הערות וביאורים · 3121–3180
3122אף שומע ושותק – אף השומע דברי נבלה ושותק.
3123נכוות תחלה לאברים – רכות ודקות להכוות מכל האברים.
3125האליה – החלק התחתון של האוזן.
3127ביב של בורסקי – תעלת שופכין למים רעים של מעבדי עורות, שיוצא משם ריח רע.
3128בדוק מה דינו – ראה מה שלומו.
3129והחזיר את הקרע לאחוריו – כדי שלא יבינו חכמים מיד שמת רב כהנא.
3131רב בן אחיו… ובן אחותו – אחיו מן האב, ואחותו מן האם.
3132לשם – מבבל לא"י, מקום מושבו של ר' חיא.
3134אמא קימת – השיבו על מה שלא שאל, כדי שיבין מעצמו; והכל כדי שלא לבשר בפיו בשורה רעה.
3135חלוץ לי וכו' – לשם אבלות.
3136יצא לכפרים – לראות בתבואות.
3137שעורים נעשו יפות – ומשמע שהחטים לא נעשו יפות, ולא רצה להוציא דבר רע מפיו.
3139עדשים נעשו יפות – שהן מאכל אדם.
3140לגוף טוב משתיקה – דבר טוב לגופו של אדם יותר מן השתיקה.
3141סיג לחכמה – גדר ותקנה לחכמה.
3143האמנם – דרש "האמנם" מלשון אומנות.
3144צדק תדברון – כלו' בדברי־תורה תדברו.
3147כך במקור – דילוג מסעיף קסו לסעיף קסח (הערות פרויקט בן־יהודה)
3149ופושט – ומפרש מקראות כפשוטם.
3150בטרקלינו – באולם המרווח שבביתו.
3156מיצטרא־מכירין – כף־סכין בלשון יונית. והוא
מין כלי, שצדו האחד תרווד (כף) וצדו השני חרב, והיה משמש לאנשי צבא
לאכילה ולמלחמה כאחת.
3159מלמד על הדבור – מליץ על הדבור.
3163משלי על שלו – מן הדבור על השתיקה.
3165סמא דכלא וכו' – השתיקה היא הטובה שבכל הסממנים.
3166מלה בסלע וכו' – הדבור שווה סלע, והשתיקה שני סלעים.
3167מעקימת שפתיך – מנדנוד שפתיך.
3169שתיקה מקימת וכו' – השתיקה מקיימת את הדבר, אבל אינה מבטלת אותו; ולענין נדרי אשה נאמר.
3170בדעות – בטבעם ותכונתם של בני־אדם.
3171לרצות – להתרצות ולהתפייס.
3172יצא הפסדו בשכרו – השכר מרובה על ההפסד.
3180כנגן המנגן ותהי עליו וגו' – ובלא כך לא שרתה עליו רוח־הקדש.