📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ז: חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן
#152

יא. נֶחָמָה

כ "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי"3496 – אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן: נַחֲמוּנִי, נַחֲמוּנִי, עַמִּי. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, כֶּרֶם אִם יִהְיֶה לְאָדָם וְיָבֹאוּ לִסְטִים וִיקַצְּצוּ אוֹתוֹ – לְמִי מְנַחֲמִים, לַכֶּרֶם אוֹ לְבַעַל־הַכָּרֶם? וְכֵן [אִם] יִהְיֶה לְאָדָם בַּיִת וַיָבֹאוּ לִסְטִים וְיִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ – לְמִי מְנַחֲמִים, לַבַּיִת אוֹ לְבַעַל הַבַּיִת? אַתֶּם כֶּרֶם שֶׁלִּי3497 וּבָא נְבוּכַדְנֶאצַּר וְהֶחֱרִיב אוֹתוֹ וְהֶגְלָה אֶתְכֶם וְשָׂרַף אֶת־בֵּיתִי, אֲנִי הוּא צָרִיךְ לְהִתְנַחֵם – נַחֲמוּנִי נַחֲמוּנִי, עַמִּי! (פסיק"ר כט־ל).

כא "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ"3498 – לֹא הָיָה הַמִּקְרָא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא "בְּכִי לְאָסָף", "נְהִי לְאָסָף", "קִינָה לְאָסָף" – וּמַהוּ אוֹמֵר "מִזְמוֹר לְאָסָף"? – אֶלָּא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה בֵית־חֻפָּה לִבְנוֹ וְסִיְּדָהּ וְכִיְרָהּ וְצִיְּרָהּ – וְיָצָא בְנוֹ לְתַרְבּוּת רָעָה3499. מִיָּד עָלָה הַמֶּלֶךְ לַחֻפָּה וְקָרַע אֶת־הַוִּילָאוֹת3500 וְשָׁבַר אֶת־הַקָּנִים, וְנָטַל פֵּדָגוֹג3501 שֶׁלּוֹ אַבּוּב3502 שֶׁל קָנִים וְהָיָה מְזַמֵּר. אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶךְ הָפַךְ חֻפָּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ, וְאַתָּה יוֹשֵׁב וּמְזַמֵּר! אָמַר לָהֶם: מְזַמֵּר אֲנִי שֶׁהָפַךְ חֻפָּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ וְלֹא שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל בְּנוֹ. כָּךְ אָמְרוּ לְאָסָף: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֶחֱרִיב הֵיכָל וּמִקְדָּשׁ – וְאַתָּה יוֹשֵׁב וּמְזַמֵּר! אָמַר לָהֶם: מְזַמֵּר אֲנִי, שֶׁשָּׁפַךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֲמָתוֹ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְלֹא שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל (איכ"ר ד').