📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1681–1740

1681

זחה עליו דעתו – נתגאה.

↩ חזרה לטקסט
1682

ילבין – יבייש.

↩ חזרה לטקסט
1683

בראשית ל"ח, כה.

↩ חזרה לטקסט
1684

שהולכת אדמומית – מן הפנים.

↩ חזרה לטקסט
1685

בושת – תשלומי בושת.

↩ חזרה לטקסט
1686

הכל לפי המבייש והמתבייש – התשלומין לפי חשיבותו של המבייש והמבויש.

↩ חזרה לטקסט
1687

הסוטר לועוֹ – המכה בלחיו.

↩ חזרה לטקסט
1688

שמות ב', יג.

↩ חזרה לטקסט
1689

התוקע לחברו – תקע באזנו.

↩ חזרה לטקסט
1690

נותן לו סלע – משום בושת.

↩ חזרה לטקסט
1691

מנה – מאה זוז.

↩ חזרה לטקסט
1692

לאחר ידו – על גב ידו.

↩ חזרה לטקסט
1693

צרם – משך.

↩ חזרה לטקסט
1694

שמרה – המתין לה עד שראה אותה עומדת וכו'.

↩ חזרה לטקסט
1695

ובו כאיסר שמן – שמן קנוי באיסר (מטבע קטן).

↩ חזרה לטקסט
1696

מטפחת – טופחת ומרטבת ידה בשמן.

↩ חזרה לטקסט
1697

בראשית כ', ז.

↩ חזרה לטקסט
1698

שם שם, יז.

↩ חזרה לטקסט
1699

כל אלה שאמרו – סלע, מנה, מאתים וארבע מאות דמי בושת הן.

↩ חזרה לטקסט
1700

אבל צערו – שדואג על בשתו.

↩ חזרה לטקסט
1701

אילי נביות – אילים שמנים שבנביות (שם מקום) לקרבן.

↩ חזרה לטקסט
1702

ויקרא י"ט, יח.

↩ חזרה לטקסט
1703

כלל גדול בתורה – כלו' יסוד כל המצוות.

↩ חזרה לטקסט
1704

ויקרא י"ט, יח.

↩ חזרה לטקסט
1705

לפרוע – לשלם כגמולך.

↩ חזרה לטקסט
1706

מוציאין את האדם מן העולם – מקצרין חייו.

↩ חזרה לטקסט
1707

גדול יהיה בעיניך כקטן – מוסב על דבר רע.

↩ חזרה לטקסט
1708

עליו – על אותו הדבר.

↩ חזרה לטקסט
1709

קמעא – מעט.

↩ חזרה לטקסט
1710

שם שם, יז.

↩ חזרה לטקסט
1711

יסטרנו – יכהו בלחי.

↩ חזרה לטקסט
1712

ויקרא י"ט, יח

↩ חזרה לטקסט
1713

תחזור ותכה את ידו – וכן כאן: היאך מתנקם בחברו שנאמר בו "ואהבת לרעך כמוך"?

↩ חזרה לטקסט
1714

חלוקך – כתנתך.

↩ חזרה לטקסט
1715

הילך – הא לך.

↩ חזרה לטקסט
1716

מבטלת שורה של גדולה – בשביל אהבה ושנאה אדם מזלזל בכבוד עצמו ("שורה" –מנהג, דרך).

↩ חזרה לטקסט
1717

בראשית כ"ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
1718

במדבר כ"ב, כא.

↩ חזרה לטקסט
1719

שעושה שונאו אוהבו – שמהפך לבו לטובה.

↩ חזרה לטקסט
1720

מה שבלבך וכו' – כלו' מתוך מה שבלבך על חברך אתה יכל לדעת מה שבלב חברך עליך.

↩ חזרה לטקסט
1721

והחברים – הפרסים.

↩ חזרה לטקסט
1722

במדבר כ"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
1723

או חברותא וכו' – כלו' אם אין לו לאדם חבורה טובה יפה לו המיתה.

↩ חזרה לטקסט
1724

כחבריו של איוב – נאמנים.

↩ חזרה לטקסט
1725

קהלת ד', ט.

↩ חזרה לטקסט
1726

לך לשלום בעל מיתה – שהיוצא יחידי בדרך מסכן את חייו.

↩ חזרה לטקסט
1727

בעלי מריבה – ששנים אפשר להם שירגזו בדרך.

↩ חזרה לטקסט
1728

בעלי שלום – שאם יריבו שנים השלישי יעשה שלום ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
1729

אי דלית דורא וכו' – כלו' לשנים קל להגביה את המשא מלאחד; ומשל הבריות הוא: נוח לו לאדם להכנס בעול דבר, שיש בו חשש סכנה או הפסד, כשעוד אחד משתתף עמו.

↩ חזרה לטקסט
1730

משלי י"ג, כ.

↩ חזרה לטקסט
1731

בשם – מוכר בשמים.

↩ חזרה לטקסט
1732

משלי י"ג, כ.

↩ חזרה לטקסט
1733

בורסי – מעבד עורות.

↩ חזרה לטקסט
1734

מלוכלכים – כלו' סרוחים.

↩ חזרה לטקסט
1735

מטייל ואזל וכו' – דרך דקל רע לגדול בצד אילן סרק (שאינו עושה פירות); כלו' דרך הרע להתחבר אל הרע.

↩ חזרה לטקסט
1736

בראשית כ"ח, ט.

↩ חזרה לטקסט
1737

שופטים י"א, ג.

↩ חזרה לטקסט
1738

בן־סירא יג.

↩ חזרה לטקסט
1739

זרזיר – שם עוף ממיני העורב.

↩ חזרה לטקסט
1740

מהו שנאכל אותו – שלא ידעו אם עוף טהור הוא או טמא.

↩ חזרה לטקסט