📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#307

כה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל

רעו אָמַר רַ' יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: "עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי"1133 – אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְּבֵית אַבָּא, חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ תוֹרָה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ חָכְמַת יְוָנִית – וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי כָאן וּבֶן־אֲחִי אַבָּא בְּעַסְיָא (ב"ק פג.; סוטה מט:).

רעז רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל – נָשִׂיא, רַ' מֵאִיר – חָכָם, רַ' נָתָן – אַב־בֵּית־דִּין1134, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס1135 רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים מִלְּפָנָיו; וּכְשֶׁהָיוּ נִכְנָסִים רַ' מֵאִיר וְרַ' נָתָן הָיוּ הַכֹּל עוֹמְדִים מִלִּפְנֵיהֶם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: כְּלוּם לֹא יְהֵא הֶכֵּר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם? הִתְקִין מִשְׁנָה זוֹ: כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל־הָעָם עוֹמְדִים וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם: שֵׁבוּ; כְּשֶׁאַב־בֵּית־דִּין נִכְנָס עוֹשִׂים לוֹ שׁוּרָה אַחַת מִכָּאן וְשׁוּרָה אַחַת מִכָּאן, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ; כְּשֶׁהֶחָכָם נִכְנָס – אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ.

אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיוּ רַ' מֵאִיר וְרַ' נָתָן בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. לְמָחָר כְּשֶׁבָּאוּ רָאוּ שֶׁלֹּא עָמַד הָעָם מִלִּפְנֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ רְגִילִים. אָמְרוּ: מַה־זֹּאת? אָמְרוּ לָהֶם: כָּךְ הִתְקִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַ' מֵאִיר לְרַ' נָתָן: אֲנִי חָכָם וְאַתָּה אַב־בֵּית־דִּין, נַתְקִין דָּבָר [כְּנֶגְדּוֹ]. וּמַה־נַּעֲשֶׂה לוֹ? נֹאמַר לוֹ: שְׁנֵה לָנוּ עֳקָצִין1136, שֶׁאֵינָהּ בְּיָדוֹ1137; וְכֵוָן שֶׁלֹּא יְהֵא יוֹדֵעַ נֹאמַר לוֹ: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלָּתוֹ"1138 – לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ? לְמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלּוֹתָיו – וְנַעֲבִירֶנּוּ, וּתְהֵא אַתָּה נָשִׂיא וַאֲנִי אַב־בֵּית־דִּין. שָׁמַע רַ' יַעֲקֹב בֶּן־קָרְשַׁי וְאָמָר: שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יָבוֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. הָלַךְ וְיָשַב אֲחוֹרֵי עֲלִיָּתוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל, וְהָיָה לוֹמֵד וְשׁוֹנֶה, לוֹמֵד וְשׁוֹנֶה [בְּמַסֶּכֶת עֳקָצִין]. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: מַה זֹּאת? שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ דָּבָר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּנֶגְדִּי? נָתַן דַּעְתּוֹ וְלָמַד בְּמַסֶּכֶת עֳקָצִין. לְמָחָר אָמְרוּ לוֹ: יִשְׁנֶה רַבֵּנוּ בָּעֳקָצִין. פָּתַח וְשָׁנָה. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם, אָמַר לָהֶם: אִלְמָלֵא לָמַדְתִּי בִּיַּשְׁתּוּנִי. צִוָּה וְהוֹצִיאוּם מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ. הָיוּ כוֹתְבִים קְשָׁיוֹת בְּפִתָּקִין1139 וְזוֹרְקִים לְשָׁם, מַה־שֶּׁהָיָה מֵשִׁיב – מֵשִׁיב, וּמַה־שֶּׁלֹּא הֵשִׁיב כָּתְבוּ תְשׁוּבָה וְזָרָקוּ. אָמַר רַ' יוֹסֵי: תּוֹרָה מִבַּחוּץ וְאָנוּ מִבִּפְנִים! אָמַר לָהֶם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: נַכְנִיסֵם, אֶלָּא נִקְנְסֵם1140 שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ1141 הֲלָכָה מִשְּׁמָם. כִּנּוּהוּ לְרַ' מֵאִיר: "אֲחֵרִים", וּלְרַ' נָתָן: "יֵשׁ אוֹמְרִים". הֶרְאוּם בַּחֲלוֹמָם: לְכוּ פַיְּסוּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל. רַ' נָתָן הָלָךְ, רַ' מֵאִיר לֹא הָלָךְ, אָמַר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין1142 וְלֹא מוֹרִידִין.

כְּשֶׁהָלַךְ רַ' נָתָן אָמַר לוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: אִם הוֹעִיל לְךָ קָמְרוֹ שֶׁל אָבִיךָ1143 לִהְיוֹת אַב־בֵּית־דִּין – לִהְיוֹת נָשִׂיא מִי הוֹעִיל! (הור' יג:; ע"י).

רעח אָמַר רַבִּי: שְׁלֹשָה עַנְוְתָנִין הֵם, וְאֵלּוּ הֵם: אַבָּא1144 וּבְנֵי בְתֵרָא1145 וְיוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל1146 (ב"מ פד, פה).

רעט אִיסִי בֶן־יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: חֲנוּת מְלֵאָה אַרְגָּמָן טוֹב (אדר"נ יח).

רפ כְּשֶׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל עָלָה גוֹבַאי1147 וְרַבּוּ צָרוֹת. (סוטה מט:).