📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2281–2340

2281

גדושה – מלאה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2282

מחוקה – מצומצמת.

↩ חזרה לטקסט
2283

סתם אמר – ולא פרש.

↩ חזרה לטקסט
2284

מנכה – מחסרת.

↩ חזרה לטקסט
2285

מכתובתי – שהבעל נותן לאשתו.

↩ חזרה לטקסט
2286

משלי כ"ב, ב.

↩ חזרה לטקסט
2287

משלי כ"ב, ב.

↩ חזרה לטקסט
2288

ראה שוקים וכו' – כלו' הרי כל אברי גופך בריאים.

↩ חזרה לטקסט
2289

משלי כ"ב, כב.

↩ חזרה לטקסט
2290

משלי כ"ח, כב.

↩ חזרה לטקסט
2291

נכנסה בו עין רעה – נהג בה עין רעה.

↩ חזרה לטקסט
2292

פחת עשרה – מן המעשר.

↩ חזרה לטקסט
2293

ופחתה היא מאה – מן התבואה.

↩ חזרה לטקסט
2294

לשמוח עלי – לאידי.

↩ חזרה לטקסט
2295

הקדימי לו פת – הזדרזי להוציא לו פת.

↩ חזרה לטקסט
2296

דברים ט"ו, י.

↩ חזרה לטקסט
2297

גלגל החוזר בעולם – דורש "בגלל" מלשון גלגל; כלו' מי שעשיר היום יוכל להעשות עני למחר.

↩ חזרה לטקסט
2298

רות א', א.

↩ חזרה לטקסט
2299

ומפרנסי – ממנהיגי.

↩ חזרה לטקסט
2300

בקופתו… בכפיפו – מיני סלים.

↩ חזרה לטקסט
2301

גובים מהם אלא נפשות – כשאין מניחין אותם ללקט כאלו נוטלין נשמתם.

↩ חזרה לטקסט
2302

משלי כ"ב, כב, כג.

↩ חזרה לטקסט
2303

סומא – עור.

↩ חזרה לטקסט
2304

גדם – קצוץ רגל.

↩ חזרה לטקסט
2305

רעוע – נוטה לנפול.

↩ חזרה לטקסט
2306

לפנות מטתו – מפני הסכנה.

↩ חזרה לטקסט
2307

ולא נתקררה דעתי – לא נחה דעתי.

↩ חזרה לטקסט
2308

שמואל ב' כ"א, א.

↩ חזרה לטקסט
2309

משלי י"ד, לד.

↩ חזרה לטקסט
2310

שמואל ב' ז', כג.

↩ חזרה לטקסט
2311

להתגדל – לעלות לגדולה.

↩ חזרה לטקסט
2312

להתיהר – להתגאות.

↩ חזרה לטקסט
2313

למודעי – לדברי ר' אלעזר המודעי.

↩ חזרה לטקסט
2314

וחסד לישראל ולאומים חטאת – כלו' כשהוא משוה לענין הצדקה את ישראל ואו"ה חטאת הוא.

↩ חזרה לטקסט
2315

שהחטאת – קרבן חטאת.

↩ חזרה לטקסט
2316

עינו רעה בשל אחרים – שאינו רוצה בזכותם.

↩ חזרה לטקסט
2317

תהלים מ"א, ב.

↩ חזרה לטקסט
2318

בן טובים – ממשפחה מיוחסת.

↩ חזרה לטקסט
2319

והוא מתביש ליקח – חפץ שיש לו בו צורך.

↩ חזרה לטקסט
2320

והמפיסו בדברים – בדברים רכים וטובים.

↩ חזרה לטקסט
2321

ישעיה נח, י.

↩ חזרה לטקסט
2322

דברים ט', יט.

↩ חזרה לטקסט
2323

משלי כ"א, יד.

↩ חזרה לטקסט
2324

בצנור הדלת – בחור של ציר הדלת, כדי שימצאם העני ביציאתו ולא ידע מי הנותן.

↩ חזרה לטקסט
2325

שהה – נתאחר.

↩ חזרה לטקסט
2326

והלכה אשתו עמו – להניח את המעות לעני.

↩ חזרה לטקסט
2327

גרוף – שגרפו והוציאו מתוכו את הגחלים.

↩ חזרה לטקסט
2328

תן רגליך על רגלי – שרגליה לא נכוו.

↩ חזרה לטקסט
2329

חלשה דעתו – נפלה עליו רוחו, מפני שבו שלט האור ולא באשתו.

↩ חזרה לטקסט
2330

והנאתי קרובה לעניים – שאני נותנת להם מיני מזונות ראוים לאכילה מיד, ואתה נותן להם מעות.

↩ חזרה לטקסט
2331

וכל כך למה? – למה ברחו לתוך התנור.

↩ חזרה לטקסט
2332

ואל ילבן – אל יבייש.

↩ חזרה לטקסט
2333

אבא אומנא – רופא ומקיז דם היה.

↩ חזרה לטקסט
2334

היה בא לו שלום וכו' – שאלו בשלומו מן הרקיע.

↩ חזרה לטקסט
2335

מה מעשיו – במה זכה לכך.

↩ חזרה לטקסט
2336

מקיז דם – מוציא דם לרפואה.

↩ חזרה לטקסט
2337

מקום צנוע מבחוץ וכו' – שלא היה נוטל דמי מלאכתו בידו, אלא היה לו כלי נתון במקום סתר חוץ לבית להטיל לשם את הפרוטות.

↩ חזרה לטקסט
2338

בא ויושב – בחנם.

↩ חזרה לטקסט
2339

כשנזדמן לו ת"ח – כשבא אצלו להקיז דם.

↩ חזרה לטקסט
2340

הברא עצמך – קנה לך מזון יפה ואכול, משום שיפה אכילה לאחר הקזה.

↩ חזרה לטקסט