ז. פְּשָׁרָה וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין
קצט שָׁנִינוּ, "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"4118 – אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִפְשָׁרָה. כֵּיצַד? שְׁתֵּי סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר וּפָגְעוּ זוֹ בְזוֹ4119, אִם עוֹבְרוֹת שְׁתֵּיהֶן – שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, בְּזוֹ אַחַר זוֹ – שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת; וְכֵן שְׁנֵי גְמַלִּים שֶׁהָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת בֵּית־חוֹרוֹן4120 וּפָגְעוּ זֶה בְזֶה, אִם עָלוּ שְׁנֵיהֶם – שְׁנֵיהֶם נוֹפְלִים, בְּזֶה אַחַר זֶה, שְׁנֵיהֶם עוֹלִים – הָא כֵיצַד? טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה, תִּדָּחֶה4121 שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי טְעוּנָה; קְרוֹבָה4122 וְשֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה, תִּדָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת, שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת, הָטֵל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן וּמַעֲלוֹת שָׂכָר4123 זוֹ לְזוֹ (סנה' לב:).
ר רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אָסוּר לִבְצוֹעַ4124, וְכָל הַבּוֹצֵעַ הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, אֶלָּא יִקּוֹב הַדִּין אֶת־הָהָר4125, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא"4126, וְכֵן משֶׁה הָיָה אוֹמֵר: "יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר", אֲבָל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "תּוֹרַת אֱמֶת4127 הָיְתָה בְּפִיהוּ… בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי"4128. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מִצְוָה לִבְצוֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת וּמִשְׁפָּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם"4129 – וַהֲלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין שָׁלוֹם, וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם אֵין מִשְׁפָּט; אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם – הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִצּוּעַ; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה"4130 – וַהֲלֹא כָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּט אֵין צְדָקָה, וּצְדָקָה אֵין מִשְׁפָּט? אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֶּשׁ בּוֹ צְדָקָה – הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִצּוּעַ (שם ו:).
רא רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פְּעָמִים יִבְצַע אָדָם; פְּעָמִים אַל יִבְצָע. כֵּיצַד? – שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לְדִין, עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם, אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: "צְאוּ וּבָצְעוּ"; מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶם: "צְאוּ וּבְצָעוּ", שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ"4131 – קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אַתָּה יָכוֹל לְנָטְשׁוֹ4132, מִשֶּׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אִי אַתָּה יָכוֹל לְנָטְשׁוֹ (סנה' ו:; תוס' שם א.).
רב שָׁנָה רַב יוֹסֵף: "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם… וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן"4133 – "וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה" – זֶה הַדִּין, "אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" – זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת־הַדִּין4134 (ב"מ ל:).
רג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁהֶעֱמִידוּ דִינֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה וְלֹא עָשׂוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת־הַדִּין (שם).
––––––––––
רד רַבָּה בַר בַּר חָנָה שָׁבְרוּ לוֹ הַכַּתָּפִים חָבִית שֶׁל יָיִן. נָטַל [מֵהֶם] בִּגְדֵיהֶם. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרַב. אָמַר לוֹ רַב: תֵּן לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן, "לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים4135"4136. נָתַן לָהֶם בִּגְדֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: עֲנִיִּים אָנוּ וְטָרַחְנוּ כָּל־הַיּוֹם, וּרְעֵבִים אָנוּ וְאֵין לָנוּ כְּלוּם. אָמַר לוֹ רַב: לֵךְ וְתֵן לָהֶם אֶת־שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? אָמַר לוֹ: הֵן, "וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"4137 (ב"מ פ"ג; ע"י).
רה מָרִי בַר אִיסַק – בָּא אֵלָיו אָחִיו מִבֵּי־חוֹזָאָה4138 וְאָמַר לוֹ: חֲלוֹק לִי [בְּנִכְסֵי אַבָּא]. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַכִּירֶךָ. בָּאוּ לִפְנֵי רַב חִסְדָּא. אָמַר רַב חִסְדָּא: יָפֶה אָמַר לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ"4139, – מְלַמֵּד שֶׁיָּצָא בְלֹא חֲתִימַת־זָקָן וּבָא בַּחֲתִימַת־זָקָן; לֵךְ וְהָבֵא עֵדִים שֶׁאָחִיו אָתָּה. אָמַר: יֶשׁ־לִי עֵדִים וּמִתְיָרְאִים מִפָּנָיו, שֶׁאָדָם אַלָּם4140 הוּא. אָמַר רַב חִסְדָּא לְמָרִי: לֵךְ אַתָּה וְהָבֵא עֵדִים שֶׁאֵינוֹ אָחִיךָ. אָמַר לוֹ: הַדִּין כָּךְ? הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה4141! אָמַר לוֹ רַב חִסְדָּא: כָּךְ דָּנִים אוֹתְךָ וְכָל־הָאַלָּמִים שֶׁכְּמוֹתֶךָ (שם לט:).
רו דָּן אֶת־הַדִּין4142, זִכָּה אֶת־הַזַּכַּאי וְחִיֵּב אֶת־הַחַיָּב, וְרָאָה שֶׁנִּתְחַיֵּב עָנִי מָמוֹן וְשִׁלֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, זֶה "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה"4143 – מִשְׁפָּט לָזֶה וּצְדָקָה לָזֶה: מִשְׁפָּט לָזֶה – שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹן, וּצְדָקָה לָזֶה – שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ (סנה' ו:).