וקנסת ‒ וגזרת.
במדבר כ', כט.
ישעיה נ"ז, ב.
כל בית ישראל ‒ ובמשה נאמר "ויבכו בני ישראל".
סרחת ‒ חטאת.
מלאכי ב', ו.
מטרף ‒ מכאיב ומצער.
ומתלש ‒ ועוקר.
גפפו ‒ חבקו.
במדבר כ"א, יז.
והקיפו ‒ הקריבו.
מפסיק ‒ מבדיל.
תחומי ‒ גבולי.
במדבר כ"א, לד.
נשתרבבו ‒ נמשכו ונתארכו.
קולית ‒ עצם השוק, שהיא חלולה.
במדבר כ"ב, ד.
חולדה וחתול ‒ שהם אויבים זה לזה.
במדבר כ"ב, יב.
במדבר כ"ג, ד.
לשלחני ‒ לחלפן של מעות.
דורון ‒ מתנה, בתורת שוחד.
במדבר כ"ג, ה.
חכה ‒ מן חח שמכניסים לפה בין השנים כדי לעכב את הדבור.
במדבר כ"ד, ה.
במדבר כ"ד, ו.
במדבר כ"ד, ז.
דברים כ"ג, ו.
במדבר כ"ג, ט.
לשרשיהם ‒ האבות. "ומראש צורים" דרש על האבות, ע"ד הכתוב "הביטו אל צור חצבתם" (ישעי' נ"א, א).
צף ‒ מחובר רק לשטח העליון של הקרקע.
במדבר כ"ד, יד.
קלעים ‒ של אהלים.
בשוה ‒ במחיר שוה.
וצרצור ‒ ובקבוק.
השמעי לי ‒ לעברה.
יראתה ‒ אליל שלה.
פעור ‒ עשית צרכים.
במדבר כ"ז, א.
לשבטים ‒ לזכרים.
תהלים קמ"ה, ט.
במדבר, כ"ז, ד.
יפה כחן ‒ כלו' יפה מדתן ותכונתן.