📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ח: חָכְמָה, נְבוּאָה וְשִׁירָה
#464

ד. רְגָלִים

קב "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"4724 – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הַשִּׂמְחָה נָאָה לָכֶם, הַמּוֹעֲדִים נָאִים לָכֶם, יָמִים טוֹבִים נָאִים לָכֶם.

"יָסַפְתָּ לַגּוֹי"4725 – לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם אִם אַתָּה מַרְבֶּה לָהֶם יָמִים טוֹבִים, אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּפוֹחֲזִין,4726 נִכְנָסִין לְבָתֵּי תֵיאַטְרָאוֹת וּלְבָתֵּי קִרְקְסָאוֹת וּמַכְעִיסִין אוֹתְךָ בְּדִבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם; אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָם כֵּן, אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם יָמִים טוֹבִים – הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְנִכְנָסִים לְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּמַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת (ילק"ש פנחס כט).

קג שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת־רַ' עֲקִיבָא בְּצִפּוֹרֵי, אָמַר לוֹ: לָמָה אַתֶּם עוֹשִׂים מוֹעֲדוֹת, לֹא כָּךְ אָמַר לָכֶם [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא]: "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי"?4727 אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אִלּוּ אָמַר: חֳדָשַׁי וּמוֹעֲדַי שָׂנְאָה נַפְשִׁי", הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ; לֹא אָמַר אֶלָּא "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם" – אוֹתָם מוֹעֲדוֹת שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי… אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ".4728 אֲבָל הַמּוֹעֲדוֹת הָאֵלּוּ אֵינָם בְּטֵלִים לְעוֹלָם, וְלֹא הֶחֳדָשִׁים. לָמָּה? שֶׁהֵם לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ".4729 (תנה"ק פנחס; ילק"ש ישעיה א).

קד אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: כָּל־הַמְבַזֶּה אֶת־הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה־לָּךְ",4730 וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו:4731 "אֶת־חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר".4732 (פס' קיח:).

קה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חַיָּב אָדָם לְשַׂמֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בְּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וגו'.4733

בַּמֶּה מְשַׂמְּחָם? – בְּיָיִן. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶם וְנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶן. אֲנָשִׁים בְּרָאוּי לָהֶם – בְּיָיִן; וְנָשִׁים בַּמֶּה? שָׁנָה רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל – בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין,4734 בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – בְּבִגְדֵי פִשְׁתָּן מְגֹהָצִים4735 (שם קט; ע"י).

קו שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ לְאָדָם בְּיוֹם־טוֹב אֶלָּא אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: חַלְּקֵהוּ – חֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְחֶצְיוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרָשׁוּ; כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "עֲצֶרֶת לַייָ אֱלֹהֶיךָ",4736 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"4737 – הָא כֵיצַד? רַ' אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אוֹ כֻלּוֹ לַייָ4738 אוֹ כֻלּוֹ לָכֶם;4739 וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: חַלְּקֵהוּ – חֶצְיוֹ לַייָ וְחֶצְיוֹ לָכֶם (שם סח:; ביצה טו:).

קז לֹא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתֶּם הֶהֱנֵיתֶם עַצְמְכֶם – תִּהְיוּ שׁוֹנִים4740 לְשָׁנָה הַבָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה"4741 – תִּהְיוּ שׁוֹנִים מִיָּמִים יָמִימָה (תנח' בראשית).

קח "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב"4742 – רַ' לֵוִי פֵּרַשׁ הַמִּקְרָא: בְּיָמִים טוֹבִים שֶׁנָּתַתִּי לְךָ תְּהֵא שָׂמֵחַ וּמְשַׂמֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אִם תָּבוֹא שָׁנָה בְּלֹא בַצֹּרֶת – צֵא לְכַרְמְךָ, רְאֵה וּשְׂמָח, רְאֵה אֶת־זֵיתְךָ וּשְׂמָח! (קה"ר ז).

קט אָמַר רַ' יִצְחָק: חַיָּב אָדָם לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ4743 בְּרָגֶל (ר"ה טז).

קי אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל4744 פְּנֵי רַבּוֹ בְּרָגֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת4745 אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת?"4746

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעַאי, שֶׁהָלַךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַ' אֱלִיעֶזֶר רַבּוֹ בְּלֹד בְּרָגֶל. אָמַר לוֹ: אֶלְעַאי, אֵינְךָ מִשּׁוֹבְתֵי הָרֶגֶל4747! שֶׁהָיָה רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הָעַצְלָנִין, שֶׁאֵין יוֹצְאִים מִבָּתֵּיהֶם בְּרָגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וגו' ".4748 (סוכה כז:).

––––––––

קיא אַתָּה מוֹצֵא שָׁלשׁ שְׂמָחוֹת כָּתוּב בֶּחָג:4749 "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ",4750 "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ",4751 "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים",4752 אֲבָל בַּפֶּסַח אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲפִלּוּ שִׂמְחָה אֶחָת. לָמָּה? שֶׁבַּפֶּסַח הַתְּבוּאָה נִדּוֹנֵית4753 וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם עוֹשָׂה הַשָּׁנָה תְבוּאָה וְאִם אֵינָהּ עוֹשָׂה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין כָּתוּב בַּעֲצֶרֶת4754 אֶלָּא שִׂמְחָה אֶחָת: "וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַייָ אֱלֹהֶיךָ… וְשָׂמַחְתָּ… אַתָּה וּבִנְךָ וגו' ".4755 וְלָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּבוּאָה נִכְנֶסֶת בִּפְנִים.4756 וּמַה־טַּעַם אֵין כָּתוּב בָּהּ שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת?4757 מִפְּנֵי שֶׁפֵּרוֹת הָאִילָן נִדּוֹנִים. אֲבָל בֶּחָג, שֶׁהַתְּבוּאָה וּפֵרוֹת הָאִילָן בִּפְנִים, לְפִיכָךְ כָּתוּב בּוֹ שָׁלשׁ שְׂמָחוֹת.

דָּבָר אַחֵר: [לָמָה אֵין אַתָּה מוֹצֵא בַפֶּסַח אֲפִלוּ שִׂמְחָה אֶחָת?] בִּשְׁבִיל שֶׁמֵּתוּ בוֹ הַמִּצְרִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל־שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג אָנוּ קוֹרִין בָּהֶם אֶת־הַהַלֵּל, אֲבָל בַּפֶּסַח אֵין אָנוּ קוֹרִין אֶת־הַהַלֵּל אֶלָּא בְּיוֹם־טוֹב רִאשׁוֹן וְלֵילוֹ. לָמָּה? מִשּׁוּם "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ"4758 (ילק"ש אמור כג).

קיב שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יְהוּדָה מִשּׁוּם רַ' עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ עֹמֶר בַּפָּסַח? מִפְּנֵי שֶׁהַפֶּסַח זְמַן תְּבוּאָה4759 הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הָבִיאוּ לְפָנַי עֹמֶר בַּפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לָכֶם תְּבוּאָה שֶׁבֶּשָׂדוֹת. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: הָבִיאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּעֲצֶרֶת? מִפְּנֵי שֶׁעֲצֶרֶת זְמַן פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא, אָמַר־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הָבִיאוּ לְפָנַי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּעֲצֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִתְבָּרְכוּ לָכֶם פֵּרוֹת הָאִילָן. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרָה תוֹרָה: נַסְּכוּ לְפָנַי מַיִם4760 בֶּחָג? מִפְּנֵי שֶׁהַחַג זְמַן גִּשְׁמֵי שָׁנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נַסְּכוּ לְפָנַי מַיִם בֶּחָג, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לָכֶם גִּשְׁמֵי שָׁנָה. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִמְרוּ לְפָנַי מַלְכֻיּוֹת, זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת4761 בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, מַלְכֻיּוֹת – כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת – כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה, וּבַמֶּה? – בַּשּׁוֹפָר (ר"ה טז.; ע"י).

––––––––

קיג הָיוּ בַּיְתוּסִים אוֹמְרִים: עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת.4762 נִטְפַּל לָהֶם4763 רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים, מִנַּיִן לָכֶם? וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁהָיָה מְשִׁיבוֹ, חוּץ מִזָּקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מְפַטְפֵּט4764 כְּנֶגְדוֹ וְאָמָר: משֶׁה רַבֵּנוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד הוּא, עָמַד וְתִקְּנָה אַחַר שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיְהוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַנְּגִים שְׁנֵי יָמִים. קָרָא עָלָיו מִקְרָא זֶה: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר־שֵׂעִיר"4765 – וְאִם משֶׁה רַבֵּנוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה לָמָּה אֵחֲרָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה? אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּכָךְ אַתָּה פוֹטְרֵנִי? אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה, וְלֹא תְהֵא תוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ כְּשִׂיחָה בְטֵלָה שֶׁלָּכֶם? כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם"4766 וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"4767 – הָא כֵיצַד?4768 כָּאן בְּיוֹם־טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,4769 כָּאן בְּיוֹם־טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת4770 (מנח' סה).

––––––––

קיד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "בַּסֻכֹּת תֵּשְׁבוּ"4771 – תֵּשְׁבוּ כְעֵין תָּדוּרוּ;4772 מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל־שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרָאי, כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים – מַעֲלָם לַסֻּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת – מַעֲלָן לַסֻּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּל בַּסֻּכָּה וּמְשַׁנֵּן4773 בַּסֻּכָּה (סוכה כח:).

קטו אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר: אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלָּיְלָה. שָׁאַל אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל אַגְרִפַּס4774 הַמֶּלֶך אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁאֵינִי רָגִיל לֶאֱכֹל אֶלָּא סְעֻדָּה אַחַת בַּיּוֹם – מַהוּ שֶׁאֹכַל סְעֻדָּה אַחַת וְאֶפָּטֵר? אָמַר לוֹ: בְּכָל־יוֹם וָיוֹם אַתָּה מַמְשִׁיךְ כַּמָּה פַרִפְּרָאוֹת4775 לִכְבוֹד עַצְמֶךָ – וְעַכְשָׁו אִי אַתָּה מַמְשִׁיךְ פַּרְפֶּרֶת אַחַת לִכְבוֹד קוֹנֶךָ?4776 (סוכה כז.).

קטז שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלָיִם: אָדָם יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ, הוֹלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת4777 לוּלָבוֹ בְיָדוֹ, קוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ, קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְנוֹשֵׂא אֶת־כַּפָּיו, מַנִּיחוֹ עַל־גַּבֵּי קַרְקַע, הוֹלֵךְ לְבַקֵּר חוֹלִים וּלְנַחֵם אֲבֵלִים לוּלָבוֹ בְיָדוֹ, נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ מְשַׁגֵּר לוּלָבוֹ4778 בְּיַד בְּנוֹ וּבְיַד עַבְדּוֹ וּבְיַד שְׁלוּחוֹ. לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הָיוּ זְרִיזִים בְּמִצְוֹת4779 (שם מא:).

קיז "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם וגו' "4780 – מִשֶּׁלָכֶם. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי־חוֹבָתוֹ בְּיוֹם־הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה וְלֹא הָיָה לוּלָב אֶלָּא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּלְבָד, שֶׁלְּקָחוֹ4781 בְּאֶלֶף זוּז. נְטָלוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּמַתָּנָה;4782 נְטָלוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה בְּמַתָּנָה; נְטָלוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה לְרַ' עֲקִיבָא; נְטָלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְיָצָא בוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל (שם).

קיח "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"4783 – לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת־בָּנָיו לִסְעֻדָּה לְכָךְ וְכָךְ יָמִים. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לִפָּטֵר4784 אָמַר לָהֶם: בָּנַי, בְּבַקָּשָּׁה מִכֶּם, עַכְּבוּ עִמִּי עוֹד יוֹם אֶחָד4785 – קָשָׁה עָלַי פְּרִידַתְכֶם (סוכה נה:; רש"י ויקרא כ"ג, לו).

קיט אָמַר רַ' לֵוִי: בְּכָל־חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שֶׁבְּקַיִץ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל מוֹעֵד; בְּנִיסָן נָתַן לָהֶם פֶּסַח, בְּאִיָּר נָתַן לָהֶם פֶּסַח קָטָן,4786 בְּסִיוָן נָתַן לָהֶם עֲצֶרֶת,4787 בְּתַמּוּז הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִתֵּן לָהֶם מוֹעֵד גָּדוֹל, וְעָשׂוּ הָעֵגֶל וּבִטֵּל תַּמּוּז וְאָב וֶאֱלוּל; וּבָא תִשְׁרִי וּפָרַע לָהֶם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים וְהֶחָג.4788 אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לַאֲחֵרִים הוּא פוֹרֵעַ וְשֶׁלּוֹ אֵינוֹ נוֹטֵל? תֶּן־לוֹ יוֹמוֹ – "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם".4789 זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "תֶּן־חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה"4790 – "תֶּן־חֵלֶק" לְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, "וְגַם לִשְׁמוֹנָה" – הִזְהִיר אַף בִּקְדֻשַּׁת יוֹם הַשְּׁמִינִי (ילק"ש פנחס כט).

קכ "עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם"4791 – לְהַלָּן אוֹמֵר "עֲצֶרֶת לַייָ אֱלֹהֶיךָ",4792 וְכָאן "עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם" – אָמַר רַ' חֲנִינָא בַּר אַדָּא: בַּפֶּסַח אֲנִי נוֹעֵל בִּפְנֵיכֶם אֶת־הָרוּחוֹת וְאֶת־הַגְּשָׁמִים, בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזָּקְקוּ לִמְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה, אֲבָל בֶּחָג אַתֶּם נוֹעֲלִים עַצְמְכֶם מִלְפָנַי,4793 וַאֲנִי פוֹתֵחַ לָכֶם אֶת־הָאוֹצָרוֹת שֶׁבָּהֶם הָרוּחוֹת וְשֶבָּהֶם הַגְּשָׁמִים (שם).

קכא אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֵׁם שֶׁעֲצֶרֶת שֶׁל פֶּסַח4794 רְחוֹקָה חֲמִשִּׁים יוֹם, אַף זֹאת4795 הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת רְחוֹקָה חֲמִשִּׁים יוֹם, וְלָמָּה הִיא סְמוּכָה לֶחָג? אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, מֵהֶם נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם רָחוֹק וּמֵהֶם נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם קָרוֹב. כְּשֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים אוֹתָם שֶׁהָיוּ נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם קָרוֹב בָּאִים אֶצְלוֹ וּכֶשֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים לֵלֵךְ וְלַחֲזֹר, הָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים וּמַנִּיחָם,4796 לָמָּה כָּךְ? שֶׁהַדֶּרֶךְ קְרוֹבָה, וְכָל יוֹם שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לֵלֵךְ הָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים. אֲבָל אוֹתָם שֶׁהָיוּ נְשׂוּאִים בְּמָקוֹם רָחוֹק בָּאִים אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לֵלֵךְ הָיָה כוֹבְשָׁם4797 עוֹד יוֹם אֶחָד אֶצְלוֹ. כָּךְ בְּפֶסַח יְמֵי הַקַּיִץ, וְהֵם עוֹלִים בַּעֲצֶרֶת לִירוּשָׁלַיִם אַחַר חֲמִשִּׁים יוֹם, אֲבָל עַכְשָׁו אַחַר הֶחָג יְמוֹת הַגְּשָׁמִים הֵם וְהַדְּרָכִים טְרֵחוֹת,4798 לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא: עַד שֶׁהֵם כָּאן – יַעֲשׂוּ אֶת־הָעֲצֶרֶת. הָוֵי "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת"4799 (שם).