הערות וביאורים · 181–240
181עד שכחש ותשש – עד שנעשה רזה וחלש.
183ללימן – לנמל בשפת הים.
184נחת לזה מזה – נוח לזה שלא ראה שמש (שלא נולד) מזה שנולד.
186באיזה פרק ומעשים יעמוד – כלו' מה יהא גורלו ומעשיו.
187לנמל – מקום מעמד הספינות בשפת הים.
188מזדוגים לה – יזדמנו לה בדרכה.
200העלם כתיב – חסר וא"ו. מלשון העלמה וכסוי.
201יצאו לשדה – לעסוק בעבודת אחוזתם.
206צנור הדלת – חור שציר הדלת נתון שם.
207שפופרת של כחל – קנה של צבע שהנשים צובעות בו את עיניהן ליופי.
208שתבוא אצלי מחר – שתמות.
212חמשה "ברכי נפשי" – שבתהלים קג – קד.
215האופה – האופי: תכונתו ועיקר דעתו של אדם.
219בלויים ושחוקים – ישנים ומעוכים.
220משלים נפשו – מסגיר ומפקיד נפשו.
222בני אם יש לך וכו' – מבן־סירא הוא.
223שיננא – שנון, חריף; והוא כנוי שגור בפי שמואל לרב יהודה תלמידו; וי"מ: בעל שנים גדולות.
224לסגף עצמו – לענות נפשו.
225יפול על הצבור – שלא יהא בו כח לעבוד. בגמ' תענ' הגיר': "שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו".
227וכפר עליו מאשר חטא וגו' – נאמר בקרבן שמביא נזיר מן היין.
229אשם נזיר טמא – נזיר שנטמא מביא אשם; ושמעון הצדיק כהן היה.
230מה ראית להשחית וכו' – כלו' למה קבלת על עצמך נזירות להתחייב בגלוח בסוף ימי נזירות.
231בבבואה שלי – בדמותי שבמים.
232ופחז עלי יצרי – קפץ ונתגבר עלי יצרי, מתוך שראיתי את צורתי נאה ביותר.
233לטרדני – להרחיקני ע"י חטא, להוציאני.
235העבודה – לשון שבועה לשמים.
238בכורה – מן המתבשלות ראשונה והנאתן מרובה.
239אתננו לו – שלא אהיה נהנה.
240חשש – דאג לקיים שמועה זו של רב.