📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ט: בַּיִת שֵׁנִי בְּבִנְיָנוֹ וּבַעֲבוֹדָתוֹ
#173

ה. מִקְדַּשׁ חוֹנְיוֹ

יח. תַּנְיָא, אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁמֵת בָּהּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶם: שָׁנָה זוֹ הוּא מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: כָּל־יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה מִזְדַּמֵּן לִי3742 זָקֵן אֶחָד לְבוּשׁ לְבָנִים וַעֲטוּף לְבָנִים, נִכְנַס עִמִּי וְיָצָא עִמִּי; שָׁנָה זוֹ נִזְדַּמֵּן לִי זָקֵן אֶחָד לְבוּשׁ שְׁחוֹרִים וַעֲטוּף שְׁחוֹרִים, נִכְנַס עִמִּי וְלֹא יָצָא עִמִּי. אַחַר הָרֶגֶל חָלָה שִׁבְעַה יָמִים וָמֵת, וְנִמְנְעוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִלְּבָרֵךְ3743 בַּשֵּׁם.3744

בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶם: חוֹנְיוֹ בְנִי יְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּי.3745 נִתְקַנֵּא בוֹ שִׁמְעִי אָחִיו, שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. אָמַר לוֹ: בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ סֵדֶר־עֲבוֹדָה. הִלְבִּישׁוֹ בְאֻנְקְלֵי3746 וַחֲגָרוֹ בְּצִלְצוֹל3747 וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, אָמַר לָהֶם לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים: רְאוּ מַה־נָּדַר זֶה וְקִיֵּם לַאֲהוּבָתוֹ – אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֶשְתַּמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה אֶלְבַּשׁ בְּאֻנְקְלֵי שֶׁלִּיכִי וְאֶחְגֹּר בְּצִלְצוֹל שֶׁלִּיכִי.3748 בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהָרְגוֹ, רָץ מִפְּנֵיהֶם וְרָצוּ אַחֲרָיו. הָלַךְ לְאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשֵׁם עֲבוֹדָה־זָרָה. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמָרוּ: מַה זֶּה שֶׁלֹּא יָרַד לָהּ3749 כָּךְ3750, הַיּוֹרֵד לָהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה3751 − דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: לֹא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, אֶלָּא – לֹא קִבֵּל עָלָיו חוֹנְיוֹ, שֶׁהָיָה שִׁמְעִי אָחִיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִתְקַנֵּא בוֹ חוֹנְיוֹ בְשִׁמְעִי אָחִיו, אָמַר לוֹ: בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ סֵדֶר־עֲבוֹדָה, הִלְבִּישׁוֹ בְאֻנְקְלֵי וַחֲגָרוֹ בְצִלִצְוֹל וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לָהֶם לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים: רְאוּ מַה־נָּדַר זֶה וְקִיֵּם לַאֲהוּבָתוֹ – אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֶשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה אֶלְבַּשׁ בְּאֻנְקְלֵי שֶׁלִּיכִי וְאֶחְגֹּר בְּצִלְצוֹל שֶׁלִּיִכִי. בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהָרְגוֹ – סָח לָהֶם כָּל־הַמְאֹרָע. בִּקְּשׁוּ לַהֲרֹג אֶת־חוֹנְיוֹ – רָץ מִפְּנֵיהֶם וְרָצוּ אַחֲרָיו. רָץ לְבֵית־הַמֶּלֶךְ – וְרָצוּ אַחֲרָיו, כָּל־הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: זֶה הוּא, זֶה הוּא! הָלַךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשֵׁם שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לָייָ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם"3752. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בְּדָבָר אָמָרוּ: וּמַה זֶה שֶׁבָּרַח מִמֶּנָּה כָּךְ, הַמְבַקֵּשׁ לֵירֵד לָהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכָמָּה (מנח' קט:; יומא לט:).