📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3481–3540

3481

ואלו – ישראל.

↩ חזרה לטקסט
3482

ותקישו – תכו באצבעותיכם, כדרך המנגנים.

↩ חזרה לטקסט
3483

הננס – האדם הפעוט והשפל.

↩ חזרה לטקסט
3484

ושלטו בנפשותם – משלו ברוחם, התחזקו.

↩ חזרה לטקסט
3485

אליוני – בהונות.

↩ חזרה לטקסט
3486

תהלים קל"ז, ד.

↩ חזרה לטקסט
3487

ונתקטעו – נקצצו.

↩ חזרה לטקסט
3488

ירמיה י"ג, יז.

↩ חזרה לטקסט
3489

תהלים מ"ב, ה.

↩ חזרה לטקסט
3490

שם.

↩ חזרה לטקסט
3491

הושע ב', ח.

↩ חזרה לטקסט
3492

דמומה – דוממת.

↩ חזרה לטקסט
3493

תהלים מ"ב, ה.

↩ חזרה לטקסט
3494

המוניות – המונים.

↩ חזרה לטקסט
3495

כגעגע – כמשק מים ברדתם.

↩ חזרה לטקסט
3496

ישעיה מ', א.

↩ חזרה לטקסט
3497

כרם שלי – כמאמר הכתוב "כרם ה' צבאות בית ישראל" (ישעי' ה', ז).

↩ חזרה לטקסט
3498

תהלים ע"ע, א.

↩ חזרה לטקסט
3499

לתרבות רעה – לגידול רע, למעשים רעים.

↩ חזרה לטקסט
3500

הוילאות – הקלעים.

↩ חזרה לטקסט
3501

פדגוג – אומן ומחנך.

↩ חזרה לטקסט
3502

אבוב – שפופרת ארוכה, חליל לנגן.

↩ חזרה לטקסט
3503

ירמיה נ"א, מד.

↩ חזרה לטקסט
3504

מתישו – מחלישו.

↩ חזרה לטקסט
3505

חברם של אלו – יחזקאל חברם של חנניה, מישאל ועזריה.

↩ חזרה לטקסט
3506

דניאל ג', לג.

↩ חזרה לטקסט
3507

וסטרו –והכהו.

↩ חזרה לטקסט
3508

לגנות – לזלזל, להפחית במעלתם; שרצה להרבות בדברי־שבח נאים משירי דוד.

↩ חזרה לטקסט
3509

שמואל א' ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
3510

משל היה – שראה יחזקאל תחית העצמות במחזה, והוא משל כלפי ישראל שבאותו הדור, שנתיאשו מן הגאולה ונחשבו בעיני עצמם כמתים.

↩ חזרה לטקסט
3511

משלי כ"ד, כא.

↩ חזרה לטקסט
3512

קהלת ח', ב.

↩ חזרה לטקסט
3513

ואקדיח מבחוץ – אלהט מבחוץ כדי לשרוף את המפילים אותם לתוך האש.

↩ חזרה לטקסט
3514

ואמת ה' לעולם – ששמר לי את הבטחתו שהבטיחני בשעה שהפיל נמרוד את אברהם לכבשן האש (עיין למעלה ג' ט) שאני אציל מבני בניו של אברהם.

↩ חזרה לטקסט
3515

תהלים קיז, ב.

↩ חזרה לטקסט
3516

דניאל ע', ז.

↩ חזרה לטקסט
3517

להיכן הלכו – שאין שמותיהם נזכרים עוד בכל הכתוב.

↩ חזרה לטקסט
3518

ישעיה י"ג, י.

↩ חזרה לטקסט
3519

הזהבים… הכספים – העושים בזהב ובכסף.

↩ חזרה לטקסט
3520

מהם – מאלה שיצאו.

↩ חזרה לטקסט
3521

וסיעתו – וחבורתו.

↩ חזרה לטקסט
3522

בגלקטיקא – בעגלה קטנה ונוחה.

↩ חזרה לטקסט
3523

להטען – להנשא.

↩ חזרה לטקסט
3524

מקודש הבית – קדוש הבית; כלומר זכות היא לבית.

↩ חזרה לטקסט
3525

היה לשטן – עומד על ימינו של יהושע כהן גדול לשטנו (זכריה ג', א).

↩ חזרה לטקסט
3526

לא היה ראוי – שום אדם.

↩ חזרה לטקסט
3527

קשה היא וכו' – כלו' אעפ"י שהיה עזרא יותר ראוי מיהושע לכהונה גדולה היתה סבה מאלהים שלא יעלה עזרא, כדי שלא תעקר שלשלת היוחזין ממקומה.

↩ חזרה לטקסט
3528

שלשה נביאים – חגי, זכריה ומלאכי.

↩ חזרה לטקסט
3529

עמהם – עם השבים מגלות בבל.

↩ חזרה לטקסט
3530

על המזבח – שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה.

↩ חזרה לטקסט
3531

ועל מקום המזבח – היכן היה.

↩ חזרה לטקסט
3532

שתכתב אשורית – שמתחלה ניתנה להם בכתב עברי.

↩ חזרה לטקסט
3533

שיר השירים ה' ע.

↩ חזרה לטקסט
3534

כחומה – כמו שעולים בחומה, כלו' כלכם כאחד.

↩ חזרה לטקסט
3535

כדלתות – של שער, שאחת נפתחת ואחת סגורה; כלו' שעליתם רק מקצתכם.

↩ חזרה לטקסט
3536

העטרה לישנה – שבחיו של הקב"ה למשפטם הראשון, כמפורש להלן.

↩ חזרה לטקסט
3537

דברים י', יז.

↩ חזרה לטקסט
3538

מקרקרים – מנפצים את הקירות.

↩ חזרה לטקסט
3539

לא אמר "נורא" – אלא "האל הגדול והגבור" בלבד (ירמ' ל"ב יח).

↩ חזרה לטקסט
3540

משתעבדים בבניו – מושלים בהם ומעבידים אותם.

↩ חזרה לטקסט