יט. בְּנוֹת צְלָפְחָד
קיד "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד" וְגוֹ'2456 — כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ בְנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁהָאָרֶץ מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁבָטִים2457 וְלאֹ לִנְקֵבוֹת, נִתְקַבְּצוּ זוֹ עַל זוֹ לִטּוֹל עֵצָה. אָמָרוּ: לֹא כְרַחֲמֵי בָשָׂר־וָדָם רַחֲמֵי הַמָּקוֹם: בָּשָׂר־וָדָם רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים יוֹתֵר מִן הַנְֵּקבוֹת; אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא — רַחֲמָיו עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת, רַחֲמָיו עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב־יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו"2458.
"תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה"2459 רַ' נָתָן אוֹמֵר: יָפֶה כֹחָן2460 שֶׁל נָשִׁים מִכֹּחַ אֲנָשִׁים, שֶׁאֲנָשִׁים אָמָרוּ: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה"2461, וְנָשִׁים אָמָרוּ — "תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה" (ספרי פינחס).
קטו "וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי משֶׁה"2462 — חֲמִשְׁתָּן אָמְרוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים. רִאשׁוֹנָה אָמְרָה: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"2463; שְׁנִיָּה אָמְרָה: "וְהוּא לֹא־הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל־יְיָ בַּעֲדַת־קֹרַח"2464; הַשְּׁלִישִׁית אָמְרָה: "כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת"2465 — הוּא הַמְקוֹשֵׁשׁ; הָרְבִיעִית אָמְרָה: "וּבָנִים לֹא־הָיוּ לוֹ"2466; הַחֲמִישִׁית אָמְרָה: "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ"2467 וְכָל הַפָּסוּק (ילק"ש פינחס ע"פ ילמדנו).
קטז תְּנָא, בְּנוֹת צְלָפְחָד חַכְמָנִיּוֹת הֵן, דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן, צִדְקָנִיּוֹת הֵן. חַכְמָנִיּוֹת הֵן, שֶׁלְּפִי שָׁעָה דִבֵּרוּ2468, שֶׁאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בֶּר רַב יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת יְבָמִין. אָמְרוּ לוֹ: אִם כְּבֵן אָנוּ חֲשׁוּבוֹת תְּנָה לָנוּ נַחֲלָה כְּבֵן, וְאִם לָאו — תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ; מִיָּד "וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת־מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְיָ"2469. דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן, שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת: אִלּוּ הָיָה לוֹ בֵן, אוֹ אֲפִלּוּ בַת לְבֵן, לֹא דִבַּרְנוּ. צִדְקָנִיּוֹת הֵן — שֶׁלֹּא נִשְּׂאוּ אֶלָּא לְהָגוּן לָהֶן2470 (ב"ב קיט:; ילק"ש פינחס).
קיז "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"2471 — כָּךְ הוּא הַדִּין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: וְלֹא אָמַרְתָּ "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו"2472 — הַדִּין שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הֲרֵי הַנָּשִׁים דָּנוֹת אוֹתוֹ. מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי שֶׁאָמַר לְתַלְמִידוֹ: אִם יָבֹאוּ לְךָ סְלָעִים2473 לִפְרוֹט2474 — פְּרוֹט, וְאִם יָבֹאוּ מַרְגָּלִיּוֹת — הֲבִיאֵן אֵלָי2475. בָּאָה אֶצְלוֹ חֻלְיָא2476 אַחַת שֶׁל זְכוּכִית, הוֹלִיכָה אֵצֶל רַבּוֹ, הָלַךְ רַבּוֹ לְהַרְאוֹתָהּ לְאַחֵר2477.
רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת־הַדִּין, אֶלָּא בָאוּ לִפְנֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת תְּחִלָּה. אָמְרוּ לָהֶן: דִּין שֶׁל נַחֲלָה הוּא, וְאֵין זֶה שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא שֶׁל גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ; בָּאוּ לִפְנֵי שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, רָאוּ שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתָן שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ: אַף אָנוּ יֵשׁ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְכֵן לְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְכֵן לְשָׂרֵי אֲלָפִים, וְכֵן לִנְשִׂיאִים. וְהֵשִׁיבוּ לָהֶן כֻּלָּם כָּעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְתּוֹחַ פֶּה לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מֵהֶם. הָלְכוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר. אָמַר לָהֶן: הֲרֵי משֶׁה רַבֵּנוּ. בָּאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ לִפְנֵי משֶׁה. רָאָה משֶׁה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּבֵּד אֶת־מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר: אִם אֹמַר לָהֶם אֶת־הַדִּין אֶטּוֹל אֶת־הַגְּדֻלָּה. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי יֵשׁ גָּדוֹל מִמֶּנִּי, — לְפִיכָךְ "וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת־מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְיָ"2478 (תנח' פינחס; במ"ר כא).