הערות וביאורים · 4797–4847
4800שפודים – כידונים, שהשאירו האויבים.
4801וקבעו אותם – בבית המקדש לזכרון. (ושאר עניני חנוכה עי' עמ' קכח,
סי' י"א "בית חשמונאים").
4802קבעוני לדורות – קריאת המגלה.
4803קנאה את מעוררת וכו' – שאמרו האומות, שאנו שמחים במפלתם.
4806מתרחש נס – יקרה נס להחזיר לו נשמתו.
4807מגלת תענית – מגלה עתיקה שכתוב בה זכר ימי מאורעות שונים שאירעו
לישראל בימי בית שני, דברי ישועה והצלה מפורעניות שבאו עליהם בימים
ההם, ואותם הימים נקבעו ימים טובים ואין להתענות לא בהם ולא בימים
שלפניהם ואחריהם.
4808חנניה בן חזקיה – עי' למעלה בפ' תורה תכג.
4809וסיעתו – בני החבורה שלו.
4810שהיו מחבבין וכו' – ושקדו לכתבן לזכרון.
4811אין אנו מספיקים – מפני רבוין.
4812אין שוטה נפגע – שהרגשתו של שוטה פגומה ואינו מרגיש בכאב, ואף אנו
דעתנו טרופה מכובד השעבוד.
4813אין בשר המת וכו' – אינו מרגיש באיזמל (בסכין) שחותך בו, ואף אנו
חשובים כמתים.
4814בטלה מגלת תענית – כלו' בימינו, אחרי החרבן, בטלו הימים הטובים
שנקבעו במגלת תענית ופקע אסור התענית, לפי שלא נקבעו אלא לשעתם בימי
הבית.
4815בזמן שיש שלום וכו' – כלו' קביעת הימים הטובים ואיסור הצומות בהם
עמדו בחזקתם רק בזמן הבית בימי שלום לישראל, אבל לאחר שחרב הבית ואין
שלום מותר לצום בהם.
4816הללו הם שתלאם וכו' – כלו' אותם ארבעה הצומות הנזכרים במקרא (זכר'
ח', יט), ועי' להלן קל.
4817אבל אלו וכו' – הימים הנזכרים במגלת תענית.
4818בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות – בשבעה בסיון עלה משה על ההר (שמ'
כ"ד), ובירידתו בסוף ארבעים יום, שכלו בי"ז בתמוז, שבר את הלוחות.
4819ובטל התמיד – כך נמסר בקבלה.
4820והבקעה העיר – בבית שני.
4821ושרף אפוסטומוס וכו' – אף זה נמסר בקבלה.
4822והעמד צלם בהיכל – לפי הקבלה, ע"י מנשה.
4823שלא יכנסו לארץ – בחטא המרגלים, בגמרא במקומו נתפרש החשבון.
4824ונלכדה ביתר – בימי בר כוכבא, לפי הקבלה.
4825ונחרשה העיר – ירושלים, כמו שנאמר: "ציון שדה תחרש" (מיכה ג',
יב).
4826ארבעה דברים וכו' – וזה שלהלן אחד מהם.
4828תשעה בתמוז – בתוס': י"ז בתמוז.
4831שבו נהרג גדליה וכו' מ, כ"ה.
4833לכתב ראשון – שהרי מאורע זה קדם לכולם.
4834חדשים כסדרם – לפי סדר חדשי השנה במקרא.
4835שמועה לגולה וכו' – לגולת יכניה, שגלתה לבבל י"א שנה לפני החורבן.
4836ממעטין בשמחה – מפני אבל החרבן.
4838ואסור לקרות בתורה וכו' – מפני העונג.
4839במקום שאינו רגיל – כיון שמתקשה בקריאה אין בה עונג.
4846אלו אחינו שבגלות – יש גורסים: שבגליל, בניגוד לדרום שזה יהודה,
לפי שבזמן החרבן נמלטו לשם פליטי חרב מיהודה.
4847מתענין היו עליהם – מפני שלא פסקה הסכנה.