרִים, הֱוֵי אוֹמֵר: חִטִּים אֲנִי מְבַקֵּשׁ – וְלֹא יַעֲלוּ לְךָ אֶת הַשָּׁעַר (שם).
קפא אָמַר אַבַּיֵּי: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְאוֹת חֲתִימַת־יָדוֹ בְּבֵית־דִּין – לֹא יַרְאֶה בְּסוֹף מְגִלָּה1969, שֶׁמָּא יִמְצָאֶנָּה אַחֵר וְיִכְתּוֹב עָלָיו שְׁטַר־חוֹב. וּמַעֲשֶׂה בְּמוֹכֵס אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי אַבַּיֵּי וְאָמַר לוֹ: יַרְאֶה לִּי מָר חֲתִימַת־יָדוֹ, שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַתַּלְמִידִים וְיַרְאוּ לִי – אַעֲבִירֵם בְּלֹא מֶכֶס. הֶרְאָה לוֹ אַבַּיֵּי בְּרֹאשׁ מְגִלָּה. מָשַׁךְ [הַמּוֹכֵס אֶת הַמְּגִלָּה]1970. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים1971! (ב"ב קסז.).
קפב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רָבָא וּבְיָדוֹ שְׁטָר שֶׁחָתוּם עָלָיו רָבָא וְרַב אַחָא בַר אַדָּא. אָמַר לוֹ רָבָא: זוֹ חֲתִימַת־יָדִי שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי רַב אַחָא בַר אַדָּא1972 לֹא חָתַמְתִּי מֵעוֹלָם. כְּפָתוֹ וְהוֹדָה. אָמַר לוֹ רָבָא: בִּשְׁלָמָא שֶׁלִּי זִיַּפְתָּ, אֶלָּא שֶׁל רַב אַחָא בַר אַדָּא, שֶׁיָּדוֹ רוֹתֶתֶת1973, הֵיאַךְ זִיַּפְתָּ? אָמַר לוֹ: הִנַּחְתִּי יָדִי עַל הַמֵּצֶר1974; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עָמַד עַל נֹאד1975 וְּכָתָב (שם).
––––––––
קפג שִׁבְעָה גַנָּבִים הֵם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּגַּנָּבִים – גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (מכיל' משפטים).
קפד אָמַר שְׁמוּאֵל: אָסוּר לִגְנוֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ שֶׁל נָכְרִי (חול' צד.).
קפה כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְּמִקָּח־וּמִמְכָּר כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ: בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה1976 וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶן־גֵּרִים לֹא יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגֵר לֹא־תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ"1977 (ב"מ נח:).
קפו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ"1978 – בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹנָאַת מָמוֹן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי־תִּמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו"1979 – הֲרֵי אוֹנָאַת מָמוֹן אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ"? בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה בַעַל־תְּשׁוּבָה, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים; אִם הָיָה בֶן־גֵּרִים, אַל יֹאמַר לוֹ: זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ; אִם הָיָה גֵר וּבָא לִלְמוֹד תּוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ: פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, בָּא לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה1980!; אִם הָיוּ יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו, אוֹ אִם הָיוּ חֳלָאִים בָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת־בָּנָיו, אַל יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ… זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד1981 1982; אִם הָיוּ חַמָּרִים1983 מְבַקְשִׁים תְּבוּאָה מִמֶּנּוּ, לֹא יֹאמַר לָהֶם: "לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא מוֹכֵר תְּבוּאָה", וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא יִתְלֶה עֵינָיו עַל הַמִּקָּח1984 בְּשָׁעָה שְׁאֵין לוֹ דָמִים, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב, וְכָל־דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ1985 1986.
אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: גָּדוֹל אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ", וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ"; וְרַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה בְּגוּפוֹ1987 וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן1988 וְזֶה לֹא נִתָּן לַהֲשָׁבוֹן (שם).
קפז שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אַל יְסַרְהֵב1989 אָדָם בַּחֲבֵרוֹ לִסְעוֹד אֶצְלוֹ וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹעֵד, וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת1990 וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל, וְלֹא יִפְתַּח לוֹ חָבִיּוֹת הַמְּכוּרוֹת לְחֶנְוָנִי1991 אֶלָּא אִם־כֵּן הוֹדִיעוֹ1992. וְלֹא יֹאמַר לוֹ: סוּךְ שֶׁמֶן1993 מִפַּךְ רֵיקָן; וְאִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ1994 – מֻתָּר (חול' צד.).
קפח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לֹא יִמְכֹּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ סַנְדָּל שֶׁל מֵתָה1995 בִּכְלָל שֶׁל חַיָּה שְׁחוּטָה, מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְעֵהוּ, וְאֶחָד, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וְלֹא יְשַׁגֵּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁשִּׁגֵּר לַחֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ1996, וְהָלַךְ וְזִמֵּן עָלֶיהָ אוֹרְחִים, וְנִכְנַס וּמְצָאָהּ שֶׁהִיא שֶׁל יַיִן וְחָנַק אֶת־עַצְמוֹ1997 (שם).

קפט מַר זוּטְרָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נַחֲמָן הָיָה מְהַלֵּךְ מִסִּירְכָא לְבֵי מְחוֹזָא, וְרָבָא וְרַב סָפְרָא הָיוּ מְהַלְּכִים לְסִירְכָא. פָּגְעוּ זֶה בָזֶה. כְּסָבוּר מַר זוּטְרָא שֶׁלִּקְרָאתוֹ הֵם יוֹצְאִים. אָמַר לָהֶם: מַה לָּהֶם לַחֲכָמִים שֶׁטָרְחוּ לֵילֵךְ כָּל כָּךְ? אָמַר לוֹ רַב סָפְרָא: אָנוּ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁבָּא מָר, אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים הָיִינוּ טוֹרְחִים יוֹתֵר. אָמַר רָבָא לְרַב סָפְרָא: מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ לוֹ כָךְ וְהֶחֱלַשְׁתָּ דַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הָיִינוּ מַטְעִים אוֹתוֹ. הוּא הוּא שֶׁהָיָה מַטְעֶה אֶת־עַצְמוֹ (שם:).