📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ח: חָכְמָה, נְבוּאָה וְשִׁירָה
#463

ג. רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים

צג רַ' פִּנְחָס וְרַ' חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַ' סִימוֹן אָמְרוּ: מִתְכַּנְּסִים כָּל־מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֵימָתַי רֹאשׁ־הַשָּנָה? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: לִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים? אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׁאַל לְבֵית־דִּין שֶׁל מָטָּה.4686

שָׁנָה רַ' הוֹשַׁעְיָה: גָּזְרוּ בֵית־דִּין לְמַטָּה וְאָמְרוּ: הַיּוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: הַעֲמִידוּ בִימָה4687 וְיַעַמְדוּ סַנֵּגוֹרִין וְיַעַמְדוּ קַטֵּגוֹרִין,4688 שֶׁאָמְרוּ בָנַי: "הַיּוֹם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה". נִמְלְכוּ4689 בֵית־דִּין לְעַבְּרָהּ לְמָחָר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: הַעֲבִירוּ בִימָה וְיַעַבְרוּ סַנֵּגוֹרִין וְיַעַבְרוּ קַטֵּגוֹרִין, שֶׁנִּמְלְכוּ בָנַי לְעַבְּרָהּ לְמָחָר, וּמַה־טַּעַם? "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב",4690 וְאִם אֵינוֹ חֹק לְיִשְׂרָאֵל, כְּבַיָּכוֹל אֵינוֹ מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב (ירוש' ר"ה פ"א, ה"ג; שו"ט פא).

צד אָמַר רַ' כְּרֻסְפְּדַאי, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: שְׁלשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה,4691 אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים,4692 וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִים. צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר4693 לְחַיִּים; רְשָׁעִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר לְמִיתָה; בֵּינוֹנִים4694 תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים4695 מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, זָכוּ4696 – נִכְתָּבִים לְחַיִּים, לֹא זָכוּ – נִכְתָּבִים לְמִיתָה (ר"ה טז:; ע"י).

צה אָמַר רַ' יִצְחָק: לָמָּה תוֹקְעִין וּמְרִיעִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִין, וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִין? כְּדֵי לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן.

אָמַר רַ' אַבַּהוּ: לָמָּה תוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֹּר לָכֶם עֲקֵדַת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנָי (שם טז).

צו אָמַר רַ' אַבָּהוּ: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה4697 לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּבְיוֹם־הַכִּפּוּרִים? אָמַר לָהֶם: אֶפְשָׁר מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנָיו – וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה! (שם לב).

––––––––

איור מלווה לסיפור: אמר ר' תנחומא: מעשה בחיט אחד ברומי שהלך בערב יום הכפורים לקח דג
איור מלווה · אמר ר' תנחומא: מעשה בחיט אחד ברומי שהלך בערב יום הכפורים לקח דג

צז אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: מַעֲשֶׂה בְּחַיָּט אֶחָד בְּרוֹמִי שֶׁהָלַךְ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לִקַּח4698 דָּג בַּשּׁוּק. לֹא מָצָא שָׁם אֶלָּא דָּג אֶחָד. עָמַד הוּא וְעַבְדּוֹ שֶׁל אִפַּרְכוֹס4699 עַל הַמִּקָּח.4700 הָיָה זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בְדָמִים4701 וְזֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בְדָמִים, עַד לִשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים. לְקָחוֹ הַחַיָּט. בִּשְׁעַת סְעֻדָּה אָמַר הָאִפַּרְכוֹס לְעַבְדּוֹ: לָמָּה לֹא הֵבֵאתָ לִּי דָּג? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, לָמָּה אַעְלִים מִמֶּךָּ? הָלַכְתִּי לַשּׁוּק, וְלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא דָג אֶחָד, וְנִמְצֵאתִי אֲנִי וִיהוּדִי עוֹמְדִים עָלָיו, וְהֶעֱלָה בְדָמָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ4702 לִשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים. מֶה הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ – שֶׁנָּבִיא לְךָ דָּג בִּשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים? אֶתְמְהָה! אָמַר לוֹ: מִי הוּא? אָמַר לוֹ: אָדָם פְּלוֹנִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ וּצְוַח4703 לוֹ שֶׁיֶּשׁ־לוֹ אוֹצָר וִיהֵא לַמֶּלֶךְ. הָלַךְ וְצָוַח לוֹ. אָמַר לוֹ: חַיָּט אֲנִי. אָמַר לוֹ: מָה רָאִיתָ, חַיָּט יְהוּדִי, שֶׁאַתָּה אוֹכֵל דָּג בִּשְׁנֵים־עָשָׂר דִּינָרִים? אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, יֶשׁ־לָנוּ יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל כָּל־הָעֲבֵרוֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בְּכָל־יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ יוֹם זֶה לֹא נְכַבְּדֶנּוּ? אָמַר לוֹ: כֵּוָן שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיָה4704 לִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה פָטוּר.

מַה־פָּרַע4705 לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? הָלַךְ [הַחַיָּט] וְקָרַע אוֹתוֹ דָג, וְזִמֵּן לוֹ [הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא] בְּתוֹכוֹ מַרְגָּלִית טוֹבָה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס הֵימֶנָּה כָּל־יָמָיו (ב"ר יא; פסיק"ר כג).

––––––––

צח הָאוֹמֵר: "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב" – אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ4706 לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה; אֶחֱטָא וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר – אֵין יוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם4707 – יוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יום־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת־חֲבֵרוֹ. אֶת זוֹ דָרַשׁ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ"4708 – עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם־ הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל, לְפִנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִים וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? – אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם! שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם";4709 וְאוֹמֵר: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ"4710 – מה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת־הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְטַהֵר אֶת־יִשְׂרָאֵל (יומא פה:).

צט אַתָּה מוֹצֵא "הַשָּׂטָן" בְּגֵמַטְרִיָּא4711 שׁס"ד, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה חָסֵר אֶחָד. כָּל־יְמוֹת הַשָּׁנָה יֵשׁ רְשׁוּת לַשָּׂטָן לְהַשְׂטִין4712 לְיִשְׂרָאֵל, חוּץ מִיּוֹם־הַכִּפּוּרִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין לְךָ רְשׁוּת לִגַּע בָּהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֵךְ וּרְאֵה בַּמֶּה הֵם עֲסוּקִים. כֵּוָן שֶׁהוֹלֵךְ וּמוֹצֵא אוֹתָם כֻּלָּם בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָה, לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וּמְעֻטָּפִים כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, מִיָּד חוֹזֵר בְּבוּשָׁה וּבִכְלִמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַה־מָּצָאתָ בְּבָנָי? אָמַר לוֹ: הֲרֵי הֵם כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְאֵינִי יָכוֹל לִגַּע בָּהֶם. מִיָּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹבֵל אוֹתוֹ4713 וּמְבַשֵּׂר לָהֶם: סָלָחְתִּי (שו"ט כז).

ק "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה"4714 – "שְׁחוֹרָה אֲנִי" כָּל־יְמוֹת־הַשָּׁנָה, "וְנָאוָה" אֲנִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (שהש"ר א).

––––––––

קא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים־טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן4715 שְׁאוּלִים,4716 שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת־מִי שֶׁאֵין לוֹ. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת4717 בִּכְרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – "בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ? אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בְּנוֹי,4718 תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה – "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת־יְיָ הִיא תִתְהַלָּל".4719

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יְפֵיפִיּוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – "תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּיֹפִי, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה אֶלָּא לְיֹפִי". מְיֻחָסוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? ־ "תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּמִּשְׁפָּחָה, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה אֶלָּא לְבָנִים".4720 עֲשִׁירוֹת שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? ־ "תְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן". בֵּינוֹנִיּוֹת וַעֲנִיּוֹת וּמְכֹעָרוֹת4721 שֶׁבָּהֶן מֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – "קְחוּ מִקַּחֲכָם4722 לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבִלְבַד שֶׁתְּעַטְּרוּנוּ בִּזְהוּבִים"4723 (תענ' כו:, לא.; ע"י).