📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#621

ד. חָבֵר

סו "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ"1722 – אֵין "קַח" אֶלָּא לְשׁוֹן לְקִיחָה, לְפִי שֶׁאֵין נִקְנֶה אֶלָּא בִקְשִׁי־קְשָׁיִין. מִכָּאן אָמְרוּ: יִקְנֶה אָדָם חָבֵר לְעַצְמוֹ לִהְיוֹת קוֹרֵא עִמּוֹ וְשׁוֹנֶה עִמּוֹ וְאוֹכֵל עִמּוֹ וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ וּמְגַלֶּה לוֹ כָּל־סְתָרָיו (ספרי וילך; אדר"נ ח).

סז אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא1723 (אוֹ חֲבוּרָה אוֹ מִיתָה) (תענ' כג).

סח אוֹ חֲבֵרִים כַּחֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב1724 אוֹ מִיתָה (ב"ב טז:).

סט "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד"1725 – רַ' מֵאִיר כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אָדָם יוֹצֵא יְחִידִי לַדֶּרֶךְ הָיָה קוֹרֵא לוֹ: "לֵךְ לְשָׁלוֹם, בַּעַל־מִיתָה!"1726; שְׁנַיִם – הָיָה קוֹרֵא לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־מְרִיבָה!"1727; שׁלשָׁה – קָרָא לָהֶם: "שָׁלוֹם לָכֶם, בַּעֲלֵי־שָׁלוֹם!"1728 (קה"ר ד).

ע אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: אִי דָלֵית דּוּרָא1729 – דָּלֵינָא וְאִי לָא – לָא דָלֵינָא (הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִם תַּגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא – אַגְבִּיהַּ, וְאִם לֹא – לֹא אַגְבִּיהַּ) (ב"ק צב:).

עא אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב.

אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם? רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רָע. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רָע (אב' ב).

עב נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע וְאַל תִּתְחַבֵּר לְרָשָׁע (שם א).

עג "הוֹלֵךְ אֶת־חֲכָמִים יֶחְכָּם"1730 – מָשָׁל לְמִי שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם1731, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְבֻשָּׂמִים, וְאֵין רֵיחוֹ זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם.

"וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ"1732 – מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי1733, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, הוּא יוֹצֵא וְרֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו מְלֻכְלָכִים1734, וְאֵין רֵיחוֹ וְרֵיחַ בְּגָדָיו זָז מִמֶּנּוּ כָּל־הַיּוֹם (מד' משלי).

עד אָמַר לוֹ רָבָא לְרַבָּה בַר מָרִי: מִנַּיִן לְדָבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: מְטַיֵל וְאָזֵל1735 דִּקְלָא בִישָׁא גַּבֵּי קְנֵי דִשְׂרָכֵי (מְטַיֵּל וְהוֹלֵךְ דֶּקֶל רַע אֵצֶל אִילָנֵי־סְרָק)? אָמַר לוֹ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּש בַּכְּתוּבִים, וְשָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה, וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל"1736; שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְלַקְטוּ אֶל־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ"1737; מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן וּבְנֵי־אָדָם לְדוֹמֶה לּוֹ"1738; שָׁנִינוּ בַמִּשְׁנָה: כָּל־הַמְחֻבָּר לְטָמֵא – טָמֵא, כָּל הַמְחֻבָּר לְטָהוֹר – טָהוֹר; וְשָׁנִינוּ בְּבָרַיְתָא: רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר1739 אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. (ב"ק צב:).

עה בִּימֵי רַ' חִיָּא רַבָּה עָלָה זַרְזִיר אֶחָד לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו, אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ?1740 אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּתְנוּ אוֹתוֹ עַל הַגָּג, וְכָל־עוֹף שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ מִמִּינוֹ הוּא. הָלְכוּ וּנְתָנוּהוּ עַל הַגָּג, וּבָא עוֹרֵב מִצְרִי וְשָׁכַן אֶצְלוֹ. אָמַר [רַ' חִיָּא]: טָמֵא הוּא, שֶׁהוּא מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ"1741. אָמְרוּ: לֹא הָלַךְ עוֹרֵב אֵצֶל זַרְזִיר אֶלָּא שֶׁהוּא מִינוֹ (ב"ר סה).

עו אֵין אָרוּר מִתְדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (שם: ט).

עז אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה1742 אֶחָת (יבמ' קיב.).

עח הַמִּדַּבֵּק בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כְּיוֹצֵא בָהֶם (אדר"נ ו).

עט אָמַר אַבַּיֵּי: אוֹי לְרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ; טוֹב לְצַדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ (סוכה נו:).

פ בַּהֲדֵי הוּצָא1743 לָקֵי כְרַבָּא (עִם הַקּוֹץ לוֹקֶה הַכְּרוּב) (ב"ק צב.).

––––––––

פא שָׁנִינוּ: רַבִּי אוֹמֵר, לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ רֵעִים1744 לְהִתְרוֹעֵעַ1745"1746 (סנה' ק.).

פב לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יוֹדֵעַ אֵצֶל מִי הוּא יוֹשֵׁב, וְאֵצֶל מִי הוּא עוֹמֵד, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסֵב1747, וְאֵצֶל מִי הוּא מֵסִיחַ1748, וְאֵצֶל מִי הוּא חוֹתֵם שְׁטָרוֹתָיו (דא"ז ה).

פג שָׁנִינוּ: כָּךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂים: לֹא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדִּין אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי יוֹשֵׁב עִמָּהֶם, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם. (סנה' כג.).

––––––––

פד אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ1749 כָל־הָאַחִים כֻּלָּם; אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻלָּהּ (שבת קה, קו).

פה חֲבוּרָה וּמִשְׁפָּחָה כָּך הֵן דּוֹמוֹת – לְכִפַּת אֲבָנים1750, אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנָּה אֶבֶן אַחַת וְכֻלָּהּ מִתְרוֹעָעַת1751 (ב"ר ק).