📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1141–1200

1141

שלא יאמרו וכו' – שלא יזכירום בשמם המפורש.

↩ חזרה לטקסט
1142

לא מעלים וכו' – כלומר, אין בהם ממש.

↩ חזרה לטקסט
1143

קמרו של אביך – מין חגורה רחבה משובצת כסף וזהב, שהיו חוגרים אותה ראשי הגולה בבבל; כלומר, חשיבותו של אביך, שהיה ראש גולה בבבל.

↩ חזרה לטקסט
1144

אבא – ר' שמעון בן־גמליאל.

↩ חזרה לטקסט
1145

ובני בתירא – שהיו נשיאים, ובשביל שראו את הלל, שעלה מבבל, שהוא גדול בתורה מהם, מנוהו נשיא עליהם.

↩ חזרה לטקסט
1146

ויונתן בן־שאול – שאמר לדוד: "ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה" (ש"א כ"ג, יז).

↩ חזרה לטקסט
1147

גובאי – ארבה.

↩ חזרה לטקסט
1148

לא בצע על פרוסה – לא חתך ואכל פת לחם.

↩ חזרה לטקסט
1149

בני לויה – בני אדם שהולכים יחד בדרך.

↩ חזרה לטקסט
1150

כמשה וששים רבוא – שנחלק להם ים־סוף.

↩ חזרה לטקסט
1151

לחמורתו – לאתונו.

↩ חזרה לטקסט
1152

נקרו – הוציאו מהן הפסולת.

↩ חזרה לטקסט
1153

מעושרות – לא הופרש מהן מעשר.

↩ חזרה לטקסט
1154

טבלים – תבואה שאינה מעושרת.

↩ חזרה לטקסט
1155

מן הדמאי – ספק מעושר קרוי דמאי.

↩ חזרה לטקסט
1156

צהבו – נתאדמו מחמת שמחה.

↩ חזרה לטקסט
1157

שמודר הנאה אני – שנדרתי שלא אהיה נהנה.

↩ חזרה לטקסט
1158

משלי כ"ג, ו.

↩ חזרה לטקסט
1159

מלאך־המות – שהפרדות נזקיהן מרובים.

↩ חזרה לטקסט
1160

ויקרא י"ט, יד.

↩ חזרה לטקסט
1161

אעקרן – אנקר את הגידין מרגליהן ולא יזיקו.

↩ חזרה לטקסט
1162

דברים כ, יע.

↩ חזרה לטקסט
1163

מפציר בו – שיסעוד אצלו.

↩ חזרה לטקסט
1164

גבה הר ביניהם – עלה הר גבוה והפסיק ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
1165

בחייהם כך – הקב"ה עושה להם כל כך נסים.

↩ חזרה לטקסט
1166

במיתתם עאכו"כ – לפי מאמר חז"ל: "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם" (חול' ז:).

↩ חזרה לטקסט
1167

זהו חסידכם – שאינו רוצה להצדיק עליו את הדין.

↩ חזרה לטקסט
1168

קול הברה – שמועה.

↩ חזרה לטקסט
1169

בסכה הערתה – בקוץ ויתר שנזדמן לה בתוך הבור נאחזה ועלתה.

↩ חזרה לטקסט
1170

חבר – מכשף, חובר חברים שמכנס בלחשים את השרצים.

↩ חזרה לטקסט
1171

גבע – שיש לו כעין חטוטרת קטנה על גבו.

↩ חזרה לטקסט
1172

הרבה כבוד יש לך עלי – כלומר, חיב אני בכבודך.

↩ חזרה לטקסט
1173

בית אביו של אנטונינוס – שהיה אדם פשוט.

↩ חזרה לטקסט
1174

מה טיבך – כלומר, לשם מה את הולכת

↩ חזרה לטקסט
1175

כאחד – יחד, אותי עם בני.

↩ חזרה לטקסט
1176

שושבינים – רעים וחברים.

↩ חזרה לטקסט
1177

וגדולה – עושר.

↩ חזרה לטקסט
1178

הנוי – היופי.

↩ חזרה לטקסט
1179

לדבר באשתו של ר' אלעזר שתנשא לו.

↩ חזרה לטקסט
1180

קבל על עצמו יסורים – עי' למעלה (סי' רלג).

↩ חזרה לטקסט
1181

בצמרת – באבני שלפוחית השתן.

↩ חזרה לטקסט
1182

בצפדון – מין חולי בתוך הפה.

↩ חזרה לטקסט
1183

אהורירו – ממונה על אורוות הסוסים שלו.

↩ חזרה לטקסט
1184

שבור המלך – כך שמו של מלך הפרסים.

↩ חזרה לטקסט
1185

בשעה שנכנס וכו' – כדי שלא ישמע קול צעקתו של רבי מתוך הכאב.

↩ חזרה לטקסט
1186

את קולן – של הבהמות.

↩ חזרה לטקסט
1187

עדיפים – גדולים וטובים.

↩ חזרה לטקסט
1188

תהלים קמ"ה, ע.

↩ חזרה לטקסט
1189

כל אותן וכו' – שיסורי הצדיקים מכפרים על בני דורם.

↩ חזרה לטקסט
1190

חושש – חולה.

↩ חזרה לטקסט
1191

עברה – אשה מעוברת.

↩ חזרה לטקסט
1192

לזקני – להלל. ועי' למעלה (סי יג).

↩ חזרה לטקסט
1193

ראש הגולה – שבבבל.

↩ חזרה לטקסט
1194

רב הונא בחוץ – ראש הגולה.

↩ חזרה לטקסט
1195

נתכרכמו פניו – הוריקו פניו ככרכום (זעפרן) מחמת בושה.

↩ חזרה לטקסט
1196

ארונו בא – כלומר, הביאו אותו לא חי אלא מת, ואין לך להתיירא.

↩ חזרה לטקסט
1197

נזוף – מנודה, בשביל שבייש את רבי.

↩ חזרה לטקסט
1198

אי לכן וכו' – שמעתה לא יגינו עוד עליהן יסוריו של רבי.

↩ חזרה לטקסט
1199

חיות – יולדות.

↩ חזרה לטקסט
1200

שיכניסוהו לפנים – משורות התלמידים שיושבים לפני רבי וקרובים אליו.

↩ חזרה לטקסט