📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ד: מִדּוֹת וְדֵעוֹת
#644

ז. שְׁתִיקָה וְדִבּוּר

קסב רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה3140; וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא. (אב' א).

קסג רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: סְיָג לַחָכְמָה3141 – שְׁתִיקָה (שם ג).

קסד שָׁנָה בַּר קַפָּרָא: יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל־וָחֹמֶר לְטִפְּשִׁים. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב"3142 – וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָכָם מַחֲרִישׁ (ירוש' פס' פ"ט, ה"ט; פס' צט.).

קסה אָמַר רַ' יִצְחָק: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאֻמְנָם3143 אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן3144"3145? – מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי־תוֹרָה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן". (חול' פט.).

קסו כָּל פְּטָטַיָּא3146 בִּישִׁין וּפְטָטַיָּא דְאוֹרַיְתָא טָבִין (כָּל־הַפִּטְפּוּטִים רָעִים וּפִטְפּוּטִים שֶׁל תּוֹרָה טוֹבִים) (ירוש' בר' פ"ט, ה"ה).

קסח3147 "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר"3148 – פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ וּפְעָמִים מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל דִּבּוּרוֹ. (זב' קטו:; ע"י).

איור מלווה לסיפור: מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעירות הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומר: מי מבקש
איור מלווה · מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעירות הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומר: מי מבקש

קסט מַעֲשֶׂה בְרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר בָּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְצִפּוֹרֵי וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: מִי מְבַקֵּשׁ לִקַּח סַם־חַיִּים? הָיוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים אֶצְלוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: תֶּן־לָנוּ סַם־חַיִּים. הָיָה רַ' יַנַּאי יוֹשֵׁב וּפוֹשֵׁט3149 בִּטְרַקְלִינוֹ3150, שָׁמַע שֶׁמַּכְרִיז: מִי מְבַקֵּשׁ סַם־חַיִּים? אָמַר לוֹ: בּוֹ וַעֲלֵה לְכָאן וּמְכוֹר לִי. אָמַר לוֹ: לֹא לְךָ וְלֹא לְשֶׁכְּמוֹתֶךָ. סִרְהֵב3151 בּוֹ וְעָלָה אֶצְלוֹ. הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים וְהֶרְאָה לוֹ פָסוּק: "מִי־הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים"3152; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו: "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע"3153. אָמַר רַ' יַנַּאי: אַף שְׁלֹמֹה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ"3154.

אָמַר רַ' יַנַּאי: כָּל־יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת־הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָשׁוּט, עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעַ (ויק"ר טז; ע"ז יט:).

קע אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִטְבִי עַבְדּוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל טוֹב מִן הַשּׁוּק; יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן. אָמַר לוֹ: צֵא וְקַח לִי מַאֲכָל רַע מִן הַשּׁוּק; יָצָא וְלָקַח לוֹ לָשׁוֹן. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל טוֹב לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן, וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מַאֲכָל רַע לָקַחְתָּ לִי לָשׁוֹן? אָמַר לוֹ: מִמֶּנָּה הַטּוֹבָה וּמִמֶּנָּה הָרָעָה; כְּשֶׁהִיא טוֹבָה אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה וּכְשֶׁהִיא רָעָה אֵין רָעָה מִמֶּנָּה (ויק"ר לג).

קעא "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן"3155 – תַּרְגּוּם עֲקִילַס: מִיצְטְרָא־מָכֵירִין3156, מָוֶת מִכָּאן וְחַיִּים מִכָּאן. בֶּן־סִירָא אָמַר: הָיְתָה לְפָנָיו גַּחֶלֶת, נָפַח בָּהּ וּבָעֲרָה, רָקַק בָּהּ – וְכָבָתָה (שם).

קעב אָמַר רָבָא: מְבַקֵּשׁ חַיִּים – בִּלְשׁוֹנוֹ, מְבַקֵּשׁ מִיתָה – בִּלְשׁוֹנוֹ. (ערכ' טו:).

איור מלווה לסיפור: חלב הלביאה וכוחה של המילה
איור מלווה · חלב הלביאה וכוחה של המילה

קעג מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ פָּרַס שֶׁנַּעֲשָׂה כָחוּשׁ בְּיוֹתֵר וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ לוֹ הָרוֹפְאִים: אֵין לְךָ תַּקָּנָה עַד שֶׁיָּבִיאוּ חֲלֵב לְבִיאָה וְתִשְׁתֶּה אוֹתוֹ וְתֵרַפֵא. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מִי יֵלֵךְ וְיָבִיא חֲלֵב לְבִיאָה? עָנָה אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: רְצוֹנֶךָ, אֵלֵךְ אֲנִי וְתֶן־לִי עֶשֶׂר עִזִּים. נָתְנוּ לוֹ וְהָלַךְ לְגֹב אֲרָיוֹת, וְהָיְתָה שָׁם לְבִיאָה מֵינֶקֶת גּוּרֶיהָ. יוֹם רִאשׁוֹן עָמַד לוֹ מֵרָחוֹק וְהִשְׁלִיךְ לָהּ עֵז אַחַת וְאָכָלָה. יוֹם שֵׁנִי נִתְקָרֵב מְעַט וְהִשְׁלִיךְ אַחֶרֶת, וְכֵן בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. לְסוֹף עֲשָׂרָה יָמִים נִתְקָרֵב אֶצְלָהּ, עַד שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק עִמָּהּ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּשָׁדֶיהָ, וְלָקַח מֵחֲלָבָהּ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.

בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ יָשֵׁן וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ אֵבָרָיו מַתְרִיסִים זֶה עִם זֶה. הָרַגְלַיִם אוֹמְרוֹת: אֵין בְּכָל־הָאֵבָרִים כָּמוֹנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הָלַכְנוּ לֹא הָיָה הַגּוּף יָכוֹל לְהָבִיא מִן הֶחָלָב. עָנוּ הַיָּדַיִם וְאָמְרוּ: אֵין כָּמוֹנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הָיִינוּ מְמַשְׁמְשׁוֹת לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא מִן הֶחָלָב. הָעֵינַיִם אָמְרוּ: אָנוּ לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, שֶׁאִלְמָלֵא הָיִינוּ מַרְאוֹת לוֹ הַדֶּרֶךְ לֹא הָיָה נַעֲשֶׂה כְּלוּם. עָנָה הַלֵּב וְאָמַר: אֲנִי לְמַעְלָה מְכֻּלְּכֶם, שֶׁאִלְמָלֵא נָתַתִּי עֵצָה לֹא הוֹעַלְתֶּם בַּדָּבָר כְּלוּם. עָנְתָה הַלָּשׁוֹן וְאָמְרָה: אֲנִי טוֹבָה מִכֶּם, שֶׁאִלְמָלֵא הַדִּבּוּר מַה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים? עָנוּ כָל־הָאֵבָרִים וְהֵשִׁיבוּ לַלָּשׁוֹן: הֵיאַךְ לֹא יָרֵאת לְהִדַּמּוֹת אֵלֵינוּ וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְאֵין בָּךְ עֶצֶם כְּכָל־הָאֵבָרִים. אָמְרָה לָהֶם הַלָּשׁוֹן: הַיּוֹם תֹּאמְרוּ, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם.

כְּשֶׁנֵּעוֹר הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ שָׁמַר הַחֲלוֹם בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. נִכְנַס אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: הֵא לְךָ חֲלֵב כַּלְבָּה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בִּשְׁבִילְךָ וְתִשְׁתֶּה. מִיָּד קָצַף הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְצִוָּה לִתְלוֹתוֹ. כְּשֶׁהָלַךְ לְהִתָּלוֹת הִתְחִילוּ כָל־הָאֵבָרִים רוֹעֲדִים. אָמְרָה לָהֶם הַלָּשׁוֹן: הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין בָּכֶם מַמָּשׁ: אִם אֲנִי מַצִּילָה אֶתְכֶם תּוֹדוּ לִי, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיכֶם? אָמְרוּ לָהּ: הֵן. מִיָּד אָמְרָה הַלָּשׁוֹן לַתַּלְיָנִים: הֲשִׁיבוּנִי אֶל הַמֶּלֶךְ. הֱשִׁיבוּהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: לָמָּה צִוִּיתָ לִתְלוֹתֵנִי? אָמַר לוֹ: שֶׁהֵבֵאתָ לִּי חֲלֵב כַּלְבָּה. אָמַר לוֹ: מָה אִכְפַּת לָךְ, וִיהֵא לְךָ רְפוּאָה; וְעוֹד, לִלְבִיאָה קוֹרְאִין כַּלְבָּה. לָקְחוּ מִמֶּנּוּ וְנִסוּהוּ וְנִמְצָא שֶׁהָיָה חֲלֵב לְבִיאָה. שָׁתָה הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ וְנִתְרַפֵּא, וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם. אָמְרוּ כָּל־הָאֵבָרִים לַלָּשׁוֹן: עַכְשָׁו אָנוּ מוֹדִים לָךְ, שֶׁאַתְּ שׁוֹלֶטֶת עַל כָּל־הָאֲבָרִים. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן"3157 (שו"ט לט; ילק"ש תהל' לד).

קעד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁנֵי דִיקוֹלוֹגִין3158 הָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי אַדְרְיָנוֹס, אֶחָד מֵהֶם הָיָה מְלַמֵּד עַל הַדִּבּוּר3159 שֶׁהוּא יָפֶה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עַל הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא יָפָה. אָמַר לוֹ הָאֶחָד: מָרִי3160, אֵין טוֹב מִן הַדִּבּוּר בָּעוֹלָם, אִלּוּלֵא הַדִּבּוּר הֵיאַךְ הָיוּ הַכַּלּוֹת מִתְקַלְּסוֹת3161, וְהֵיאַךְ הָיָה מַשָּׂא־וּמַתָּן בָּעוֹלָם, וְהֵיאַךְ הָיוּ הַסְּפִינוֹת פּוֹרְשׁוֹת בַּיָּם? אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה מְלַמֵּד עַל הַשְּׁתִיקָה שֶׁהִיא יָפָה: הֵיאַךְ אַתָּה לָמֵד עַל הַשְּׁתִיקָה? מִיָּד בָּא לְדַבֵּר. עָמַד חֲבֵרוֹ וּסְטָרוֹ3162 עַל פִּיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לָמָּה סָטַרְתָּ אוֹתוֹ? אָמַר לוֹ: מָרִי, אֲנִי מִשֶּׁלִּי עַל שֶׁלִּי לִמַּדְתִּי, מִן הַדִּבּוּר עַל הַדִּבּוּר, וְזֶה בָּא לְלַמֵּד מִשֶּׁלִּי עַל שֶׁלּוֹ3163 – מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁלּוֹ יְלַמֵּד! (ילק"ש בהעלותך; משלי י, בשם ילמדנו).

קעה דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹרַיָא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִישׁ כְּפַר גִּבּוֹר־חָיִל): מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה"3164 – סַמָּא דְכֹלָּא3165 מַשְׁתּוֹקָא (סַם שֶׁל הַכֹּל – שְׁתִיקָה). כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: בְּמַעֲרָבָא אוֹמְרִין: מִלָּה בְּסֶלַע3166, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין (דִּבּוּר בְּסֶלַע, שְׁתִיקָה בִּשְׁנָיִם) (מג' יח.).

קעו עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם; תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים וְאֶחָד כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (קיד' מט:).

קעז אֲפִלּוּ שִׂיחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הִיא (שו"ט קד).

קעח אֲפִלּוּ שִׂיחָתָם שֶׁל בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה (ויק"ר לד).

קעט אֲפִלּוּ שִׂיחַת־חֻלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכָה תַלְמוּד (ע"ז יט:).

קפ מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ3167 אַתָּה נִכָּר שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם אָתָּה (מע' יז:).

קפא שְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה דָמְיָא3168 (יבמ' פז:).

קפב שְׁתִיקָה מְקַיֶּמֶת3169 וְאֵין שְׁתִיקָה מְבַטֶּלֶת (תוס' נדר' ז).