📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#619

ב. כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת

יח בֶּן־זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? – הַמְכַבֵּד אֶת־הַבְּרִיּוֹת. (אבות ד).

יט רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָךְ. (שם ב).

כ הִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד חַבְרֵיכֶם (בר' כח:).

כא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"1634 – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה; בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם… בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ"1635 – זֶהוּ כְלָל גָּדוֹל מִזֶּה1636, שֶׁלֹּא תֹאמַר: הוֹאִיל וְנִתְבַּזֵּיתִי יִתְבַּזֶּה חֲבֵרִי עִמִּי; הוֹאִיל וְנִתְקַלַּלְתִּי יִתְקַלֵּל חֲבֵרִי עִמִּי. אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: אִם עָשִׂיתָ כֵּן, דַּע לְמִי אַתָּה מְבַזֶּה – "בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתוֹ" (ירוש' נדר' פ"ט, ה"ד; ב"ר כד).

כב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אִיקוֹנְיָא1637 שֶׁל מַלְאָכִים מְהַלְּכִין לְפָנָיו וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִין: תְּנוּ מָקוֹם לְאִקוֹנִין1638 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שו"ט יז; דב"ר ד).

כג רַ' יוֹחָנָן הָיָה עוֹמֵד מִפְּנֵי זִקְנֵי נָכְרִים, אָמַר: כַּמָּה פְגָעִים עָבְרוּ עַל אֵלּוּ. רָבָא לֹא הָיָה עוֹמֵד, אֲבָל עוֹשֶׂה לָהֶם הִדּוּר1639.

אַבַּיֵּי הָיָה נוֹתֵן יָדוֹ לִזְקֵנִים1640. רָבָא מְשַׁגֵּר שְׁלִיחוֹ1641. רַב נַחֲמָן מְשַׁגֵּר סָרִיסָיו1642, אָמַר: אִלְמָלֵא תוֹרָה – כַּמָּה נַחֲמָן בַּר אַבָּא יֵשׁ בַּשּׁוּק1643 (קיד' לג.).

כד בֶּן־עַזַּאי הָיָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְאַל תְּהִי מַפְלִיג1644 לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה1645 וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם (אב' ד).

כה "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי"1646 – וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמָה אִם אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לֹא לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֹא תִנְהַג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן – חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִדְמוּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, דִּין הוּא1647 שֶׁלֹּא תִנְהַג בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן (מכיל' יתרו).

כו "כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם"1648 – אָמַר רַב: זֶה הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס בָּהּ; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרָק בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס (חג' ה.).

איור מלווה לסיפור: שנו רבותינו: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. מעשה בר'
איור מלווה · שנו רבותינו: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. מעשה בר'

כז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה1649 וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן1650 שֶׁבָּא מִמִּגְדַּל־עֵדֶר1651 מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וּמְטַיֵּל עַל־שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו1652, מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי! וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָא1653! כַּמָּה מְכֹעָר1654 אוֹתוֹ הָאִישׁ! שֶׁמָּא כָל־בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתֶךָ. אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְאֱמֹר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. כֵּוָן שֶׁיָּדַע רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לָךְ1655, מְחַל לִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וְתֹאמַר לוֹ: כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ.

הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו1656 עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ. יָצְאוּ בְנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי! מוֹרִי, מוֹרִי! אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין "רַבִּי, רַבִּי"? אָמְרוּ לוֹ: לָזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי, אַל יִרְבּוּ כְמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וָכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן מְחַל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הוּא. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.

מִיָּד נִכְנַס רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז (תענ' כ:; אדר"נ מא).

כח מִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִן תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶם? אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם שֶׁקּוֹרְאִים לִבְנֵי אָדָם חֲמוֹרִים (נדר' פא.).

איור מלווה לסיפור: האורח המופלא והירושה השייכת לכולם
איור מלווה · האורח המופלא והירושה השייכת לכולם

כט מַעֲשֶׂה בְרַ' יַנַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשֻׁפָּע1657 בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי]: יַשְׁגִּיחַ1658, רַבִּי, לְהִתְקַבֵּל אֶצְלֵנוּ? אָמַר לוֹ: הֵן. הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ. בְּדָקוֹ בְּמִקְרָא וְלֹא מְצָאוֹ, בְּמִשְׁנָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּאַגָּדָה וְלֹא מְצָאוֹ, בְּתַלְמוּד וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר לוֹ: טֹל וּבָרֵךְ1659. אָמַר לוֹ: יְבָרֵךְ יַנַּאי בְּבֵיתוֹ1660. אָמַר לוֹ רַ' יַנָּאי: יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר מַה שֶׁאֲנִי אֹמַר לָךְ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: אֱמֹר: אָכַל כֶּלֶב פִּתּוֹ שֶׁל יַנָּאי. עָמַד הָאוֹרֵחַ וּתְפָסוֹ לְרַ' יַנַּאי וְאָמַר לוֹ: יְרֻשָּׁתִי אֶצְלְךָ וְאַתָּה מוֹנְעָהּ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: מַהִי יְרֻשָּׁתְךָ אֶצְלִי? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת עָבַרְתִּי לִפְנֵי בֵית־סֵפֶר וְשָׁמַעְתִּי קוֹל תִּינוֹקוֹת שֶׁאוֹמְרִים: "תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"1661. – "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַנַּאי" לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "קְהִלַּת יַעֲקֹב". אָמַר לוֹ: לָמָּה זָכִיתָ לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנִי? אָמַר לוֹ: מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי דָבָר רַע וְהֶחֱזַרְתִּי לִבְעָלָיו1662, וְלֹא רָאִיתִי שְׁנַיִם מְרִיבִים זֶה עִם זֶה וְלֹא עָשִׂיתִי שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. אָמַר לו רַ' יַנָּאי: כָּל־כָּךְ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אֶצְלְךָ וּקְרָאתִיךָ כָּלֶב! (ויק"ר ט).

ל אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי אִישׁ הוּצָל: מִנַּיִן הַיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ אֲפִלוּ בְדָבָר אֶחָד, שֶׁחַיָּב לִנְהָג־בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־קֳבֵל דִּי־רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָא1663"1664 (פסח' קיג:).

לא "וַיֹּאמֶר שְׁבוּ־פֹה1665 וַיֵּשֵׁבוּ"1666 – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: מִכָּאן שְׁאֵין קָטָן רַשַּׁאי לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַגָּדוֹל: שֵׁב (ירוש' כת' פ"א, ה"א).

איור מלווה לסיפור: סוד אריכות הימים של רבי נחוניא
איור מלווה · סוד אריכות הימים של רבי נחוניא

לב שָׁאַלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי1667 וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי, וַתְּרָן1668 בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי.

"לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי" – כְּגוֹן רַב הוּנָא, שֶׁהָיָה טָעוּן מַעְדֵּר עַל כְּתֵפוֹ; בָּא רַב חָנָא בַּר חֲנִילַאי וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ1669. אָמַר לוֹ: אִם רָגִיל אַתָּה לִטְעוֹן בְּעִירְךָ – טְעָן, וְאִם לֹא – לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנְךָ אֵינִי רוֹצֶה. "וְלֹא עָלְתָה עַל־מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי" – כְּגוֹן מַר זוּטְרָא, כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל־מִטָּתוֹ אָמַר: "יְהֵא מָחוּל לְכָל־מִי שֶׁצִּעֲרָנִי". "וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי הָיִיתִי" – שֶׁאָמַר מָר: אִיּוֹב וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה מַנִּיחַ פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִּי מִמָּמוֹנוֹ. (מג' כח.).

לג אָמַר רַ' יוֹסֵי בְרַ' חֲנִינָא: הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (ירוש' חג' פ"ב, ה"א; ב"ר א).

לד אָמַר רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכָּאי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו1670 – חֲמִשָּׁה1671, שֶׂה שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ – אַרְבָּעָה (ב"ק עט:).

לה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, שֶׁדּוֹחֶה אֶת־לֹא־תַעֲשֶׂה1672 שֶׁבַּתּוֹרָה (בר' יט:).

לו "וְהָרַגְתָּ אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־הַבְּהֵמָה"1673 – אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַקָּלָה1674 עַל יָדָהּ לָאָדָם, אָמְרָה תוֹרָה: תִּסָּקֵל; דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא תְהֵא בְהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: זוֹ בְהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, עַל שׁוּם "וְלֹא יִהְיֶה־עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוןֹ"1675 (סנה' נד; ויק"ר כז).

לז "וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם1676 1677 – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם מֵהֶם. הָא כֵיצַד? אִם הָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ1678 (בר' יט:).

לח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵין מְכַבְּדִין לֹא בִדְרָכִים וְלֹא בִגְשָׁרִים וְלֹא בְיָדַיִם מְזֹהָמוֹת1679.

רָבִין וְאַבַּיֵּי הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדָּרֶךְ. הִקְדִּים חֲמוֹרוֹ שֶׁל רָבִין לְשֶׁל אַבַּיֵּי וְלֹא אָמַר לוֹ: יֵלֵךְ מָר [בְּרֹאשׁ]. אָמַר: מִשֶּׁעָלָה אוֹתוֹ תַלְמִיד1680 מִמַּעֲרָבָא זָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ1681. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת אָמַר לוֹ: יִכָּנֵס מָר. אָמַר לוֹ: וְעַד עַכְשָׁו לֹא מָר אֲנִי? אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מְזוּזָה (בר' מו, מז).

לט אַנְשֵׁי גָלִיל חָסוּ עַל כְּבוֹדָם וְלֹא חָסוּ עַל מָמוֹנָם; אַנְשֵׁי יְהוּדָה חָסוּ עַל מָמוֹנָם וְלֹא חָסוּ עַל כְּבוֹדָם (ירוש' כת' סוף פ"ד).

––––––––

מ רַ' נְהוֹרַאי אוֹמֵר: כָּל־הַמְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ סוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי־חַבָּלָה דוֹחֲפִים אוֹתוֹ וְטוֹרְדִים אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם (כלה).

מא לֹא תְבַיֵּשׁ – וְלֹא תִתְבַּיֵּשׁ (מו"ק ט:).

מב דְּרָקֵק לְעֵיל עַל אַפֵּיהּ נָפֵל (הָרוֹקֵק לְמַעְלָה – עַל פָּנָיו נוֹפֵל) (קה"ר ז).

מג נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין1682 פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים. מִנָּיִן? מִתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִיא מוּצֵאת" וגו'1683 (בר' מג:).

מד שָׁנָה תַנָּא לִפְנֵי רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: כָּל־הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמָרְתָּ, שֶׁרוֹאִים אָנוּ שֶׁהוֹלֶכֶת אַדְמוּמִית1684 וּבָאָה חַוְרוּרִית (ב"מ נח:).

מה בּשֶׁת1685 – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ1686 (ב"ק פג:).

מו אָמַר רַ' חֲנִינָא: הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ1687 שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ סוֹטֵר לוֹעָהּ שֶׁל שְׁכִינָה.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"1688 – "הִכִּיתָ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "תַכֶּה", אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא רָשָׁע (סנה' נח:).

מז הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ1689 נוֹתֵן לוֹ סָלַע1690. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה1691. סְטָרוֹ נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם זוּז, לְאַחַר־יָדוֹ1692 נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. צָרַם1693 בְּאָזְנוֹ, תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, רָקַק וְהִגִּיעַ בֹּו רֻקּוֹ, הֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ, פָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק – נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. זֶה הַכְּלָל: הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: אֲפִלּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי־חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק, בָּאָה לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לוֹ: רַבִּי, תֶּן לִי זְמָן, וְנָתַן לוֹ זְמָן. שְׁמָרָהּ1694 עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ וְשָׁבַר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ וּבוֹ כְאִסָּר שָׁמֶן1695. גִּלְּתָה אֶת־רֹאשָׁהּ וְהָיְתָה מַטְפַּחַת1696 וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים וּבָא לִפְנֵי רַ' עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: לְזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז! אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם; הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בוֹ חַיָּבִים, וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר, אֲחֵרִים חַיָּבִים.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶאֱמַר: "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ… וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ"1697. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָחַל לוֹ שֶׁהוּא אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים" וגו'1698.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ1699 – דְּמֵי בָשְׁתּוֹ, אֲבָל צַעְרוֹ1700, אֲפִלּוּ הֵבִיא כָל־אֵילֵי נְבָיוֹת1701 שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ (ב"ק צ., צב:).