📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 181–240

181

עד שכחש ותשש – עד שנעשה רזה וחלש.

↩ חזרה לטקסט
182

שם ו', ה.

↩ חזרה לטקסט
183

ללימן – לנמל בשפת הים.

↩ חזרה לטקסט
184

נחת לזה מזה – נוח לזה שלא ראה שמש (שלא נולד) מזה שנולד.

↩ חזרה לטקסט
185

שם ז', א.

↩ חזרה לטקסט
186

באיזה פרק ומעשים יעמוד – כלו' מה יהא גורלו ומעשיו.

↩ חזרה לטקסט
187

לנמל – מקום מעמד הספינות בשפת הים.

↩ חזרה לטקסט
188

מזדוגים לה – יזדמנו לה בדרכה.

↩ חזרה לטקסט
189

שם ג', ב.

↩ חזרה לטקסט
190

בראשית ד', יד.

↩ חזרה לטקסט
191

בראשית ט', ב.

↩ חזרה לטקסט
192

תהלים קט"ו, יז.

↩ חזרה לטקסט
193

שם פ"ח, ו.

↩ חזרה לטקסט
194

שם מ"ט, ח.

↩ חזרה לטקסט
195

משלי י"א, ד.

↩ חזרה לטקסט
196

ישעיה נ"ח, ח.

↩ חזרה לטקסט
197

תהלים מ"ט, ב.

↩ חזרה לטקסט
198

שם ל"ט, ז.

↩ חזרה לטקסט
199

קהלת ג', יא.

↩ חזרה לטקסט
200

העלם כתיב – חסר וא"ו. מלשון העלמה וכסוי.

↩ חזרה לטקסט
201

יצאו לשדה – לעסוק בעבודת אחוזתם.

↩ חזרה לטקסט
202

יודע אבינו – המת.

↩ חזרה לטקסט
203

איוב י"ד, כא.

↩ חזרה לטקסט
204

שם שם, כב.

↩ חזרה לטקסט
205

לביהמ"ד – בעיר אחרת.

↩ חזרה לטקסט
206

צנור הדלת – חור שציר הדלת נתון שם.

↩ חזרה לטקסט
207

שפופרת של כחל – קנה של צבע שהנשים צובעות בו את עיניהן ליופי.

↩ חזרה לטקסט
208

שתבוא אצלי מחר – שתמות.

↩ חזרה לטקסט
209

קהלת ז', א.

↩ חזרה לטקסט
210

מלאכי ג, יט.

↩ חזרה לטקסט
211

איוב י', יב.

↩ חזרה לטקסט
212

חמשה "ברכי נפשי" – שבתהלים קג – קד.

↩ חזרה לטקסט
213

דברים י"ב, כג.

↩ חזרה לטקסט
214

קהלת ג', כא.

↩ חזרה לטקסט
215

האופה – האופי: תכונתו ועיקר דעתו של אדם.

↩ חזרה לטקסט
216

תהלים כ"ה, א.

↩ חזרה לטקסט
217

שם ל"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
218

חדשים – בגדים חדשים.

↩ חזרה לטקסט
219

בלויים ושחוקים – ישנים ומעוכים.

↩ חזרה לטקסט
220

משלים נפשו – מסגיר ומפקיד נפשו.

↩ חזרה לטקסט
221

איכה ג', כג.

↩ חזרה לטקסט
222

בני אם יש לך וכו' – מבן־סירא הוא.

↩ חזרה לטקסט
223

שיננא – שנון, חריף; והוא כנוי שגור בפי שמואל לרב יהודה תלמידו; וי"מ: בעל שנים גדולות.

↩ חזרה לטקסט
224

לסגף עצמו – לענות נפשו.

↩ חזרה לטקסט
225

יפול על הצבור – שלא יהא בו כח לעבוד. בגמ' תענ' הגיר': "שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו".

↩ חזרה לטקסט
226

בראשית ב', ז.

↩ חזרה לטקסט
227

וכפר עליו מאשר חטא וגו' – נאמר בקרבן שמביא נזיר מן היין.

↩ חזרה לטקסט
228

במדבר ו', יא.

↩ חזרה לטקסט
229

אשם נזיר טמא – נזיר שנטמא מביא אשם; ושמעון הצדיק כהן היה.

↩ חזרה לטקסט
230

מה ראית להשחית וכו' – כלו' למה קבלת על עצמך נזירות להתחייב בגלוח בסוף ימי נזירות.

↩ חזרה לטקסט
231

בבבואה שלי – בדמותי שבמים.

↩ חזרה לטקסט
232

ופחז עלי יצרי – קפץ ונתגבר עלי יצרי, מתוך שראיתי את צורתי נאה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
233

לטרדני – להרחיקני ע"י חטא, להוציאני.

↩ חזרה לטקסט
234

מן העולם – הבא.

↩ חזרה לטקסט
235

העבודה – לשון שבועה לשמים.

↩ חזרה לטקסט
236

להזיר לה' – לשם שמים.

↩ חזרה לטקסט
237

שם ו', ב.

↩ חזרה לטקסט
238

בכורה – מן המתבשלות ראשונה והנאתן מרובה.

↩ חזרה לטקסט
239

אתננו לו – שלא אהיה נהנה.

↩ חזרה לטקסט
240

חשש – דאג לקיים שמועה זו של רב.

↩ חזרה לטקסט