📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#623

ו. גְּנֵבָה, גְּזֵלָה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים

קכז רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ (אב' ב).

קכח אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית1826, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זוֹ מִדַּת סְדֹם1827; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי – עַם הָאָרֶץ1828; שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – חָסִיד; שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי – רָשָׁע (שם ה).

קכט כָּל־הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ – מַה שֶּׁמְבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ (סוטה ט.).

קל אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַגּוֹזֵל אֶת־חֲבֵרוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח"1829 (ב"מ קיט.).

קלא "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי"1830 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר־דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ"1831; וְכָתוּב: "הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע" וגו'1832 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁזָּקַף עַצְמוֹ1833 כְּמַקֵּל וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, "לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם" וגו'1834 (סנה' קח.).

קלב אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִלּו גָזַל מָרֵישׁ1835 וּבְנָאוֹ בַבִּירָה1836 – מְקַעְקֵעַ1837 כָּל־הַבִּירָה כֻלָּהּ וּמַחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו (תענ' טז.).

קלג אָמַר רַ' אַבָּא: קָשֶׁה גָזֵל הַנֶּאֱכָל, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲזִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים"1838 (חול' פט.).

קלד אָמַר רַ' לֵוִי: קָשֶׁה גֵּזֶל הֶדְיוֹט1839 יוֹתֵר מִגֵּזֶל גָּבוֹהַּ1840 (ב"ב פח:).

קלה שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ, אֶלָּא מְנָאֵץ; וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְיָ"1841 (ב"ק צד.).

קלו "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר" וגו'1842 – מִשֶּׁלָּכֶם וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רַ' לֵוִי: מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לוּלָב גָּזוּל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְקַפֵּחַ1843 לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים. פַּעַם אַחַת עָבַר עָלָיו לִגְיוֹן1844 אֶחָד לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. עָמַד לְפָנָיו וְקִפְּחוֹ וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה בְיָדוֹ. לְאַחַר יָמִים נִתְפַּס אוֹתוֹ לִסְטִים וְנֶחְבַּש1845 בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. שָׁמַע אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹן וְהָלַךְ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: תֶּן לִי מַה שֶּׁקִּפַּחְתַּנִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: מִכָּל־מַה שֶּׁקִּפַּחְתִּי וּמִכָּל־מַה שֶׁנָּטַלְתִּי אֵין לִי כְלוּם, אֶלָּא שָׁטִיחַ זֶה שֶׁתַּחְתַּי וְהוּא מִשֶּׁלָּךְ. אָמַר לוֹ: תְּנֵהוּ לִי וַאֲנִי אֲלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לְפִנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: טְלֵהוּ. לְמָחָר הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: יֵשׁ־לְךָ בֶּן־אָדָם שֶׁיְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת? אָמַר לוֹ: יֵשׁ לִגְיוֹן פְּלוֹנִי שֶׁיְלַמֵּד עָלַי זְכוּת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְקָרָא לוֹ. אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה זְכוּת עַל אָדָם זֶה? אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי, כְּשֶׁשְּׁלַחְתַּנִי לִגְבּוֹת מִסִּים שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה עָמַד זֶה לְפָנַי וְקִפְּחַנִי וְנָטַל כָּל־מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי, וְשָׁטִיחַ זֶה, שֶׁהוּא מִשֶּׁלִּי, מֵעִיד עָלָיו. וְכָל הָעָם צֹוֵחַ וְאוֹמֵר: אוֹי לוֹ לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ1846! כָּךְ אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב לִזְכּוֹת בּוֹ, וְאִם הָיָה גָזוּל – צֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לָזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ! (ויק"ר ל).

קלז כָּל־מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלַכוֹת בְּגָזֵל הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ (שמ"ר כב.).

קלח מַר זוּטְרָא הֶחָסִיד – נִגְנַב לוֹ כִּיס שֶׁל כֶּסֶף בַּפֻּנְדָּק1847; רָאָה שֶׁתַּלְמִיד אֶחָד רוֹחֵץ יָדָיו וּמְנַגְּבָן בְּבֶגֶד חֲבֵרוֹ. אָמַר: זֶה הוּא – שֶׁאֵינוֹ חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ. כְּפָתוּהּוּ1848 וְהוֹדָה (ב"מ כד.).

––––––––

קלט מַעֲשֶׂה בְשִׁלְטוֹן1849 אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת־הַקַּבְּלָנִים1850 וּמַתִּיר1851 אֶת־הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין1852 עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא כְרוּז1853 בַּמְּדִינָה וְאָמַר: כָּל־הָעָם לַקֻּמְפּוֹן1854. מֶה עָשָׂה? הֵבִיא חֻלְדּוֹת1855 וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים. לְמָחָר הוֹצִיא כְרוּז: כָּל הָעָם לַקֻמְפּוֹן! הֵבִיא חֻלְדּוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת, וְסָתַם אֶת־הַחוֹרִים, וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת־הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִים וּמֹוֹצְאוֹת אוֹתָם מְסֻתָּמִים וּמַחֲזִירוֹת אֶת־הַמָּנוֹת לִמְקוֹמָן. לוֹמַר, שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַּבְּלָנִים (ויק"ר ו).

קמ אֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר, בְּיוֹתֵר לִפְנֵי הַגַּנָּב (תנח' וישלח).

קמא פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב1856 (סוכה כו).

קמב לָאו עַכְבְּרָא גַנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַנָּב (לֹא הָעַכְבָּר גַּנָּב, אֶלָּא הַחוֹר גַּנָּב) (גיט' מה.).

קמג אִי לָאו עַכְבְּרָא – חוֹרָא מְנָא לֵיהּ? (אִם לֹא הָעַכְבָּר – הַחוֹר מִנַּיִן לוֹ?) (ערכ' ל.).

––––––––

קמד בֶּן בַּג־בַּג אוֹמֵר: אַל תִּכָּנֵס לַחֲצַר חֲבֵרְךָ לִטּוֹל אֶת־שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שֶׁמָּא תֵרָאֶה עָלָיו כְּגַנָּב, אֶלָּא שְׁבוֹר אֶת־שִׁנָּיו וֶאֱמָר לוֹ: שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל! (ב"ק כז:).

קמה אָמַר לוֹ רַב אַדָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מַה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אָמַר לוֹ: חַמְסָן נוֹתֵן דָּמִים1857, גַּזְלָן אֵינוֹ נוֹתֵן דָמִים (שם סב).

קמו שָׁנִינוּ, "לֹא תִּגְנֹב"1858 – עַל מְנָת לְמֵקַט1859; "לֹא תִּגְנֹב" – עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל (ב"מ סא:).

––––––––

קמז שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחֱמִירָה תוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִבְּגַזְלָן1860? אָמַר לָהֶם: זֶה הִשְׁוָה1861 כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ וְזֶה לֹא הִשְׁוָה כְבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ; כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה1862 כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמָעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְיָ לַסְתִּיר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ"1863.

אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁהָיוּ בָעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה. אֶחָד זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ1864 וְאֶחָד לֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶם עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּמֵּן אֶת־בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (ב"ק עט:).

קמח רַב הוּנָא הֶחֱמִיצוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יָיִן. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: יְפַשְׁפֵּשׁ מָר בְּמַעֲשָׂיו1865. אָמַר לָהֶם: וְכִי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְכִי חָשׁוּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה דִין בְּלֹא דִין1866. אָמַר לָהֶם: אִם יֵשׁ מִי שֶׁשָּׁמַע עָלַי דָּבָר – יֹאמַר. אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ שָׁמַעְנוּ, שֶׁאֵין מָר נוֹתֵן לַאֲרִיסוֹ1867 בִּזְמוֹרוֹת1868. אָמַר לָהֶם: וְכִי מַנִּיחַ הוּא לִי מֵהֶן כְּלוּם1869? – הֲרֵי הוּא גוֹנֵב כֻּלָּן! אָמְרוּ לוֹ: זוֹהִי שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: "בָּתַר גַּנָּבָא גְּנוֹב וְטַעְמָא טְעֵים"1870 (אַחַר הַגַּנָּב גְּנוֹב וּטְעוֹם טָעַם). אָמַר לָהֶם: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁאֶתֵּן לוֹ… – יֵשׁ אוֹמְרִים: חָזַר הַחֹמֶץ וְנַעֲשָׂה יָיִן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִתְיַקֵּר הַחֹמֶץ וְנִמְכַּר בִּדְמֵי יָיִן (בר' ה:).

קמט שֻׁתַּף לִסְטִים כְּלִסְטִים (ירוש' סנה' פ"א, ה"ב).

קנ אָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לְגֵזֶל נָכְרִי שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"1871 – בִּזְמַן שֶׁהֵם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁאֵינָם מְסוּרִים בְּיָדֶךָ (ב"ק קיג:).

קנא לֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי־אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר"1872. מִכָּאן אָמְרוּ: יַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל מִיִּשְׂרָאֵל וּמִן הַגּוֹי, וַאֲפִלּוּ מִכָּל־אָדָם שֶׁבַּשּׁוקּ, שֶׁהַגּוֹנֵב לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹנֵב לְיִשְׂרָאֵל, וְהַגּוֹזֵל לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא גוֹזֵל לְיִשְׂרָאֵל, נִשְׁבָּע לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא נִשְׁבָּע לְיִשְׂרָאֵל, מְכַחֵשׁ לְגוֹי לְסוֹף מְכַחֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְגוֹי לְסוֹף שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְּנָה תוֹרָה עַל מְנָת כֵּן אֶלָּא כְדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל – "וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים"1873, מַהוּ אוֹמֵר בְּסוֹף הָעִנְיָן? "וְהִגִּידוּ אֶת־כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם"1874 (תדא"ר כו).

קנב גָּזַל אֶת־הַנָּכְרִי וָמֵת, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ, מִפְּנֵי חִלּוּל־הַשֵּׁם (תוס' ב"ק י).

קנג מְרֻבָּה גְּזֵלַת הַמֵּת מִגְּזֵלַת הֶחָי, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת־הַחַי הוּא יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ אֶת־הַגְּזֵלוֹת, הַגּוֹזֵל אֶת־הַמֵּת אֵינוֹ יָכוֹל לְפַיְּסוֹ וּלְהַחֲזִיר לוֹ גְּזֵלוֹ (שמח' ט).

קנד לֶעָתִיד־לָבוֹא הַפֶּה וְהַכָּרֵס מְדַיְּנִים זֶה עִם זֶה. הַפֶּה אוֹמֵר לַכָּרֵס: כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתִּי וְחָמַסְתִּי בָּךְ נָתָתִּי; וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הִיא נִבְקַעַת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ: הֵא לְךָ כָּל־מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמָסְתָּ! (ב"ר ק).

קנה יוֹשְׁבֵי כְרָכִּים יֵשׁ בָּהֶם גָּזֵל (עיר' כא:).

קנו גַּנָּבָא אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרֵי1875 (הַגַּנָּב עַל־פִּי מַחְתֶּרֶת קוֹרֵא לַשָּׁמָיִם (בר' סג.).

קנז חַסְרֵיהּ לְגַנָּבָא נַפְשֵׁיהּ לִשְׁלָמָא נָקֵט1876 (כְּשֶׁהַגַּנָּב חָסֵר מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאִישׁ שָׁלוֹם) (סנה' כב.).

קנח מִגּוֹ דַחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא1877 חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעֲתָא1878 (מִתּוֹךְ שֶׁחָשׁוּד עַל הַמָּמוֹן חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה) (ב"מ ה:).

––––––––

קנט מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִכְזִיב. פָּגְעוּ בָהֶם לִסְטִים. אָמְרוּ לָהֶם: לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לָהֶם: לְעַכּוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְזִיב1879 פָּרָשׁוּ1880. אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי מִי אַתֶּם? אָמְרוּ לָהֶם: תַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא. אָמְרוּ לָהֶם: אַשְׁרֵי רַ' עֲקִיבָא וְתַלְמִידָיו, שֶׁלֹּא פָגַע בָּהֶם אָדָם רַע מֵעוֹלָם.

רַב מְנַשֶּׁה הָיָה הוֹלֵךְ לְבֵי־תוֹרְתָא, פָּגְעוּ בּוֹ גַנָּבִים. אָמְרוּ לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: לְפוּמְבְּדִיתָא. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵי־תוֹרְתָא פָּרַשׁ. אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִידוֹ שֶׁל יְהוּדָה1881 הָרַמַּאי1882 אָּתָּה! אָמַר לָהֶם: יוֹדְעִים אַתֶּם אוֹתוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ בְנֵי־אָדָם הַלָּלוּ בְּנִדּוּי1883! הָלְכוּ וְעָסְקוּ בִגְנֵבָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְלֹא הִצְלִיחוּ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ כָךְ בָּאוּ וְתָבְעוּ נִדּוּיָם1884. וְהָיָה בָהֶם גַּרְדִּי1885 שֶׁלֹּא בָא לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ וַאֲכָלוֹ אֲרִי.

בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין גַּנָּבֵי בָבֶל לְלִסְטִים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1886 (ע"ז כה, כו).

קס דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "חָתַר בַּחשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ־לָמוֹ"1887? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן וּמַפְקִידִים אֶצְלָם אֲפַרְסְמוֹן1888 וּמַנִּיחִים אוֹתָם בְּבֵית־גִּנְזֵיהֶם, וְלָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִים אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, וְחוֹתְרים שָׁם וְנוֹטְלִים אוֹתוֹ מָמוֹן.

דְּרָשָׁהּ רַ' יוֹסֵי בְּצִפּוֹרֵי, נֶחְתְּרוּ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שְׁלשׁ מֵאוֹת מַחְתָּרוֹת בְּצִפּוֹרֵי. הָיוּ בָאִים [בְּנֵי הָעִיר] וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ: נָתַתָּ דֶּרֶךְ לְגַנָּבִים. אָמַר לָהֶם: וְכִי יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיָּבֹאוּ הַגַּנָּבִים? (סנה' קט.; ע"י).

קסא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן מְצָאוֹ לְבַלָּשׁ1889 אֶחָד שֶׁהוּא תוֹפֵס גַּנָּבִים. אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ אַתָּה מַּכִּיר בָּהֶם? וְכִי לֹא לְחַיּוֹת הֵם דּוֹמִים שֶׁיּוֹצְאִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַבְּאִים בַּיּוֹם? וְשֶׁמָּא אַתָּה נוֹטֵל צַדִּיקִים וּמַנִּיחַ רְשָׁעִים… אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה? מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא. אָמַר לוֹ: בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ מַה תַּעֲשֶׂה: הִכָּנֵס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת לַחֲנוּת, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן יוֹשֵׁב וּמַחֲזִיק כּוֹס בְּיָדוֹ וּמְנַמְנֵם – שְׁאַל עָלָיו. אִם תַּלְמִיד־חָכָם הוּא – הִשְׁכִּים לְתַלְמוּדוֹ; אִם פּוֹעֵל הוּא – הִשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ; לֹא זֶה וְלֹא זֶה – תָּפְסֵהוּ, גַּנָּב הוּא. נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים לַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ: "קַרְיָנָא דְאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַרְוָנְקָא"1890 ("קוֹרֵא הַאִגֶּרֶת הוּא יְהֵא הַשָּׁלִיחַ). הֵבִיאוּ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – וְהָיָה תוֹפֵס גַּנָּבִים. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן1891! עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרֵגָה? שָׁלַח לוֹ רַ' אֶלְעָזָר: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יָבֹא בַעַל־הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב"מ פג:; ע"י).

קסב אָמַר רַב גִּדֵּל אָמַר רַב: נִרְשִׁי1892 נְשָׁקְךָ – מְנֵה שִׁנֶּיךָ1893; נְהַר־פְּקוֹדִי לִוֶּךָ – מִפְּנֵי טַלִית נָאָה שֶׁרָאָה עָלֶיךָ; פּוּמְבְּדִיתָאִי לִוֶּךָ – שַׁנֵּה אַכְסַנְיָא שֶׁלָּךְ1894 (חול' קכז.).

––––––––

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־נִתְזָה1895 בְּלֹד: כָּל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אִם אוֹמְרִין לְאָדָם "עֲבוֹר וְאַל תֵּהָרֵג" – יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים (סנה' עד.).

קסד גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדָה־זָרָה וְעַל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים (אב' ה).

קסה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁאָמְרוּ לָהֶם נָכְרִים: תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהַרְגֵהוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת־כֻּלְּכֶם – יֵהָרְגוּ כֻלָּם וְאַל יִמְסְרוּ לָהֶם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם יִחֲדוּהוּ לָהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּחֲדוּ לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי – יִתְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל יֵהָרְגוּ כֻלָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר; "וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ" וגו'1896 – אָמְרָה לָהֶם: הוֹאִיל וְהוּא נֶהֱרָג וְאַתֶּם נֶהֱרָגִים – תְּנוּהוּ לָהֶם וְאַל תֵּהָרְגוּ כֻלְּכֶם (תוספ' תרומ' ז).

קסו עֻלָּא בַר קוֹשָׁב תְּבָעַתּוּ הַמַּלְכוּת1897, עָמַד וּבָרַח לְלֹד אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שָׁלְחָה גַיִס אַחֲרָיו. בָּאוּ וְהִקִּיפוּ אֶת־הָעִיר, אָמְרוּ לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים אוֹתוֹ אֵלֵינוּ נַחֲרִיב אֶת־הַמְּדִינָה. נִטְפַּל לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפִיְּסוֹ1898 וְאָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֵּהָרֵג אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאַל יֵהָרֵג הַצִּבּוּר עַל־יָדוֹ. נִתְפַּיֵּס לוֹ וּנְתָנוֹ לָהֶם. הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, רָגִיל לְהִגָּלוֹת אֶצְלוֹ. כֵּוָן שְׁעָשָׂה כָךְ לֹא נִגְלָה. צָם רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלשִׁים יוֹם וְנִגְלָה אֵלָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה בָּטַלְתָּ1899 וְלֹא בָאתָ? אָמַר לוֹ: וְכִי חָבֵר אֲנִי לְמָסוֹרוֹת1900? אָמַר לוֹ: וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי1901? אָמַר לוֹ: וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא? יֵעָשֶׂה הַדָּבָר עַל־יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל־יָדֶךָ (ירוש' תרומ' פ"ח, ה"ד; ב"ר צד).

קסז אָדָם אֶחָד בָּא לִפְנֵי רָבָא, אָמַר לוֹ: הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל עִירִי אָמַר לִי: לֵךְ וַהֲרוֹג אֶת־פְּלוֹנִי, וְאִם לָאו – אֶהֱרֹג אוֹתָךְ. אָמַר לוֹ: תֵּהָרֵג וְלֹא תַהֲרֹג – מָה רָאִיתָ שֶׁהַדָּם שֶׁלְךָ אָדֹם יוֹתֵר, שֶׁמָּא דָמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ אָדֹם יוֹתֵר (פסח' כח:).

קסח "וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקוֹן"1902 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה1903 וּפָמַלְיָא שֶׁל מָטָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי1904 – הֵיאַךְ אֲאַבֵּד אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ? (סנה' צח:).

קסט מַעֲשֶׂה בִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָרַג אֶחָד מֵהֶם אֶת־חֲבֵרוֹ. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? נָטְלָה כוֹס אֶחָד וּמִלְאַתּוּ מִדָּמוֹ וְהִנִיחַתּוּ בְּמִגְדָּל, וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת כָּל־יוֹם וָיוֹם וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ הַדָּם תּוֹסֵס. פַּעַם אַחַת נִכְנְסָה וְהִבִּיטָה בוֹ וּמְצָאַתּוּ שֶׁשָּׁתָק. אוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעָה שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָהּ הָאַחֵר; לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"1905 (דב ר ב).