א. חֻרְבַּן הַבַּיִת
א אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִרְמִיָה: לֵךְ וְהִנָּבֵא עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה מֵשִׁיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נַעַר אָנֹכִי, "לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר", שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֵלֵךְ וְאֶתְנַבֵּא עַל יִשְׂרָאֵל נְבוּאָה קָשָׁה. עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ"3357. מִיָּד קִבֵּל נְבוּאָה, וְסָבוּר הָיָה יִרְמְיָה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַבֵּא אֶלָּא עַל הַגּוֹיִם. וְכֵוָן שֶׁקִּבֵּל יִרְמִיָה נְבוּאָה, מִיָּד אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "קַח אֶת־כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה"3358. נְטָלוֹ יִרְמִיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶקַּח אֶת־הַכּוֹס מִיַּד יְיָ"3359. וְסָבוּר הָיָה יִרְמִיָה שֶׁאֵינוֹ מַשְׁקֶה אֶלָּא לַגּוֹיִם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: צֵא וּלְמַד מִדֶּרֶךְ־אָרֶץ, כְּלוּם מַשְׁקִין אֶלָּא לְמִי שֶׁמֵּסֵב בְּרֹאשׁ3360, רָאָה מִי מֵסֵב בְּרֹאשׁ הַמְּדִינוֹת וְהַשְׁקֵה תְחִלָּה – יְרוּשָׁלַיִם הִיא מְסִבָּה בְּרֹאשׁ הַמְּדִינוֹת.
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוֹטָה שֶׁנִּכְנְסָה לַעֲזָרָה לִשְׁתּוֹת מֵי־סוֹטָה, בָּא כֹהֵן לְהַשְׁקוֹתָהּ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ – וְהִיא אִמּוֹ. מִיָּד נִתְבַּיֵּשׁ וְחָזַר לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה עַל אִמּוֹ. כָּךְ יִרְמִיָה, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַשְׁקֵה אֶת־יְרוּשָׁלַיִם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי "נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ"3361, עַכְשָׁו תְּחִלַּת נְבוּאָתִי בְּאֻמָּה שֶׁלִּי! – "פִּתִּיתַנִי יְיָ וָאֶפָּת"3362. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כְּבָר קִבַּלְתָּ3363 וְאִי אַתָּה יָכוֹל לַחֲזֹר. מִיָּד נָטְלָה [אֶת הַכּוֹס] מִיָּדוֹ וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ כֻּלָּהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמָּצְצָה אֶת־חֲרָסֶיהָ3364, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת־חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי"3365, וְכֵוָן שֶׁרָאָה יִרְמִיָה שֶׁנֶּחְתַּם גְּזַר־דִּינָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם מִיָּד הָיָה צוֹעֵק וְקוֹבֵל3366 קִינָה "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד"3367 (ילק"ש איכה א').
ב כְּשֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע עִם הַמְּלָכִים לִירוּשָׁלַיִם דִּמּוּ לְלָכְדָהּ בִּזְמַן מֻעָט וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָיָה מְחַזֵּק אֶת־אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם עַד הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית אוּלַי יַחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה. וְהָיוּ גִּבּוֹרִים בִּירוּשָׁלַיִם עַד אֵין חֵקֶר, וְהָיוּ נִלְחָמִים עִם הַכַּשְׂדִּים וּמַפִּילִים מֵהֶם חֲלָלִים הַרְבֵּה. הָיָה שָׁם גִּבּוֹר אֶחָד וּשְׁמוֹ אֲבוּקָא בֶן גִּבְתְּרִי3368. כְּשֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַחַיִל מְקַלְּעִים בַּאֲבָנִים גְדוֹלוֹת לְהַפִּיל הַחוֹמָה הָיָה מִקַבְּלָן בְּיָדוֹ וּמַשְׁלִיכָן עַל בְּנֵי הַחַיִל וְהוֹרֵג מֵהֶם הַרְבֵּה, עַד שֶׁהִתְחִיל לְקַבֵּל הָאֲבָנִים בְּרַגְלוֹ וְהָיָה מֵחֲזִירָן לֶחָיִל. וְגָרַם הֶעָוֹן וּבָאָה הָרוּחַ וְהִפִּילַתּוּ מִן הַחוֹמָה – וְנִבְקַע וָמֵת. מֶה עָשָׂה חֲנַמְאֵל דּוֹד יִרְמְיָהוּ? הִשְׁבִּיעַ מַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת בַּשֵּׁם וְהוֹרִידָם מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי־זַיִן עַל הַחוֹמוֹת. כֵּוָן שֶׁרָאוּ הַכַּשְׂדִּים כֵּן בָּרְחוּ מִפְּנֵי אֵימָתָם עַד שֶׁשִּׁנָּה3369 לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁמוֹתָם וְהֶעֱלָם לָרָקִיעַ, וּבִקֵּשׁ חֲנַמְאֵל לְהוֹרִידָם וְלֹא יָכֹל. מֶה עָשָׂה? הִשְׁבִּיעַ אֶת־שַׂר־הָעוֹלָם3370 בַּשֵּׁם וְהִגְבִּיהַּ אֵת־יְרוּשָׁלַיִם וּתְלָאָה בַּאֲוִיר, עַד שֶׁבָּעַט בָּהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִן הַשָּׁמַיִם וְנָפָלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְקְעָה יְרוּשָׁלַיִם וְנִכְנְסוּ הַכַּשְׂדִּים. נִכְנְסוּ לְהֵיכָל וּבִקְּשׁוּ לְשָׂרְפוֹ. קָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְגַבְרִיאֵל וּמִיכָאֵל, אָמַר לָהֶם: מִי חָבִיב עֲלֵיכֶם? אָמְרוּ לְפָנָיו: יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר יִשְׂרָאֵל מִי חֲבִיב עֲלֵיכֶם? אָמְרוּ לְפָנָיו: בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לָהֶם: נִשְׁבַּע אֲנִי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מַצִּיתִים בּוֹ אֶת־הָאוּר3371. מִיָּד נָטְלוּ גַּבְרִיאֵל וּמִיכָאֵל שְׁנֵי לַפִּידֵי אֵשׁ וְהִצִּיתוּ אֵשׁ בְּהֵיכָל יְיָ, וְהָיָה הַהֵיכָל קוֹרֵא עַל עַצְמוֹ קִינָה: "מִמָּרוֹם שָׁלַח־אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה"3372 (שם).
ג רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמָר: שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ הַגֶּחָלִים עֲמוּמוֹת3373 בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה; וְכֵוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן עֲלֵיהֶם בְּחֵמָה. קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: גַּבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, לְהוֹנְךָ3374, לְהוֹנֶךָ! שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ (איכ"ר א').
ד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַת־קוֹל יוֹצֵאת בְּפַלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר וְאוֹמָרֶת: "עֶבֶד רַע, עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית רִבּוֹנֶךָ, שֶׁאֵין בָּנָיו שׁוֹמְעִים לוֹ". נִתְיָרֵא וְלֹא עָלָה, אָמָר: אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְכָבְשֵׁנִי וְלַעֲשׂוֹת לִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִזְקֵנִי. מֶה עָשָׂה? בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי3375 שֶׁל אַנְטוֹכְיָא וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם. עָשָׂה שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת־יְרוּשָׁלַיִם, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁה; בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר. נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּלִבּוֹ, הִתְחִיל מְמַדֵּד בְּחוֹמָה וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל־יוֹם טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻלָּהּ. וְכֵוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻלָּהּ נִכְנְסוּ הַשּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלָיִם. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: "לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ כֹּל ישְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם"3376 (איכ"ר פתיח'; שם ד').
ה אָמַר רָבָא: מַשָּׂא שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת פְּרָדוֹת קַרְדֻּמּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל שׁוֹלֵט בְּבַרְזֶל3377 שָׁלַח לוֹ נְבוּכַדְנֶאצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן, וְכֻלָּם בְּלָעָם3378 שַׁעַר אֶחָד שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָחַד בְּכַשִּׂיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן"3379. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר. אָמַר: מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בִי כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בְסַנְחֵרִיב. יָצָא קוֹל וְאָמַר: קוֹפֵץ בֶּן קוֹפֵץ3380, נְבוּזַרְאֲדָן קְפֹץ! שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל הַמִּקְדָּשׁ לֵחָרֵב וְשֶׁל הַהֵיכָל לְהִשָּׂרֵף. נִשְׁתַּיֵּר לוֹ קַרְדֹּם אֶחָד, בָּא וְהִכָּה בְּקוֹפוֹ3381 וְנִפְתַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבַךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת3382 הָיָה הוֹרֵג וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַהֵיכָל. הִדְלִיק בּוֹ אֵשׁ; גָּבַהּ הַהֵיכָל, דָּרְכוּ בוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "גַּת דָּרַך אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת־יְהוּדָה"3383. זָחָה דַּעְתּוֹ3384 [שֶׁל נְבוּזַרְאֲדָן]. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: עַם הָרוּג3385 הָרַגְתָּ, הֵיכָל שָׂרוּף שָׂרַפְתָּ, קֶמַח טָחוּן טָחָנְתָּ (סנה' צו:).
ו "עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל־עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל"3386 – מֶה הָיוּ עוֹשִׂין עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים? הָיוּ מִשַּׁלְחִין שֶׁמֶן לְמִצְרַיִם וּמְבִיאִין תְּבוּאָה מִשָּׁם וּמְשַׁלְּחִין לְאַשּׁוּר, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אִם יָבֹאוּ הַשּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ יִהְיוּ לָנוּ לְעֶזְרָה, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְרִית עִם־אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל"3387, וְנֶאֱמַר: "מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם"3388 – וְכֵוָן שֶׁבָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים עֲלֵיהֶם שָׁלְחוּ אֵצֶל פַּרְעֹה נְכֹה וְאָמְרוּ לוֹ: שְׁלַח לָנוּ חֲיָלִים מִשֶּׁלָּךְ. עָמַד וְשָׁלַח לָהֶם. כְּשֶׁהֵם מְפָרְשִׁים בַּיָּם רָמַז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַיָּם וְהֵצִיף לִפְנֵיהֶם נוֹדוֹת נְפוּחִים כְּמִין שְׁלָדוֹת3389 וּמְעֵי אָדָם בַּמָּיִם. אָמְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ: מַה־טִּיבָם שֶׁל שְׁלָדוֹת הַלָּלוּ? וְהֵם אוֹמְרִים לָהֶם: אֵלֶּה אֲבוֹתֵיכֶם הָיוּ, וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בַּאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים הַלָּלוּ, וְכֵוָן שֶׁנִּגְאֲלוּ הַיְּהוּדִים מֵהֶם עָמְדוּ וְהִטְבִּיעוּ אוֹתָם בַּמָּיִם. אָמָרוּ: וְכָךְ עָשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ וְאָנוּ הוֹלְכִים לְסַיְּעָם? – מִיָּד חָזָרוּ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם"3390 (איכ"ר ד'; שם הוצ' ש"ב; רש"י איכה).