יא. מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ
צג "וַיִּקַּח קֹרַח… וַיִּקָּהֲלוּ עַל־משֶׁה… כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם יְיָ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" וְגוֹ'2325 — מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן: "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"2326. קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, מַהוּ — שֶׁתְּהֵא פְטוּרָה מִן הַצִּיצִית? אָמַר לוֹ: חַיָּבֶת. אָמַר לוֹ קֹרַח: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵינָה פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִים2327 פּוֹטְרִין אוֹתָהּ? — בַּיִת מָלֵא סְפָרִים — מַהוּ, שֶׁיְהֵא פָטוּר מִן הַמְּזוּזָה? אָמַר לוֹ: חַיָּב בִּמְזוּזָה. אָמַר לוֹ: כָּל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת־הַבָּיִת, שְׁתֵּי פַרְשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטְרוֹת אוֹתוֹ? — דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם, מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹרְאָם.
אָמְרוּ חֲכָמִים: חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי2328 הָאָרוֹן; וּכְשֶׁאָמַר משֶׁה: "וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"2329, מִיָּד צִוָּה וְעָשָׂה מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת, וְנִתְעַטְּפוּ בָהֶן אוֹתָם חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה. עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת. בָּאוּ בְנֵי אַהֲרֹן לִטּוֹל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וָשׁוֹק, עָמְדוּ כְנֶגְדָּם, אָמְרוּ לָהֶם: מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטּוֹל כָּךְ, לֹא משֶׁה? לֹא נִתֵּן כְּלוּם. לֹא דִבֶּר הַמָּקוֹם כָּךְ! בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה. הָלַךְ לְפַיְּסָם2330. מִיָּד עָמְדוּ כְנֶגְדּוֹ (במ"ר יח; תנח' קרח).
צד בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא לְמשֶׁה: "קַח אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם…וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל־כָּל־בְּשָׂרָם"2331 — מִיָּד עָשָׂה כָךְ לְקֹרַח. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְקֹרַח: רְאֵה מֶה עָשָׂה משֶׁה: הוּא נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, אֶת־אָחִיו עָשָׂה כֹהֵן גָּדוֹל, אֶת־בְּנֵי אָחִיו עָשָׂה סְגָנֵי כֹהֲנִים2332. כְּשֶׁמְּבִיאִים תְּרוּמָה — אוֹמֵר: תְּהֵא לַכֹּהֵן; כְּשֶׁמְּבִיאִים מַעֲשֵׂר וְאַתֶּם נוֹטְלִים אוֹתוֹ — אוֹמֵר: תְּנוּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לַכֹּהֵן; וְעוֹד, שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶת־שַׂעֲרוֹתֵיכֶם וּמְשַׂחֵק בָּכֶם וּמְזַלְזֵל בָּכֶם; אֶת־עֵינוֹ נָתַן בְּשַׂעֲרוֹתֵיכֶם.2333 אָמַר לָהּ: הֲרֵי אַף הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ. אָמְרָה לוֹ: כֵּוָן שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ — אוֹמֵר אַף הוּא: "תָּמֹת נַפְשִׁי עִם־פְּלִשְׁתִּים"2334.
הִתְחִיל קֹרַח לַחֲזֹר עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ2335. אָמְרוּ לוֹ: מִי עָשָׂה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: משֶׁה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא נְטָלוּנִי בְיָדַי וּבְרַגְלַי וְהָיוּ מְנִיפִים אוֹתִי וְאוֹמְרִים לִי: "הֲרֵי אַתָּה טָהוֹר", וְהֵבִיאוּ אֶת־אַהֲרֹן אָחִיו וְקִשְּׁטוֹ כְּכַלָּה וְהוֹשִׁיבוֹ בְאֹהֶל מוֹעֵד. מִיָּד הִתְחִילוּ שׂוֹנְאֵי משֶׁה לְגָרוֹת בּוֹ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאָמָרוּ: משֶׁה — מֶלֶךְ, וְאַהֲרֹן אָחִיו — כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבָנָיו — סְגָנֵי כְהֻנָּה, תְּרוּמָה — לַכֹּהֵן, מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה — לַכֹּהֵן, תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן…מִיָּד — "וַיִּקָּהֲלוּ".
קֹרַח לֵצָן2336 הָיָה, וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. מֶה עָשָׂה? כִּנֵּס כָּל הַקָּהָל, הִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי לֵצָנוּת. אָמַר לָהֶם: אַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בִשְׁכוּנָתִי וְעִמָּהּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת יְתוֹמוֹת, וְהָיְתָה לָהּ שָׂדֶה אֶחָת. בָּאָה לַחֲרשׁ, אָמַר לָהּ משֶׁה: "לֹא־תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹר יַחְדָּו"2337; בָּאָה לִזְרוֹעַ, אָמַר לָהּ: "שָׂדְךָ לֹא־תִזְרַע כִּלְאָיִם"2338; בָּאָה לִקְצוֹר וְלַעֲשׂוֹת עֲרֵמָה, אָמַר לָהּ: "הַנִּיחִי לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה"; בָּאָה לַעֲשׂוֹת גֹּרֶן, אָמַר לָהּ: "תְּנִי תְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי". הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת־הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ. מֶה עָשְׂתָה עֲנִיָּה זוֹ? עָמְדָה וּמָכְרָה אֶת־הַשָּׂדֶה וְלָקְחָה שְׁתֵּי כְבָשׂוֹת, כְּדֵי לִלְבּשׁ מִגִּזּוֹתֵיהֶן וְלֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֵיהֶן. כֵּוָן שֶׁיָּלְדוּ — בָּא אַהֲרֹן וְאָמַר לָהּ: "תְּנִי לִי אֶת־הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁכָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: "כָּל־הַבְּכוֹר…תַּקְדִּישׁ לַיָי"2339. הִצְדִּיקָה עָלֶיהָ אֶת־הַדִּין וְנָתְנָה לוֹ אֶת־הַוְּלָדוֹת. הִגִּיעַ זְמַן גְּזִיזָה וְגְָזְזָה אוֹתָן. בָּא אַהֲרֹן וְאָמַר לָהּ: תְּנִי לִי רֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: "וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לוֹ"2340, — אָמְרָה: אֵין בִּי כֹחַ לַעֲמֹד בָּאִישׁ הַזֶּה, הֲרֵינִי שׁוֹחַטְתָּן וְאוֹכַלְתָּן; כֵּוָן שֶׁשְּׁחָטָתַן אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. אָמְרָה: אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁשָּׁחַטְתִּי אוֹתָן לֹא נִצַּלְתִּי מִיָּדוֹ — הֲרֵי הֵן עָלַי חֵרֶם! אָמַר לָהּ: אִם כֵּן כֻּלָּן שֶׁלִּי הוּא, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: "כָּל־חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"2341. נְטָלָן וְהָלַךְ לוֹ, וְהִנִּיחָהּ בּוֹכָה הִיא עִם שְׁתֵּי בְנוֹתֶיהָ. כָּךְ עָלְתָה לַעֲלוּבָה זוֹ2342! כָּל כָּךְ הֵם עוֹשִׂים וְתוֹלִים בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ; אָמְרָה לוֹ: מַה מּוֹעִיל לָךְ? אִם זֶה הָרַב2343 — אַתָּה תַלְמִיד, וְאִם זֶה הָרַב2344 — אַתָּה תַלְמִיד. אָמַר לָהּ: מָה אֶעֱשֶׂה? עִמָּם הָיִיתִי בְּעֵצָה וְנִשְׁבַּעְתִּי לוֹ. אָמְרָה לוֹ: שֵׁב בְּבֵיתְךָ, וַאֲנִי אַצִּילֶךָ. הִשְׁקַתּוּ יַיִן וְהִשְׁכִּיבַתּוּ וְיָשְׁבָה עַל הַפָּתַח. סָתְרָה2345 שַׂעֲרוֹתֶיהָ. כָּל מִי שֶׁבָּא וְרָאָהּ — חָזָר. וּבֵינָתַיִם נִבְלַע קֹרַח וַעֲדָתוֹ.
זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ"2346 — זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"2347 — זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח (סנה' קט:; מד' שו"ט; תנח'; במ"ר יח).
צה "זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ־לָכֶם מַחְתּוֹת…וּתְנוּ בָהֶן אֵשׁ" וְגוֹ'2348 — מָה רָאָה משֶׁה לוֹמַר לָהֶם כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בְּדָתֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה טָעֻיּוֹת2349 הַרְבֵּה יֵשׁ, וְנִימוּסִים2350 הַרְבֵּה, וּכְמָרִים הַרְבֵּה — וְאֵין כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים בְּבַיִת אֶחָד2351; וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא יְיָ אֶחָד, וְתוֹרָה אַחַת, וּמִשְׁפָּט אֶחָד, וּמִזְבֵּחַ אֶחָד, וְכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד — וְאַתֶּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מְבַקְּשִׁים כְּהֻנָּה גְדוֹלָה! (תנה"ק קרח; במ"ר יח).
צו "וַיֹּאמֶר משֶׁה…הַמְעַט מִכֶּם…וַיַּקְרֵב אֹתְךָ…לָכֵן אַתָּה וְכָל־עֲדָתְךָ" וְגוֹ'2352 — כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ פִּיֵּס משֶׁה לְקֹרַח וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָבָר! לְפִי שֶׁהָיָה פִקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמָר: אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי בוֹ שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל, וְעַכְשָׁו יְקַפְּחֵנִי2353 בִדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל־כָּרְחִי; מוּטָב שֶׁלֹּא אֶזָּקֵק לוֹ2354. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תוֹעֶלֶת פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ (במ"ר יח).
צז "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" וְגוֹ'2355 — מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ נִפְתַּחַת כְּפִי־עָבְיוֹ שֶׁל אָדָם, בְּפַרְסוֹת הָאָדָם נִפְתְּחָה כְּמוֹ הָרַגְלַיִם וְהַשּׁוֹקַיִם וְהַבֶּטֶן וְהַצַוָּאר, וְיוֹרְדִים מְעַט מְעַט, וְהָאָרֶץ חוֹנֶקֶת — וְהֵם צוֹעֲקִים: משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת (ילק"ר).
צח "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם…שְׁאֹלָה"2356 — רַבּוֹתֵינוּ אָמָרוּ: אֲפִלּוּ הָיוּ כֵלִים בְּיַד הַכּוֹבֵס הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין וְנִבְלָעִין עִמָּהֶם (במ"ר יח).
צט רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' חֶלְבּוֹ אָמָר: אַף שְׁמוֹתֵיהֶם פָּרְחוּ מִתּוֹךְ טוֹמְסוֹתֵיהֶם2357. רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא אָמָר: אֲפִלּוּ מַחַט שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, אַף הִיא נִבְלְעָה עִמָּהֶם. (ירוש' סנה' יא).