📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2641–2700

2641

יכולה היא שתרחם – אם תכבדוה מלהצטער בה.

↩ חזרה לטקסט
2642

בתוך חולי ישראל – שמתוך שכוללו עם אחרים תפלתו נשמעת בזכות רבים.

↩ חזרה לטקסט
2643

אין מבקרין לא חולי וכו' – שהביקור קשה להם.

↩ חזרה לטקסט
2644

שחלצתו חמה – לאחר שיצא ממנו חום החולי.

↩ חזרה לטקסט
2645

משלי כ"ד, יז, יח.

↩ חזרה לטקסט
2646

חסד של אמת – שאין המת יכול לגמול לו חסד.

↩ חזרה לטקסט
2647

בראשית מ"ז, כט, ל.

↩ חזרה לטקסט
2648

מית בריה וכו' – מת בנו של אוהבך שא את מטתו, שהרי אוהבך חי עוד וישיב לך חסד; אבל אם מת אוהבך בעצמו פרוק ואל תשא, שאין מי שישלם לך. ולפיכך החסד שעושין עם המת הוא חסד של אמת.

↩ חזרה לטקסט
2649

המעצם – הסוגר עיני הגוסס.

↩ חזרה לטקסט
2650

ריסי – עפעפי.

↩ חזרה לטקסט
2651

גודלי – בהונות.

↩ חזרה לטקסט
2652

למלין – מניחו למחר ואינו קוברו בו ביום.

↩ חזרה לטקסט
2653

דברים כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
2654

לשמע עליו עיירות – להודיע לבני העיירות שיבואו ללוותו.

↩ חזרה לטקסט
2655

שכל העושה – כל מה שהוא עושה.

↩ חזרה לטקסט
2656

דברים כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
2657

שבור מלכא – שמו של מלך פרס.

↩ חזרה לטקסט
2658

דברים כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
2659

שיעשה לו ארון – כלו' אף מכאן אין ראיה לקבורה שמא פירושו עשיית ארון.

↩ חזרה לטקסט
2660

תקברנו? – היה צריך להביא לו ראיה מכפל הלשון.

↩ חזרה לטקסט
2661

דברים כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
2662

לא משמע לו – לא תתקבל על לבו של נכרי דרשה זו של כפל המלות, שדרך הלשון בכך.

↩ חזרה לטקסט
2663

משנקברו צדיקים? – בכל האבות נאמרה קבורה.

↩ חזרה לטקסט
2664

מנהג בלבד – ולא חובה.

↩ חזרה לטקסט
2665

לא יקברו – ברשעים נאמר לקללה, ומשמע מזה שחסרון קבורה קללה היא.

↩ חזרה לטקסט
2666

ירמיה ט"ז, ו.

↩ חזרה לטקסט
2667

מת מצוה – מת שנמצא בדרך ואין מי שיטפל בקבורתו.

↩ חזרה לטקסט
2668

כך היתה תחלת תשמישי – דבר זה גרם שאשמש תלמידי־חכמים.

↩ חזרה לטקסט
2669

שהיית פוסע – להעבירו לקבורה במקום אחר.

↩ חזרה לטקסט
2670

כאלו שפכת דמים – שמת מצוה קבורתו במקום שנמצא.

↩ חזרה לטקסט
2671

להוצאת המת – להלוית המת.

↩ חזרה לטקסט
2672

כשאין עמו כל צרכו – כשאין אצל המת מלוים הרבה.

↩ חזרה לטקסט
2673

שחוצצים – שמפסיקים ועומדים כמחיצה.

↩ חזרה לטקסט
2674

נטילתה – נטילתה של תורה מן האדם כשמת ותלמודו בטל, כמפורש להלן.

↩ חזרה לטקסט
2675

כנתינתה – של התורה בהר סיני.

↩ חזרה לטקסט
2676

שהשנה – למד לאחרים.

↩ חזרה לטקסט
2677

אין לו שעור – במספר המלוים.

↩ חזרה לטקסט
2678

דברי הימים ב', ל"ב, לג.

↩ חזרה לטקסט
2679

חלוצי כתף – גלויי כתף לאות אבל.

↩ חזרה לטקסט
2680

לועג לרש – כלו' מבזה את המת.

↩ חזרה לטקסט
2681

משלי י"ז, ה.

↩ חזרה לטקסט
2682

משלי י"ט, יז.

↩ חזרה לטקסט
2683

משלי י"ד, לא.

↩ חזרה לטקסט
2684

המוליך עצמות – מקבר שנחפר.

↩ חזרה לטקסט
2685

בדיסקיא – בשק כפול שמוליכין בו משאות ע"ג החמור.

↩ חזרה לטקסט
2686

משום לועג לרש – שנראה כאלו מלעיג על המתים, שאינם יכולים לקיים את המצוות.

↩ חזרה לטקסט
2687

משלי י"ז, ה.

↩ חזרה לטקסט
2688

כדי שלא יאמרו – המתים.

↩ חזרה לטקסט
2689

קהלת ט', ח.

↩ חזרה לטקסט
2690

קהלת ט', ח.

↩ חזרה לטקסט
2691

אלו צדיקים וכו' – ולא במתים ממש מדבר הכתוב.

↩ חזרה לטקסט
2692

קהלת ט', ח.

↩ חזרה לטקסט
2693

ולא איכפת להם – אינם חוששים.

↩ חזרה לטקסט
2694

איני – אין היא, כלומר וכי כך הוא?

↩ חזרה לטקסט
2695

שונה – אינו דומה.

↩ חזרה לטקסט
2696

תובע כבודו – מעניש על פגיעה בכבודו.

↩ חזרה לטקסט
2697

אמגושי – מכשף פרסי.

↩ חזרה לטקסט
2698

מחטט מתים – חופר עצמות מתים מקבריהם לכשפים.

↩ חזרה לטקסט
2699

קשה לקרוביו – שנהגו להלביש את המת תכריכים יקרים בדמיהם.

↩ חזרה לטקסט
2700

בצדרא בן זוז – באריג של מטוה גס שמחירו זוז אחד.

↩ חזרה לטקסט