📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1801–1860

1801

שישאל אדם באכסניא שלו – על בעל האכסניא.

↩ חזרה לטקסט
1802

שמות ל"ד, כט.

↩ חזרה לטקסט
1803

לדעת כי אני יי מקדשכם – להודיעם שאני נותן להם את השבת.

↩ חזרה לטקסט
1804

שם ל"א, יג.

↩ חזרה לטקסט
1805

בראשית ט"ז, ה.

↩ חזרה לטקסט
1806

לספוד לשרה ולבכותה – כלו' היא מתה תחלה.

↩ חזרה לטקסט
1807

שם כ"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
1808

אוי לו לצועק – למוסר דינו לשמים, שהוא נענש יותר.

↩ חזרה לטקסט
1809

מיכה ז', יח.

↩ חזרה לטקסט
1810

המקניט – המכעיס.

↩ חזרה לטקסט
1811

לפיסו – לרצותו.

↩ חזרה לטקסט
1812

בשלש שורות של שלשה בני־אדם – כלו' יפיסנו ברבים.

↩ חזרה לטקסט
1813

מטו – סליחה.

↩ חזרה לטקסט
1814

אנא שא נא וגו' – נאמר "נא" (לשון בקשה) שלש פעמים.

↩ חזרה לטקסט
1815

בראשית נ', יז.

↩ חזרה לטקסט
1816

שחבלתי – שהזקתי.

↩ חזרה לטקסט
1817

היה לו דבר – מריבה.

↩ חזרה לטקסט
1818

הלך וישב על פתחו – לפייס את ר' אבא כשיצא.

↩ חזרה לטקסט
1819

מאשפות ירים אביון – כלו' ירמיה הריהו כאביון באשפה.

↩ חזרה לטקסט
1820

תהלים קי"ג, ז.

↩ חזרה לטקסט
1821

אין אתה צריך – לפיסני.

↩ חזרה לטקסט
1822

להוציא מלבך –את שנאתך.

↩ חזרה לטקסט
1823

דברים י', יז.

↩ חזרה לטקסט
1824

במדבר ו', כו.

↩ חזרה לטקסט
1825

נטפל לה – נתלוה לה להשיבה.

↩ חזרה לטקסט
1826

בינונית – לא חסיד ולא רשע.

↩ חזרה לטקסט
1827

מדת סדום – שלא נהגו גמילות־חסדים זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
1828

עם הארץ – כלומר מדת סתם בן־אדם, שאינו גומל חסד עם אחרים אלא על מנת שיגמלו אלו עמו.

↩ חזרה לטקסט
1829

משלי א', יט.

↩ חזרה לטקסט
1830

בראשית ו', יג.

↩ חזרה לטקסט
1831

בראשית ו', יג.

↩ חזרה לטקסט
1832

יחזקאל ז', יא.

↩ חזרה לטקסט
1833

שזקף עצמו – החמס.

↩ חזרה לטקסט
1834

יחזקאל ז', יא.

↩ חזרה לטקסט
1835

מריש – קורה.

↩ חזרה לטקסט
1836

בבירה – בהיכל.

↩ חזרה לטקסט
1837

מקעקע – מהרס.

↩ חזרה לטקסט
1838

בראשית י"ד, כד.

↩ חזרה לטקסט
1839

גזל הדיוט – של חולין.

↩ חזרה לטקסט
1840

מגזל גבוה – של הקדש.

↩ חזרה לטקסט
1841

תהלים י', ג.

↩ חזרה לטקסט
1842

ויקרא כ"ג, מ.

↩ חזרה לטקסט
1843

ומקפח – גוזל.

↩ חזרה לטקסט
1844

לגיון – איש צבא.

↩ חזרה לטקסט
1845

ונחבש – נאסר.

↩ חזרה לטקסט
1846

שנעשה סניגורו קטיגורו – מליץ שלו יושר נעשה מסטינו.

↩ חזרה לטקסט
1847

בפונדק – בבית־מלון.

↩ חזרה לטקסט
1848

כפתוהו – אסרוהו.

↩ חזרה לטקסט
1849

בשלטון – בשר הממשלה.

↩ חזרה לטקסט
1850

הקבלנים – המקבלים וקונים את הגנבות מיד הגנבים.

↩ חזרה לטקסט
1851

ומתיר – מוציא מבית־האסורים.

↩ חזרה לטקסט
1852

מליזין – מתאוננים.

↩ חזרה לטקסט
1853

כרוז – קריאה.

↩ חזרה לטקסט
1854

לקמפון – למגרש שיוצאים בני העיר לשחק שם.

↩ חזרה לטקסט
1855

חולדה – מין שרץ מן הגסים (וויעזעל).

↩ חזרה לטקסט
1856

פרצה קוראה לגנב – כשיש פרצה הגנב נכנס וגונב.

↩ חזרה לטקסט
1857

חמסן נותן דמים – נותן דמי החפץ ונוטלו שלא ברצון בעליו.

↩ חזרה לטקסט
1858

שמות כ', יג; דברים ה', יז.

↩ חזרה לטקסט
1859

על מנת למיקט – אפילו על מנת להקניט ולהכעיס ולא ליטול לעצמו.

↩ חזרה לטקסט
1860

החמירה תורה בגנב וכו' – שהגנב משלם כפל וארבעה וחמשה ולא הגזלן.

↩ חזרה לטקסט