📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3121–3180

3121

משלי כ"ב, יד.

↩ חזרה לטקסט
3122

אף שומע ושותק – אף השומע דברי נבלה ושותק.

↩ חזרה לטקסט
3123

נכוות תחלה לאברים – רכות ודקות להכוות מכל האברים.

↩ חזרה לטקסט
3124

דברים כ"ג, יד.

↩ חזרה לטקסט
3125

האליה – החלק התחתון של האוזן.

↩ חזרה לטקסט
3126

לטרקלין – לאולם.

↩ חזרה לטקסט
3127

ביב של בורסקי – תעלת שופכין למים רעים של מעבדי עורות, שיוצא משם ריח רע.

↩ חזרה לטקסט
3128

בדוק מה דינו – ראה מה שלומו.

↩ חזרה לטקסט
3129

והחזיר את הקרע לאחוריו – כדי שלא יבינו חכמים מיד שמת רב כהנא.

↩ חזרה לטקסט
3130

משלי י', יח.

↩ חזרה לטקסט
3131

רב בן אחיו… ובן אחותו – אחיו מן האב, ואחותו מן האם.

↩ חזרה לטקסט
3132

לשם – מבבל לא"י, מקום מושבו של ר' חיא.

↩ חזרה לטקסט
3133

אבא קים? – אביך חי?

↩ חזרה לטקסט
3134

אמא קימת – השיבו על מה שלא שאל, כדי שיבין מעצמו; והכל כדי שלא לבשר בפיו בשורה רעה.

↩ חזרה לטקסט
3135

חלוץ לי וכו' – לשם אבלות.

↩ חזרה לטקסט
3136

יצא לכפרים – לראות בתבואות.

↩ חזרה לטקסט
3137

שעורים נעשו יפות – ומשמע שהחטים לא נעשו יפות, ולא רצה להוציא דבר רע מפיו.

↩ חזרה לטקסט
3138

אשתקד – בשנה הקודמת.

↩ חזרה לטקסט
3139

עדשים נעשו יפות – שהן מאכל אדם.

↩ חזרה לטקסט
3140

לגוף טוב משתיקה – דבר טוב לגופו של אדם יותר מן השתיקה.

↩ חזרה לטקסט
3141

סיג לחכמה – גדר ותקנה לחכמה.

↩ חזרה לטקסט
3142

משלי י"ז, כח.

↩ חזרה לטקסט
3143

האמנם – דרש "האמנם" מלשון אומנות.

↩ חזרה לטקסט
3144

צדק תדברון – כלו' בדברי־תורה תדברו.

↩ חזרה לטקסט
3145

תהלים נ"ח, ב.

↩ חזרה לטקסט
3146

פטטיא – שיחות.

↩ חזרה לטקסט
3147

כך במקור – דילוג מסעיף קסו לסעיף קסח (הערות פרויקט בן־יהודה)

↩ חזרה לטקסט
3148

קהלת ג', ז.

↩ חזרה לטקסט
3149

ופושט – ומפרש מקראות כפשוטם.

↩ חזרה לטקסט
3150

בטרקלינו – באולם המרווח שבביתו.

↩ חזרה לטקסט
3151

סרהב – הפציר.

↩ חזרה לטקסט
3152

תהלים ל"ד, יג.

↩ חזרה לטקסט
3153

שם שם, יד.

↩ חזרה לטקסט
3154

משלי כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
3155

שם י"ח, כא.

↩ חזרה לטקסט
3156

מיצטרא־מכירין – כף־סכין בלשון יונית. והוא מין כלי, שצדו האחד תרווד (כף) וצדו השני חרב, והיה משמש לאנשי צבא לאכילה ולמלחמה כאחת.

↩ חזרה לטקסט
3157

שם י"ח, כא.

↩ חזרה לטקסט
3158

דיקולוגין – מליצים.

↩ חזרה לטקסט
3159

מלמד על הדבור – מליץ על הדבור.

↩ חזרה לטקסט
3160

מרי – אדוני.

↩ חזרה לטקסט
3161

מתקלסות – בשירים.

↩ חזרה לטקסט
3162

וסטרו – הכהו.

↩ חזרה לטקסט
3163

משלי על שלו – מן הדבור על השתיקה.

↩ חזרה לטקסט
3164

תהלים ס"ה, ב.

↩ חזרה לטקסט
3165

סמא דכלא וכו' – השתיקה היא הטובה שבכל הסממנים.

↩ חזרה לטקסט
3166

מלה בסלע וכו' – הדבור שווה סלע, והשתיקה שני סלעים.

↩ חזרה לטקסט
3167

מעקימת שפתיך – מנדנוד שפתיך.

↩ חזרה לטקסט
3168

דמיא – דומה.

↩ חזרה לטקסט
3169

שתיקה מקימת וכו' – השתיקה מקיימת את הדבר, אבל אינה מבטלת אותו; ולענין נדרי אשה נאמר.

↩ חזרה לטקסט
3170

בדעות – בטבעם ותכונתם של בני־אדם.

↩ חזרה לטקסט
3171

לרצות – להתרצות ולהתפייס.

↩ חזרה לטקסט
3172

יצא הפסדו בשכרו – השכר מרובה על ההפסד.

↩ חזרה לטקסט
3173

תהלים י', ד.

↩ חזרה לטקסט
3174

קהלת ז', ט.

↩ חזרה לטקסט
3175

בידוע – בודאי.

↩ חזרה לטקסט
3176

משלי כ"ט, כב.

↩ חזרה לטקסט
3177

במדבר ל"א, יד.

↩ חזרה לטקסט
3178

ויקר' י', כא.

↩ חזרה לטקסט
3179

מלכים ב' ג', יד.

↩ חזרה לטקסט
3180

כנגן המנגן ותהי עליו וגו' – ובלא כך לא שרתה עליו רוח־הקדש.

↩ חזרה לטקסט