י. מְרַגְּלִים
פד "שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים" וְגוֹ' — זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "אֶשְׁתּוֹלֲלוּ אַבִּירֵי לֵב…וְלֹא־מָצְאוּ כָל־אַנְשֵׁי־חַיִל יְדֵיהֶם"2277 אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁשָּׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לְשׁוֹן־הָרָע עַל הָאָרֶץ — וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת? אֶלָּא אַף משֶׁה וְאַהֲרֹן נִתְרַשְּׁלוּ2278 יְדֵיהֶם.
"וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת־הָהָר"2279 — שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִין2280: מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת2281 תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת־הַשֶּׁבַח2282 (תנח' שלח; במ"ר טז).
פה "וּרְאִיתֶם אֶת־הָאָרֶץ מַה־הִיא"2283 — אָמַר לָהֶם: הֱיוּ מִסְתַּכְּלִין בָּאָרֶץ: יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת גִּבּוֹרִים וְיֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת חַלָּשִׁים; יֵשׁ אֶרֶץ מְגַדֶּלֶת אוֹכְלוֹסִין2284 וְיֵשׁ מְמַעֶטֶת אוֹכְלוֹסִין.
"ואֶת־הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה" וְגוֹ'2285 — מִנַּיִן אַתֶּם יוֹדְעִין כֹּחָם? אִם בְּמַחֲנִים2286 הֵם שְׁרוּיִם — הֵם גִּבּוֹרִים וּבוֹטְחִים עַל כֹּחָם, אִם בְּמִבְצָרִים — חַלָּשִׁים הֵם וְלִבָּם רָךְ.
"וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם־רָזָה"2287 — אִם פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּים, אִם שְׁמֵנִים; אָמַר לָהֶם: הִסְתַּכְּלוּ בָּאֲבָנִים וּבַצְּרוֹרוֹת שֶׁלָּהּ, אִם שֶׁל צֻנָּמָא2288 הֵם — שְׁמֵנִים הֵם, אִם שֶׁל חֲרָסִים2289 הֵם — רָזִים הֵם (תנח' שלח; במ"ר טז).
פו "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד־חֶבְרוֹן"2290 — "וַיָּבֹאוּ" הָיָה לוֹ לוֹמַר, אָמַר רָבָא: מְלַמֵּד שֶׁפֵּרַשׁ כָּלֵב מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי, בַּקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים שֶׁאֶנָּצֵל מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. יְהוֹשֻׁעַ כְּבָר בִּקֵּשׁ משֶׁה עָלָיו רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן יְהוֹשֻׁעַ"2291 — יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ" וְגוֹ'2292 (סוטה לד: ).
פז "וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל" וְגוֹ'2293 — לֹא רָצוּ לִטּוֹל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִלּוּלֵי כָלֵב שֶׁשָּׁלַף אֶת־הַזַּיִן2294 וְרָץ לִפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נוֹטְלִים, אוֹ אַתֶּם הוֹרְגִים אוֹתִי אוֹ אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם — לֹא הָיוּ נוֹטְלִים.
"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־משֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן…וַיְסַפְּרוּ־לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ…זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא…אֶפֶס כִּי־עַז הָעָם" וְגוֹ'2295 — כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן הָרָע: פּוֹתְחִין2296 בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִין2297 בְּרָעָה.
"וְגַם־יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם"2298 — אָמַר רַ' בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי: עִם שֶׁהֵם עוֹלִים מָצְאוּ שְׁלשָׁה בְנֵי עֲנָק: אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי (לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲחִימָן? שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אָחִי, מָן יָבוֹא עָלָי2299? שֵׁשַׁי — שֶׁהָיָה בָרִיא כְּשַׁיִשׁ; תַּלְמַי — שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תְלָמִים2300 בָּאָרֶץ; "יְלִדֵי הָעֲנָק" — שֶׁמַּעֲנִיקִים חַמָּה בְּקוֹמָתָם2301). כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם מְרַגְּלִים נִתְיָרֵאוּ, מִיָּד הָלְכוּ וְאָמְרוּ: "כִּי־חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"2302! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הֵטִיחוּ דְבָרִים כְּלַפֵּי מָעְלָה2303. רַב חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמָר: כִּבְיָכוֹל, אֲפִלּוּ בַעַל־הַבַּיִת2304 אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵלָיו מִשָּׁם (סוטה לה.; במ"ר טז).
פח "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא"2305 — דָּרַשׁ רָבָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: אֲנִי חֲשַׁבְתִּיהָ לְטוֹבָה וְהֵם חָשְׁבוּ לְרָעָה. "אֲנִי חֲשַׁבְתִּיהָ לְטוֹבָה" — כֵּיצַד? הָיוּ נִכְנָסִין לָעִיר — הַדֶּבֶר נוֹגֵף אֶת־הַגְּדוֹלִים, וּמִתְעַסְּקִים בְּנֵי הָעִיר בִּקְבוּרָתָם, וּבִרְיָה לֹא הָיְתָה רוֹאָה אוֹתָם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִיּוֹב מֵת, וְהָיוּ הַכֹּל מִתְעַסְּקִים בְּהֶסְפֵּדוֹ. "וְהֵם חָשְׁבוּ לְרָעָה" — אֶרֶץ "אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא"; בְּנִסִּים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא — בָּהֶם הוֹצִיאוּ דִבָּה (סוטה שם; תנח' שלח).
פט "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"2306 — אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מַה הוֹצֵאתֶם מִפִּיכֶם. "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" וִתַּרְתִּי2307 עֲלֵיכֶם, אֶלָּא "וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" מַקְפִּיד2308 אָנִי: וְכִי יוֹדְעִים הֱיִיתֶם מֶה עָשִׂיתִי אֶתְכֶם בְּעֵינֵיהֶם? מִי יֹאמַר שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם בְּעֵינֵיהֶם כְּמַלְאָכִים?
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מְרַגְּלִים שַׁקְרָנִים הָיוּ: בִּשְׁלָמָא2309 "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" — לְחַיֵּי2310, אֶלָּא "וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם " — מֵהֵיכָן הָיוּ יוֹדְעִים?
וְלֹא הִיא2311: שֶׁכְּשֶׁהָיוּ [בְנֵי הַמָּקוֹם] מַבְרִים2312 אֶת־הָאֲבֵלִים הָיוּ מַבְרִים אוֹתָם תַּחַת הָאֲרָזִים, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם הַמְרַגְּלִים עָלוּ וְיָשְׁבוּ בְאִילָנוֹת, שָׁמְעוּ שֶׁהֵם אוֹמְרִים: רוֹאִים אָנוּ בָּאִילָנוֹת בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לַחֲגָבִים (תנח' שם; סוטה שם).
––––––––
צ "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת־הָעָם אֶל־משֶׁה"2313 — אָמַר רַבָּה: שֶׁהֱסִיתָם בִּדְבָרִים, שֶׁרָאָה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ מְסַפֵּר [עִמָּהֶם] וְאָמְרוּ לוֹ: "רֹאשׁ קָטוּעַ2314 זֶה יְדַבֵּר"! אָמַר כָּלֵב: אִם אָבֹא לְסַפֵּר עִמָּהֶם, יֹאמְרוּ לִי דָּבָר וְיַשְׁתִּיקוּנִי. עָמַד וְאָמַר לָהֶם: "וְכִי זוֹ בִלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם?…" — הָיוּ סְבוּרִים: בִּגְנוּתוֹ הוּא מְסַפֵּר — וְשָׁתָקוּ. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת־הַמָּן; אִם יֹאמַר: עֲשׂוּ סֻלָּמוֹת וַעֲלוּ בָרָקִיעַ — לֹא נִשְׁמַע לוֹ2315? (סוטה שם: ע"י שם; תנח' שלח).
צא "וַתִּשָּׂא כָּל־הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת־קוֹלָם וַיִּבְכּוּ"2316 — כֵּוָן שֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים מִתּוּר הָאָרֶץ עָמְדוּ וּפִזְּרוּ עַצְמָם בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּתוֹךְ שִׁבְטוֹ, וּמִתְנַפֵּל לְתוֹךְ כָּל־זָוִית שֶׁל בֵּיתוֹ, וְהוּא צֹוֵחַ וּבוֹכֶה כְּאָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מֵת, וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו בָּאִים אֵלָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: מַה־לְּךָ, מָרִי2317? וּבְעוֹד שֶׁהוּא עוֹמֵד עוֹשֶׂה עַצְמוֹ נוֹפֵל לִפְנֵיהֶם, אוֹמֵר לָהֶם: אוֹי לִי עֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי וְכַלּוֹתָי! הֵיאַךְ הָאֱמוֹרִיִּים עֲתִידִים לְתַעְתֵּעַ2318 בָּכֶם! הֵיאַךְ הֵם עֲתִידִים לִשְׁלוֹט בָּכֶם! מִי יוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי אֶחָד מֵהֶם? מִיָּד הֵם כֻּלָּם גּוֹעִים בִּבְכִיָּה, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְכַלּוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁהָיוּ הַשְּׁכֵנוֹת שׁוֹמְעוֹת אֶת־הַדָּבָר וְאַף הֵן הָיוּ בוֹכוֹת, עַד שֶׁהָיְתָה מַשְׁמַעַת מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, עַד שֶׁהָיָה כָל הַשֵּׁבֶט בּוֹכֶה. וְכֵן חֲבֵרוֹ מְבַכֶּה2319 שִׁבְטוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא חֲבוּרָה אַחַת וְגָעוּ וְנָתְנוּ קוֹל בְּכִיָּתָם לַמָּרוֹם (ילק"ש שלח).
צב אָמַר רַבָּה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אוֹתוֹ הַלַּיְלָה2320 לֵיל תִּשְׁעָה בְאָב הָיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּך־הוּא: הֵם בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וַאֲנִי אֶקְבַּע לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת2321.
"וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְיָ נִרְאָה"2322 — אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: מְלַמֵּד שֶׁנָּטְלוּ אֲבָנִים וּזְרָקוּם כְּלַפֵּי מָעְלָה.
"וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת־הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה"2323 — אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שֶׁמֵּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה. אָמַר רַב חֲנִינָא בַר פַּפָּא: דָּרַשׁ רַ' שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב2324 לְשׁוֹנָם וְנָפַל עַל טִבּוּרָם, וְהָיוּ תוֹלָעִים יוֹצְאוֹת מִלְּשׁוֹנָם וְנִכְנָסוֹת בְּטִבּוּרָם, וּמִטִּבּוּרָם וְנִכְנָסוֹת בִּלְשׁוֹנָם (סוטה לה).