הערות וביאורים · 2761–2820
2761לחקור את זאת – את ענין המיתה.
2762זאת היא עומדת לעד – הכל מתים ואל תבכו יותר מדאי.
2763רבים שתו – את כוס האבלות.
2764גומלי חסדים – העוסקים בקבורת המת ומנחמי אבלים גומלי חסדים הם.
2765בבריתו של אברם אבינו – שהיה גומל חסדים.
2766מה לי אצל נחמת וכו' – כלו' אין תנחומיהם טובים בעיני.
2767מה אפשר לעשות – כנגד גזרת הקב"ה.
2769שלא ברשות – של הקב"ה.
2772ונעמה העמונית – מנשי המלך שלמה.
2773בתו של רבי וכו' – ולהצדיק עליו את הדין אמר כך.
2774במקור תל"ז, אחריו תל"ח ואחריו ת"מ (הערת פרויקט בן־יהודה]
2776לגיהוץ ולתספורת – שאסור לאבל לגהץ (לצחצח) את בגדיו ולגזוז את שערותיו.
2777שנים וכו' – כלו' די לי בצרה אחת ששכלתי את בתי, ולא שאגרום לי עוד צרה שניה: עורון מחמת רוב בכיה.
2784הרי מאכל, הרי משתה – דגן ותירוש.
2786אנו אומרים – בתפלת שחרית.
2787ובורא את הכל – תקון הכתוב "ובורא רע" (ישעיה מ"ה, ז).
2788חותמיהן של ברכות – סופן של ברכות, ברכת ק"ש ("הפורש סוכת שלום") ותפלה ("המברך את עמו ישראל בשלום").
2792ויסעו, ויחנו – ל' רבים; כלומר מחולקים זה מזה.
2793ויחן וגו' – ל' יחיד; כלומר כאיש אחד, בלב אחד.
2795שלא נטעו… אלא שלום – ע"ד הכתוב: "בורא ניב שפתים שלום שלום" (ישע' נ"ז, יט).
2799כשאור לעסה – לבצק, שהעסה עיקר שלה השאור.
2801שימחה על המים – שמשקין את הסוטה.
2802ואני זקנתי – ושרה אמרה "ואדוני זקן", ושנה בדבר כדי שלא יכעס אברהם.
2804אביך צוה – ומעולם לא צוה יעקב.
2806כמה דיו משתפך וכו' – לכתיבת פסוקים אלו בתורה.
2807עורות עבודים – לקלף של ספר־תורה.
2808ינוקין מתרצעים – תינוקות בבית־הספר לוקים ברצועה כשהם קשים לשמוע.
2815מטרף את לבו – מכה על לבו.