ב. נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם
צ "שֹׁרֶשׁ וְעָנָף"210 – "שֹׁרֶשׁ" זוֹ נְשָׁמָה, "וְעָנָף" – זֶה הַגּוּף (סנה' קי:).
צא אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: נְשָׁמָה מֵאֵימָתַי נִתְּנָה בָאָדָם, מִשְּׁעַת פְּקִידָה אוֹ מִשְּׁעַת יְצִירָה? אָמַר לוֹ: מִשְּׁעַת יְצִירָה. אָמַר לוֹ: אֶפְשָׁר חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר עוֹמֶדֶת שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח וְאֵינָהּ מַסְרָחַת? אֶלָּא מִשְּׁעַת פְּקִידָה. אָמַר רַבִּי: דָּבָר זֶה לִמְּדַנִי אַנְטוֹנִינוֹס וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי"211 (שם צא:).
צב חֲמִשָּׁה "בָּרְכִי נַפְשִׁי"212 כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָם דָּוִד? לֹא אֲמָרָם אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּכְנֶגֶד נְשָׁמָה: מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא כָל־הָעוֹלָם – אַף נְשָׁמָה מְלֵאָה כָל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה – אַף נְשָׁמָה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – אַף נְשָׁמָה זָנָה אֶת־כָּל־הַגּוּף; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טָהוֹר – אַף נְשָׁמָה טְהוֹרָה; מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים – אַף נְשָׁמָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים. יָבוֹא מִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ וִישַׁבַּח לְמִי שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ (בר' י.).
צג חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ – זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ"213; רוּחַ – שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה"214; נְשָׁמָה – זוֹ הָאוֹפָה215; יְחִידָה – שֶׁכָּל הָאֵבָרִים שְׁנַיִם־שְׁנַיִם וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף; חַיָּה – שֶׁכָּל־הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף.
הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְאָה אֶת־כָּל־הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְמָעְלָה (ב"ר יד).
צד "אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא"216 – זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת"217 – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלוֹ פִּקְדוֹנוֹת, הוּא מַחֲלִיף שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה, לְפִי שֶׁאֵין מַכִּירִין; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא "יְיָ אֵל אֱמֶת" – שֶׁמָּא עָמַד אֶחָד שַׁחֲרִית וּבִקֵּשׁ נַפְשׁוֹ וְלֹא מְצָאָהּ, אוֹ שֶׁמָּא מָצָא נַפְשׁוֹ בְּיַד אַחֵר, אוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אַחֵר בְּיָדוֹ? – לְכָךְ נֶאֱמַר: "פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת".
אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרַי: בָּשָׂר וָדָם מַפְקִידִין בְּיָדוֹ חֲדָשִׁים218 וְשׁוֹהִים אֶצְלוֹ, וְהוּא מַחֲזִירָם בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים219, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – מַפְקִידִים בְּיָדוֹ בְּלוּיִים וּשְׁחוּקִים וְהוּא מַחֲזִירָם חֲדָשִׁים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן: שֶׁהֲרֵי הַפּוֹעֵל הַזֶּה עוֹשֶׂה מְלָאכָה כָּל־הַיּוֹם וְנַפְשׁוֹ יְגֵעָה עָלָיו וּשְׁחוּקָה, וּכְשֶׁהוּא יָשֵׁן הוּא מַשְׁלִים נַפְשׁוֹ220 בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּלְשַׁחֲרִית הִיא חוֹזֶרֶת לְגוּפוֹ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים – רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ"221 (שו"ט כה).