📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ג: בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
#618

א. דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְשֵׁם טוֹב

א רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר1610 לוֹ הָאָדָם? כָּל־שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ1611 וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם (אב' ב).

ב רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – רוּחַ הַמָּקוֹם1612 נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל־שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ (שם ג).

ג רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁרוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ1613 – סִמָּן יָפֶה לוֹ, אֵין רוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְשֶׁלּוֹ – סִמָּן רַע לוֹ (תוס' בר' ג).

ד אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן בְּשֵׁם רַ' יוֹנָתָן: בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצָאנוּ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם. בַּתּוֹרָה מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל"1614; בַּנְּבִיאִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵל אֱלֹהִים יְיָ… וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע"1615; בַּכְּתוּבִים מִנָּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם"1616. גַּמְלִיאֵל זוֹגָא שָׁאַל לְרַ' יוֹסֵי בַּר רַ' בּוּן: אֵיזֶהוּ הַמְחֻוָּר שֶׁבְּכֻלָּם1617? אָמַר לוֹ: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְיָ וּמִיִּשְׂרָאֵל (שקל' ג).

ה אָמְרוּ חֲכָמִים: הַרְחֵק מִן הַכִּעוּר1618 וּמִן הַדּוֹמֶה1619 לוֹ וּמִן הַדּוֹמֶה לְדוֹמֶה (חול' מד: במ"ר י).

ו לֹא יְהֵא אָדָם עֵר בֵּין הַיְשֵׁנִים וְלֹא יָשֵׁן בֵּין הָעֵרִים, וְלֹא בוֹכֶה בֵּין הַשּׂוֹחֲקִים וְלֹא שׂוֹחֵק בֵּין הַבּוֹכִים, וְלֹא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹמְדִים וְלֹא עוֹמֵד בֵּין הַיּוֹשְׁבִים, וְלֹא קוֹרֵא בֵּין הַשּׁוֹנִים1620 וְלֹא שׁוֹנֶה בֵּין הַקּוֹרְאִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִמִּנְהַג הַבְּרִיּוֹת (דא"ז א).

ז הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: אַל תֵּרָאֶה עָרֹם, אַל תֵּרָאֶה לָבוּשׁ, אַל תֵּרָאֶה עוֹמֵד, אַל תֵּרָאֶה יוֹשֵׁב, אַל תֵּרָאֶה שׂוֹחֵק, אַל תֵּרָאֶה בוֹכֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק"1621 (תוס' בר' ב).

ח לְעוֹלָם תְּהֵא דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת1622 (כת' יז.).

ט אָמַר רַ' תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַמִּנְהָג: שֶׁהֲרֵי משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם – וְלֹא אָכַל לֶחֶם, מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת יָרְדוּ לְמַטָּה – וְאָכְלוּ1623 לָחֶם (ב"מ פו:).

י עַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוֹסַהּ (בָּאתָ לְעִיר – לֵךְ בִּדְרָכֶיהָ) (ב"ר מח).

יא מַרְגְּלָא בְּפִיו1624 שֶׁל אַבַּיֵּי: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם בְּיִרְאָה1625, מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵמָה, וּמְדַבֵּר שָׁלוֹם עִם אֶחָיו וְעִם קְרוֹבָיו וְעִם כָּל־אָדָם, וַאֲפִלּוּ עִם נָכְרִי בַשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וִיהֵא מְקֻבָּל עַל הַבְּרִיּוֹת (בר' יז.; ע"י).

יב תֵּן דַּעְתְּךָ1626 עַד שֶׁיֵּצֵא מִפִּיךָ, חֲשׁוֹב מַעֲשֶׂיךָ כְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וְתֵן שָׂכָר לִפְסִיעוֹתֶיךָ1627; צַדֵּק הַדִּין1628 עָלֶיךָ וְהוֹצֵא עַצְמְךָ מִן הַתַּרְעֹמֶת1629 (דא"ז ג).

_______

יג רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת – וְכֶתֶר שֵׁם־טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם (אב' ד).

יד אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם: אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֶחָד מַה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ בְנֵי־אָדָם, וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ; טוֹב מִכֻּלָּם מַה שֶׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ (תנח' ויקהל).

טו בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ1630 יוֹשִׁיבוּךָ וּמִשֶּׁלְךָ1631 יִתְּנוּ לָךְ (יומא לח).

טז מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ (עד' ה, ז).

יז "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב"1632 – כַּמָּה הוֹלֵךְ שֶׁמֶן טוֹב? מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין1633, וְשֵׁם טוֹב הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (שמ"ר מח).