📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4797–4847

4797

כובשם – מעכבם.

↩ חזרה לטקסט
4798

טרחות – קשות להליכה.

↩ חזרה לטקסט
4799

במדבר כ"ט, לה.

↩ חזרה לטקסט
4800

שפודים – כידונים, שהשאירו האויבים.

↩ חזרה לטקסט
4801

וקבעו אותם – בבית המקדש לזכרון. (ושאר עניני חנוכה עי' עמ' קכח, סי' י"א "בית חשמונאים").

↩ חזרה לטקסט
4802

קבעוני לדורות – קריאת המגלה.

↩ חזרה לטקסט
4803

קנאה את מעוררת וכו' – שאמרו האומות, שאנו שמחים במפלתם.

↩ חזרה לטקסט
4804

להתבסם – להשתכר קצת.

↩ חזרה לטקסט
4805

לשנה – לאחר שנה.

↩ חזרה לטקסט
4806

מתרחש נס – יקרה נס להחזיר לו נשמתו.

↩ חזרה לטקסט
4807

מגלת תענית – מגלה עתיקה שכתוב בה זכר ימי מאורעות שונים שאירעו לישראל בימי בית שני, דברי ישועה והצלה מפורעניות שבאו עליהם בימים ההם, ואותם הימים נקבעו ימים טובים ואין להתענות לא בהם ולא בימים שלפניהם ואחריהם.

↩ חזרה לטקסט
4808

חנניה בן חזקיה – עי' למעלה בפ' תורה תכג.

↩ חזרה לטקסט
4809

וסיעתו – בני החבורה שלו.

↩ חזרה לטקסט
4810

שהיו מחבבין וכו' – ושקדו לכתבן לזכרון.

↩ חזרה לטקסט
4811

אין אנו מספיקים – מפני רבוין.

↩ חזרה לטקסט
4812

אין שוטה נפגע – שהרגשתו של שוטה פגומה ואינו מרגיש בכאב, ואף אנו דעתנו טרופה מכובד השעבוד.

↩ חזרה לטקסט
4813

אין בשר המת וכו' – אינו מרגיש באיזמל (בסכין) שחותך בו, ואף אנו חשובים כמתים.

↩ חזרה לטקסט
4814

בטלה מגלת תענית – כלו' בימינו, אחרי החרבן, בטלו הימים הטובים שנקבעו במגלת תענית ופקע אסור התענית, לפי שלא נקבעו אלא לשעתם בימי הבית.

↩ חזרה לטקסט
4815

בזמן שיש שלום וכו' – כלו' קביעת הימים הטובים ואיסור הצומות בהם עמדו בחזקתם רק בזמן הבית בימי שלום לישראל, אבל לאחר שחרב הבית ואין שלום מותר לצום בהם.

↩ חזרה לטקסט
4816

הללו הם שתלאם וכו' – כלו' אותם ארבעה הצומות הנזכרים במקרא (זכר' ח', יט), ועי' להלן קל.

↩ חזרה לטקסט
4817

אבל אלו וכו' – הימים הנזכרים במגלת תענית.

↩ חזרה לטקסט
4818

בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות – בשבעה בסיון עלה משה על ההר (שמ' כ"ד), ובירידתו בסוף ארבעים יום, שכלו בי"ז בתמוז, שבר את הלוחות.

↩ חזרה לטקסט
4819

ובטל התמיד – כך נמסר בקבלה.

↩ חזרה לטקסט
4820

והבקעה העיר – בבית שני.

↩ חזרה לטקסט
4821

ושרף אפוסטומוס וכו' – אף זה נמסר בקבלה.

↩ חזרה לטקסט
4822

והעמד צלם בהיכל – לפי הקבלה, ע"י מנשה.

↩ חזרה לטקסט
4823

שלא יכנסו לארץ – בחטא המרגלים, בגמרא במקומו נתפרש החשבון.

↩ חזרה לטקסט
4824

ונלכדה ביתר – בימי בר כוכבא, לפי הקבלה.

↩ חזרה לטקסט
4825

ונחרשה העיר – ירושלים, כמו שנאמר: "ציון שדה תחרש" (מיכה ג', יב).

↩ חזרה לטקסט
4826

ארבעה דברים וכו' – וזה שלהלן אחד מהם.

↩ חזרה לטקסט
4827

זכריה ח', יט.

↩ חזרה לטקסט
4828

תשעה בתמוז – בתוס': י"ז בתמוז.

↩ חזרה לטקסט
4829

זכריה ח', יט.

↩ חזרה לטקסט
4830

זכריה ח', יט.

↩ חזרה לטקסט
4831

שבו נהרג גדליה וכו' מ, כ"ה.

↩ חזרה לטקסט
4832

זכריה ח', יט.

↩ חזרה לטקסט
4833

לכתב ראשון – שהרי מאורע זה קדם לכולם.

↩ חזרה לטקסט
4834

חדשים כסדרם – לפי סדר חדשי השנה במקרא.

↩ חזרה לטקסט
4835

שמועה לגולה וכו' – לגולת יכניה, שגלתה לבבל י"א שנה לפני החורבן.

↩ חזרה לטקסט
4836

ממעטין בשמחה – מפני אבל החרבן.

↩ חזרה לטקסט
4837

ובסיכה – בשמן.

↩ חזרה לטקסט
4838

ואסור לקרות בתורה וכו' – מפני העונג.

↩ חזרה לטקסט
4839

במקום שאינו רגיל – כיון שמתקשה בקריאה אין בה עונג.

↩ חזרה לטקסט
4840

תהלים י"ט, ט.

↩ חזרה לטקסט
4841

מפולשין – באפר.

↩ חזרה לטקסט
4842

איכה ה', טז.

↩ חזרה לטקסט
4843

זכריה ח', יט.

↩ חזרה לטקסט
4844

בראשית ל"ב, ט.

↩ חזרה לטקסט
4845

בראשית ל"ב, ט.

↩ חזרה לטקסט
4846

אלו אחינו שבגלות – יש גורסים: שבגליל, בניגוד לדרום שזה יהודה, לפי שבזמן החרבן נמלטו לשם פליטי חרב מיהודה.

↩ חזרה לטקסט
4847

מתענין היו עליהם – מפני שלא פסקה הסכנה.

↩ חזרה לטקסט