📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ה: צִבּוּר וּמְדִינָה וְצָרְכֵיהֶם
#659

ח. בָּתֵּי־דִינִים וְסֵדֶר־הַדִּין

רז שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מַרְבִּים מַחֲלקֶת4144 בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בֵית־דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד יוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת־הַגָּזִית4145, וְשֵׁנִי בָתֵּי־דִינִים שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר־הַבַּיִת וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וּשְׁאָר בָּתֵּי־דִינִים שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה יוֹשְׁבִים בַּעֲיָרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֻצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁאוֹל – שׁוֹאֵל מִבֵּית־דִּין שֶׁבְּעִירוֹ; אֵין בֵּית־דִּין בְּעִירוֹ – הוֹלֵךְ לְבֵית־דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ. אִם שָׁמְעוּ4146 אָמְרוּ לוֹ, וְאִם לָאו – הוּא וּמֻפְלָא4147 שֶׁבָּהֶם בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר־הַבָּיִת. אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – הֶם וּמֻפְלָא שֶׁבָּהֶם בָּאִים לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וְאוֹמֵר: כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵרָי, כָּךְ לִמַּדְתִּי וְכָךְ לִמְּדוּ חֲבֵרָי. אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִים לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת־הַגָּזִית, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים־טוֹבִים יוֹשְׁבִים בַּחֵל4148. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בִּפְנֵיהֶם, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו – עוֹמְדִים לְמִנְיָן, רַבּוּ הַמְטַמְּאִים – טִמֵּאוּ, רַבּוּ הַמְטַהֲרִים – טִהֵרוּ. מִשָּׁם הֲלָכָה יוֹצֵאת וְרֹוַחַת4149 בְּיִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁרַבּוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָל־צָרְכָּם4150, הִרְבּוּ מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת.

מִשָּׁם4151 שׁוֹלְחִין בְּכָל־מְקוֹמוֹת וּבוֹדְקִין. כָּל־מִי שֶׁהוּא חָכָם וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ וִירֵא־חֵטְא וּפִרְקוֹ טוֹב4152 וְדַעַת הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ. מִשֶּׁנַּעֲשֶׂה דַיָּן בְּעִירוֹ, מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּלִשְׁכַּת־הַגָּזִית (סנה' פח:; תוס' שם ז, חג' ב).

רח דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה4153: זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה4154 בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם בּוֹרְרִים4155 לָהֶם עוֹד אֶחָד, דִּבְרֵי רַ' מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁנֵי דַיָּנִים בּוֹרְרִים לָהֶם עוֹד אֶחָד.

כֵּיצַד הֵם דָּנִים? הַדַּיָּנִים יוֹשְׁבִים וּבַעֲלֵי־דִינִים עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְכָל־הַתּוֹבֵעַ אֶת־חֲבֵרוֹ הוּא פוֹתֵחַ רִאשׁוֹן4156. וְאִם יֵשׁ עֵדִים מַכְנִיסִים אוֹתָם לַחֶדֶר וּמְאַיְּמִים4157 עֲלֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ וּמְשַׁיְּרִים אֶת־הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, וְאוֹמְרִים לוֹ: אֱמוֹר, הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה? אִם אָמַר: הוּא אָמַר לִי4158, שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ – לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיֹּאמַר: בְּפָנֵינוּ הוֹדָה4159 לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז. וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִים אֶת־הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִים אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים נוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר. רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁל נְקִיֵּי־הַדַּעַת4160 בִּירוּשָׁלָיִם: מַכְנִיסִים לְבַעֲלֵי־דִינִים וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵיהֶם, וּמַכְנִיסִים הָעֵדִים וְשׁוֹמְעִים דִּבְרֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ וְנוֹשְׂאִים־וְנוֹתְנִים בַּדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר: חַיָּב – זַכָּאי; שְׁנַיִם אוֹמְרִים: חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר: זַכַּאי – חַיָּב; אֶחָד אוֹמֵר: חַיָּב וְאֶחָד אוֹמֵר: זַכַּאי, וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים.

גָּמְרוּ אֶת־הַדָּבָר הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם4161. הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים אוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה זַכָּאי; אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה חַיָּב.

וּמִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר4162: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִים, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵרַי רָבוּ עָלָי – עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד"4163 (סנה' כג, כט, ל; תוס' שם ו).

רט דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה4164.

סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה4165, כְּדֵי שֶׁיְהוּ רוֹאִין זֶה אֶת־זֶה, הַנָּשִׂיא יוֹשֵׁב בְּאֶמְצַע וּזְקֵנִים יוֹשְׁבִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִים עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִים דִּבְרֵי הַמְזַכִּים וְדִבְרֵי הַמְחַיְּבִים. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלשָׁה, אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּים וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִים, וְהַשְּׁלִישִׁי כּוֹתֵב4166 דִּבְרֵי הַמְזַכִּים וְדִבְרֵי הַמְחַיְּבִים.

וְשָׁלשׁ שׁוּרוֹת4167 שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת־מְקוֹמוֹ4168.

כֵּיצַד מְאַיְּמִים אֶת־הָעֵדִים? עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת – הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם וּמְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם: שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד4169 וּמִשְּׁמוּעָה4170, עֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן, אוֹ שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. הֱווּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת: דִּינֵי מָמוֹנוֹת – אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִם בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן, שֶׁהָרַג אֶת־אָחִיו, נֶאֱמַר בּוֹ: "דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים"4171, אֵינוֹ אוֹמֵר "דַּם אָחִיךָ", אֶלָּא "דְּמֵי אָחִיךָ" – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמְּאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא, וְכָל־הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת – כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ: מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת?4172 – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע, אִם־לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"4173. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ: מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה4174? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה"4175.

הָיוּ בוֹדְקִין4176 אוֹתָם [אֶחָד אֶחָד] בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת: בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה וּבְאֵיזֶה מָקוֹם? מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ? הִתְרֵיתֶם בּוֹ4177? כָּל־הַמַּרְבֶּה בִבְדִיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן־זַכַּאי בְּעָקְצֵי תְאֵנִים4178, אָמַר לָהֶם: תְּאֵנָה זוֹ עֳקָצֶיהָ דַקִּים, עֳקָצֶיהָ גַסִּים? תְּאֵנִים שְׁחֹרוֹת, תְּאֵנִים לְבָנוֹת?

אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים4179 פּוֹתְחִין בִּזְכוּת.

אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים4180: "יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה" – מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ4181; "יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת" – מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם4182, וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם4183 כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו שׁוֹמְעִין לוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: "יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת" – שׁוֹמְעִין לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו4184.

אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, – פְּטָרוּהוּ; וְאִם לָאו – מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר. הָיוּ מִזְדַּוְּגִין זוּגוֹת־זוּגוֹת4185 וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל־הַיּוֹם. וְנוֹשְׂאִין־וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר4186 כָּל־הַלָּיְלָה, וּלְמָחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית־דִּין. הַמְזַכֶּה אוֹמֵר: אֲנִי מְזַכֶּה וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי, וְהַמְחַיֵּב אוֹמֵר: אֲנִי מְחַיֵּב וּמְחַיֵּב אֲנִי בִּמְקוֹמִי. הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת – פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו – עוֹמְדִים לְמִנְיָן. שְׁנֵים־עָשָׂר מְזַכִּים וְאַחַד־עָשָׂר מְחַיְּבִים – זַכָּאי, שְׁנֵים־עָשָׂר מְחַיְּבִים וְאַחַד־עָשָׂר מְזַכִּים4187 – וַאֲפִלּוּ אַחַד־עָשָׂר מְזַכִּים וְאַחַד־עָשָׂר4188 מְחַיְּבִים וְאֶחָד אָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּים אוֹ מְחַיְּבִים וְאֶחָד אָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים. וְכַמָּה מוֹסִיפִים? שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּים וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּבִים – זַכָּאי; שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּבִים וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּים, דָּנִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, עַד שֶׁיִּרְאֶה4189 אֶחָד מִן הַמְחַיְּבִים דִּבְרֵי הַמְזַכִּים.

נִגְמַר הַדִּין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ4190 לְסָקְלוֹ (בֵּית־הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית־דִּין). אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית־דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְאָדָם אֶחָד, רוֹכֵב הַסּוּס, רָחוֹק מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְהֵא רוֹאֵהוּ. אָמַר אֶחָד: יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, הַלָּה4191 מֵנִיף בְּסוּדָרָיו וְהַסּוּס4192 רָץ וּמַעֲמִידוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: יֶשׁ־לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת – מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת – פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו – יוֹצֵא לִסָּקֵל. וְכָרוֹז4193 יוֹצֵא לְפָנָיו: פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו, כָּל־מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו.

הָיָה רָחוֹק מִבֵּית־הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹמְרִין לוֹ: הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל־הַמּוּמָתִים מִתְוַדִּים, שֶׁכָּל־הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ־לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת אוֹמְרִין לוֹ – אֱמוֹר: תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָי.

לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו4194, אֶלָּא שְׁנֵי בָתֵּי־קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִים לְבֵית־דִּין, אֶחָד לְנִסְקָלִים4195 וּלְנִשְׂרָפִים וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִים וּלְנֶחְנָקִים. נִתְעַכֵּל4196 הַבָּשָׂר מְלַקְּטִין אֵת־הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר: דְּעוּ שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם (סנה' פרק ד – ו; ירוש' שם פ"ד, ה"ט; תוס' שם ז).

רי שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג. אָמָר: אִם יֶשׁ־בִּי עָוֹן זֶה לֹא תְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל־עֲוֹנוֹתָי, וְאִם אֵין בִּי עָוֹן זֶה, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכָל־עֲוֹנוֹתָי, וּבֵית־דִּין וְכָל־יִשְׂרָאֵל מְנֻקִּים, וְהָעֵדִים לֹא תְהֵא לָהֶם מְחִילָה לְעוֹלָם. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמָרוּ: לְהַחֲזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר4197, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵרָה, אֶלָּא יֵהָרֵג, וִיהֵא קוֹלָר4198 תָּלוּי בְּצַוְּארֵי עֵדִים (סנה' מד:).

ריא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיצַד "מֵאֹמֶד"4199? – אָמַר [הַדַּיָּן] לָהֶם: שֶׁמָּא כָּךְ רְאִיתֶם, שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵרוֹ לְחֻרְבָּה, וְרַצְתֶּם אַחֲרָיו וּמְצָאתֶם סַיִף4200 בְּיָדוֹ, וְדָמוֹ מְטַפְטֵף4201, וְהָרוּג מְפַרְפֵּר – אִם כָּךְ רְאִיתֶם, לֹא רְאִיתֶם כְּלוּם4202.

שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: אֶרְאֶה בְנֶחָמָה, אִם לֹא רָאִיתִי אֶחָד שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵרוֹ לְחֻרְבָּה, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, וְרָאִיתִי סַיִף בְּיָדוֹ, וְדָמוֹ מְטַפְטֵף, וְהָרוּג מְפַרְפֵּר. וְאָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מִי הֲרָגוֹ לָזֶה, אוֹ אֲנִי אוֹ אָתָּה? אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁאֵין דָּמְךָ מָסוּר בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תוֹרָה: "עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים… יוּמַת הַמֵּת"4203 – הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁהָרַג אֶת־חֲבֵרוֹ.

אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁבָּא נָחָשׁ וְהִכִּישׁוֹ4204 וָמֵת (שם לז:).

ריב אָמַר רַב חִיָּא בַר רַב אָשֵׁי אָמַר רַב חִסְדָּא: הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג מַשְׁקִין אוֹתוֹ קֹרֶט4205 שֶׁל לְבוֹנָה4206 בְּכוֹס שֶׁל יַיִן, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּנוּ־שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ"4207.

שָׁנִינוּ, נָשִׁים יְקָרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ מִתְנַדְּבוֹת וּמְבִיאוֹת אוֹתוֹ (שם מג.).

ריג אָמַר רַב נַחֲמָן אָמַר רַבָּה בַר אַבָּהוּ: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"4208 – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה4209 (שם מה.).

ריד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ… כִּי־קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי"4210 – שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד מִנּוּהוּ מֶלֶךְ וְאֶחָד יָצָא לְלִסְטִיּוּת4211. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּתְלָאוּהוּ. כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי4212. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהוֹרִידוּהוּ (שם מו:)

רטו אָמַר רַ' מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר4213, שְׁכִינָה מַה לָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת? כִּבְיָכוֹל4214, קַלַּנִי4215 מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי! אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים4216 שֶׁנִּשְׁפַּךְ – קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים (שם.).

רטז רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁהָרְגוּ אֶת־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵין טוֹעֲמִין כְּלוּם4217 כָּל־אוֹתוֹ הַיּוֹם? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "לֹא תֹאכְלוּ עַל־הַדָּם"4218 (שם סג.).

ריז סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אַחַת בְּשָׁבוּעַ4219 נִקְרֵאת חוֹבְלָנִית4220; רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה. רַ' טַרְפוֹן וְרַ' עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיִינוּ בְסַנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף הֵם מַרְבִּים שׁוֹפְכֵי דָמִים4221 בְּיִשְׂרָאֵל (מכות ז.).

ריח בָּת דִּינָא4222 – בְּטֵל דִּינָא (לָן הַדִּין – בָּטֵל הַדִּין) (סנה' צה.).

ריט אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא אִם־כֵּן מַזְהִירִין (יומא פא.; ספרי שופטים).

רכ אֵין מְרַחֲמִים בַּדִּין (כת' פד.).

רכא כָּל־מִי שֶׁהוּא דָּן אֶת־הַטִּפֵּשׁ הוּא עַצְמוֹ נִדּוֹן (איכ"ר פתיח' יד).

רכב הֶפְקֵר בֵּית־דִּין הֶפְקֵר4223.

אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית־דִּין הֶפְקֵר? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא לִשְׁלשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵּל מִקְּהַל הַגּוֹלָה"4224. רַ' אֶלְעָזָר אָמַר: מִכָּאן: "אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר־נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל"4225 – וְכִי מָה עִנְיַן4226 רָאשִׁים אֵצֶל אָבוֹת? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, מָה אָבוֹת מַנְחִילִין בְּנֵיהֶם כָּל־מַה שֶּׁיִּרְצוּ, אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין אֶת־הָעָם כָּל־מַה שֶּׁיִּרְצוּ (יבמ' פט:).

רכג אֵין בֵּית־דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית־דִּין חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן4227 (מג' ב.).

רכד אָמַר רַב חִיָּא בַר אַבָּא: הַטּוֹעֵן אַחַר מַעֲשֵׂה בֵית־דִּין לֹא אָמַר כְּלוּם (ב"מ יז.).

רכה מִי שֶׁיּוֹצֵא4228 מִבֵּית־דִּין מְחֻסַּר טַלִּיתוֹ – יְזַמֵּר זֶמֶר וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ (סנה' ז.).

––––––––––

רכו שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח אוֹמֵר: הֱוֵה מַרְבֶּה לַחֲקוֹר אֶת־הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם4229 יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר (אב' א).

רכז שְׁבוּעַת הָעֵדִים וְהַדַּיָּנִים4230 נֶאֱמֶרֶת בְּכָל־לָשׁוֹן4231.

שְׁבוּעַת הָעֵדִים כֵּיצַד? הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּכָל־לָשׁוֹן שֶׁשּׁוֹמְעִין וְאָמְרוּ לוֹ אָמֵן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים. שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין כֵּיצַד? מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה לַחֲבֵרוֹ אוֹמְרִים לוֹ בֵּית־דִּין: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּסִינָי: "לֹא תִּשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְיָ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא"4232, וְכָל־עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן "וְנַקֵּה", וְכָאן נֶאֱמַר "לֹא יְנַקֶּה"4233 (שבוע' לח, לט; תוס' צוק' סוטה ז).

רכח שְׁלשָׁה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנְאָם: הַמְּדַבֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ, וְהָרוֹאֶה דְבַר־עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ וּמֵעִיד בּוֹ יְחִידִי. כְּגוֹן זֶה שֶׁטּוֹבִיָּה חָטָא וּבָא זִיגוּד וְהֵעִיד בּוֹ לִפְנֵי רַב פַּפָּא. הִלְקָה רַב פַּפָּא אֶת־זִיגוּד. אָמַר לוֹ: טוֹבִיָּה חָטָא וְזִיגוּד מִנְּגֵד (לוֹקֶה)!" אָמַר לוֹ: הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא־יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ"4234, וְאַתָּה מֵעִיד בּוֹ יְחִידִי – שֵׁם רָע בִּלְבַד אַתָּה מוֹצִיא עָלָיו (פסח' קיג:).

רכט אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרָע וְכָל־הַמְקַבֵּל לְשׁוֹן הָרָע, וְכָל־הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בַּחֲבֵרוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לִכְלָבִים (שם קיח.).

רל כֵּוָן שֶׁהִגִּיד4235 – שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד (כת' יח.).

רלא אָמַר רַב חִסְדָּא: עֵדוּת – עַד שִׁשִּׁים שָׁנָה נִזְכֶּרֶת, יוֹתֵר – אֵינָהּ נִזְכָּרֶת (שם כ:).

רלב הוֹדָאַת בַּעַל־דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דּוֹמָה (קיד' סה:).

––––––––––

איור מלווה לסיפור: מעשה היה בימי שלמה המלך בשלשה בני אדם שהיו מהלכים בדרך בערב־שבת וקדש
איור מלווה · מעשה היה בימי שלמה המלך בשלשה בני אדם שהיו מהלכים בדרך בערב־שבת וקדש

רלג מַעֲשֶׂה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בִּשְׁלשָׁה בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְקָדַשׁ עֲלֵיהֶם הַיּוֹם4236. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: בּוֹאוּ וְנַטְמִין מָמוֹנֵנוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ הַמָּמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצִי הַלַּיְלָה עָמַד אֶחָד מֵהֶם וְנָטַל הַמָּמוֹן וְהִטְמִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת בִּקְּשׁוּ לֵילֵךְ לְדַרְכָּם, הָלְכוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא מָצְאוּ הַמָּמוֹן. זֶה אוֹמֵר: אַתָּה גָנַבְתָּ, וְזֶה אוֹמֵר: אַתָּה גָנָבְתָּ. הָלְכוּ לְדִין לִפְנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הִסְדִּירוּ לְפָנָיו הַדְּבָרִים. אָמַר לָהֶם: "לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט"4237. מֶה עָשָׂה? יָשַׁב וְחָקַר בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ לְהַחֲזִיר לָהֶם תְּשׁוּבָה וְלִתְפּוֹס אוֹתָם מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם. כֵּוָן שֶׁחָזְרוּ אֶצְלוֹ אָמַר לָהֶם: שָׁמַעְתִּי עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם בַּעֲלֵי תוֹרָה וּבַעֲלֵי חָכְמָה וּמִשְׁפָּטִים, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, דִּין אֶחָד אֲנִי שׁוֹאֵל לָכֶם, שֶׁשָּׁלַח אֵלַי מֶלֶךְ אֶחָד לְשָאֳלֵנִי בְדָבָר שֶׁאֵרַע לוֹ בְּמַלְכוּתוֹ, בְּתִינוֹק וְתִינֹקֶת שֶׁהָיוּ דָרִין בְּחָצֵר אֶחָד וְנִתְאַוּוּ זֶה לָזֶה. אָמַר הַתִּינוֹק לַתִּינֹקֶת: בּוֹאִי וְנַעֲשֶׂה תְּנַאי בֵּינֵינוּ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁכָּל־מִי שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱרוֹס אוֹתָךְ אַל תִּשָּׁמְעִי לוֹ אֶלָּא בִרְשׁוּתִי – וְנִשְׁבְּעָה לוֹ כָּךְ. לְיָמִים נִתְאָרְסָה אוֹתָהּ הַתִּינֹקֶת. כֵּוָן שֶׁנִּכְנַס הֶחָתָן אֵלֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: אֵינִי שׁוֹמַעַת לָךְ עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי וְאֶשְׁאַל רְשׁוּת מִמֶּנּוּ, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ. מֶה עָשְׂתָה? הָלְכָה אֶצְלוֹ וְאָמְרָה: טוֹל כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה וּפָטְרֵנִי לְבַעְלִי. אָמַר: הוֹאִיל וְאַתְּ עוֹמֶדֶת בִּשְׁבוּעָתֵךְ הֲרֵי אֲנִי פוֹטְרֵךְ לְבַעְלֵךְ וְלֹא אֶקַּח מִשֶּׁלָּךְ כְּלוּם. וְלַבָּחוּר שֶׁבָּא עִמָּהּ אָמַר לוֹ: שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ בְּשָׁלוֹם. הָלְכוּ לָהֶם. כְּשֶׁהָיוּ חוֹזְרִים בַּדֶּרֶךְ פָּגְעוּ בָהֶם לִסְטִים, וְהָיָה בֵינֵיהֶם זָקֵן אֶחָד וְנָטַל לְעַצְמוֹ אֶת־הַנַּעֲרָה וְאֶת־כָּל־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁעִמָּהֶם וְהַתַּכְשִׁיטִים שֶׁעֲלֵיהֶם וְרָצָה לְאָנְסָהּ. אָמְרָה לוֹ לַלִּסְטֵיס הַזָּקֵן: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַמְתֶּן־לִי מְעַט עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֵרַע לִי. וְסִפְּרָה לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: וּמָה אוֹתוֹ בָחוּר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּפִרְקוֹ4238 – כָּבַשׁ אֶת־יִצְרוֹ וְלֹא רָצָה לִנְגּוֹעַ בִּי, אַתָּה שֶׁזָּקֵן אַתָּה – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; הֵילָךְ כָּל־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁעִמִּי וּפָטְרֵנוּ וּשְׁלָחֵנוּ לְשָׁלוֹם וְאֵלֵךְ עִם בַּעְלִי. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ זָקֵן, נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְנָשָׂא בְעַצְמוֹ4239 קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אֲנִי זָקֵן הוֹלֵךְ עַל שְׂפַת קִבְרִי4240 בְּכָל־יוֹם וָיוֹם – וְעַכְשָׁו אֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּךְ וָכָךְ! מֶה עָשָׂה? שְׁלָחָהּ וְהָלְכָה לָהּ עִם בַּעְלָהּ, וְהֶחֱזִיר לָהּ כָּל־הַתַּכְשִׁיטִין וְכָל־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁלָּקַח מֵהֶם, וְלֹא רָצָה לִנְגּוֹעַ בְּכָל־מַה שֶּׁלָּהֶם וְלֵהָנוֹת מִשֶּׁלָּהֶם כְּלוּם. עַכְשָׁו שָׁלַח אֵלַי אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לְפָרֵשׁ, אֵיזֶה מֵהֶם מְשֻׁבָּח מִכָּל אֵלּוּ. אִמְרוּ לִי הַדִּין.

פָּתַח הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הַנַּעֲרָה שֶׁעֶמְדָה בִשְׁבוּעָתָהּ. פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־בַּעְלָהּ שֶׁכָּבַשׁ אֶת־יִצְרוֹ וְלֹא רָצָה לִגַּע בָּהּ. פָּתַח הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֵת־הַלִּסְטֵיס שֶׁגָּזַל הַמָּמוֹן וְהֶחֱזִיר לָהֶם כָּל־הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל וְלֹא רָצָה לִגַּע בּוֹ.

מִיָּד פָּתַח שְׁלֹמֹה וְאָמַר: מַה זֶּה שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, אֶלָּא לְשֵׁמַע אֹזֶן, הִרְהֵר אַחַר הַמָּמוֹן4241 שֶׁלֹּא רָאָה מִיָּמָיו – מָמוֹן זֶה עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיָּד צִוָּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו וּכְפָתוּהוּ4242 וְהִלְקוּהוּ וְהוֹדָה לְפָנָיו, וְהֶרְאָה אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִטְמִין שָׁם הַמָּמוֹן.

וְ"רָאוּ כִּי־חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט"4243 (מד' עשה"ד).

רלד מַעֲשֶׂה בַאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן שֶׁהָלַךְ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ קַצְיָא. הֶרְאָהוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ: לֹא לִרְאוֹת כַּסְפְּכֶם וּזְהַבְכֶם בָּאתִי, אֶלָּא לִרְאוֹת מִנְהֲגֵיכֶם וְדִינֵיכֶם. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּ שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם לְדִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶחָד אָמָר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, חָרְבָּה לָקַחְתִּי מֵאָדָם זֶה וּגְרַפְתִּיהָ4244 וְנִמְצָא מַטְמוֹן בְּתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: טוֹל מַטְמוֹן שֶׁלָּךְ – חָרְבָּה לָקַחְתִּי מַטְמוֹן לֹא לָקָחְתִּי; וְאֶחָד אָמָר: מָה אַתָּה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גָּזֵל אַף אֲנִי כָךְ – הַחָרְבָּה וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מָכַרְתִּי לָךְ, מִתְּהוֹם אֶרֶץ עַד רוּם רָקִיעַ. קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בֵּן? אָמַר לוֹ: הֵן. קָרָא לָאַחֵר וְאָמַר לוֹ: יֶשׁ־לְךָ בַּת? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: יֵלְכוּ וְיִנָּשְׂאוּ זֶה לָזֶה וִיהֵא הַמַּטְמוֹן לִשְׁנֵיהֶם. הִתְחִיל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס תָּמֵהַּ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: וְלֹא יָפֶה דָּנְתִּי? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אִלּוּ בָא לְפָנֶיךָ דִּין זֶה בִּמְדִינַתְכֶם – מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בּוֹ? אָמַר לוֹ: הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהַמַּטְמוֹן יֵרֵד לְבֵית הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: וְחַמָּה מְאִירָה לָכֶם? אָמַר לוֹ: הֵן. – וּגְשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם? – הֵן. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּמְדִינַתְכֶם בְּהֵמָה דַקָּה4245? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ4246 שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! בִּזְכוּת בְּהֵמָה4247 דַקָּה הַחַמָּה מְאִירָה לָכֶם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים עֲלֵיכֶם (תנח' אמור).

רלה לֵוִי נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד. בָּא אָדָם לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: קְבָעַנִי פְלוֹנִי… לֹא יָדַע מָה אָמַר לוֹ. בָּא וְשָׁאַל בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ לוֹ: "גְּזָלַנִי" אָמַר לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי"4248.

אָמַר לוֹ רָבָא מִבַּרְנֵשׁ לְרַב אָשֵׁי: אִלְמָלֵי הָיִיתִי שָׁם, הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: "הֵיאַךְ קְבָעֶךָ? בַּמֶּה קְבָעֶךָ? וְלָמָּה קְבָעֶךָ?" וּמִמֵּילָא הָיִיתִי יוֹדֵעַ (ר"ה כו:).

רלו חָנָן בִּישָׁא4249 תָּקַע4250 לְאָדָם אֶחָד. בָּאוּ לִפְנֵי רַב הוּנָא. אָמַר רַב הוּנָא לְחָנָן: תֶּן לוֹ חֲצִי זוּז4251. הָיָה אֶצְלוֹ זוּז שָׁחוּק4252. בִּקֵּשׁ שֶׁיּוֹצִיא לוֹ זֶה חֲצִי זוּז4253 – וְלֹא רָצָה4254, תָּקַע לו פַּעַם אַחֶרֶת וְנָתַן לוֹ כָּל־הַזּוּז (ב"ק לז.).