📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3721–3780

3721

דורון – מנחה.

↩ חזרה לטקסט
3722

יולך ה' אותך וגו' – ודאג שמא יגלה לבבל.

↩ חזרה לטקסט
3723

דברים כ"ח, לו.

↩ חזרה לטקסט
3724

דברי הימים ב' ל"ה, ג.

↩ חזרה לטקסט
3725

ויקרא כ"א, י.

↩ חזרה לטקסט
3726

דיר העצים – חדר שהעצים מונחים שם.

↩ חזרה לטקסט
3727

מסורת – קבלה.

↩ חזרה לטקסט
3728

מתליעים – בוררים את העצים הבריאים מן הרקובים.

↩ חזרה לטקסט
3729

פסול – מצד עצמו או משפחתו.

↩ חזרה לטקסט
3730

ויקרא כ"א, י.

↩ חזרה לטקסט
3731

בנוֹי – ביופי.

↩ חזרה לטקסט
3732

הסתת – חוצב ופוסל אבנים.

↩ חזרה לטקסט
3733

גורל עולה בימין – גורל של שני שעירי יו"כ, אחד לה' ואחד לעזאזל; ובימי שמעון היה תמיד "לה' " בימין.

↩ חזרה לטקסט
3734

לשון של זהורית מלבין – כשנשתלח השעיר לעזאזל היו קושרים לשון של זהורית (חבילת צמר אדום) על פתח האולם, וכשהלבין ידעו ישראל שנמחל להם והיו שמחים (ועי' להלן בעבודת יו"כ).

↩ חזרה לטקסט
3735

נר מערבי דולק – נר אחד במנורה שהיה מאיר כלפי מערב, לצד בית קדש־הקדשים, ולא היה כבה לעולם.

↩ חזרה לטקסט
3736

ונשתלחה ברכה – בימי שמעון.

↩ חזרה לטקסט
3737

והגרגרנים – הלהוטים אחרי האכילה.

↩ חזרה לטקסט
3738

בן חמצן – חמסן.

↩ חזרה לטקסט
3739

יום הר גרזים – יום שנחרב בו מקדשם של הכותים (השומרונים) בהר גרזים (כמפורש להלן בענין).

↩ חזרה לטקסט
3740

דמות דיוקנו – דמות צורתו, פרצוף פניו.

↩ חזרה לטקסט
3741

כרשינים – מין קטניות למאכל בהמה.

↩ חזרה לטקסט
3742

היה מזדמן לי – בבית קדשי־קדשים בשעת עבודה.

↩ חזרה לטקסט
3743

מלברך – את העם ברכת כהנים.

↩ חזרה לטקסט
3744

בשם – בשם המפורש.

↩ חזרה לטקסט
3745

ישמש תחתי – בכהונה גדולה.

↩ חזרה לטקסט
3746

באנקלי – כמין מעיל של נשים.

↩ חזרה לטקסט
3747

בצלצוֹל – בחגורה של נשים.

↩ חזרה לטקסט
3748

שליכי – שלך.

↩ חזרה לטקסט
3749

שלא ירד לה – שלא הספיק עדיין לשמש בכהונה.

↩ חזרה לטקסט
3750

כך – קשה עליו הפרידה מן הגדולה עד שפרש לעבודה זרה כשדחוהו.

↩ חזרה לטקסט
3751

על אחת כמה וכמה – שאין לדחותו.

↩ חזרה לטקסט
3752

ישעיה י"ט, יט.

↩ חזרה לטקסט
3753

דיופלוסטון – בנין עשוי עמודים עמודים מכוונים זה כנגד זה בשתי שורות.

↩ חזרה לטקסט
3754

בסילקי – אולם ובית ועד.

↩ חזרה לטקסט
3755

סטיו לפנים מסטיו – אולם של עמודים כפול, זה בתוך זה; וי"מ: מקום מושב ומעמד לנאספים באולם, כמין יציעות.

↩ חזרה לטקסט
3756

וחזן הכנסת – שמש של בית־הכנסת.

↩ חזרה לטקסט
3757

והסודרים – מטפחות להניף בהן לקהל הרב לשם סימן, שיענו אמן אחרי ברכותיו.

↩ חזרה לטקסט
3758

הלה – הלז, החזן.

↩ חזרה לטקסט
3759

ולא היו יושבים מעורבבים – הצבור לא היה יושב בערבוביא, אלא מקום מיוחד היה לכל בני אומנות אחת.

↩ חזרה לטקסט
3760

זהבים… וכספים – צורפי זהב וכסף.

↩ חזרה לטקסט
3761

וטרסיים – צורפי נחשת.

↩ חזרה לטקסט
3762

וגרדיים – אורגים.

↩ חזרה לטקסט
3763

וכשאכסנאי – אורח.

↩ חזרה לטקסט
3764

בית גרמו – שם משפחת כהנים.

↩ חזרה לטקסט
3765

ללמד – לאחרים.

↩ חזרה לטקסט
3766

לרדות – להוציא את הפת מן התנור לאחר שנאפה.

↩ חזרה לטקסט
3767

מבחוץ – התנורים בימיהפ כך היו עשויים, שהדביקו את הפת בכתלי התנור מבפנים או גם מבחוץ.

↩ חזרה לטקסט
3768

מתעפשת – מתקלקלת ונפגמת.

↩ חזרה לטקסט
3769

כל מה שברא הקב"ה – כל מיי אומניות.

↩ חזרה לטקסט
3770

שלחו להם חכמים – קודם שחזרו; ואולי תחת "וחזרו" צ"ל "יחזרו", וכן להלן.

↩ חזרה לטקסט
3771

מנה – מאה זוז.

↩ חזרה לטקסט
3772

שלא יאמרו – בני אדם.

↩ חזרה לטקסט
3773

במדבר ל"ב, כב.

↩ חזרה לטקסט
3774

לפטם – לערבב את הסממנים והבשמים כמתכונתם.

↩ חזרה לטקסט
3775

מתמר ועולה – עולה ישר וזקוף כתמר.

↩ חזרה לטקסט
3776

מפציע וכו' – מפצל ומתפזר לצדדים.

↩ חזרה לטקסט
3777

במדבר ל"ב, כב.

↩ חזרה לטקסט
3778

סח – סיפר.

↩ חזרה לטקסט
3779

מעלה עשן – מין עשב, שכשנותנים אותו בקטורת, העשן עולה ומתמר כמקל.

↩ חזרה לטקסט
3780

ומגלת הסממנים – שכתובים בה שמות מיני סמים ושמושם.

↩ חזרה לטקסט