ז. מִשְׁפְּחוֹת־כֹּהֲנִים
כ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בֵּית־גַרְמוּ3764 הָיוּ בְקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה לֶחֶם־הַפָּנִים וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד3765. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אָמָּנִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם, וְהָיוּ יוֹדְעִים לֶאֱפוֹת כְּמוֹתָם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לִרְדּוֹת3766 כְּמוֹתָם; שֶׁהַלָּלוּ מַסִּיקִים מִבַּחוּץ וְאוֹפִים מִבַּחוּץ3767 וְהַלָּלוּ מַסִּיקִים מִבְּפִנים וְאוֹפִים מִבִּפְנִים – הַלָּלוּ פִּתָּם מִתְעַפֶּשֶׁת3768 וְהַלָּלוּ אֵין פִּתָּם מִתְעַפָּשֶׁת. כְּשֶׁשָׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: כָּל מַה־שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא3769 בְּעוֹלָמוֹ, לִכְבוֹדוֹ בְרָאוֹ – וְחָזְרוּ בֵית־גַּרְמוּ לִמְקוֹמָם. שָׁלְחוּ לָהֶם חֲכָמִים3770 − וְלֹא בָאוּ; כָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָם – וָבָאוּ. בְּכָל־יוֹם הָיוּ נוֹטְלִים שְׁנֵים־עָשָׂר מָנֶה3771 וְהַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה וְהַיּוֹם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹּא לְלַמֵּד? אָמְרוּ לָהֶם: יוֹדְעִים הָיוּ בֵית־אַבָּא, שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָשׁ עָתִיד לֵחָרֵב, שֶׁמָּא יִלְמַד אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְהֻגָּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד עֲבוֹדָה־זָרָה בְּכָךְ.
וְעַל דָּבָר זֶה מַזְכִּירִים אוֹתָם לְשֶׁבַח – שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִמְצֵאת פַּת נְקִיָּה בְּיַד בְּנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ3772: מִמַּעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים הֵם נִזּוֹנִים; לְקַיֵּם מַה־שֶׁנֶּאֱמַר: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל"3773 (יומא לח.; ע"י).
כא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בֵּית־אַבְטִינַס הָיוּ בְקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה־הַקְּטֹרֶת וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אָמָּנִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם, וְהָיוּ יוֹדְעִים לְפַטֵּם3774 כְּמוֹתָם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לְהַעֲלוֹת עָשָׁן כְּמוֹתָם; שֶׁל הַלָּלוּ מְתַמֵּר וְעוֹלֶה3775 כְמַקֵּל, וְשֶׁל הַלָּלוּ מַפְצִיעַ3776 לְכָאן וּלְכָאן. וְּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמָרוּ: כָּל־מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בַּרוּךְ־הוּא לִכְבוֹדוֹ בְרָאוֹ – וְחָזְרוּ בֵית אַבְטִינַס לִמְקוֹמָם. שָׁלְחוּ לָהֶם חֲכָמִים – וְלֹא בָאוּ; כָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָם – וָבָאוּ. בְּכָל־יוֹם הָיוּ נוֹטְלִים שְׁנֵים־עָשָׂר מָנָה וְהַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכָל־יוֹם – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה וְהַיּוֹם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹּא לְלַמֵּד? אָמְרוּ לָהֶם: יוֹדְעִים הָיוּ בֵית־אַבָּא שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵחָרֵב, וְשֶׁמָּא יִלְמַד אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ.
וְעַל דָּבָר זֶה מַזְכִּירִים אוֹתָם לְשֶׁבַח – שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָצְאָה כַלָּה מְבֻשֶּׂמֶת מִבָּתֵּיהֶם; כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר – מַתְנִים עִמָּהּ, שֶלֹּא תִתְבַּשֵּׂם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מִמַּעֲשֵׂה־הַקְּטֹרֶת הֵן מִתְבַּשְׂמוֹת; לְקַיֵּם מַה־שֶׁנֶּאֱמַר: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְיָ וּמִיִּשְרָאֵל"3777.
אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי אֶחָד מִבְּנֵי בְנֵיהֶם, אָמַרְתִּי לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ בִּקְּשׁוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם וְרָצוּ לְמַעֵט כְּבוֹד הַמָּקוֹם; עַכְשָׁו כְּבוֹד הַמָּקוֹם בִּמְקוֹמוֹ וּמִעֵט כְּבוֹדָם.
אָמַר רַ' עֲקִיבָא: סָח3778 לִי רַ' יִשְמָעֵאל בֶּן־לוֹגָה: פַּעַם אַחַת יָצָאתִי אֲנִי וְאֶחָד מִבְּנֵי־בְנֵיהֶם לַשָּׂדֶה לְלַקֵּט עֲשָׂבִים. רְאִיתִיו שֶׁבָּכָה וְשָׂחָק. אָמַרְתִּי לוֹ: מִפְּנֵי מָה בָּכִיתָ? אָמַר לִי: כְּבוֹד אֲבוֹתַי נִזְכָּרְתִּי. – וּמִפְּנֵי מָה שָׂחָקְתָּ? אָמַר לִי: שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירוֹ לָנוּ. – וּמָה רָאִיתָ שֶׁנִּזְכָּרְתָּ? אָמַר לִי: "מַעֲלֶה עָשָׁן"3779 כְּנֶגְדִּי. – הַרְאֵהוּ לִי, אָמַר לִי: שְׁבוּעָה הִיא בְיָדֵנוּ, שֶׁאֵין מַרְאִין אוֹתוֹ לְכָל־אָדָם.
אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי: פַּעַם אַחַת מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וּמְגִלַּת סַמְמָנִים3780 בְּיָדוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: מֵאַיִן אָתָּה? אָמַר לִי: מִבֵּית־אַבְטִינַס אָנִי. – וּמַה בְּיָדֶיךָ? אָמַר לִי: מְגִלָּת־סַמְמָנִים. – הַרְאֶהָ לִי. אָמַר לִי: כָּל־זְמַןַ שֶׁבַּית־אַבָּא הָיוּ קַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְכָל־אָדָם. עַכְשָׁו הֲרֵי הִיא לְךָ וְהִזָּהֵר בָּהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי וְסַחְתִּי הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לִי: מֵעַתָּה3781 אָסוּר לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶל אֵלּוּ (שם).
כב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בֶּן־קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁהָיָה נוֹטֵל אַרְבָּעָה קֻלְמוֹסִיִם3782 בֵּין חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאִם הָיְתָה תֵבֶה3783 שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיוֹת, הָיָה כוֹתְבָהּ בְּבַת־אֶחָת. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁלֹּא לְלַמֵּד? כֻּלָּם מָצְאוּ תְשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם, בֶּן־קַמְצָר לֹא מָצָא תְשׁוּבָה לִדְבָרָיו. עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה",3784 וְעַל בֶּן־קַמְצָר וַחֲבֵרָיו נֶאֱמַר: "שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב"3785 (שם:).
––––––––
כג הוּגְרַס בֶּן־לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּשִׁיר וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד. תַּנְיָא, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן קוֹלוֹ בִּנְעִימָה מַכְנִיס גּוּדָלוֹ3786 לְתוֹךְ פִּיו וּמַנִּיחַ אְצָּבעוֹ בֵּין הַנִּימִין3787 וְהָיָה מוֹצִיא כָּל־מִינֵי זֶמֶר עַד שֶׁהָיוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִזְקָרִים בְּבַת־רֹאשׁ3788 לַאֲחוֹרֵיהֶם (שם, שהש"ר ג).
כד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע צְוָחוֹת צָוְחָה עֲזָרָה3789: רִאשׁוֹנָה, צְאוּ מִכָּאן בְּנֵי עֵלִי, שֶׁטִּמְאוּ הֵיכַל יְיָ! וְעוֹד צָוְחָה עֲזָרָה: צֵא מִכָּאן יִשָּׂשְׂכָר אִישׁ כְּפַר־בַּרְקַאי, שֶׁמְּכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ וּמְחַלֵּל קְדְשֵׁי שָׁמָיִם! שָהָיָה כוֹרֵךְ יָדוֹ בְּשִׁירָאִים3790 וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה; וְעוֹד צָוְחָה עֲזָרָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יִשְׁמָעֵאל בֶּן־פְּיָאבֵי, תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּנְחָס, וִישַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה! וְעוֹד צָוְחָה עֲזָרָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יוֹחָנָן בֶּן־נַרְבַּאי תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּינְקַאי, וִימַלֵּא כְרֵסוֹ מִקָּדְשֵׁי שָׁמָיִם!
אָמְרוּ עָלָיו, עַל יוֹחָנָן בֶּן־נַרְבַּאי, שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּסְעֻדָּתוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת עֲגָלִים3791 וְהָיָה שׁוֹתֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן3792 וְאוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת3793 בְּקִנּוּחַ סְעֻדָּה3794. אָמָרוּ: כָּל־יָמָיו שֶׁל יוֹחָנָן בֶּן־נַרְבַּאי לֹא נִמְצַא "נוֹתָר" בַּמִּקְדָשׁ.
מִשֶׁמֵּת רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־פְּיָאבֵי בָּטֵל זִיו הַכְּהֻנָּה.
מֶה עָלְתָה לוֹ3795 לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפָר־בַּרְקָאי? אָמָרוּ: מַעֲשֶׂה וְיָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה. הַמֶּלֶךְ אָמָר: הַגְּדִי מְשֻׁבָּח; הַמַּלְכָּה אָמְרָה: הַכֶּבֶשׂ מְשֻׁבָּח. אָמְרוּ מִי יוֹכִיחַ? – כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא מַעֲלֶה קָרְבָּנוֹת בְּכָל־יוֹם. בָּא יִשָּׂשְׂכָר. הֶרְאָה בְיָדוֹ3796: אִם הַגְּדִי מְשֻׁבָּח – יַעֲלֶה לְתָמִיד. אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וְאֵין עָלָיו אֵימַת הַמֶּלֶךְ, יִקִטְעְוּ3797 יְמִינוֹ. נָתַן שֹׁחַד וְקָטְעוּ שְׂמֹאלוֹ. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – וְקָטְעוּ אַף אֶת־יְמִינוֹ. אָמַר רַ' יוֹסֵף: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ יִשָּׂשְׁכָר אִישׁ כְּפַר־בַּרְקַאי עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה (פס' נז: סוטה מט.).
כה שָׁנִינוּ, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹרוֹת שֶׁל שִׁקְמָה הָיוּ בִירִיחוֹ, וְהָיוּ בַעֲלֵי זְרוֹעוֹת3798 נוֹטְלִים אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. עָמְדוּ בְעָלִים3799 וְהִקְדִישׁוּן לְשָׁמָיִם3800. עֲלֵיהֶם וְעַל כַּיּוֹצֵא בָהֶם3801 אָמַר אַבָּא שָׁאוּל בֶּן־בָּטְנִית מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵף בֶּן־חָנִין:
אוֹי לִי מִבֵּית בַּיְתוֹס3802, אוֹי לִי מֵאַלָּתָם3803!
אוֹי לִי מִבֵּית־חָנִין, אוֹי לִי מִלְּחִישָׁתָם3804!
אוֹי לִי מִבֵּית־קַתְרוֹס, אוֹי לִי מִקּוֹלְמוֹסָם3805!
אוֹי לִי מִבֵּית־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־פְּיָאבֵי, אוֹי לִי מֵאֶגְרוֹפָם!
שֶׁהֵם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, וּבְנֵיהֶם גִּזְבָּרִים3806 וְחַתְנֵיהֶם אֲמַרְכְּלִים3807 וְעַבְדֵיהֶם חוֹבְטִים אֶת־הָעָם בְּמַקלוֹת (פס' נז).
כו אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־פְּיָאבֵי, שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ כְּתֹנֶת שֶׁל מֵאָה מָנֶה וְלוֹבְשָׁהּ וְעוֹבֵד בָּהּ עֲבוֹדַת יָחִיד וּמְסָרָהּ לַצִּבּוּר.
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם, שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ כְּתֹנֶת מִשְּׁתֵי רִבּוֹא, וְלֹא הִנִּיחוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְלָבְשָׁהּ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאָה כְעָרֹם (יומא לח:).
כז מַעֲשֶׂה בְּבָנֶיהָ שֶׁל מָרְתָא בַת בַּיתוֹס, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם נוֹטֵל שְׁתֵּי יַרְכוֹתָיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו מִשּׁוֹר לָקוּחַ בְּאֶלֶף דֵּינָרִין, וְהָיָה מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדַּל וּמַעֲלֶה אוֹתָן לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ (תוספ' יומא א').
כח אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יִרְאַת יְיָ תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה"3808? – "יִרְאַת יְיָ תּוֹסִיף יָמִים" – זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא שִׁמְּשׁוּ בוֹ אֶלָּא שְׁמֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים; "וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה" – זֶה מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשִׁמְּשׁוּ בוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים. צֵא מֵהֶם3809 אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצִדיק וּשְׁמֹנִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל וְעֶשֶׂר שֶׁשִּׁמֵּשׁ יִשְׁמָעֵאל בֶּן־פְּיָאבֵי; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁשִּׁמֵּש רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־חַרְסוֹם – מִכָּאן וְאֵילַךְ צֵא וַחֲשׁוֹב, כָּל־אֶחָד לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ3810.
אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־תּוֹרְתָא: וְכָל־כָּךְ לָמָּה? – לְפִי שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים אוֹתָהּ בְּדָמִים,3811 שֶׁאָמַר רַ' אָסָא: תַּרְקַב3812 שֶׁל דֵּינָרִים הִכְנִיסָה לוֹ מָרְתָא בַת בַּיתוֹס לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁהֶעֱמִיד לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־גַּמְלָא כֹּהֵן גָּדוֹל (יומא ט.; ע"י).