📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ד: מִדּוֹת וְדֵעוֹת
#638

א. שָׁלוֹם וּמַחֲלֹקֶת

א רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם (אב' א).

ב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתֶּא: לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"2782 (עוק' ג).

ג "וְנָתְנָה הָאֶרֶץ יְבוּלָהּ וגו' "2783 – שֶׁמָּא תֹאמְרוּ: הֲרֵי מַאֲכָל, הֲרֵי מִשְׁתֶּה2784, אִם אֵין שָׁלוֹם אֵין כְּלוּם – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"2785 – מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. וְכֵן אָנוּ אוֹמְרִים2786: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל2787".

אָמַר רַ' לֵוִי: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל־חוֹתְמֵיהֶן שֶׁל בְּרָכוֹת2788 אֵינָם אֶלָּא בַשָּׁלוֹם, אַף בִּרְכַּת־הַכֹּהֲנִים חוֹתֶמֶת "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"2789 – לוֹמַר שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מוֹעִילוֹת כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלוֹם עִמָּהֶן.

רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדָה־זָרָה וְעוֹשִׂים חֲבוּרָה אַחַת, אֵין מִדַּת־הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח־לוֹ"2790, אֲבָל מִשֶּׁנֶּחֶלְקוּ מַה־נֶּאֱמַר בָּהֶם – "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ"2791.

חִזְקִיָּה אָמַר: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת נֶאֱמַר: "וַיִּסְעוּ", "וַיַּחֲנוּ"2792 – נוֹסְעִים בְּמַחֲלֹקֶת וְחוֹנִים בְּמַחֲלֹקֶת; בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ לְסִינַי חָנוּ חֲנָיָה אַחַת – "וַיִּחַן2793־שָׁם יִשְׂרָאֵל"2794 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְשָׂנְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמַּחֲלֹקֶת וְאָהֲבוּ אֶת־הַשָּׁלוֹם וְנַעֲשׂוּ חֲנָיָה אַחַת, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת־תּוֹרָתִי.

רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָטְעוּ2795 הַנְּבִיאִים בְּפִי כָל־הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם.

אָמַר בַּר קַפָּרָא: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שָׁאַף הָעֶלְיוֹנִים2796 צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"2797; וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם לֹא אֵיבָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא קִנְאָה וְלֹא תַחֲרוּת וְלֹא עַיִן רָעָה, צְרִיכִים שָׁלוֹם – בְּנֵי אָדָם, שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כָּל־הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא־לוֹ יְיָ שָׁלוֹם"2798.

אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַשָּׁלוֹם לָאָרֶץ כִּשְׂאוֹר לְעִסָּה2799.

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם"2800.

אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל שְׁמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם2801, כְּדֵי לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שִׁנָּה בְדָבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי2802 2803 (ספרא בחוקותי; ספרי נשא; תנה"ק צו; ויק"ר ט; במ"ר יא; דב"ר ה; פ' השל'; ילק"ש נשא).

ד אָמַר רַ' אִלְעַאי מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן: מֻתָּר לוֹ לְאָדָם לְשַׁנּוֹת בְּדָבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָבִיךְ צִוָּה2804… כֹּה־תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא"2805.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל: רְאֵה, כַּמָּה דְיוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ2806, וְכַמָּה קֻלְמוֹסִין מִשְׁתַּבְּרִים, וְכַמָּה עוֹרוֹת עֲבוּדִים2807, וְכַמָּה יְנוֹקִין מִתְרַצְּעִים2808, לִלְמוֹד בַּתּוֹרָה דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה, – רְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם (יבמ' סה:; תנה"ק צו).

––––––––

ה חִזְקִיָּה אָמַר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל־הַמִּצְוֹת כָּתוּב בָּהֶן: "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ… תֹּעֶה"2809, "כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ"2810, "כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפּוֹר"2811 – אִם בָּאָה מִצְוָה לְיָדְךָ אַתָּה זָקוּק לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאִם לָאו, אִי אַתָּה זָקוּק2812 לַעֲשׂוֹתָהּ. אֲבָל הַשָּׁלוֹם מַה נֶאֱמַר בּוֹ? – "בַּקֵשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"2813 – בַּקְשֵׁהוּ בִמְקוֹמֶךָ וְרָדְפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר (ויק"ר ט; ירוש' פאה פ"א ה"א; פ' השל').

איור מלווה לסיפור: הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את־הבריות ומקרבן
איור מלווה · הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את־הבריות ומקרבן

ו הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת־הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.

אוֹהֵב שָׁלוֹם כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁיְהֵא אָדָם אוֹהֵב שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל בֵּין כָּל־אֶחָד וְאֶחָד כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא־נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן"2814. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד־לוֹמַר "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן" – כְּשֶׁהָיָה אַהֲרֹן מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ פָּגַע בּוֹ בְּאָדָם רָשָׁע וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. לְמָחָר בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ הָאִישׁ לַעֲבוֹר עֲבֵרָה, אָמַר: אוֹי לִי, אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי אַחַר־כָּךְ וְאֶרְאֶה אֶת אַהֲרֹן? בֹּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁנָּתַן לִי שָׁלוֹם. נִמְצָא אוֹתוֹ הָאִישׁ מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַעֲבֵרָה. וְכֵן שְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה זֶה עִם זֶה. הָלַךְ אַהֲרֹן וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם. וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, רְאֵה, חֲבֵרְךָ מַהוּ אוֹמֵר, מְטָרֵף אֶת לִבּוֹ2815 וְקוֹרֵעַ אֶת־בְּגָדָיו, אוֹמֵר: אוֹי לִי, הֵיאַךְ אֶשָּׂא עֵינַי וְאֶרְאֶה אֶת־חֲבֵרִי? בּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי2816 עָלָיו. הוּא יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁמֵּסִיר קִנְאָה מִלִּבּוֹ. וְהוֹלֵךְ אַהֲרֹן וְיוֹשֵׁב אֵצֶל הָאַחֵר וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, רְאֵה חֲבֵרְךָ מַהוּ אוֹמֵר, מְטָרֵף אֶת־לִבּוֹ וְקוֹרֵעַ אֶת־בְּגָדָיו וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, הֵיאַךְ אֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וְאֶרְאֶה אֶת־חֲבֵרִי? בּשְׁתִּי הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁסָּרַחְתִּי עָלָיו. הוּא יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁמֵּסִיר קִנְאָה מִלִּבּוֹ. וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ זֶה בָזֶה גִּפְּפוּ2817 וְנָשְׁקוּ זֶה לָזֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: "וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל"2818 (אב' א; אדרנ" יב).

ז אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּחֶלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִים – לֹא נִמְנְעוּ בֵית־שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית־הִלֵּל וְלֹא בֵית־הִלֵּל מִבֵּית־שַׁמָּאי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁחִבָּה וְרֵעוּת נוֹהֲגִים זֶה בָזֶה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"2819 (יבמ' יד).

––––––––

ח "לֹא תִתְגֹּדְדוּ"2820 – לֹא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, אֶלָּא הֱיוּ כֻלְּכֶם אֲגֻדָּה אֶחָת.

"לֹא תִתְגֹּדְדוּ" – לֹא תִהְיוּ חֲלוּקִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, שֶׁלֹּא תָשִׂימוּ קָרְחָה2821 בָּכֶם, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה קֹרַח, שֶׁחִלֵּק לְיִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוֹת – וְעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל (ספרי ראה; ילק"ש).

ט "חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"2822 – אֵימָתָי? מִשֶּׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם אֲגֻדָּה אֶחָת. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם נוֹטֵל אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים בְּבַת אֶחָת, שֶׁמָּא יָכוֹל לְשַׁבְּרָם? וְאִלּוּ נוֹטֵל אַחַת־אֶחָת2823, אֲפִלּוּ תִינוֹק יָכוֹל לְשַׁבְּרָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּיָּמִים הַהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וַיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן"2824 (תנח' נצבים; ילק"ש).

י לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי2825 "כִּי־טוֹב"? – אָמַר רַ' חֲנִינָא: שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחֲלֹקֶת2826, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם"2827. אָמַר רַ' טַבְיוֹמִי: אִם מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ אֵין בָּהּ "כִּי־טוֹב" – מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְעִרְבּוּבוֹ2828 עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בר' ד).

יא כָּל־מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם־שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם־שָׁמַיִם אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם־שָׁמָיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמָּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם־שָׁמָיִם – זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל־עֲדָתוֹ (אב' ה).

––––––––

יב שָׁנִינוּ, רַ' נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שִׂנְאַת־חִנָּם מְרִיבָה רָבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם (שבת לב:).

יג מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מֶה חָרֵב? מִפְּנֵי שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁהָיוּ בוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת־חֲסָדִים, מִפְּנֵי מֶה חָרֵב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בוֹ שִׂנְאַת־חִנָּם.

לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת־חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה־זָרָה, גִּלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים (יומא ט:).

יד "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִימָה"2829 – אָמַר רַ' אִלְעַי: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת־עַצְמוֹ2830 בִּשְׁעַת מְרִיבָה (חול' פט:).

טו בַּיִת שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ מַחֲלֹקֶת סוֹפוֹ לֵחָרֵב (דא"ז ט).

טז מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁנִּתְגָּרָה בָהֶם הַשָּׂטָן, וְכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה הָיוּ מְרִיבִים זֶה עִם זֶה. נִזְדַּמֵּן רַ' מֵאִיר אֶצְלָם. עִכְּבָם שְׁלשָׁה עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. שָׁמַע רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהַשָּׂטָן צֹוֵחַ: "וַי, שֶׁהוֹצִיאַנִי רַ' מֵאִיר מִבֵּיתִי!" (גיט' נב.).

יז בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה מַחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בְּמַחֲלֹקֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאַבֵּד אֶת־זִכְרוֹ, שֶׁכָּךְ כָּתוּב: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְיָ וַתֹּאכַל אֶת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ"2831 (במ"ר יח).

יח לֶעָתִיד־לָבוֹא הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים לְגֵיהִנֹּם וְהֵם מִתְרַעֲמִים עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֲרֵי שֶׁהָיִינוּ מְצַפִּים לִישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בָּעוֹלָם שֶׁהֱיִיתֶם בּוֹ לֹא בַעֲלֵי מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוֹן־הָרָע וְכָל־רָעוֹת הֱיִיתֶם – "הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת"2832? לְפִיכָךְ "לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם". וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ "מִיָּדִי הָיְתָה־זֹּאת לָכֶם"2833? לָאו, אֶלָּא אַתֶּם עֲשִׂיתֶם – אַתֶּם לְעַצְמְכֶם, לְפִיכָךְ "לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן"2834 (קה"ר ג).

––––––––

יט אֵין שְׁנֵי זַרְזִירִים2835 יְשֵׁנִים עַל דַּף אֶחָד (ב"ר עה).

כ אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה (שמ"ר ו).

כא שֵׁב בִּירֵי לְשַׁלְמָנָא2836 וַחֲדָא לְעָבֵיד בִּישׁ (שִׁבְעָה בוֹרוֹת לְאִישׁ שָׁלוֹם וְאֶחָד לְעוֹשֵׂה רָע) (סנה' ז.).

כב אָמַר רַב הוּנָא: הַתִּגְרָה הַזּוֹ דוֹמָה לְצִנּוֹר שֶׁל בֶּדֶק־מָיִם2837, כֵּוָן שֶׁנִּתְרַחֵב נִתְרַחֵב (שם).