📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3361–3420

3361

שם שם, יז.

↩ חזרה לטקסט
3362

שם כ', ז'.

↩ חזרה לטקסט
3363

כבר קבלת עליך – להתנבא.

↩ חזרה לטקסט
3364

שמצצה את חרסיה – כלו' שתתה את הכוס עד תמציתה.

↩ חזרה לטקסט
3365

יחזקאל כ"ג, לד.

↩ חזרה לטקסט
3366

וקובל –מתאונן וצועק בקול.

↩ חזרה לטקסט
3367

איכה א', א.

↩ חזרה לטקסט
3368

אבוקא בן גבתרי – בפסיק"ר נו"א: אביקה בן גביית, והוא כנראה, אחד מגבורי ישראל בימי חורבן בית שני, והסמיכו בעל האגדה לבית ראשון.

↩ חזרה לטקסט
3369

ששנה… שמותם – ולא ידע חנמאל איך להשביעם שוב.

↩ חזרה לטקסט
3370

שר העולם – הממונה על הנהגת העולם.

↩ חזרה לטקסט
3371

האור – האש.

↩ חזרה לטקסט
3372

איכה א', יג.

↩ חזרה לטקסט
3373

עמומות – כהות, כלו' הגחלים היו מעוכבות בידו, שלא להדליק בהן את ביהמ"ק.

↩ חזרה לטקסט
3374

להונך – לאט לך.

↩ חזרה לטקסט
3375

בדפני – שם פרבר סמוך לאנטוכיה.

↩ חזרה לטקסט
3376

שם ד', יב.

↩ חזרה לטקסט
3377

ברזל שולט בברזל – ברזל קשה שמשבר ברזל.

↩ חזרה לטקסט
3378

בלעם – כלו' נשברו כל הקרדומות ולא יכלו לשבור את השער.

↩ חזרה לטקסט
3379

תהלים ע"ד, ו.

↩ חזרה לטקסט
3380

קופץ בן קופץ – כלו' המלומד בקפיצות על החומות לכבשן.

↩ חזרה לטקסט
3381

בקופו – בגב הקרדום, ולא בחודו.

↩ חזרה לטקסט
3382

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
3383

איכה א', עו.

↩ חזרה לטקסט
3384

זחה דעתו – גבה לבו.

↩ חזרה לטקסט
3385

עם הרוג – שכבר נגזרה עליו גזרה משמים.

↩ חזרה לטקסט
3386

שם ד', יז.

↩ חזרה לטקסט
3387

הושע י"ב, ב.

↩ חזרה לטקסט
3388

איכה ה', ו.

↩ חזרה לטקסט
3389

שלדות – גופות מתים.

↩ חזרה לטקסט
3390

ירמיה ל"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
3391

מגלגלין וכו' – מסבבים סבות להביא טובה ביום טוב, וכן להפך.

↩ חזרה לטקסט
3392

ליום חיב – תשעה באב, שהוא יום מוכן לפורענות, וארעו בו כמה פורעניות לישראל.

↩ חזרה לטקסט
3393

שביעית – שנת השמיטה.

↩ חזרה לטקסט
3394

ומשמרתו של יהויריב – אחת מכ"ד משמרות הכהנים בביהמ"ק, משמר לשבועים.

↩ חזרה לטקסט
3395

תהלים ל"ד, כג.

↩ חזרה לטקסט
3396

מלכים ב' כ"ה, ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
3397

עיין בירמיהו ל"ב; ו־מד.

↩ חזרה לטקסט
3398

מטרפת – מתבלבלת ומתעלפת.

↩ חזרה לטקסט
3399

עיין בירמיהו ל"ב; ו־מד.

↩ חזרה לטקסט
3400

לשכלל – לפאר.

↩ חזרה לטקסט
3401

נטלו עיניהם – נשאו עיניהם.

↩ חזרה לטקסט
3402

פרחי כהונה – צעירי הכהנים.

↩ חזרה לטקסט
3403

גזברים – ממונים על האוצרות.

↩ חזרה לטקסט
3404

פסת יד – כף יד.

↩ חזרה לטקסט
3405

חטט – נקר ועקר.

↩ חזרה לטקסט
3406

נטל – נשא.

↩ חזרה לטקסט
3407

דגורים דגורים – גלים גלים.

↩ חזרה לטקסט
3408

פתיתני וגו' – סבור הייתי שלא תחרב ירושלים מאחר שצויתני לקנות שדה.

↩ חזרה לטקסט
3409

ירמיה כי, ז.

↩ חזרה לטקסט
3410

מרובצת – האבק של הדרך מרובץ בדם, כדרך שמרביצים אבק במים.

↩ חזרה לטקסט
3411

פרסות רגלים – כפות רגלים.

↩ חזרה לטקסט
3412

בקולרין – בטבעות ברזל שנותנים על צואר אסורים ושבוים.

↩ חזרה לטקסט
3413

שלולים בשלשלאות – קשורים בכבלים.

↩ חזרה לטקסט
3414

שם מ', ד.

↩ חזרה לטקסט
3415

נטלו – נשאו.

↩ חזרה לטקסט
3416

געו – צעקו.

↩ חזרה לטקסט
3417

תהלים קל"ז, א.

↩ חזרה לטקסט
3418

ירמיה י"ג עז.

↩ חזרה לטקסט
3419

שם ע', ע.

↩ חזרה לטקסט
3420

סתור – פרוע.

↩ חזרה לטקסט