📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#628

יא. צְדָקָה

רמח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ"2145 – וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר הַשְּׁכִינָה? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: "כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא"2146? אֶלָּא הַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה הוּא הִלְבִּישׁ עֲרֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַשׂ יְיָ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם"2147 – אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרֻמִּים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּקֵּר חוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְיָ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא2148"2149 – אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קָבַר מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי"2150 – אַף אַתָּה קְבֹר מֵתִים; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִחַם אֲבֵלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ2151"2152 – אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים (סוטה יד.; ע"י).

––––––––

רמט אָמַר רַ' אַסִּי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת (ב"ב ט.).

רנ אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל־הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲשׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַייָ מִזָּבַח"2153 (סוכה מט:).

רנא וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם שׁוֹקֵל שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, עַכְשָׁו שֶׁאֵין בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אִם עוֹשִׂין צְדָקָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – בָּאִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנוֹטְלִין בִּזְרוֹעַ2154 (ב"ב ט.)

רנב "וְתָפֵק לְרָעֵב נַפְשֶׁךָ"2155 – אִם זְכִיתֶם – לִרְעָבוֹ שֶׁל יַעֲקֹב2156, וְאִם לָאו – לְשָׂבְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָשֵׁן בְּלֵיל רֹאש־הַשָּׁנָה וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ שֶׁבְּנֵי אֲחוֹתוֹ יִהְיוּ נִתְבָּעִים2157 מִן הַמַּלְכוּת שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. כְּפָאָם2158 וְהֶעֱמִידָם פַּרְנָסִים. אָמְרוּ לוֹ: מִשֶּׁל מִי נוֹצִיא2159? אָמַר לָהֶם: הוֹצִיאוּ [מִשֶּׁלָּכֶם] וְכִתְבוּ, וּלְסוֹף הַשָּׁנָה נְחַשֵּׁב וּנְשַׁלֵּם לָכֶם2160. עָשׂוּ כֵן. בְּסוֹף הַשָּׁנָה נֶאֶמְרָה עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן־הָרָע שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בִּמְטַכְסָא2161. בָּא אָדָם זָקֵן מִן הַמַּלְכוּת וְאָמַר לָהֶם: אוֹ אַתֶּם עוֹשִׂים פֻּרְפִּירָה2162 לַמֶּלֶךְ אוֹ אַתֶּם נִקְנָסִים שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. נְטָלָם וַחֲבָשָׁם2163 בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: כַּמָּה הוֹצֵאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הַכְּתָב. הִתְחִיל קוֹרֵא אוֹתוֹ הַכְּתָב וּמָצָא שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים חָסֵר שִׁשָּׁה דֵינָרִים. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית־הָאֲסוּרִים. אָמְרוּ לוֹ: רוֹאִים אַתֶּם, אוֹתוֹ זָקֵן2164 תּוֹבֵעַ מִמֶּנּוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים וְהוּא אוֹמֵר: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וַאֲנִי מוֹצִיאֲכֶם. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְלֹא אִכְפַּת לָכֶם2165 אַתֶּם. נָטְלוּ שִׁשָּׁה דֵינָרִים וְנָתְנוּ לְתוֹךְ יָדוֹ, הָלַךּ וְנָתַן שֹׁחַד לְאוֹתוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ כְּלוּם – וְהוֹצִיאָם. מִשֶּׁיָּצְאוּ אָמְרוּ לוֹ: שֶׁמָּא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ נִתְפָּסִים? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, בְּלֵיל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם נִקְנָסִים2166 שֵׁשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים. אָמְרוּ לוֹ: וְאִלּוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, הָיִינוּ נוֹתְנִים אַף שִׁשָּׁה דֵינָרִים אֵלּוּ לִצְדָקָה. אָמַר לָהֶם: אִלּוּ אָמַרְתִּי לָכֶם לֹא הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים לִי (ילק"ש בהר).

רנג "כִּי־יְיָ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ"2167 – אָמַר רַ' אַבָּא: אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימָיוֹת וּמִן הַגֻּלְגֹּלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת2168 (ירוש' פאה פ"א ה"א).

רנד שָׁנִינוּ, רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת־הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא"2169 (ב"ב י.).

איור מלווה לסיפור: שנו רבותינו: מעשה במנבז המלך, שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצרת, וחברו עליו
איור מלווה · שנו רבותינו: מעשה במנבז המלך, שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצרת, וחברו עליו

רנה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמֻנְבָּז הַמֶּלֶךְ2170, שֶׁבִּזְבֵּז2171 אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת2172, וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם וְאַתָּה מְבַזְבְּזָם. אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְמָעְלָה; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וַאֲנִי גָנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וַאֲנִי גָנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת2173; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת נְפָשׁוֹת2174; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעַצְמִי; אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְעוֹלָם־הַזֶּה וַאֲנִי גָנַזְתִּי לְעוֹלָם־הַבָּא (שם יא.).

רנו אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן"2175 – לוֹמַר לָךְ, מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל־קְלִפָּה וּקְלִפָּה2176 מִצְטָרֶפֶת2177 לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל2178. רַ' חֲנִינָא אָמַר מִכָּאן: "וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ"2179 – מַה בֶּגֶד זֶה כָּל־נִימָא2180 וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל־פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (שם ט:).

רנז דָּרַשׁ רַ' דוֹסְתַּאי בְּרַ' יַנָּאי: בּוֹא וּרְאֵה. שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם: מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מֵבִיא דוֹרוֹן2181 גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ סָפֵק אֵין מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר2182: מְקַבְּלִים אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ – סָפֵק רוֹאֶה פְנֵי הַמֶּלֶךְ סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ2183"2184.

רַ' אֶלְעָזָר נָתַן פְּרוּטָה לְעָנִי וְאַחַר־כָּךְ הִתְפַּלֵּל; אָמַר: הַכָּתוּב אוֹמֵר: "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ"2185 (ב"ב י.).

רנח "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ"2186 – בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, שֶׁבִּשְׁבִיל פְּרוּטָה אַחַת שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַטְרוֹנָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִרְאוֹת אֶת־הַמֶּלֶךְ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו הִיא עוֹשָׂה עֲטָרָה לְפִי כְבוֹדָהּ, וְעַל־יְדֵי עֲטָרָה שֶׁמַּכְנֶסֶת לְעַטֵּר אֶת־הַמֶּלֶךְ הִיא רוֹאָה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרוּטָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לְעָנִי זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה.

דָּבָר אַחֵר: מָה רָאָה דָוִד לְפָרֵשׁ כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁאֵין בְּיָדָם אֶלָּא זְכוּת שֶׁל צְדָקָה בִּלְבָד, זוֹכִים בָּהּ וּמְקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה (שו"ט יז; תנח' ויקרא, שם).

רנט דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, פְּעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב אַמִּי וּפְעָמִים אָמַר לָהּ מִשְּמוֹ שֶׁל רַב אַסִּי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ אִם־שְׁלֵמִים2187 וְכֵן רַבִּים2188 וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר2189"2190 – אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, וְכָל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵם מְרֻבִּים. מָה "וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבָר"? שָׁנוּ דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: כָּל־הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם: מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בַּמָּיִם, אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת אֵינָהּ גְּזוּזָה, גְזוּזָה עָבְרָה וְשֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה לֹא עָבָרָה2191.

"וְעִנִּתִךְ2192"2193 – אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה צְדָקָה; "לֹא אֲעַנֵךְ עוֹד"2194 – שָׁנָה רַב יוֹסֵף: שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִמָּנֵי עֲנִיּוּת (גיט' ז).

רס אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה זוֹכֶה וְהֹוִים לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי עשֶׁר, בַּעֲלֵי אַגָּדָה (ב"ב ט:).

רסא שָׁנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ: יוֹתֵר מִמָּה שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי – הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבָּיִת2195, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ2196 הַיּוֹם בֹּעַז"2197 – "עָשָׂה עִמָּדִי" לֹא כָתוּב כָּאן, אֶלָּא "עָשִׂיתִי עִמּוֹ" (ויק"ר לד).

רסב שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ לְבַעַל־הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לָךְ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אֱמֹר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים הוּא מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָם? אָמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁנִּצּוֹל אָנוּ בָּהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיַּבְתָּם לְגֵיהִנֹּם. אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שּׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא כוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־לִי בְנֵי־יִשְרָאֵל עֲבָדִים"2198. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, כְּשֶׁשָּמַע הַמֶּלֶךְ – לֹא דוֹרוֹן מְשַׁגֵּר לוֹ? וְאָנוּ קְּרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם"2199. אָמַר לוֹ: אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּקְרוּיִם עֲבָדִים; בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אַתֶּם קְרוּיִם עֲבָדִים, וְעַכְשָׁו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"2200 – אֵימָתַי "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"? בַּזְּמַן הַזֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" (ב"ב י.).

רסג "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי"2201 – אָמַר רַ' יְהוּדָה בְרַ' סִימוֹן: הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם: מָה אֲנִי וּמַה פְּלוֹנִי2202? פְּלוֹנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן! פְּלוֹנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה וַאֲנִי יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ! וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לּוֹ – חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינִי (ויק"ר לד; ילק"ש ישע' נח).

רסד שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' יוֹסֵי: כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה – שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִים2203 גְּדוֹלִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אָסַפְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם־יְיָ אֶת־הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים2204"2205 (ב"ב י.).

רסה "יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע"2206 – אָמַר רַ' פִּנְחָס זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל שְׂכָרָה מִיָּד. אָמַר רַ' סִימוֹן: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: "הֲרֵי הַשַּׂק וַהֲרֵי הַסֶּלַע וַהֲרֵי הַסְּאָה" – קוּם מְדוֹד2207 (ירוש' סנה' פ"י, ה"א).

––––––––

רסו רַ' יְהוּדָה הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָעוֹלָם: הַר קָשֶׁה – בַּרְזֶל מְחַתְכוֹ; בַּרְזֶל קָשֶׁה – אוּר מְפַעְפְּעוֹ2208; אוּר קָשֶׁה – מַיִם מְכַבִּים אוֹתוֹ; מַיִם קָשִׁים – עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָם; עָבִים קָשִׁים – רוּחַ מְפַזַּרְתָּם; רוּחַשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְכַבְּדוֹ בְחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ בְמוֹתוֹ קָשֶׁה – גּוּף סוֹבְלוֹ2209; גּוּף קָשֶׁה – פַּחַד שׁוֹבְרוֹ; פַּחַד קָשֶׁה – יַיִן מְפִיגוֹ; יַיִן קָשֶׁה – שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ2210; וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם – וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"2211 (ב"ב י.).

איור מלווה לסיפור: שנינו, אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממנה על־קפה של צדקה. פעם אחת
איור מלווה · שנינו, אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממנה על־קפה של צדקה. פעם אחת

רסז שָׁנִינוּ, אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל־קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה2212. פַּעַם אַחַת בָּאָה אִשָּׁה לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ מֵתִים! עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְקַיֵּם2213 נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא – וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהֶחֱיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת הַלָּלוּ! מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְּזַר־דִּינוֹ.

שָׁנוּ, הוֹסִיפוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עַל שְׁנוֹתָיו (שם יא.).

איור מלווה לסיפור: כוחה של צדקה במעמקי הים
איור מלווה · כוחה של צדקה במעמקי הים

רסח מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בִּצְדָקָה. פַּעַם אַחַת הָלַךְ וְיָשַׁב בִּסְפִינָה, בָּא הָרוּחַ וְטִבַּע סְפִינָתוֹ בַּיָּם. רָאָהוּ רַ' עֲקִיבָא2214 וּבָא לִפְנֵי בֵית־דִּין לְהָעִיד עַל אִשְׁתּוֹ לְהִנָּשֵׂא. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה עֵת לַעֲמוֹד2215 בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁטָּבַעְתָּ בַיָּם? אָמַר לוֹ: הֵן. וּמִי הֶעֶלְךָ מִן הַיָּם? אָמַר לוֹ: צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי הִיא הֶעֱלַתְנִי מִן הַיָּם. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּרַדְתִּי לְמַעֲמַקֵּי־מְצוּלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מִגַּלֵּי הַיָּם, שֶׁזֶּה אוֹמֵר לָזֶה וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה: רוּצוּ וְנַעֲלֶה אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה מִן הַיָּם שֶׁעָשָה צְדָקָה כָּל־יָמָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח רַ' עֲקִיבָא וְאָמַר: בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִים הֵם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ"2216 – וְעוֹד כָּתוּב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת2217 (אדר"נ ג).

רסט רַ' עֲקִיבָא הָיְתָה לוֹ בַת. אָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים2218: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה יִשְׁכֶנָּה נָחָשׁ וְתָמוּת. הָיָה מֵצַר עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלָה בִתּוֹ אֶת־הַמַּכְבֵּנָה2219 וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בַּכֹּתֶל. פָּגְעָה2220 בְעֵינוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְיָשְׁבָה בָהּ. בַבֹּקֶר כְּשֶׁנָּטְלָה [אֶת הַמַּכְבֵּנָה מִשָּׁם] נִגְרַר וּבָא הַנָּחָשׁ אַחֲרֶיהָ. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: מֶה עָשִׂית? אָמְרָה לוֹ: בָּעֶרֶב בָּא עָנִי וְקָרָא עַל הַפָּתַח, וְהָיוּ הַכֹּל טְרוּדִים בַּסְּעֻדָּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ. עָמַדְתִּי וְנָטַלְתִּי מָנָה2221 שֶׁנָּתַתָּ לִי וּנְתַתִּיהָ לּוֹ. אָמַר לָהּ: מִצְוָה עָשִׂית. יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרֲשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"2222 – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָה (שבת קנו.).

רע שְׁנֵי תַלְמִידִים שֶׁל רַ' חֲנִינָא יָצְאוּ לְקַצֵּץ עֵצִים, וְרָאָם אַסְטְרוֹלוֹגוֹס2223 אֶחָד וְאָמַר: שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ. כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּגַע בָּהֶם זָקֵן אֶחָד, אָמַר לָהֶם: זְכוּ עִמִּי2224! הֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי כְלוּם. וְהָיְתָה עִמָּם כִּכָּר אֶחָת2225, פָּרְסוּ2226 מֶחֱצָה וְנָתְנוּ לוֹ. אָכַל וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתֶּם הַיּוֹם אֶת־נַפְשִׁי כָּךְ תִּתְקַיֵּם הַיּוֹם נַפְשְׁכֶם. יָצְאוּ בְשָׁלוֹם וְחָזְרוּ בְשָׁלוֹם. וְהָיוּ שָׁם בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹ [שֶׁל אַסְטְרוֹלוֹגוֹס]2227. אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ: "שְׁנַיִם הַלָּלוּ יוֹצְאִים וְלֹא יַחֲזֹרוּ"? אָמְרוּ: יֶשׁ כָּאן אָדָם שַׁקְרָן, שֶׁאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא שֶׁלּוֹ שֶׁקֶר! אַף־עַל־פִּי־כֵן הָלְכוּ וּפִשְׁפְּשׁוּ2228 וּמָצְאוּ חֲכִינָה2229, מֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחַת וּמֶחֱצָה בַּחֲבִילָה אַחֶרֶת2230. אָמְרוּ: מַה דָּבָר טוֹב עֲשִׂיתֶם הַיּוֹם? סָחוּ לָהֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה2231. אָמַר: וּמָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת – וֵאלֹהֵיהֶם שֶׁל הָיְּהוּדִים מִתְפַּיֵּס בַּחֲצִי כִכָּר! (ירוש' שבת פ"ו, ה"ט).

רעא שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט2232 הָיוּ יוֹשְׁבִים, וְרָאוּ בְנֵי אָדָם מְהַלְּכִים לַאֲגָם2233. אָמַר לוֹ אַבְלֵט לשְׁמוּאֵל: אָדָם זֶה יֵלֵךְ וְלֹא יַחֲזֹר, שֶׁיְנַשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ וְיָמוּת. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אִם בֶּן־יִשְׂרָאֵל הוּא יֵלֵךְ וְיַחֲזֹר. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים – הָלַךְ וְחָזָר. עָמַד אַבְלֵט וּפָרַק מַשָּׂאוֹ [מֵעַל גַּבּוֹ] – מָצָא בוֹ נָחָשׁ חָתוּךְ לִשְׁנָיִם. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם הָיִינוּ מְטִילִים פַּת בְּיַחַד2234 וְאוֹכְלִים. הַיּוֹם הָיָה בֵינֵינוּ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פַת וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ. אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי אֶעֱמֹד וְאָטִיל2235. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלוֹ עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ, אָמַר לוֹ: מִצְוָה עָשִׂיתָ. יָצָא שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת"2236 – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ (שבת קנו:).

רעב "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"2237 – רַ' מֵאִיר הָלַךְ לְמַמְלָא2238, רָאָה אוֹתָם כֻּלָּם שְׁחוֹרֵי רֹאשׁ. אָמַר לָהֶם: תֹּאמַר מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל־מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים"2239? אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְטַפְּלוּ בִצְדָקָה, וְאַתֶּם זוֹכִים לְזִקְנָה. מַה טָּעַם? "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה"2240, וְהֵיכָן הִיא מְצוּיָה? "בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא"2241. מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מֵאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וְשָׁמְרוּ דֶרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"2242, זָכָה לְזִקְנָה – "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"2243 (ב"ר נט.).

––––––––

רעג רַ' אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא2244 אוֹמֵר: תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ2245, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "כִּי־מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ"2246 (אב' ג).

רעד מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁנָּתַן דֵינָר לְעָנִי בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת וְהִקְנִיטַתּוּ2247 אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ לָזוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד2248 מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, אֵינִי יְכוֹלָה2249, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת2250 שֶׁל קָנִים; אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה הִיא וְשָׁטָה וּבָאָה, וְאָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה שָׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה2251 – בָּרָד מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה, שֶׁלּוֹ לֹא לָקָה2252.

לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה־פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ "אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים"! אֶלָּא לְכִי אָתְּ, וּמַה שֶּׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי. הָלְכָה וְשָׁטָה וּבָאָה. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מַה־שָּׁמַעַתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד? אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל־הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה שִׁדָּפוֹן2253 מַלְקֶה אוֹתוֹ. הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה; שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלּוֹ לֹא נִשְׁדָּף.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה אֶשְׁתָּקַד2254 שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה וְשֶׁלְּךָ לֹא לָקָה, וְעַכְשָׁו שֶׁל כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלְּךָ לֹא נִשְׁדָּף? סָח2255 לָהּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה2256 בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד וּבֵין אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ רִיבָה2257. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וְאַרְאֵךְ בִּתֵּךְ שֶׁהִיא קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת וְשָׁמַע אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם. אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, הַנִּיחִינִי, דְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ כְּבָר נִשְׁמְעוּ בֵּין הַחַיִּים! (בר' יח:).

איור מלווה לסיפור: מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא שהלכו לחולת אנטוכיא על עסק מגבת
איור מלווה · מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא שהלכו לחולת אנטוכיא על עסק מגבת

רעה מַעֲשֶׂה בְרַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְחוֹלַת אַנְטוּכִיָּא2258 עַל עֵסֶק מִגְבַּת צְדָקָה לַחֲכָמִים2259. הָיָה שָׁם אֶחָד, אַבָּא־יוּדָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּעַיִן יָפָה וְיָרַד מִנְּכָסָיו2260. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹתֵינוּ נִתְכַּרְכְּמוּ2261 פָנָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה פָּנֶיךָ חוֹלָנִיוֹת? אָמַר לָהּ: רַבּוֹתֵינוּ כָאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ אַמְרָה לוֹ: לֹא נִשְׁתַּיְּרָה לָנוּ אֶלָּא שָׂדֶה אַחַת בִּלְבָד, לֵךְ מְכוֹר חֶצְיָהּ וְתֵן לָהֶם. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. נִתְפַּלְּלוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ לוֹ: אַבָּא־יוּדָן, הַמָּקוֹם2262 יְמַלֵּא חֶסְרוֹנֶךָ! לְאַחַר יָמִים יָצָא לַחֲרשׁ בַּחֲצִי שָׂדֵהוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ2263 נִבְקְעָה הָאָרֶץ מִתַּחְתָּיו וְשָׁקְעָה פָרָתוֹ וְנִשְׁבָּרָה. יָרַד לְהַעֳלוֹתָהּ, הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־עֵינָיו וּמָצָא תַחְתֶּיהָ מַטְמוֹן. אָמַר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי.

כְּשֶׁחָזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם שָׁאֲלוּ עָלָיו2264 וְאָמְרוּ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמְרוּ לָהֶם: אַבָּא־יוּדָן – מִי יָכוֹל לִרְאוֹת סֵבֶר־פָּנָיו2265? הוא אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עֲבָדִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל עִזִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל חֲמוֹרִים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל גְּמַלִּים, אַבָּא־יוּדָן שֶׁל שְׁוָרִים! כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אַבָּא־יוּדָן יָצָא לִקְרָאתָם. אָמְרוּ לוֹ: מָה אַבָּא־יוּדָן עוֹשֶׂה? אָמַר לָהֶם: עָשְׂתָה תְפִלַּתְכֶם פֵּרוֹת וּפֵרֵי־פֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: חַיֶּיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּתְנוּ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִמֶּךָּ – אוֹתְךָ כָּתַבְנוּ רֹאשׁ טִימוֹס2266. נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָם וְקָרְאוּ עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה: "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדוֹלִים יַנְחֶנּוּ"2267 (ירוש' הור' פ"ג, ה"ד; ויק"ר ה; ילק"ש ראה יב).

איור מלווה לסיפור: מעשה באדם שהיה עושה צדקה, מכר את־ביתו וכל־מה שהיה לו והוציא לצדקה. פעם
איור מלווה · מעשה באדם שהיה עושה צדקה, מכר את־ביתו וכל־מה שהיה לו והוציא לצדקה. פעם

רעו מַעֲשֶׂה בְאָדָם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה צְדָקָה, מָכַר אֶת־בֵּיתוֹ וְכָל־מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְהוֹצִיא לִצְדָקָה. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא נָתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין2268. אָמְרָה לוֹ: צֵא וְקַח לְבָנֶיךָ כְּלוּם מִן הַשּׁוּק. כֵּוָן שֶׁיָּצָא לַשּׁוּק פָּגְעוּ בוֹ גַבָּאֵי צְדָקָה. אָמְרוּ: הֲרֵי בָא בַּעַל הַצְּדָקָה. אָמְרוּ לוֹ: תֵּן חֶלְקְךָ בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁאָנוּ לוֹקְחִים בֶּגֶד לִיתוֹמָה אֶחָת. נָטַל אוֹתָם עֲשָׂרָה פוֹלִיסִין וּנְתָנָם לָהֶם, וְנִתְבַּיֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ. הָלַךְ לוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. רָאָה שָׁם מֵאֵלוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַתִּינוֹקוֹת זוֹרְקִים2269 בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא2270. נָטַל מֵהֶם וּמִלֵּא שַׂקּוֹ וְהָלַךְ וּפֵרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם נִזְדַּמְּנָה הַשָּׁעָה וְנִמְצָא הַמֶּלֶךְ חָשׁ בְּמֵעָיו וְאָמְרוּ לוֹ בַחֲלוֹם: אֱכֹל מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים עִמָּם בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא וְתִתְרַפֵּא. בָּדְקוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּכָל־הַסְּפִינוֹת וּבְכָל־הַמְּדִינָה וְלֹא מָצָאוּ. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ אָדָם יוֹשֵׁב עַל שַׂקּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ אֶצְלְךָ כְּלוּם? אָמַר לָהֶם: אָדָם עָנִי אֲנִי וְאֵין אֶצְלִי כְלוּם לִמְכֹּר. בָּדְקוּ בַשַּׂק וּמָצְאוּ מֵאֵלּוּ הָאֶתְרוֹגִים וְאָמְרוּ לוֹ: אֵלּוּ מֵהֵיכָן הֵם? אָמַר לָהֶם: מֵאֵלּוּ שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים [עִמָּם] בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא. טָעֲנוּ הַשַּׂק וְהֶעֱלוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָכַל הַמֶּלֶךְ אוֹתָם הָאֶתְרוֹגִים וְנִתְרַפֵּא. פִּנּוּ אֶת־הַשַּׂק וּמִלְאוּהוּ דֵינָרִים (ויק"ר לז).

רעז מַעֲשֶׂה בְּבַר־מַעְיָן2271 מוֹכֵס2272 שֶׁמֵּת וּבוֹ בַיּוֹם מֵת חָסִיד אֶחָד. בָּאוּ כָל־בְּנֵי הָעִיר וְנִתְעַסְּקוּ בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד. הוֹצִיאוּ אַחֲרָיו קְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס אֶת־מִטָּתוֹ שֶׁל מוֹכֵס. קָפְצוּ עֲלֵיהֶם אוֹיְבִים וְהִנִּיחוּ הַמִּטּוֹת וּבָרָחוּ. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּשַׁב לוֹ עִם מִטַּת רַבּוֹ. לְאַחַר זְמַן חָזְרוּ בְנֵי הָעִיר לִקְבּוֹר אוֹתוֹ חָסִיד וְנִתְחַלְּפָה לָהֶם מִטָּתוֹ בְּשֶׁל מוֹכֵס. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד צֹוֵחַ וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ. וּקְרוֹבֵי הַמּוֹכֵס קָבְרוּ אֶת־הֶחָסִיד. הָיָה אוֹתוֹ תַלְמִיד יוֹשֵׁב וּמִצְטַעֵר, אָמַר: מַה חֵטְא גָּרַם לְאוֹתוֹ חַסִיד לִקָּבֵר בְּבִזָּיוֹן, וּמַה זָּכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקָּבֵר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּל־כָּךְ? נִרְאָה לוֹ רַבּוֹ הֶחָסִיד בַּחֲלוֹם וְאָמַר: בְּנִי, אַל תִּצְטַעֵר; אֲנִי – פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בִּגְנוּת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְלֹא מָחִיתִי, וּלְכָךְ נֶעֱנָשְׁתִּי; וְזֶה – פַּעַם אַחַת הִתְקִין סְעֻדָּה לְשַׂר־הָעִיר וְלֹא בָא שַׂר־הָעִיר וְחִלְּקָהּ לַעֲנִיִּים, וּלְכָךְ זָכָה לִקָּבֵר בְּכָבוֹד. אֲבָל בּוֹא וְאַרְאֲךָ כְבוֹדִי בְּגַן־עֵדֶן וְעָנְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּגֵיהִנֹּם. רָאָה הַתַּלְמִיד לְאוֹתוֹ חָסִיד שֶׁהוּא מְטַיֵּל בְּגַנִּים וּפַרְדֵּסִים עַל מַעְיְנֵי מָיִם וְרָאָהוּ לְבַר־מַעְיָן מוֹכֵס לְשׁוֹנוֹ שׁוֹתֵת2273 עַל פִּי הַנָּהָר, מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לַמַּיִם וְאֵינוֹ מַגִּיעַ (ירוש' חג' פ"ב, ה"ב; רש"י סנה' מד:).

––––––––

איור מלווה לסיפור: אמרו עליו על ר' טרפון, שהיה עשיר גדול ולא היה נותן מתנות רבות
איור מלווה · אמרו עליו על ר' טרפון, שהיה עשיר גדול ולא היה נותן מתנות רבות

רעח אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלֹא הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת רַבּוֹת לַעֲנִיִּים. פַּעַם אַחַת מְצָאוֹ רַ' עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, רְצוֹנְךָ, אֶקַּח לְךָ עִיר אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם? אָמַר לוֹ: הֵן. מִיָּד עָמַד רַ' טַרְפוֹן וְנָתַן לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים דֵּינְרֵי זָהָב. נְטָלָם רַ' עֲקִיבָא וְחִלְּקָם לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים עֲנִיִּים. לְיָמִים מְצָאוֹ רַ' טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָעֲיָרוֹת שֶׁלָּקַחְתָּ לִי? תְּפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהֵבִיא תִינוֹק וּבְיָדוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְהָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָסוּק זֶה: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד"2274. אָמַר לוֹ: זוֹהִי הָעִיר שֶׁלָּקַחְתִּי לָךְ. עַמד רַ' טַרְפוֹן וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי, אַלּוּפִי! רַבִּי בְחָכְמָה וְאַלּוּפִי בְדֶרֶךְ אָרֶץ" – וְהוֹסִיף לוֹ מָמוֹן לְבַזְבֵּז2275 (כלה ב).

איור מלווה לסיפור: פעם אחת נצרכו חכמים לנדבה. שלחו את־ר' עקיבא ואחד מן החכמים עמו. באו
איור מלווה · פעם אחת נצרכו חכמים לנדבה. שלחו את־ר' עקיבא ואחד מן החכמים עמו. באו

רעט פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ חֲכָמִים לִנְדָבָה. שָׁלְחוּ אֶת־רַ' עֲקִיבָא וְאֶחָד מִן הַחֲכָמִים עִמּוֹ. בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ [שֶׁל בֶּן־מֵבִיא־יָיִן2276]. שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל תִּינוֹק אוֹמֵר לְאָבִיו: מַה נִּקַּח לְךָ הַיּוֹם2277? אָמַר לוֹ: עֳלָשִׁים2278, וְלֹא מִשֶּׁל הַיּוֹם אֶלָּא מִשֶּׁל אֶתְמוֹל, שֶׁהֵם כְּמוּשִׁים2279 וּבְזוֹל. הִנִּיחוּהוּ2280 וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְאַחַר שֶׁנָּדְבוּ הַכֹּל חָזְרוּ וּבָאוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לָמָּה לֹא בָאתֶם אֶצְלִי בַּתְּחִילָּה, כְּשֵׁם שֶׁהֱיִיתֶם נוֹהֲגִים? אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּאנוּ וְשָׁמַעְנוּ [כָּךְ וָכָךְ]. אָמַר לָהֶם: מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין הַתִּינוֹק יוֹדְעִים אַתֶּם וְלֹא מַה שֶּׁבֵּינִי לְבֵין בּוֹרְאִי; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, לְכוּ וְאִמְרוּ לָהּ [לְאִשְׁתִּי] וְתִתֵּן לָכֶם מִדָּה שֶׁל דֵּינָרִים. הָלְכוּ וְאָמְרוּ לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: מָה אָמַר לָכֶם, גְּדוּשָׁה2281 אוֹ מְחוּקָה2282? אָמְרוּ לָהּ: סְתָם אָמַר לָנוּ2283. אָמְרָה לָהֶם: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם גְּדוּשָׁה; אִם אָמַר גְּדוּשָׁה הֲרֵי עָשִׂיתִי כִדְבָרָיו, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְנַכָּה2284 אֶת־הַגֹּדֶשׁ מִכְּתֻבָּתִי2285 (ירוש' פסח' פ"ד, ה"ט).

––––––––

רפ בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת וְאוֹמֵר: "פַּרְנְסֵנִי" – אִם מְפַרְנְסוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְיָ"2286 – מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר (תמו' טז.).

רפא "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ"2287 – אָמַר הֶעָשִׁיר לֶעָנִי: לָמָּה אֵין אַתָּה הוֹלֵךְ וְיָגֵעַ בִּמְלָאכָה? רְאֵה שׁוֹקַיִם, רְאֵה כְרָעַיִם, רְאֵה בַּעַל כָּרֵס, רְאֵה בַּעַל בַּשָׂר2288! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא דַיֶּךָּ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלְךָ מְאוּמָה, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתָּה מַכְנִיס לוֹ עַיִן רָעָה! (ויק"ר לד).

רפב "אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא"2289 – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בַּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אִם הוּא דַל מַהוּ גוֹזֵל לוֹ? לֹא דִבֶּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן מִן הַתּוֹרָה: לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר עָנִי. וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, "כִּי דַל הוּא" – דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ. לֹא דַי לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה־שֶׁנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (במ"ר ה).

איור מלווה לסיפור: השדה והמעשרות
איור מלווה · השדה והמעשרות

רפג "נִבְהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי־חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ"2290 – מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה עוֹשָׂה אֶלֶף מִדּוֹת, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה מִדּוֹת לְמַעֲשֵׂר, וּמִן הַמּוֹתָר הָיָה מִתְפַּרְנֵס הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, תֵּן דַּעְתְּךָ עַל שָׂדֶה זוֹ, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הִיא עוֹשָׂה, כָּךְ וְכָךְ מִדּוֹת הָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנָּה לְמַעֲשֵׂר, וּמִמֶּנָּה הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָי. זָרַע הַבֵּן שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, עָשְׂתָה אֶלֶף מִדּוֹת וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מֵאָה לְמַעֲשֵׂר. שָׁנָה שְׁנִיָּה נִכְנְסָה בוֹ עַיִן רָעָה2291, פָּחַת עֲשָׂרָה2292 וּפָחֲתָה הִיא מֵאָה2293, וְכֵן שְׁלִישִׁית וְכֵן רְבִיעִית וְכֵן חֲמִישִׁית, עַד שֶׁעָמְדָה עַל מַעַשְׂרוֹתֶיהָ. כֵּוָן שֶׁרָאוּ קְרוֹבָיו כָּךְ עָמְדוּ וְלָבְשׁוּ לְבָנִים וְנִתְעַטְּפוּ לְבָנִים וְנִכְנְסוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא בָאתֶם אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עָלָי2294? אָמְרוּ לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא בָאנוּ אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ עִמְּךָ, לִשֶׁעָבַר הָיִיתָ בַעַל־הַבַּיִת וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֹּהֵן, וְעַכְשָׁו נַעֲשֵׂיתָ כֹהֵן וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּעַל־הַבָּיִת (שמ"ר לא; ילק"ש משלי כח).

רפד אָמַר לָהּ רַ' חִיָּא לְאִשְׁתּוֹ: כְּשֶׁבָּא עָנִי הַקְדִּימִי לוֹ פַּת2295, כְּדֵי שֶׁיַּקְדִּימוּ לְבָנָיִךְ. אָמְרָה לוֹ: מְקַלֵּל אַתָּה אוֹתָם! אָמַר לָהּ: מִקְרָא כָתוּב: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה"2296 – וְשָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם2297 (שבת קנא).

רפה אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: כָּל־הַמַּעְלִים עֵינוֹ מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה (כת' סח:).

רפו "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם"2298 – אוֹי לַדּוֹר שֶׁשּׁוֹפְטָיו צְרִיכִים לְהִשָּׁפֵט. אֱלִימֶלֶךְ מִגְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה וּמִפַּרְנְסֵי2299־הַדּוֹר הָיָה, וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי רְעָבוֹן אָמַר: עַכְשָׁו יִהְיוּ כָל־יִשְׂרָאֵל מְסַבְּבִים עַל פִּתְחִי, זֶה בָּא בְּקֻפָּתוֹ וְזֶה בָּא בִּכְפִיפוֹ2300. מֶה עָשָׂה? עָמַד וּבָרַח לוֹ מִפְּנֵיהֶם (רו"ר א; ילק"ש רות א).

רפז הֱוֵי זָהִיר בְּדַלְתֵי בֵיתֶךָ, שֶׁלּאֹ יְהוּ נְעוּלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵסַב בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה (דא"ז ט).

איור מלווה לסיפור: הילדים בשדה והאמונה של אמא
איור מלווה · הילדים בשדה והאמונה של אמא

רפח מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בִּשְׁכוּנָה שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְיָצְאוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ לְלַקֵּט וְלֹא הִנִּיחָם בַּעַל הַשָּׂדֶה. אִמָּם הָיְתָה אוֹמֶרֶת: מָתַי יָבוֹאוּ בָנַי מִן הַשָּׂדֶה, שֶׁמָּא אֶמְצָא בְיָדָם כְּלוּם לֶאֱכוֹל; וְהֵם הָיוּ אוֹמְרִים: מָתַי נֵלֵךְ אֶל־אִמֵּנוּ, שֶׁמָּא נִמְצָא בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל. הִיא לֹא מָצְאָה בְיָדָם כְּלוּם וְהֵם לֹא מָצְאוּ בְיָדָהּ כְּלוּם לֶאֱכוֹל, וְהִנִּיחוּ רָאשֵׁיהֶם בֵּין בִּרְכֵּי אִמָּם וּמֵתוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אַתֶּם גּוֹבִין מֵהֶם אֶלָּא נְפָשׁוֹת2301; חַיֵּיכֶם, אַף אֲנִי אֶגְבֶּה מִכֶּם נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אַל תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא… כִּי־יְיָ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ"2302 (אדר"נ לח).

רפט אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם־זוֹ, שָׁהָיה סוֹמָא2303 מִשְּׁתֵי עֵינָיו, גִּדֵּם2304 מִשְּׁתֵי יָדָיו, קִטֵּעַ מִשְּׁתֵי רַגְלָיו וְכָל־גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחוֹת בִּסְפָלִים שֶׁל מַיִּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ2305, בִּקְּשׁוּ תַלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ2306 וְאַחַר־כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פַּנּוּ אֶת־מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם, כָּל־זְמַן שֶׁאֲנִי בַבַּיִת אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת־הַכֵּלִים וְאַחַר־כָּךְ פִּנּוּ אֶת־מִטַּתוֹ – וְנָפַל הַבָּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה לָמָה עָלְתָה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית־חָמִי, וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים, בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן, עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ – יִסּוֹמוּ; יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ –יִתְגַּדָּמוּ; רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִתְקַטָּעוּ; וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי2307 עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל־גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ! (תענ' כא.).

רצ "אֶל־שָׁאוּל וְאֶל־בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר־הֵמִית אֶת־הַגִּבְעֹנִים"2308 – וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת־הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא־מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָם (ב"ב קיט.).

––––––––

רצא שָׁנִינוּ, אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: בָּנַי, מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת"2309? נַעֲנָה רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמָר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי" – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ"2310; וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל2311 בּוֹ. נַעֲנָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" – כָּל־צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְהִתְיַהֵר2312 בּוֹ. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְמוֹדָעִי2313 – רַ' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי" – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" – כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת־הָעוֹלָם עוֹשִׂין חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶלָּא לְחָרֵף אוֹתָנוּ בּוֹ. נַעֲנָה רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי, וְחֶסֶד" לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמִּים חַטָּאת2314. אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: נִרְאִים דִבְרֵי רַ' נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מִדְּבָרַי וְדִבְרֵיכֶם, – לְפִי שֶׁהוּא נוֹתֵן צְדָקָה וָחֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם חַטָּאת.

שָׁנִינוּ: אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכָּאי: כְּשֵׁם שֶׁהַחַטָּאת2315 מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ צְדָקָה מְכַפֶּרֶת עַל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם (ב"ב י:).