📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#309

כז. רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא (רַבִּי, רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ) רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וּבָנָיו

רפו כְּשֶׁמֵּת רַ' עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי (קיד' עב:).

רפז פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן נוֹלַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אָבִיו: כֵּיצַד אָנוּ מְבַטְּלִים גְּזֵרָתוֹ שֶׁל־הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְקַיְּמִים גְּזֵרָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ? מִיָּד עָמַד וּמָל אֶת־בְּנוֹ. שָׁמַע שַׂר הָעִיר וְשָׁלַח וְקָרָא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָבַרְתָּ עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ? אָמַר לוֹ: כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ הַשָּׂר: הַרְבֵּה כָבוֹד יֶשׁ־לְךָ עָלַי1172, שֶׁאַתָּה רֹאשׁ לְאֻמָּתֶךָ, אֶלָּא גְזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הִיא וְאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר לוֹ: נִשְׁלַח אוֹתְךָ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וּמָה שֶׁהוּא רוֹצֶה יַעֲשֶׂה. מִיָּד שָׁלַח אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת־אִמּוֹ לַמֶּלֶךְ. הָלְכוּ כָל־הַיּוֹם בַּדָּרֶךְ. לָעֶרֶב הִגִּיעוּ לִמְלוֹן בֵּית־אָבִיו שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס1173, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן נוֹלַד אַנְטוֹנִינוֹס. נִכְנְסָה אִמּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֵצֶל אִמּוֹ שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס, שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ, אָמְרָה לָהּ: מַה־טִּיבֵךְ1174? אָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ גָּזְרוּ עָלֵינוּ, שֶׁלֹּא לָמוּל, וְעַכְשָׁו מַלְתִּי אֶת־בְּנִי – וּלְכָךְ מוֹלִיכִין אוֹתָנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כְּאֶחָד1175. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, אָמְרָה לָהּ: אִם רְצוֹנֵךְ, קְחִי אֶת־הַיֶּלֶד שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ מָהוּל, וּתְנִי לִי אֶת־הַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ. עָשְׂתָה כֵן וְהָלְכָה לָהּ. הֱבִיאָהּ הַשַּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּבָדְקוּ אֶת־הַיֶּלֶד וּמְצָאוּהוּ שֶׁאֵינוֹ מָהוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל אוֹתוֹ הַשַּׂר וְאָמָר: אֲנִי גָזַרְתִּי עַל מָהוּל, וְאַתָּה הֵבֵאתָ לִי שֶׁאֵינוֹ מָהוּל. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהָרְגוּ לְאוֹתוֹ הַשָּׂר, וְשָׁלַח אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאֶת־אִמּוֹ לְשָׁלוֹם. כֵּוָן שֶׁחָזְרוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַנְטוֹנִינוֹס, אָמְרָה אִמּוֹ: הוֹאִיל וְעָשָׂה לָךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נֵס עַל יָדִי וְלִבְנֵךְ עַל־יַד בְּנִי – יִהְיוּ שׁוֹשְׁבִינִים1176 לְעוֹלָם (ביה"מ ח"ו; תוס' ע"ז י).

רפח מִימוֹת מֹשֶה וְעַד רַבִּי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה1177 בְּמָקוֹם אֶחָד (גיט' נט.).

רפט אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־מְנַסְיָא מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחָאי: הַנּוֹי1178 וְהַכֹּחַ וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַבָּנִים – נָאֶה לַצַּדִּיקִים וְנָאֶה לָעוֹלָם.

אֵלּוּ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לַצַּדִּיקִים כֻּלָּן נִתְקַיְּמוּ בְּרַבִּי וּבָנָיו (אב' ו; ירוש' סנה' פי"א, ה"ג).

––––––––

רצ [כְּשֶׁמֵּת רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן] שָׁלַח רַבִּי לְדַבֵּר בְּאִשְׁתּוֹ1179. שָׁלְחָה לוֹ: כְּלִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ קֹדֶשׁ – יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חֹל? שָׁלַח לָהּ: וִיהֵא שֶׁבַּתּוֹרָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּלוּם גָּדוֹל מִמֶּנִּי? שָׁלְחָה לוֹ: בַּתּוֹרָה אִם הוּא גָדוֹל מִמְּךָ אֵינִי יוֹדָעַת, אֲבָל בְּמַעֲשִׂים – אֲנִי יוֹדָעַת, שֶׁהֲרֵי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִים1180.

אָמַר רַבִּי: "חֲבִיבִין יִסּוּרִים" – קִבֵּל עַל עַצְמוֹ [יִסּוּרִים] שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנִים, שֵׁשׁ בִּצְמֶרֶת1181 וְשֶׁבַע בְצִפָּדוֹן1182.

אֲהוּרְיָרוֹ1183 שֶׁל בֵּית־רַבִּי הָיָה עָשִׁיר מִשָּׁבוֹר הַמֶּלֶךְ1184: וּכְשֶׁהָיָה מֵטִיל מִסְפּוֹא לַבְּהֵמוֹת – – הָיָה קוֹלָן הוֹלֵךְ שָׁלֹש מִילִין. וְהָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַטִּיל לִפְנֵיהֶן אֶת־הַמִּסְפּוֹא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס1185 רַבִּי לְבֵית־הַכִּסֵּא. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עָבַר קוֹלוֹ [שֶׁל רַבִּי] אֶת־קוֹלָן1186, עַד שֶׁנִּשְׁמַע לְיוֹרְדֵי הַיָּם.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִסּוּרָיו שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן עֲדִיפִים1187 מִיִּסּוּרֵי רַבִּי, שֶׁאִלּוּ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן – מֵאַהֲבָה בָאוּ וּמֵאַהֲבָה הָלָכוּ, וְשֶׁל רַבִּי – עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ.

"עַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה בָּאוּ" – שֶׁפַּעַם אַחַת הוֹלִיכוּ עֵגֶל לִשְׁחִיטָה. וְהָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַבַּבְלִים בְּצִפּוֹרִי, בָּרַח הָעֵגֶל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ תַּחַת כְּנַף בִּגְדּוֹ שֶׁל רַבִּי וְגָעָה בִּבְכִיָּה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַצִּילֵנִי!… אָמַר לוֹ רַבִּי: "לֵךְ, לְכָךְ נוֹצָרְתָּ!"

אָמָרוּ: הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְרַחֵם – יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים.

"וְעַל־יְדֵי מַעֲשֶׂה הָלָכוּ" – שֶׁפַּעַם אַחַת הָיְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְכַבֶּדֶת אֶת־הַבָּיִת, הָיוּ בְנֵי חֻלְדָּה מוּטָלִים שָׁם – וְכִבְּדָתַם. אָמַר לָהּ רַבִּי: הַנִּיחִים – "וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו"1188 כָּתוּב.

אָמְרוּ: הוֹאִיל וּמְרַחֵם – נְרַחֵם עָלָיו (ב"מ פ"ד, פ"ה; ב"ר לג).

רצא אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר אָבִין: כָּל־אוֹתָן1189 שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ1190 רַבִּי בְּשִׁנָּיו לֹא הִפִּילָה עֻבָּרָה1191 בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִצְטַעֲרוּ הַיּוֹלְדוֹת.

רַבֵּנוּ הָיָה עַנְוָתָן הַרְבֵּה, וְהָיָה אוֹמֵר: כָּל־מַה שֶּׁיֹאמַר לִי אָדָם אֲנִי עוֹשֶׂה, חוּץ מִמַּה־שֶּׁעָשׂוּ בְנֵי בְתֵרָה לִזְקֵנִי1192, שֶׁיָּרְדוּ מִגְּדֻלָּתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ. וְאִלְמָלֵי עָלָה רַב הוּנָא רֹאשׁ הַגּוֹלָה1193 לְכָאן הָיִיתִי מוֹשִׁיבוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנִּי. לָמָּה? שֶׁהוּא מִיהוּדָה וַאֲנִי מִבִּנְיָמִין, וְהוּא מִן הַזְּכָרִים שֶׁבִּיהוּדָה וַאֲנִי מִן הַנְּקֵבוֹת. פַּעַם אַחַת נִכְנַס אֶצְלוֹ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הֲרֵי רַב הוּנָא בַחוּץ1194… – נִתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו1195 שֶׁל רַבִּי. כֵּוָן שֶׁרָאָה רַ' חִיָּא שֶׁנִּתְכַּרְכְּמוּ פָנָיו – אָמַר לוֹ: אֲרוֹנוֹ בָא1196. אָמַר לוֹ רַבִּי: צֵא וּרְאֵה מִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ בַּחוּץ. יָצָא וְלֹא מָצָא שׁוּם אָדָם, – וְיָדַע שֶׁהוּא נָזוּף1197: וְאֵין נְזִיפָה פְחוּתָה מִשְּׁלֹשִים יוֹם.

אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר אָבִין: כָּל־אוֹתָם שְׁלֹשִים יוֹם שֶׁהָיָה רַ' חִיָּא נָזוּף מֵרַבֵּנוּ לִמֵּד אֶת־רַב בֶּן־אֲחוֹתוֹ כָּל־כְּלָלֵי תוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן הִלְכוֹת הַבַּבְלִיִּים.

לְסוֹף שְׁלֹשִים יוֹם בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בִּדְמוּתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל אֵצֶל רַבֵּנוּ, וְנָתַן יָדָיו עַל שִׁנָּיו וּמִיָּד נִתְרַפָּאוּ. לְמָחָר נִכְנַס רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנֵי רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ: שִׁנֶּיךָ מָה הֵן? אָמַר לוֹ: מִשָּׁעָה שֶׁנָּתַתָּ יָדְךָ עֲלֵיהֶן נִתְרַפָּאוּ. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַ' חִיָּא: אִי לָכֶן1198, חַיּוֹת1199 שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! אִי לָכֶן, עֻבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!… כֵּוָן שֶׁאָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא – יָדַע רַבִּי, שֶׁאֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, הָיָה. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל לִנְהוֹג בְּרַ' חִיָּא כָּבוֹד. אָמַר לְתַלְמִידָיו שֶׁיַּכְנִיסוּהוּ לִפְנִים1200. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: וְלִפְנִים מִמֶּנִּי? אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנִים, וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי לִפְנַי וְלִפְנִים (ב"ר לג, שם צו; ירוש' כלא' פ"ט, ה"ג).

רצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָשׁ רַבִּי בְּמֵעָיו. אָמָר: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל נָכְרִים – אָסוּר אוֹ מֻתָּר1201? אָמַר לְפָנָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת חָשׁ אַבָּא בְּמֵעָיו, וְהֵבִיאוּ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל נָכְרִי שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ הָיָה בְיָדְךָ וְאַתָּה מְצַעֲרֵנִי1202! בָּדְקוּ וּמָצְאוּ נָכְרִי אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת גַּרְבֵי1203 יַיִן שֶׁל תַּפּוּחִים שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה – וְשָׁתָה [רַבִּי] וְנִתְרַפֵּא. אָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁמָּסַר עוֹלָמוֹ לַשּׁוֹמְרִים1204! (ע"ז מ:).

רצג רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הָיוּ יוֹשְׁבִים, פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמָר: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמָטָּה1205, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ עֵינַי1206 וְלִבִּי שָׁם"1207; וְאֶחָד אָמָר: עֵינָיו לְמָעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם"1208. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶצְלָם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם: בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: בִּתְפִלָּה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר אַבָּא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמָעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ.

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא רַבִּי לִישִׁיבָה. רַ' חִיָּא וְרַ' שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיוּ קַלִּים, בָּאוּ וְיָשְׁבוּ בִמְקוֹמָם. רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, מִתּוֹךְ כָּבְדוֹ, הָיָה מְפַסֵּעַ וְהוֹלֵךְ1209. אָמַר לוֹ אַבְדָּן1210: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּפַסֵּעַ עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ: אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, שֶׁבָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי. אָמַר לוֹ: וְכִי אַתָּה הָגוּן לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה1211? אָמַר לוֹ: וְכִי מֹשֶה אָתָּה? אָמַר לוֹ: וְכִי רַבְּךָ אֱלֹהִים הוּא1212?

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאָה יְבָמָה לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: צֵא וּבָדְקֶנָּה1213. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי לְרַבִּי: כָּךְ אָמַר אַבָּא: "אִישׁ"1214 נֶאֱמַר בַּפָּרָשָׁה1215, אֲבָל אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: חֲזֹר לִמְקוֹמֶךָ, שׁוּב לֹא צָרִיךְ1216 – כְּבָר הוֹרָה זָקֵן1217. הָיָה אַבְדָּן מְפַסֵּעַ וָבָא. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְרַ' יוֹסֵי: מִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ1218 עַם קָדוֹשׁ יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ, מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ עַם קָדוֹשׁ הֵיאַךְ יְפַסַּע עַל רָאשֵׁי עַם קָדוֹשׁ? אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַבְדָּן: עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ (יבמ' קה:; ע"י).

רצד יָשַׁב רַבִּי וְאָמָר: "אָסוּר לְהַטְמִין אֶת־הַצּוֹנֵן1219". אָמַר לְפָנָיו יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: אַבָּא הִתִּיר לְהַטְמִין אֶת־הַצּוֹנֵן. אָמַר לוֹ: "כְּבָר הוֹרָה זָקֵן"…

אָמַר רַב פַּפָּא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה מְחַבְּבִים זֶה אֶת־זֶה: שֶׁאִלּוּ רַ' יוֹסֵי קַיָּם הָיָה כָפוּף וְיוֹשֵׁב1220 לִפְנֵי רַבִּי, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הָיָה, וְהָיָה כָפוּף וְיוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי, וְהוּא אוֹמֵר: "כְּבָר זָקֵן" (סנה' כד.).

רצה רַבִּי הָיָה מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ. פַּעַם אַחַת רָאָהוּ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא עָמַד רַ' חִיָּא מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ לְרַבִּי: אוֹתוֹ תַלְמִיד, שֶׁהָיִיתָ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ, רְאִיתִיו בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלֹא עָמַד מִפָּנָי. אָמַר רַבִּי לְרַ' חִיָּא: מִפְּנֵי־מָה לֹא עָמַדְתָּ מִפָּנָיו? אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי1221 בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע רַבִּי כָּךְ, מָסַר לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידִים, שֶׁיִּהְיוּ מְהַלְּכִים עִמּוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה (ב"ר לג; ירוש' כלא' פ"ט, ה"ד).

רצו רַבִּי יָשַׁב וְדָרַשׁ, וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם, אָמַר: מִי שֶׁאָכַל שׁוּם יֵצֵא. עָמַד רַ' חִיָּא וְיָצָא, עָמְדוּ כֻלָּם וְיָצָאוּ. בַּשַּׁחַר מְצָאוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַ' חִיָּא. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא! אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת1222 בְּיִשְׂרָאֵל! (סנה' יא. ע"י).

רצז אֵלִיָּהוּ הָיָה מָצוּי בִּישִׁיבָה שֶׁל רַבִּי. פַּעַם אַחַת, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שָׁהָה לָבוֹא. אָמַר לוֹ רַבִּי: לָמָּה שָׁהָה מָר הַיּוֹם? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁהֶעֱמַדְתִּי אֶת־אַבְרָהָם1223, וְרָחַצְתִּי יָדָיו, וְהִתְפַּלֵּל, וְהִשְׁכַּבְתִּיו, וְכֵן לְיִצְחָק, וְכֵן לְיַעֲקֹב…

– וְיַעֲמִידֵם מָר כֻּלָּם בְּבַת־אֶחָת?

– חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִתְחַזְּקוּ בִתְפִלָּה וְיָבִיאוּ מָשִׁיחַ קֹדֶם זְמַנּוֹ.

אָמַר לוֹ רַבִּי: וְיֵשׁ דֻּגְמָתָם1224 בָּעוֹלָם הַזֶּה? אָמַר לוֹ: יֵשׁ, רַ' חִיָּא וּבָנָיו.

גָּזַר רַבִּי תַּעֲנִית וְהוֹרִידוּ1225 אֶת־רַ' חִיָּא וּבָנָיו. אָמְרוּ "מַשִּׁיב הָרוּחַ" – וְנָשְׁבָה רוּחַ; אָמְרוּ "מוֹרִיד הַגָּשֶׁם" – וְיָרְדוּ גְשָׁמִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לוֹמַר "מְחַיֵּה הַמֵּתִים" – נִזְדַּעְזַע הָעוֹלָם1226. אָמְרוּ בָרָקִיעַ: מִי גִלָּה רָז זֶה בָּעוֹלָם? אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ, הֵבִיאוּ אֶת־אֵלִיָּהוּ וְהִלְקוּהוּ שִׁשִּׁים רְצוּעוֹת שֶׁל אֵשׁ. הָלַךְ וְנִדְמָה לָהֶם כְּדֹב שֶׁל אֵשׁ. נִכְנַס בֵּינֵיהֶם וּטְרָדָם1227 (ב"מ פה:).

רצח פַּעַם אַחַת גָּזַר רַבִּי שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ לַתַּלְמִידִים בַּשּׁוּק. יָצָא רַ' חִיָּא וְשָׁנָה לִשְׁנֵי בְנֵי אֶחָיו בַּשּׁוּק, לְרַב וּלְרַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה. שָׁמַע רַבִּי וְהִקְפִּיד. בָּא רַ' חִיָּא לֵרָאוֹת לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: עִיָּא1228, רְאֵה מִי קוֹרֵא לְךָ בַּחוּץ. יָדַע שֶׁלִּבּוֹ עָלָיו1229, וְנָהַג נְזִיפוּת1230 בְּעַצְמוֹ שְׁלֹשִים יוֹם. בְּיוֹם הַשְּׁלֹשִים שָׁלַח לוֹ: "בּוֹא" – וָבָא. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ1231? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה"1232. אָמַר לוֹ: אִם קָרִיתָ – לֹא שָׁנִיתָ, וְאִם שָׁנִיתָ – לֹא שִׁלַּשְׁתָּ, וְאִם שִׁלַּשְׁתָּ – לֹא פֵרְשׁוּ לָךְ: "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה" – כָּל־הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מִבִּפְנִים1233, תּוֹרָתוֹ מַכְרֶזֶת עָלָיו1234 מִבַּחוּץ (מו"ק טז; ע"י).

רצט רַבִּי וְרַ' חִיָּא הָיוּ מְהַלְכִים בַּדָּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת אָמְרוּ: אִם יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם נֵלֵךְ וְנַקְבִּיל פָּנָיו. אָמְרוּ לָהֶם: יֶשׁ כָּאן תַּלְמִיד־חָכָם וּמְאוֹר־עֵינַיִם1235 הוּא. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא לְרַבִּי: שֵׁב אַתָּה כָּאן וְלֹא תְזַלְזֵל בִּנְשִׂיאוּתֶךָ, וַאֲנִי אֵלֵךְ וְאַקְבִּיל פָּנָיו. תְּפָסוֹ רַבִּי וְהָלַךְ עִמּוֹ. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ תַלְמִיד־חָכָם – אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הִקְבַּלְתֶּם פָּנִים הַנִּרְאִים וְאֵינָם רוֹאִים1236 – תִּזְכּוּ לְהַקְבִּיל פָּנִים הָרוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים1237. אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַ' חִיָּא: וְאַתָּה הָיִיתָ רוֹצֶה לְמָנְעֵנִי מִבְּרָכָה זוֹ! (חג' ה:).

איור מלווה לסיפור: רבי היה לומד שלשה־עשר פנים בהלכה. למד את־ר' חיא שבעה מהם. לסוף חלה
איור מלווה · רבי היה לומד שלשה־עשר פנים בהלכה. למד את־ר' חיא שבעה מהם. לסוף חלה

ש רַבִּי הָיָה לוֹמֵד שְׁלֹשָה־עָשָׂר פָּנִים1238 בַּהֲלָכָה. לִמֵּד אֶת־רַ' חִיָּא שִׁבְעָה מֵהֶם. לְסוֹף חָלָה רַבִּי. הֶחֱזִיר לוֹ רַ' חִיָּא אוֹתָם שִׁבְעָה פָנִים שֶׁלִּמְּדוֹ, וְשִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנּוּ1239. הָיָה שָׁם כּוֹבֵס אֶחָד, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ כְּשֶׁהָיָה רַבִּי לוֹמְדָם, וְיָדַע אֶת־כֻּלָּם. הָלַךְ רַבִּי חִיָּא אֵצֶל הַכּוֹבֵס וּלְמָדָם מִפִּיו וּבָא וְהֶחֱזִירָם לְרַבִּי. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אוֹתוֹ כוֹבֵס, אָמַר לוֹ: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי וְאֶת־חִיָּא; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ אָמַר לוֹ: אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־חִיָּא, וְחִיָּא עָשָׂה אוֹתִי. (נדר' מא.).

שא רַבִּי וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וּפוֹשְׁטִים1240 בִּמְגִלַּת קִינוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה־בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, וְשִׁיְּרוּ בָהּ1241 אָלֶף־בֵּית אֶחָת. אָמָרוּ: לְמָחָר אָנוּ בָאִים וְגוֹמְרִים אוֹתָהּ. כְּשֶׁהָיָה [רַבִּי] נִפְטָר1242 לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ "רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע"1243. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הִגִּיעַתְךָ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם"1244. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אִלּוּ לֹא הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן1245 כָּךְ הָיָה לָנוּ לוֹמַר, עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן עַל־אַחַת־כַּמָּה וְכַמָּה (ירוש' שבת פט"ז, ה"א; ויק"ר טו).

שב יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַ' חִיָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים בִּסְעֻדָּה לִפְנֵי רַבִּי וְלֹא אָמְרוּ דָבָר. אָמַר לָהֶם: הַרְבּוּ יַיִן לַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ דָבָר. כֵּוָן שֶׁנִּתְבַּסְּמוּ1246 פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁנֵי בָתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל וְנָשִׁיא שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל"1247. אָמַר לָהֶם: בָּנָי, קוֹצִים1248 אַתֶּם מְטִילִין לִי בְּעֵינָי! אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, יַיִן נִתַּן1249 בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת וְסוֹד נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד (סנה' לח.).

איור מלווה לסיפור: בני סימוניא באו אצל רבי, אמרו לו: בבקשה, תן־לנו אדם אחד, שיהא דרשן
איור מלווה · בני סימוניא באו אצל רבי, אמרו לו: בבקשה, תן־לנו אדם אחד, שיהא דרשן

שג בְּנֵי סִימוֹנְיָא1250 בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, תֶּן־לָנוּ אָדָם אֶחָד, שֶׁיְהֵא דַרְשָׁן וְדַיָּן וְחַזָּן1251 וְסוֹפֵר וּמַשְׁנֶה וְעוֹשֶׂה לָנוּ כָּל־צְרָכֵינוּ. נָתַן לָהֶם אֶת־לֵוִי בֶן־סִיסִי. עָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּהוּ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. בָּאוּ וּשְׁאֵלוּהוּ בַהֲלָכָה וְלֹא הֱשִׁיבָם, אָמְרוּ: שֶׁמָּא לָאו בַּעַל הֲלָכָה הוּא; שְׁאֵלוּהוּ בְאַגָּדָה וְלֹא הֱשִׁיבָם. בָּאוּ אֵצֶל רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: זֶהוּ שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִמֶּךָּ? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אָדָם כְּמוֹתִי. שָׁלַח רַבִּי וֶהֱבִיאוּהוּ. שְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הַהֲלָכָה – וֶהֱשִׁיבוֹ; [חָזַר] וּשְׁאֵלוֹ בְּאוֹתָהּ הָאַגָּדָה – וֶהֱשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה לֹא הֵשַׁבְתָּ לָהֶם? אָמַר לוֹ: עָשׂוּ לִי בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּנִי לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְזָחָה עָלַי דַּעְתִּי1252, וְנִתְעַלְּמוּ מִמֶּנִּי דִּבְרֵי תוֹרָה. קָרָא עָלָיו: "אִם־נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵׂא וְאִם־זַמּוֹתָ יָד לְפֶה"1253 – מִי גָרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה? עַל שֶׁנִּשֵּׂאתָ בָהֶם עַצְמֶךָ (ירוש' יבמ' פי"ב, ה"ו; ב"ר פ"א).

שד שְׁנֵי אִלְּמִים הָיוּ בִשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי, וְכָל־אֵימַת1254 שֶׁהָיָה רַבִּי נִכְנָס לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הָיוּ נִכְנָסִים [אַף הֵם] וְיוֹשְׁבִים לְפָנָיו וּמְנַעְנְעִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּמְרַחֲשִׁים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַבִּי עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְנִתְרַפָּאוּ, וְנִמְצָא שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֲלָכָה1255 וְסִפְרָא1256 וְסִפְרֵי1257 וְתוֹסֶפְתָּא וְכָל־הַתַּלְמוּד (חג' ג.; ע"י).

שה אָמַר רַ' חָנֵי: לֹא יָדְעוּ חֲכָמִים1258 מַהוּ סֵרוּגִין1259 וַחֲלוֹגְלוֹגוֹת [וּמַטְאֲטֵא], וּמִי גָדוֹל1260 – בְּחָכְמָה אוֹ בְשָׁנִים1261? אָמָרוּ: נֵלֵךְ וְנִשְׁאַל בְּבֵית־רַבִּי. בָּאוּ לְשָׁם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה, יִכָּנֵס פְּלוֹנִי תְּחִלָּה! יָצְאָה שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית־רַבִּי. אָמְרָה לָהֶם: הִכָּנְסוּ לְשָׁנִים. הִתְחִילוּ נִכְנָסִים קְטָעִים קְטָעִים1262. אָמְרָה לָהֶם: לָמָּה אַתֶּם נִכְנָסִים סֵרוּגִין סֵרוּגִין? – הָיָה שָׁם בָּחוּר אֶחָד טָעוּן פַּרְפְּחִינִין1263, נָפְלוּ מִיָּדוֹ. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר, נִתְפַּזְּרוּ חֲלוֹגְלוֹגֶיךָ; הֲרֵינִי מְבִיאָה מַטְאֲטֵא – וְהֵבִיאָה מַכְבֶּדֶת1264 (ירוש' מג' פ"ב, ה"ב).

––––––––

שו פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַבִּי לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם [לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם]: יֶשׁ־לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק? אָמְרוּ לוֹ: יֶשׁ־לוֹ בֵן, וְכָל־זוֹנָה שֶׁהִיא נִשְׂכֶּרֶת1265 בִּשְׁנַיִם1266 – שׂוֹכַרְתּוֹ1267 בְּאַרְבָּעָה. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי רַבִּי – וּסְמָכוֹ1268 וּמְסָרוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי בֶּן־לָקוֹנְיָא אֲחִי אִמּוֹ. בְּכָל־יוֹם הָיָה אוֹמֵר: אֵלֵךְ לִכְפָר שֶׁלִּי. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי: חָכָם עֲשָׂאוּךָ, וְטַלִּית שֶׁל זָהָב פָּרְסוּ עָלֶיךָ, וְרַבִּי קָרְאוּ לָךְ – וְאַתָּה אוֹמֵר: "אֵלֵךְ לִכְפָר שֶׁלִּי". אָמַר לוֹ: בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא אֹמַר עוֹד. כְּשֶׁהִגְדִּיל בָּא וְיָשַׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל רַבִּי. שָׁמַע רַבִּי קוֹלוֹ וְאָמָר: קוֹל זֶה דּוֹמֶה לְקוֹלוֹ שֶׁל רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לוֹ: בְּנוֹ הוּא. קָרָא עָלָיו: "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם"1269. "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים" – זֶה רַ' יוֹסֵי בֶּן־רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן, "וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" – זֶה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אִיסִי בֶּן־לָקוֹנְיָא.

כְּשֶׁמֵּת [רַ' יוֹסֵי] – הֱבִיאוּהוּ לִמְעָרַת אָבִיו. הָיָה עֶכֶן1270 כָּרוּךְ עַל הַמְּעָרָה. אָמְרוּ לוֹ: עֶכֶן, עֶכֶן! פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס בֵּן אֵצֶל אָבִיו – וְלֹא פָתַח לָהֶם. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר שֶׁזֶּה גָדוֹל מִזֶּה. יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָדוֹל מִזֶּה – אֶלָּא זֶה הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה1271, וְזֶה לֹא הָיָה בְּצַעַר מְעָרָה (ב"מ פה.).

שז פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַבִּי לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' טַרְפוֹן. אָמַר לָהֶם [לְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם]: יֶשׁ־לוֹ בֵן לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהָיָה מְקַפֵּחַ אֶת־בָּנָיו1272? אָמְרוּ לוֹ: בֵּן אֵין לוֹ, בֶּן־בַּת יֶשׁ לוֹ; וְכָל־זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בִּשְׁנַיִם שׂוֹכַרְתּוֹ בְאַרְבָּעָה. הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ – אֶתֵּן לְךָ בִתִּי. – חָזַר בּוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים: נְשָׂאָהּ וְגֵרְשָׁהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא נְשָׂאָהּ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בִּשְׁבִיל זוֹ חָזַר זֶה (שם).

איור מלווה לסיפור: רבי פתח אוצרות בשני בצרת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד,
איור מלווה · רבי פתח אוצרות בשני בצרת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד,

שח רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת1273 בִּשְׁנֵי בַצֹּרֶת, אָמַר: יִכָּנְסוּ בַעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי הֲלָכָה, בַּעֲלֵי הַגָּדָה, אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנֵסוּ. דָּחַק רַ' יוֹנָתָן בֶּן־עַמְרָם וְנִכְנָס. אָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. – שָׁנִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנְסֶךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כַּכֶּלֶב וְכָעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא יָשַׁב רַבִּי וְנִצְטַעֵר, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִתִּי לְעַם־הָאָרֶץ! אָמַר לְפָנָיו רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן־עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִכְּבוֹד תּוֹרָה מִיָּמָיו? בָּדְקוּ וּמָצָאוּ. אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל (ב"ב ח.).

שט תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁל רַבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם זוּז חָסֵר דִּינָר. הָיָה רַבִּי לָמוּד1274 לִזְכּוֹת עִמּוֹ1275 אַחַת לְשָׁלֹש1276 שָׁנִים מַעֲשַׂר עָנִי. פַּעַם אַחַת נָתְנוּ בוֹ תַלְמִידָיו עַיִן רָעָה וְהִשְׁלִימוּ לוֹ1277. בָּא רַבִּי וּבִקֵּשׁ לִזְכּוֹת עִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָמוּד. אָמַר לוֹ: רַבִּי, יֶשׁ־לִי כְּפִי הַשִּׁעוּר. אָמַר רַבִּי: זֶה מַכּוֹת פְּרוּשִׁים1278 נָגְעוּ בוֹ. רָמַז לְתַלְמִידָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לִקְפִילִין1279 וְהֶחְסִירוּהוּ קֹרֶט1280 אֶחָד, וְזָכָה עִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָמוּד (ירוש' סוטה פ"ג, ה"ד).

שי רַבֵּנוּ הָיָה מַפְקִיר גְּרִיסִין כְּדֵי לְזַכּוֹת בָּהֶן רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־חֲלַפְתָּא1281 (רו"ר ה; ילק"ש ויק' כה).

שיא רַבִּי עָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְשׁוֹנוֹת רַכִּים וּלְשׁוֹנוֹת קָשִׁים. הִתְחִילוּ בוֹרְרִים אֶת־הָרַכִּים וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשִׁים. אָמַר לָהֶם: דְּעוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים: כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם בּוֹרְרִים אֶת־הָרַכִּים וּמַנִּיחִים אֶת־הַקָּשִׁים, כָּךְ יִהְיֶה לְשׁוֹנְכֶם רַךְ אֵלּוּ לְאֵלּוּ (ויק"ר לג; ילק"ש ויק' כה).

שיב אָמַר רַבִּי: אֵין פֻּרְעָנוּת1282 בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ.

מַעֲשֶׂה וְהֵטִילוּ דְמֵי עֲטָרָה1283 לַמֶּלֶךְ עַל טְבֶרְיָא. בָּאוּ בְנֵי טְבֶרְיָא לִפְנֵי רַבִּי וְאָמְרוּ לוֹ: יִתְּנוּ חֲכָמִים עִמָּנוּ1284. אָמַר לָהֶם: לֹא. אָמְרוּ לוֹ: נִבְרָח, אָמַר לָהֶם: בְּרָחוּ. בָּרְחוּ חֶצְיָם. מָחַל לָהֶם1285 הַמֶּלֶךְ חֲצִי הַדָּמִים. בָּאוּ אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ לִפְנֵי רַבִּי וְאָמְרוּ לוֹ: יִתְּנוּ חֲכָמִים עִמָּנוּ. אָמַר לָהֶם: לֹא. – נִבְרָח. – בְּרָחוּ. בָּרְחוּ כֻלָּם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר אֶלָּא כוֹבֵס אֶחָד. הֵטִילוּ דְמֵי הָעֲטָרָה עַל הַכּוֹבֵס. בָּרַח הַכּוֹבֵס – וּפָקְעָה הָעֲטָרָה.

אָמַר רַבִּי: רְאִיתֶם, שֶׁאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ (ב"ב ח:).

שיג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁל בֵּית־רַבִּי הָיוּ מַקְרִיבִים שׁוֹר שֶׁל פֶּטֶם1286 בְּיוֹם אֵידָם1287. חִסֵּר1288 אַרְבַּע רִבֹּאוֹת, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ הַיּוֹם אֶלָּא לְמָחָר; חִסֵּר אַרְבַּע רִבֹּאוֹת, שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ חַי אֶלָּא שָׁחוּט; חִסֵּר אַרְבַּע רִבֹּאוֹת שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ כָּל־עִקָּר (ע"ז טז.).

––––––––

שיד מַעֲשֶׂה בִּשְׁלֹשָה־עָשָׂר אַחִים, שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵים־עָשָׂר [מֵהֶם] בְּלֹא בָנִים. בָּאוּ [נְשֵׁיהֶם] לִפְנֵי רַבִּי וּבִקְּשׁוּ לְהִתְיַבֵּם. אָמַר לוֹ רַבִּי [לַיָּבָם]: לֵךְ וְיַבְּמֵן. אָמַר לוֹ: אֵין בְּיָדִי [לְפַרְנְסָן]. וְהֵן אוֹמְרוֹת: אָנוּ נְפַרְנֵס [אֶת־הַבַּיִת], כָּל־אַחַת וְאַחַת חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה. אָמַר הוּא1289: וּמִי יְפַרְנֵס בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר? אָמַר רַבִּי: אֲנִי אֲפַרְנֵס בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים בָּאוּ טְעוּנִים שְׁלֹשִים וְשִׁשָּׁה תִינוֹקוֹת. בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי. אָמְרוּ לְרַבִּי: כְּפָר שֶׁל תִּינוֹקוֹת מְבַקְשִׁים לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמֶךָ. הֵצִיץ רַבִּי מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶם: מַה־מַּעֲשֵׂיכֶם [כָּאן]? אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ מְבַקְּשִים שֶׁתִּתֶּן לָנוּ [פַּרְנָסַת] אוֹתוֹ חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. נָתַן לָהֶם [פַּרְנָסַת] חֹדֶשׁ הָעִבּוּר (ירוש' יבמ' פ"ד, הי"ב).

שטו רַבִּי יָצָא מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ. הִתְעַטֵּף בִּבְגָדִים וְיָשַׁב וְעָסַק בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת. מָזַג לוֹ עַבְדוֹ כּוֹס. מִשֶּׁעָסַק בְּצָרְכֵי הַבְּרִיּוֹת לֹא נִתְפַּנָּה לְקַבְּלוֹ מִיָּדוֹ. נִתְנַמְנֵם הָעֶבֶד וְיָשֵׁן לוֹ. הָפַךְ רַבִּי וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמָר: יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן"1290 – כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאָנוּ עֲסוּקִים בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת, אֲפִלּוּ לִישׁוֹן אֵין מַנִּיחִין לָנוּ (קה"ר ה).

שטז רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים.

בֻּנְיוֹס בֶּן־בֻּנְיוֹס בָּא לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה1291. בָּא אָדָם אַחֵר, אָמַר לָהֶם: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מָאתַיִם מָנֶה. אָמַר לְפָנָיו רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: רַבִּי, אָבִיו שֶׁל זֶה יֶש־לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת1292 בַּיָּם וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה. אָמַר לוֹ: לִכְשֶׁתַּגִּיעַ אֵצֶל אָבִיו, אֱמֹר לוֹ: אַל תְּשַׁגְּרֵהוּ לְפָנַי בְּכֵלִים הַלָּלוּ1293 (עיר' פה, פו).

שיז שָׁאַל רַבִּי אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים1294? אָמַר לוֹ: קַצְתָּ בְּחַיָּי1295? אָמַר לוֹ: תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בִּדְמוּת אָדָם רָשָׁע.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לוֹ: בָּרְכֵנִי. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצִי יָמָי. – וּלְכֻלָּם לֹא? אָמַר לוֹ: הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ1296 בְּהֵמָה יִרְעוּ?! (מג' כח.).

––––––––

שיח אַנְטוֹנִינוֹס וְרַבִּי לֹא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת1297 וְלֹא קִישׁוּת1298, לֹא בִימוֹת־הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת־הַגְּשָׁמִים. (ע"ז יא).

שיט רַבֵּנוּ אָמַר לְרַ' אָפֵס1299: כְּתוֹב אִגֶּרֶת אַחַת מִשְּׁמִי לַאדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס. עָמַד וְכָתָב: "מִן יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לַאדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס". נְטָלָהּ וּקְרָאָהּ וּקְרָעָהּ. אָמַר לוֹ: כְּתוֹב: "מִן עַבְדְּךָ יְהוּדָה לַאדֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ אַנְטוֹנִינוֹס". אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אַתָּה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדֶךָ? אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי טוֹב מִזְּקֵנִי1300, לֹא כָךְ אָמַר יַעֲקֹב: "כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב"1301?… (ב"ר עה).

שכ רַבֵּנוּ, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה לְמַלְכוּת, הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ1302 וְלֹא הָיָה לוֹקֵחַ1303 רוֹמָאִי עִמּוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ רוֹמָאִים, וְלֹא הִגִּיעַ לְעַכּוֹ עַד שֶׁמָּכַר פֵּינָס1304 שֶׁלּוֹ (ב"ר עח; ילק"ש בר' קלג).

שכא מַעֲשֶׂה בְאַנְטוֹנִינוֹס שֶׁבָּא לְקֵיסָרִין. שָׁלַח אַחֲרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש. הָלַךְ עִמּוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. רָאָה שָׁם רַ' שִׁמְעוֹן לִגְיוֹן1305 אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְכוֹתָרוֹת שֶׁל עַמּוּדִים. אָמַר לוֹ לְרַ' חִיָּא: רְאֵה, כַּמָּה פְטוּמִים1306 עֲגָלִים שֶׁל עֵשָׂו! נְטָלוֹ וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק, רָאָה סַל שֶׁל עֲנָבִים וְשֶׁל תְּאֵנִים וּזְבוּבִים עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: זְבוּבִים אֵלּוּ וְאוֹתוֹ לִגְיוֹן שָׁוִים. כְּשֶׁעָלָה רַ' שִׁמְעוֹן אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַרְתִּי לְרַ' חִיָּא וְכָךְ הֵשִׁיב לִי. אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ נָתַן רַ' חִיָּא הַבַּבְלִי מַמָּשׁ בָּהֶם, שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָם לַזְּבוּבִים! לִגְיוֹנִים אֵלּוּ אֵינָם סְפוּנִים1307 לִכְלוּם, אֲבָל זְבוּבִים – הַקָּדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה בָהֶם שְׁלִיחוּתוֹ. (תנח' וישב).

שכב אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: מִפְּנֵי מָה חַמָּה יוֹצֵאת בְּמִזְרָח וְשׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה חִלּוּף הַדָּבָר אַף כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנִי. אָמַר לוֹ: כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לָךְ – מִפְּנֵי־מָה שׁוֹקַעַת בְּמַעֲרָב? אָמַר לוֹ: כְּדֵי לִתֵּן שָׁלוֹם לְקוֹנָהּ, שֶׁנֶאֱמַר: "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים"1308. אָמַר לוֹ: וְתָבוֹא עַד חֲצִי וְתִתֵּן שָׁלוֹם וְתִכָּנֵס? – מִשׁוּם פּוֹעֲלִים1309 וּמִשּׁוּם עוֹבְרֵי־דְרָכִים (סנה' צא:).

איור מלווה לסיפור: שאל אנטונינוס את־רבנו הקדוש: מהו להתפלל בכל־שעה? אמר לו: אסור. אמר לו: למה?
איור מלווה · שאל אנטונינוס את־רבנו הקדוש: מהו להתפלל בכל־שעה? אמר לו: אסור. אמר לו: למה?

שכג שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת־רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש: מַהוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל־שָׁעָה? אָמַר לוֹ: אָסוּר. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא יִנְהַג קַלּוּת־רֹאש בִּגְבוּרָה1310. לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש? הִשְׁכִּים אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: קִירִי כֵּירֵי1311! לְאַחַר שָׁעָה נִכְנַס אֶצְלוֹ, אָמַר לוֹ: אִמְפְּרָטוֹר1312! לְאַחַר שָׁעָה אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ! אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: מָה אַתָּה מְבַזֶּה בְּמַלְכוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר: וּמָה אַתָּה, שֶׁאַתָּה בָשָׂר־וָדָם, הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בְּכָל־שָׁעָה אַתָּה אוֹמֵר "מְבַזֶּה"; מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַטְרִיחוֹ בְּכָל־שָׁעָה (תנח' מקץ).

שכד אַנְטוֹנִינוֹס בָּא לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלָי. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַצִּנָּה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין זוֹ תְפִלָּה: הוֹסֵף כְּסוּת אַחַת – וְהַצִּנָּה הוֹלָכֶת. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן, שֶׁתִּנָּצֵל מִן הַשָּׁרָב. אָמַר לוֹ: זוֹ [וַדַּאי] תְּפִלָּה הִיא, הַלְוַאי וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ"1313 (ירוש' סנה' פ"י, ה"ה).

שכה רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן, אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ, עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְּחֹל, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם1314 עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל1315 אֶחָד הֵם חֲסֵרִים. אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ קִלָּרִין1316 שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם? אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֶשׁ־לְךָ שַׁבָּת? (ב"ר יא).

איור מלווה לסיפור: אמר לו אנטונינוס לרבי: רצוני שימלך אסוירוס בני תחתי ושתעשה טבריא קלניא. ואם
איור מלווה · אמר לו אנטונינוס לרבי: רצוני שימלך אסוירוס בני תחתי ושתעשה טבריא קלניא. ואם

שכו אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: רְצוֹנִי שֶׁיִּמְלֹךְ אַסְוֵירוֹס בְּנִי תַּחְתַּי וְשֶׁתֵּעָשֶׂה טְבֶרְיָא קְלָנְיָא1317. וְאִם אֹמַר לָהֶם [לַשָּׂרִים] דָּבָר אֶחָד – יַעֲשׂוּהוּ, שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשׂוּהוּ. הֵבִיא רַבִּי אָדָם אֶחָד1318 וְהִרְכִּיבוֹ עַל חֲבֵרוֹ וְנָתַן לוֹ לָעֶלְיוֹן יוֹנָה בְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ לַתַּחְתּוֹן, שֶׁיֹּאמַר לָעֶלְיוֹן, שֶׁיַּפְרִיחַ הַיּוֹנָה מִיָּדוֹ. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ אָמַר לִי: אַתָּה בַּקֵּשׁ מֵהֶם: אַסְוֵירוֹס בְּנִי יִמְלֹךְ תַּחְתָּי, וֶאֱמֹר לוֹ לְאַסְוֵירוֹס, שֶׁתֵּעָשֶׂה טְבֶרְיָא קְלָנְיָא.

אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצַעֲרִים אוֹתִי. הִכְנִיסוֹ רַבִּי לְגִנָּה. בְּכָל־יוֹם הָיָה עוֹקֵר לְפָנָיו קֶלַח אֶחָד שֶׁל צְנוֹן מִן הָעֲרוּגָה. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: מַשְׁמָע שֶׁכָּךְ אָמַר לִי: הָרְגֵם אֶחָד אֶחָד וְלֹא תִתְגָּרֶה בָּהֶם בְּכֻלָּם.

הָיְתָה לוֹ לְאַנְטוֹנִינוֹס בַּת אַחַת וּשְׁמָהּ גִּירָא, וְעָבְרָה עֲבֵרָה. שָׁלַח אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי גַּרְגִּירָא1319. שָׁלַח לוֹ רַבִּי כּוּסְבַּרְתָּא1320. שָׁלַח לוֹ כָּרָתָא1321. שָׁלַח לוֹ רַבִּי חַסָּא1322.

בְּכָל־יוֹם וְיוֹם הָיָה שׁוֹלֵחַ אַנְטוֹנִינוֹס מַרְצוּף1323 מָלֵא זָהָב פָּרוּךְ1324 וְחִטִּים עַל פִּיו, וְאָמַר לַשָּׁלִיחַ: הוֹלֵךְ חִטִּים לְרַבִּי. אָמַר רַבִּי לְאַנְטוֹנִינוֹס: אֵינִי צָרִיךְ לְזָהָב שֶׁלָּךְ, שֶׁיֶּשׁ־לִי הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: יְהֵא לְמִי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֶיךָ1325, וְיִתְּנוּ לְמִי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָי.

הָיְתָה לוֹ לְאַנְטוֹנִינוֹס מְעָרָה אַחַת, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּהּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית רַבִּי, וְכָל־יוֹם מֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, אֶחָד הָרַג עַל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית רַבִּי וְאֶחָד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ לְרַבִּי: בְּשָׁעָה שֶׁאָבוֹא לֹא יְהֵא נִמְצָא אָדָם עִמָּךְ. פַּעַם אַחַת מָצָא אֶת־רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב [שָׁם]. אָמַר לְרַבִּי: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ – בְּשָׁעָה שֶׁאָבוֹא לֹא יְהֵא נִמְצָא אָדָם עִמָּךְ? אָמַר לוֹ רַבִּי: אֵין זֶה בֶן־אָדָם1326. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אֱמֹר לוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִקְרָא לְאוֹתוֹ עֶבֶד שֶׁיָּשֵׁן עַל הַפָּתַח. הָלַךְ רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. אָמָר: מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ וְאֹמַר לוֹ שֶׁמֵּת – אֵין מְשִׁיבִין עַל הַקַּלְקָלָה1327; אַנִּיחֶנּוּ וְאֵלֵךְ – אֱהֵא מְזַלְזֵל בְּמַלְכוּת. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעֶבֶד וְהֶחֱיָהוּ וְשִׁגְּרוֹ. אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּטֹן שֶׁבָּכֶם מְחַיֶּה מֵתִים וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָא לֹא יְהֵא אָדָם נִמְצָא עִמָּךְ.

בְּכָל־יוֹם הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס מְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי רַבִּי, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, וּכְשֶׁהָיָה רוֹצֶה רַבִּי לַעֲלוֹת עַל מִטָּתוֹ, הָיָה אַנְטוֹנִינוֹס שׁוֹחֶה לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: עֲלֵה עָלַי לְמִטָּתֶךָ. אָמַר לוֹ [רַבִּי]: לָאו דֶּרֶךְ־אֶרֶץ הִיא לְזַלְזֵל בְּמַלְכוּת כָּל־כָּךְ. אָמַר [אַנְטוֹנִינוֹס]: מִי יְשִׂימֵנִי מַצָּע תַּחְתֶּיךָ לְעוֹלָם־הַבָּא! אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס: יֶשׁ־לִי חֵלֶק לְעוֹלָם־הַבָּא? – הֵן. – וַהֲלֹא נֶאֱמַר: "וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו"1328? – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֵשָׂו.

כְּשֶׁמֵּת אַנְטוֹנִינוֹס אָמַר רַבִּי: נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה1329! (ע"ז י:).

––––––––

שכז אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַבִּי: מִי שֶׁיָּצַר הָרִים לֹא בָרָא רוּחַ וּמִי שֶׁבָּרָא רוּחַ לֹא יָצַר הָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ"1330. אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה, הַשְׁפֵּל לְסוֹפוֹ שֶׁל מִקְרָא – "יְיָ אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת שְׁמוֹ"1331. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי זְמַן שְׁלֹשָה יָמִים וְאַחֲזִיר לְךָ תְּשׁוּבָה. יָשַׁב רַבִּי שָׁלֹש תַּעֲנִיּוֹת. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִסְעוֹד אָמְרוּ לוֹ: מִין עוֹמֵד בַּפָּתַח1332. אָמַר: "וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי1333 רֹאשׁ"1334. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת אֲנִי לָךְ, לֹא מָצָא אוֹיִבְךָ1335 תְּשׁוּבָה וְנָפַל מִן הַגַּג וָמֵת. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ, שֶׁתִּסְעַד אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: הֵן. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה1336 אַתָּה שׁוֹתֶה אוֹ אַרְבָּעִים זְהוּבִים אַתָּה נוֹטֵל? אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֲנִי שׁוֹתֶה. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שָׁוֶה אַרְבָּעִים זְהוּבִים.

אָמַר רַב יִצְחָק: עֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לְאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה1337 בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי וְקוֹרְאִין אוֹתָהּ "מִשְׁפַּחַת בַּר לִוְיָאנוֹס" (חולין פז.; ע"י).

––––––––

שכח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אָמַר: לְבָנַי אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ בָנָיו אֶצְלוֹ. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד אִמְּכֶם! נֵר יְהֵא דָלוּק בִּמְקוֹמוֹ1338, שֻׁלְחָן יְהֵא עָרוּךְ בִּמְקוֹמוֹ, מִטָּה תְּהֵא מֻצַּעַת בִּמְקוֹמָהּ; יוֹסֵף חֵיפָנִי1339, שִׁמְעוֹן אֶפְרָתִי – הֵם שִׁמְּשׁוּנִי בְחַיַּי וְהֵם יְשַׁמְּשׁוּנִי בְּמוֹתִי.

אָמַר לָהֶם: לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: אַל תִּסְפְּדוּנִי בַעֲיָרוֹת וְהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה1340 לְאַחַר שְׁלֹשִים יוֹם; שִׁמְעוֹן בְּנִי – חָכָם, גַּמְלִיאֵל בְּנִי – נָשִׂיא, חֲנִינָא בַר חַמָּא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ1341.

אָמַר לָהֶם: לִבְנִי קָטֹן אֲנִי צָרִיךְ, נִכְנַס רַ' שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ. מָסַר לוֹ סִדְרֵי חָכְמָה.

אָמַר לָהֶם: לִבְנִי גָדוֹל אֲנִי צָרִיךְ. נִכְנַס רַ' גַּמְלִיאֵל אֶצְלוֹ. מָסַר לוֹ סִדְרֵי נְשִׂיאוּת. אָמַר לוֹ: בְּנִי, נְהַג נְשִׂיאוּתְךָ בְּרָמִים1342, זְרֹק מָרָה1343 בַּתַּלְמִידִים.

בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי גָּזְרוּ חֲכָמִים תַּעֲנִית וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים. אָמָרוּ: כָּל־מִי שֶׁיֹּאמַר: "רַבִּי מֵת" – יִדָּקֵר בֶּחָרֶב. עָלְתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי לַגַּג וְאָמְרָה: עֶלְיוֹנִים מְבַקְּשִׁים אֶת־רַבִּי וְתַחְתּוֹנִים1344 מְבַקְּשִׁים אֶת רַבִּי – יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכֹפוּ1345 תַחְתּוֹנִים אֶת הָעֶלְיוֹנִים. כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה1346 אָמְרָה: יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּכֹפוּ עֶלְיוֹנִים אֶת־הַתַּחְתּוֹנִים. וְלֹא פָסְקוּ חֲכָמִים מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים. נָטְלָה כַד וְזָרְקָה מִן הַגַּג לָאָרֶץ – נִשְׁתַּתְּקוּ חֲכָמִים, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְבַר־קַפָּרָא: לֵךְ רְאֵה. הָלַךְ וּמָצָא שֶׁהוּא מֵת. בָּא לַחַלּוֹן וְהֵצִיץ מִשָׁם, רֹאשׁוֹ עָטוּף וּבְגָדָיו קְרוּעִים. פָּתַח וְאָמָר:

אַחֵינוּ בְנֵי יְדַעְיָהוּ1347, שְׁמָעוּנִי, שְׁמָעוּנִי!

אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים1348 אָחֲזוּ בַאֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ,

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת־הַמְּצוּקִים – וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

אָמְרוּ לוֹ: מֵת? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם, אֲנִי לֹא אָמָרְתִּי. קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְהָלַךְ קוֹל הַקּוֹרְעִים עַד גּוּפְפָתָא1349 מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה מִילִין.

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּלַפֵּי מָעְלָה, אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּגַעְתִּי בְעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי בַּתּוֹרָה וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְהֵא שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתִי.

יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם"1350.

אוֹתוֹ הַיוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: כָּל־מִי שֶׁהָיָה בִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי הֲרֵיהוּ מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.

כּוֹבֵס אֶחָד – בְּכָל־יוֹם הָיָה בָא לְפָנָיו, אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא בָא. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע כָּךְ עָלָה לַגַּג וְנָפַל לָאָרֶץ וָמֵת. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אַף אוֹתוֹ כוֹבֵס מְזֻמָּן הוּא לְחַיֵּי הַעוֹלָם־הַבָּא. (כת' קג, קד; ירוש' כלאים פ"ט, ה"ד; קה"ר ז; שם ט).

שכט כְּשֶׁחָלָה רַבִּי נִכְנַס רַ' חִיָּא אֶצְלוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִמָּן יָפֶה לוֹ, מִתּוֹךְ הַבְּכִי סִמָּן רַע לוֹ. אָמַר לוֹ: עַל תּוֹרָה וּמִצְוֹת1351 אֲנִי בוֹכֶה (כת' קג:).

של כְּשֶׁמֵּת רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, הִכְרִיז רַ' יַנַּאי וְאָמָר: אֵין כְּהֻנָּה הַיּוֹם1352! (ירוש' בר' פ"ג, ה"א).

שלא מְשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת־חֵטְא (סוטה מט).

שלב אָמַר רַ' חִיָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה קְדֻשָּׁה (כת' קג:).

שלג אָמַר רַ' חִיָּא: אֲנִי רָאִיתִי קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי וְהוֹרַדְתִּי עָלָיו דְּמָעוֹת (שם).

––––––––

איור בנושא לימוד תורה: רב מלמד ילדים בסבלנות ליד ספר פתוח
איור מלווה · רבי חייא מלמד את ילדי ישראל

שלד רַ' חֲנִינָא וְרַ' חִיָּא כְּשֶׁהָיוּ מִתְקוֹטְטִים זֶה בָזֶה, אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא לְרַ' חִיָּא: בִּי אַתָּה מִתְקוֹטֵט? אִם חָס וְשָׁלוֹם, תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל – הָיִיתִי מַחֲזִירָהּ מִפִּלְפּוּלִי1353. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא: וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל. מָה אֶעֱשֶׂה? אֵלֵךְ וְאֶזְרַע פִּשְׁתָּן, וְאֶסְרֹג1354 רְשָׁתוֹת, וְאָצוּד צְבָאִים, וְאַאֲכִיל אֶת־הַבָּשָׂר לִיתוֹמִים, וּמִן הָעוֹרוֹת אֲתַקֵּן מְגִלּוֹת וְאֶכְתֹּב חֲמִשָׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְאֶעֱלֶה לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת וְאַקְרִיא לַחֲמִשָּׁה תִינוֹקוֹת חֲמִשָּׁה חֳמָשִׁין, וְאַשְׁנֶה לְשִׁשָּׁה תִינוֹקוֹת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְאֹמַר לָהֶם: "עַד שֶׁאֶחֱזֹר וְאָבוֹא הַקְרִיאוּ וְהַשְׁנוּ זֶה לָזֶה" – וּבְכָךְ אֶעֱשֶׂה שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי: כַּמָּה גְדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּא! אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: אֲפִלּוּ מִמֶּךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי: אֲפִלּוּ מֵאַבָּא? – אָמַר לוֹ: חָס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל! (כת' קג:; ב"מ פה:).

שלה רַ' חִיָּא לֹא הָיָה [מַלְאַךְ־הַמָּוֶת] יָכוֹל לִקְרֹב אֶצְלוֹ. פַּעַם אַחַת דִּמָּה עַצְמוֹ כְּעָנִי, בָּא וְהִקִּישׁ עַל הַדָּלֶת. אָמַר לוֹ: הוֹצִיאוּ לִי פַּת. הוֹצִיאוּ לוֹ. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ מְרַחֵם עַל עָנִי – מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה מְרַחֵם עָלָי1355? – הֶרְאָהוּ שֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ1356. מָסַר לוֹ רַ' חִיָּא אֶת־נִשְׁמָתוֹ (מו"ק כח.).

שלו אָמַר רַב חֲבִיבָא: סָח לִי רַב חֲבִיבָא בַר סוּרְמָקִי: רָאִיתִי תַּלְמִיד־חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה אֵלִיָּהוּ מָצוּי אֶצְלוֹ, שֶׁבַּבֹּקֶר הָיוּ עֵינָיו יָפוֹת וְלָעֶרֶב הָיוּ דוֹמוֹת כְּאִלּוּ נִשְׂרְפוּ בְאוּר. אָמַרְתִּי לוֹ: מַה־זֹּאת? אָמַר לִי: בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵלִיָּהוּ: הַרְאֵנִי אֶת־הַחֲכָמִים כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לַיְשִׁיבָה שֶׁל רָקִיעַ. אָמַר לִי: בְּכֻלָּם רַשַּׁאי אַתָּה לְהִסְתַּכֵּל חוּץ מִכִּסְאוֹ שֶל רַ' חִיָּא, שֶׁלֹּא תִסְתַּכֵּל בּוֹ. – "מַה סִמָּנֵיהֶם?" – כֻּלָּם כְּשֶׁהֵם עוֹלִים וְיוֹרְדִים, הוֹלְכִים מַלְאָכִים עִמָּם, חוּץ מִכִּסְאוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא, שֶׁמֵּעַצְמוֹ עוֹלֶה וְיוֹרֵד. לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלוֹט בְּעַצְמִי וְנִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ; בָּאוּ שְׁנֵי נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהִכּוּנִי וְסִמְּאוּ עֵינָי. לְמָחָר הָלַכְתִּי וְנִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל מְעָרַת רַ' חִיָּא וְאָמַרְתִּי: רַבִּי, מִשְׁנָתְךָ אֲנִי שׁוֹנֶה – וְנִתְרַפֵּאתִי (ב"מ, פה:).

שלז רַ' יוֹסֵי צָם שְׁמֹנִים יוֹם לִרְאוֹת אֶת־רַ' חִיָּא1357 הַגָּדוֹל. בְּסוֹף רָאָהוּ וְרָעֲדוּ יָדָיו וְכָהוּ עֵינָיו. שֶׁמָּא תֹאמַר: רַ' יוֹסֵי אָדָם קָטָן הָיָה1358 – פַּעַם אַחַת בָּא גַרְדִּי1359 אֵצֶל רַ' יוֹחָנָן וְאָמַר לוֹ: רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי רָקִיעַ נוֹפֵל וְאֶחָד מִתַּלְמִידֶיךָ סוֹמְכוֹ1360. אָמַר לוֹ: וְתַכִּירֶנּוּ? אָמַר לוֹ: אִם אֶרְאֶנּוּ אַכִּירֶנּוּ. הֶעֱבִיר כָּל־תַּלְמִידָיו לְפָנָיו וְהִכִּיר אֶת־רַ' יוֹסֵי.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ – וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי – צָם שְׁלֹש מֵאוֹת תַּעֲנִיּוֹת לִרְאוֹת אֶת־רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וְלֹא רָאָהוּ. לִבְסוֹף הִתְחִיל מִצְטַעֵר, אָמַר: כְּלוּם יָגַע בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי? אָמְרוּ לוֹ: רִבֵּץ תּוֹרָה1361 בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמֶּךָ; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה גוֹלֶה. אָמַר לָהֶם: וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי גוֹלֶה? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה גָלִיתָ לִלְמֹד וְהוּא גָלָה לְלַמֵּד (ירוש' כלאים פ"ט, ה"ג).

שלח רֵישׁ־לָקִישׁ הָיָה מְצַיֵּן מְעָרוֹת1362 שֶׁל חֲכָמִים, כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! לֹא פִלְפַּלְתִּי תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ? יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ פִלְפַּלְתָּ, תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ לֹא רִבַּצְתָּ. (ב"מ פה:).

שלט אָמַר רֵיש־לָקִישׁ: הֲרֵינִי כַפָּרַת1363 רַ' חִיָּא וּבָנָיו, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְׁתַּכָּחָה – עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וִיסָדָהּ; חָזְרָה וְנִשְׁתַּכָּחָה – עָלוּ רַ' חִיָּא וּבָנָיו וִיסָדוּהָ (סוכה כ.).