הערות וביאורים · 4141–4200
4141עליו הראיה – עליו להביא עדים.
4144לא היו מרבים מחלוקת – שהורו עפ"י בי"ד הגדול, כמפורש להלן.
4145בלשכת הגזית – בחדר שבדרום העזרה (חצר המקדש) המיוחד לישיבת סנהדרין.
4146אם שמעו – אם בי"ד העיר קבלו וידעו כיצד להורות בהלכה זו.
4147ומופלא – החכם והגדול שבהם.
4148יושבים בחל – מקום פנוי בין הסורג ובין עזרת
נשים, וישבו שם בשבתות וימים־טובים, מפני שהעם רב בעזרה וצר להם המקום
בלשכת הגזית, או לשם שנוי, כדי שלא ירָאו כיושבים בדין, מה שאסור בשבת
ויו"ט.
4149ורווחת – מתפשטת ומתקבלת על הכל.
4150שלא שמשו כל צרכם – את תלמידי־חכמים ואין קבלה ברורה בידיהם.
4152ופרקו טוב – פרק שנותיו בבחרותו היה נאה בלא חטא.
4153בשלשה – נידונים בבי"ד של שלשה.
4154זה… וזה – כל אחד משני בעלי־דינים בורר לו דיין אחד.
4155ושניהם בוררים וכו' – שני בעלי־הדינים בוררים עוד דיין שלישי שיהא מכריע בדין.
4156פותח ראשון – בטענותיו.
4157ומאיימים עליהם – שלא יעידו עדות שקר.
4160נקיי־הדעת – בעלי מדות נאות.
4161מכניסים אותם – את בעלי־הדינים.
4162לא יאמר – אחד מן הדיינים.
4164בעשרים ושלשה – נידונים בסנהדרין קטנה של עשרים ושלשה.
4165כחצי גורן עגולה – כלו' כחצי עיגול.
4166והשלישי כותב וכו' – כדי לכוון את הדברים.
4167ושלש שורות… לפניהם – לפני הסנהדרין, כנגדם.
4168מכיר את מקומו – יושב במקום קבוע.
4169מאומד – על פי השערה, שלא ראיתם בעיניכם את גוף המעשה ממש.
4170משמועה – ששמעתם מפי אחרים.
4172מה לנו ולצרה הזאת? – מה לנו להכניס את עצמנו בעדות, מוטב לנו שנשתוק.
4174לחוב בדמו של זה – לגרום במיתתו של אדם, ואפילו אם רשע הוא.
4176היו בודקין – את העדים.
4177התריתם בו – הזהרתם, שאין עונשין אלא אם כן מזהירין.
4178כעוקצי תאנים – שהעידו העדים באחד שהרג תחת התאנה.
4179מכוונים – שוים זה לזה בכל הפרטים.
4180אחד מן התלמידים – שיושבים בשלש שורות.
4181משתקין אותו – אין נותנין לו לדבר, שדי בהגדת העדים.
4182ביניהם – בין הסנהדרין.
4183ולא היה יורד משם וכו' – שירידתו בו ביום יש בה עלבון.
4184ובלבד שיהא ממש בדבריו – ולא דברים בעולם, כדי לדחות את גמר הדין בלבד.
4185זוגות זוגות – ולא בחבורה גדולה.
4186ונושאין־ונותנין בדבר – בשאלות ותשובות כדי לברר את הדין.
4187שנים עשר מחיבים ואחד עשר מזכים וכו' –
שבהכרעת הדין לחובה לא די ברוב של דעה אחת, אלא צריך לא פחות
משתים.
4188אחד עשר… ואחד עשר – ואין הכרעה.
4189עד שיראה – עד שיתקבלו על דעתו.
4190מוציאין אותו – מלשכת הבי"ד.
4194בקברות אבותיו – עם הכשרים.
4195אחד לנסקלים וכו' – שאין קוברין רשע חמור אצל רשע קל.
4197להחזירו אי אפשר – שכבר נגמר הדין.
4198הקולר – הכבל; כלו' החטא.
4199כיצד מאומד – ששואלין את העדים שמא הם מעידים מאומד.