📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#635

יח. בִּקּוּר חוֹלִים

שצו שָׁנִינוּ, בִּקּוּר־חוֹלִים אֵין לָהּ שִׁעוּר. מָה אֵין לָהּ שִׁעוּר? סָבַר רַב יוֹסֵף לוֹמַר, אֵין שִׁעוּר לְמַתַּן־שְׂכָרָהּ. וְכָל־מִצְוֹת כְּלוּם יֵשׁ שִׁעוּר לְמַתַּן־שְׂכָרָן, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן־שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת? אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵּי: אֲפִלּוּ גָדוֹל אֵצֶל קָטָן2632. רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים בַּיּוֹם. אָמַר רַב אַחָא בַר חֲנִינָא: כָּל־הַמְבַקֵּר חוֹלֶה נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָליוֹ. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי לְרָבָא: אִם כֵּן יִכָּנְסוּ שִׁשִּׁים וְיַעֲמִידוּהוּ2633? אָמַר לוֹ: כְּעִשּׂוּר שֶׁל רַבִּי2634 וּבְבֶן־גִּילוֹ2635 (נדר' לט:).

שצז אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־מִי שֶׁמְּבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה פּוֹחֲתִין לוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּחָלְיוֹ. הִקְשׁוּ לְרַב הוּנָא: אִם כֵּן, יַעֲלוּ שִׁשִּׁים וְיֵרֵד עִמָּהֶם לַשּׁוּק? אָמַר לָהֶם: וּבִלְבַד שֶׁיְהוּ אוֹהֲבִין כְּנַפְשׁוֹ. אַף־עַל־פִּי־כֵן מַרְוִיחִין לוֹ2636 (ויק"ר לד).

איור מלווה לסיפור: רב חלבו חלה, יצא רב כהנא והכריז: רב חלבו חלה! לא היה מי
איור מלווה · רב חלבו חלה, יצא רב כהנא והכריז: רב חלבו חלה! לא היה מי

שצח רַב חֶלְבּוֹ חָלָה, יָצָא רַב כָּהֲנָא וְהִכְרִיז: רַב חֶלְבּוֹ חָלָה! לֹא הָיָה מִי שֶׁבָּא. אָמַר לָהֶם: לֹא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַ' עֲקִיבָא שֶׁחָלָה, לֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנַס רַ' עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל שׁכִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו2637 חָיָה2638; אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִיתָנִי! יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כָּל מִי שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלִים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמַר: כָּל־הַמְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה; וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת (נדר' לט, מ).

שצט אָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁהַשְּׁכִינָה סוֹעֶדֶת אֶת־הַחוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי"2639.

אָמַר רַ' אָבִין אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ יִסְעָדֶנּוּ עַל־עֶרֶשׂ דְּוָי".

הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה לֹא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי כִסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה (שם מ.; ע"י).

ת שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת־הַחוֹלֶה בַּשַּׁבָּת, אוֹמֵר: "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק2640 וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא"; וְרַ' מֵאִיר אוֹמֵר: "יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם"2641; רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: "הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל"; רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: "הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל"2642. שֶׁבְנָא אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר: "שָׁלוֹם", וּבִיצִיאָתוֹ אוֹמֵר: "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים, וְשִׁבְתוּ בְשָׁלוֹם" (שבת יב).

תא רַ' יוֹסֵי בַר פַּרְטָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' אֱלִיעֶזֶר: אֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי־מֵעַיִם וְלֹא חוֹלֵי־הָעַיִן וְלֹא מִחוּשֵׁי־הָרֹאשׁ2643 (נדר' מא.).

תב אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְבַקְּרִין אֶת־הַחוֹלֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֲלָצַתּוֹ חַמָּה2644 (שם).

תג רָבָא כְּשֶׁחָלָה – יוֹם רִאשׁוֹן אָמַר: לֹא תְגַלּוּ לְשׁוּם אָדָם, שֶׁלֹּא יוּרַע מַזָּלִי; מִכָּאן וְאֵילַךְ אָמַר: צְאוּ וְהַכְרִיזוּ בַשּׁוּק: "רָבָא חָלָה"! שׂוֹנְאַי יִשְׂמְחוּ לִי, וְנֶאֱמַר: "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָח… פֶּן־יִרְאֶה יְיָ… וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ"2645, וְאוֹהֲבַי יְבַקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. (שם מ.; ע"י).