ג. הֲנָאַת הָאָדָם
צה אָמַר לוֹ רַב לְרַב הַמְנוּנָא: בְּנִי, אִם יֶשׁ־לְךָ222 הֵיטֵב לָךְ, שֶׁאֵין בִּשְׁאוֹלֹ תַּעֲנוּג וְאֵין לַמָּוֶת הִתְמַהְמֵהַּ. וְאִם תֹּאמַר: אַנִּיחַ לְבָנַי – חֹק בִּשְׁאוֹל מִי יַגִּיד לָךְ? בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים לְעִשְׂבֵּי הַשָּׂדֶה: הַלָּלוּ נוֹצְצִים וְהַלָּלוּ נוֹבְלִים.
אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא223, חֲטוֹף וֶאֱכוֹל, חֲטוֹף וּשְׁתֵה: הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ לְבֵית־מִשְׁתֶּה דּוֹמֶה (עיר' נד.).
צו רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ224 בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִפֹּל עַל הַצִּבּוּר225 וְיִהְיוּ צְרִיכִין לְפַרְנְסוֹ.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַה־טַּעְמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי? – שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"226 – נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְךָ הַחֲיֶהָ (תענ' כב.; תוספ' שם ב).
צז שָׁנִינוּ, רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא227 עַל־הַנָּפֶשׁ"228 – וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? – אֶלָּא שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה־זֶּה שֶׁלֹּא צִעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל־דָּבָר – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִכָּאן, כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא (נדר' י).
צח שָׁנִינוּ, אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא229 אֶלָּא אֶחָד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, וְרָאִיתִי שֶׁהוּא יְפֵה־עֵינַיִם וְטוֹב־רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית230 אֶת־שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאַבָּא בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בְּבָבוּאָה שֶׁלִּי231, וּפָחַז עָלַי יִצְרִי232, וּבִקֵּשׁ לְטָרְדֵנִי233 מִן הָעוֹלָם234. אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, לָמָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ, בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה235, שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמָיִם! מִיָּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, כָּמוֹךָ יִרְבּוּ נוֹזְרֵי נְזִירוּת בְּיִשְׂרָאֵל! עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: "נָזִיר לְהַזִּיר לַייָ236"237 (שם ט:).
צט אֵיזֶה חָסִיד שׁוֹטֶה? רָאָה תְּאֵנָה בַכּוּרָה238 אָמַר: בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִלָּה אֶתְּנֶנָּה לוֹ239 (ירוש', סוטה פ"ג, ה"ד).
ק אָמְרוּ בְּשֵׁם רַב: עָתִיד אָדָם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל־מַה שֶּׁרָאֲתָה עֵינוֹ וְלֹא אָכָל.
רַ' אֶלְעָזָר חָשַׁשׁ240 לִשְׁמוּעָה זוֹ, וְהָיָה מְכַנֵּס פְּרוּטוֹת וְאוֹכֵל בָּהֶן מִכָּל־דָּבָר פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה (שם סוף קיד').
קא כָּל הַמַּשְׁחִית דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו הֲנָאָה עוֹבֵר בְּ"לֹא־תַשְׁחִית"241 (מדא"ג שופטים).
קב שְׁלשָׁה מְשִׁיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: קוֹל242 וּמַרְאֶה243 וָרֵיחַ244.
שְׁלשָׁה מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵם: דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים (בר' נז:).
קג פְּחוֹת מִמַּאֲכָלְךָ245 וּמִמִּשְׁתֶּךָ וְתוֹסִיף עַל דִּירָתֶךָ (פס' קיד.).
קד "נָשִׁיתִי טוֹבָה"246 – אָמַר רַ' יִצְחָק נַפָּחָא: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ (שבת כה:).
קה רָאָה בְּנֵי אָדָם נָאִים וְאִילָנוֹת נָאִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא בְּרִיּוֹת נָאוֹת (תוספ' בר' ו).
קו הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת247 וְאִילָנוֹת טוֹבִים אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לּוֹ בְעוֹלָמוֹ (בר' נח:).
קז "כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ"248 – מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְכַרְמוֹ בַּשַּׁבָּת וְרָאָה עוֹלֵלָה אַחַת וּבֵרַךְ עָלֶיהָ. אָמַר: כְּדַאי הִיא הָעוֹלֵלָה הַזּוֹ שֶׁנְּבָרֵךְ עָלֶיהָ (ב"ר כט).
קח אָמַר: כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ – זוֹהִי בִרְכָתוֹ (תוספ' בר').
קט מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי מַעֲלָה בְּהַר־הַבַּיִת וְרָאָה נָכְרִית אַחַת נָאָה בְיוֹתֵר, אָמָר: "מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ"249.
וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא רָאָה אֵשֶׁת טוֹרְנוֹסְרוֹפוּס הָרָשָׁע, רָק, שָׂחַק וּבָכָה. רָק – שֶׁהָיְתָה בָאָה מִטִּפָּה סְרוּחָה, שָׂחַק – שֶׁעֲתִידָה לְהִתְגַּיֵּר וְיִשָּׂאֶנָּה250, בָּכָה – שֶׁאוֹתוֹ נוֹי יִבְלֶה בְעָפָר (ע"ז כ.; ע"י).
קי שָׁנָה רַ' אַבָּהוּ: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ251 בְּבַעֲלֵי קוֹמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי… אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ"252 (בכור' מה:).
קיא אָמַר רַב יְהוּדָה: מִי שֶׁיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאֶה אִילָנוֹת מְלַבְלְבִים253 אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהִתְנָאוֹת254 בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם.
אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ"255 – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ (בר' מג:).
קיב "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה"256 – כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּל־הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִים עִם הַבְּרִיּוֹת, כָּל־הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרָאוּ (ב"ר יג).
קיג "יוּמַת הַמֵּת"257 – רָשָׁע בְּחַיָּיו חָשׁוּב כְּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁרוֹאֶה חַמָּה זוֹרַחַת וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ "יוֹצֵר אוֹר", שׁוֹקַעַת – וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ "מַעֲרִיב עֲרָבִים"; אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים מְבָרְכִים עַל כָּל־דָּבָר וְדָבָר שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְשֶׁרוֹאִים וְשֶׁשּׁוֹמְעִים (תנח' ברכה).