ב. הַכְרָעָה לְכַף־זְכוּת וַחֲשָׁד
כג הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין2838 אֶת־חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אב' ב).
כד יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: הֱוֵי דָן אֶת־כָּל־הָאָדָם לְכַף־זְכוּת2839 (שם א).
כה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַדָּן חֲבֵרוֹ לְכַף־זְכוּת דָּנִין אוֹתוֹ לִזְכוּת.

מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁיָּרַד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן וְנִשְׂכַּר2840 אֵצֶל בַּעַל־הַבַּיִת אֶחָד בְּדָרוֹם2841 שָׁלשׁ שָׁנִים. עֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי שְׂכָרִי וְאֵלֵךְ וְאָזוּן אֶת־אִשְׁתִּי וּבָנָי. אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי פֵרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵין לִי. – תֶּן־לִי קַרְקָע. – אֵין לִי. – תֶּן־לִי בְהֵמָה. – אֵין לִי. – תֶּן־לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת. – אֵין לִי. הִפְשִׁיל2842 כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּפַחֵי־נָפֶשׁ. לְאַחַר הָרֶגֶל נָטַל בַּעַל־הַבַּיִת שְׂכָרוֹ בְיָדוֹ וְעִמּוֹ מַשּׂוֹי שְׁלשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים2843, וְהָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ. אַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי "תֶּן־לִי שְׂכָרִי", וְאָמַרְתִּי: "אֵין לִי מָעוֹת" – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?
– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא פְּרַקְמַטְיָא2844 בְזוֹל נִזְדַּמְּנָה לְךָ וְלָקַחְתָּ בָהֶן.
– בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "תֶּן־לִי בְהֵמָה", וְאָמַרְתִּי: "אֵין לִי בְהֵמָה" – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?
– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים.
– בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "תֶּן־לִי קַרְקָע", וְאָמַרְתִּי לָךְ: "אֵין לִי קַרְקָע" – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?
– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא מֻחְכֶּרֶת2845 בְּיַד אֲחֵרִים.
– וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: "אֵין לִי פֵרוֹת" – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?
– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא אֵינָם מְעֻשָּׂרִים2846.
– וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: "אֵין לִי כָּרִים וּכְסָתוֹת" – בַּמֶּה חֲשַׁדְתָּנִי?
– אָמַרְתִּי, שֶׁמָּא הִקְדִּישׁ כָּל־נְכָסָיו לַשָּׁמָיִם.
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה2847, כָּךְ הָיָה. הִדַּרְתִּי2848 כָּל־נְכָסַי בִּשְׁבִיל הוּרְקָנוֹס בְּנִי2849, שֶׁלֹּא עָסַק בַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי2850 בְּדָרוֹם הִתִּירוּ לִי כָל־נְדָרָי. וְאַתָּה, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לִזְכוּת כָּךְ הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לִזְכוּת (שבת קכז:).
כו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁפָּדָה רִיבָה2851 אַחַת בַּת־יִשְׂרָאֵל וְלַמָּלוֹן2852 הִשְׁכִּיבָהּ תַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו. לְמָחָר יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה2853 לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁכַּבְתִּיהָ תַּחַת מַרְגְּלוֹתָי – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?
– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא יֵשׁ בָּנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ בָדוּק2854 לְרַבִּי.
– בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבָלְתִּי – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?
– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא מִפְּנֵי טֹרַח־הַדֶּרֶךְ אֵרַע קֶרִי2855 לְרַבִּי.
אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה; וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לְכַף־זְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לְכַף־זְכוּת (שם).
כז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת הֻצְרַךְ דָּבָר אֶחָד לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים אֵצֶל מַטְרוֹנִיתָא2856 אַחַת שֶׁכָּל־גְּדוֹלֵי־הָעִיר2857 מְצוּיִם אֶצְלָהּ. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ? אָמַר לָהֶם רַ' יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי אֵלֵךְ. הָלַךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ וְתַלְמִידָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפֶתַח בֵּיתָהּ חָלַץ תְּפִלִּין בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִכְנַס וְנָעַל הַדֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם. אַחַר שֶׁיָּצָא יָרַד וְטָבַל וְשָׁנָה לְתַלְמִידָיו. אָמַר לָהֶם: – בְּשָׁעָה שֶׁחָלַצְתִּי תְפִלִּין – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?
– אָמַרְנוּ: כְּסָבוּר רַבִּי, לֹא יִכָּנְסוּ דִבְרֵי־קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם טֻמְאָה.
– בְּשָׁעָה שֶׁנָּעַלְתִּי2858 – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?
– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא דְבַר־מַלְכוּת2859 יֵשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
– בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַדְתִּי וְטָבָלְתִּי – בַּמֶּה חֲשַׁדְתּוּנִי?
– אָמַרְנוּ, שֶׁמָּא נִתְּזָה צִנּוֹרָא2860 מִפִּיהָ עַל בְּגָדָיו שֶׁל רַבִּי.
אָמַר לָהֶם: הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הָיָה; וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתּוּנִי לִזְכוּת הַמָּקוֹם יָדִין אֶתְכֶם לִזְכוּת (שם).
כח "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עַד־מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין… וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי"2861 – אָמַר עֻלָּא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא): אָמְרָה לוֹ: לֹא אָדוֹן אַתָּה בְּדָבָר זֶה וְלֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה חוֹשְׁדֵנִי בְּדָבָר זֶה; יֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמְרָה לוֹ: לֹא אָדוֹן אַתָּה; לֹא שְׁכִינָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֶצְלֵךְ, שֶׁדַּנְתַּנִי לְכַף־חוֹבָה וְלֹא דַנְתַּנִי לְכַף־זְכוּת! וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁ"אִשָּׁה קְשַׁת־רוּחַ אָנֹכִי"2862?
"וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי"2863 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִכָּאן לְנֶחְשָׁד בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ2864.
"וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר: לְכִי לְשָׁלוֹם"2865 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִכָּאן לְחוֹשֵׁד אֶת־חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְפַיְּסוֹ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ"2866 (בר' לא:).
כט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי"2867 – וְגָלוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּאֲמִינוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְאַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין2868.
וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר יְיָ לוֹ עוֹד: הָבֵא־נָא יָדְךָ בְּחֵיקְךָ, וַיָבֵא… וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"2869 (שבת צו:).
ל אָמַר רַ' רְאוּבֵן בֶּן אִצְטְרוֹבְלִי: אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה כֻלּוֹ עָשָׂה מִקְצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְצָתוֹ – הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׁוֹתוֹ – רָאָה אֲחֵרִים2870 שֶׁעָשׂוּ וְשָׂמֵחַ (מו"ק יח:).
לא אָמַר רַ' יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִים אוֹתוֹ בְּדָבָר וְאֵין בּוֹ (שם).