הערות וביאורים · 1801–1860
1801שישאל אדם באכסניא שלו – על בעל האכסניא.
1803לדעת כי אני יי מקדשכם – להודיעם שאני נותן להם את השבת.
1806לספוד לשרה ולבכותה – כלו' היא מתה תחלה.
1808אוי לו לצועק – למוסר דינו לשמים, שהוא נענש יותר.
1812בשלש שורות של שלשה בני־אדם – כלו' יפיסנו ברבים.
1814אנא שא נא וגו' – נאמר "נא" (לשון בקשה) שלש פעמים.
1818הלך וישב על פתחו – לפייס את ר' אבא כשיצא.
1819מאשפות ירים אביון – כלו' ירמיה הריהו כאביון באשפה.
1821אין אתה צריך – לפיסני.
1822להוציא מלבך –את שנאתך.
1825נטפל לה – נתלוה לה להשיבה.
1826בינונית – לא חסיד ולא רשע.
1827מדת סדום – שלא נהגו גמילות־חסדים זה בזה.
1828עם הארץ – כלומר מדת סתם בן־אדם, שאינו גומל חסד עם אחרים אלא על מנת שיגמלו אלו עמו.
1839גזל הדיוט – של חולין.
1846שנעשה סניגורו קטיגורו – מליץ שלו יושר נעשה מסטינו.
1850הקבלנים – המקבלים וקונים את הגנבות מיד הגנבים.
1851ומתיר – מוציא מבית־האסורים.
1854לקמפון – למגרש שיוצאים בני העיר לשחק שם.
1855חולדה – מין שרץ מן הגסים (וויעזעל).
1856פרצה קוראה לגנב – כשיש פרצה הגנב נכנס וגונב.
1857חמסן נותן דמים – נותן דמי החפץ ונוטלו שלא ברצון בעליו.
1858שמות כ', יג; דברים ה', יז.
1859על מנת למיקט – אפילו על מנת להקניט ולהכעיס ולא ליטול לעצמו.
1860החמירה תורה בגנב וכו' – שהגנב משלם כפל וארבעה וחמשה ולא הגזלן.