ב. לֵדָתוֹ וְגִדּוּלוֹ שֶׁל משֶׁה
יג "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי"1553 – לְהֵיכָן הָלָךְ? אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר זְבִינָא: שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת בִּתּוֹ. תְּנָא: עַמְרָם גְּדוֹל־הַדּוֹר1554 הָיָה, כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה "כָּל־הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ"1555, אָמַר: לַשָּׁוְא אָנוּ עֲמֵלִים1556. עָמַד וְגֵרֵשׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ. עָמְדוּ כֻלָּם וְגֵרְשׁוּ נְשׁוֹתֵיהֶם. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אַבָּא, קָשָׁה גְזֵרָתְךָ יוֹתֵר מִשֶּׁל פַּרְעֹה, שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה גָּזַרְתָּ עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵבוֹת1557; פַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא בָעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה גָּזַרְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא1558; פַּרְעֹה הָרָשָׁע – סָפֵק מִתְקַיֶּמֶת גְּזֵרָתוֹ, סָפֵק אֵין מִתְקַיָּמֶת, וְאַתָּה צַדִּיק – בְּוַדַּאי שֶׁגְּזֵרָתְךָ מִתְקַיָּמֶת. עָמַד וְהֶחֱזִיר אֶת־אִשְׁתּוֹ; עָמְדוּ כֻלָּם וְהֶחֱזִירוּ אֶת־נְשׁוֹתֵיהֶם.
"וַיִּקַּח"1559 – וַיָּשֶׁב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וַיִּקַּח". אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר זְבִינָא: שֶׁעָשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין1560; הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן1561 וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם מְרַקְדִים לְפָנֶיהָ וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה"1562 (סוטה יב.; שמ"ר א).
יד רַבִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְנִתְנַמְנֵם1563 הַצִּבּוּר, בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָם, אָמַר: יָלְדָה אִשָּׁה אַחַת בְּמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס1564 אֶחָת! וְהָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד, וְרַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ: מִי הָיְתָה כֵן? אָמַר לוֹ: זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁיָּלְדָה אֶת־מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל1565 כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (שהש"ר א).
טו "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת"1566 – תְּנָא: חֵמָר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ, שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק1567 רֵיחַ רָע. (סוטה יב.).
טז "וַתֵּתַצֵּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק"1568 – לָמָּה עָמְדָה מִרְיָם מֵרָחוֹק? אָמַר רַב: לְפִי שֶׁהָיְתָה מִרְיָם מִתְנַבֵּאת וְאוֹמֶרֶת: עֲתִידָהּ אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם. וְכֵוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִתְמַלֵּא כָל־הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹר. עָמַד אָבִיהָ וּנְשָׁקָה עַל רֹאשָׁהּ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתֵךְ! וְכֵוָן שֶׁהֱטִילוּהוּ לַיְאוֹר עָמַד אָבִיהָ וְטָפַח1569 לָהּ עַל רֹאשָׁה, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, הֵיכָן נְבוּאָתֵךְ? וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּתַצֵּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ"1570 – לֵידַע מַה יְּהֵא בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ (סוטה יב:, יג.; שמ"ר א; מכיל' בשלח – שירה ז).
יז "וַתִּשְׁלַח אֶת־אֲמָתָהּ"1571 – כֵּוָן שֶׁרָאוּ אַמְהוֹתֶיהָ שֶׁבִּקְשָׁה לְהַצִּיל אֶת־משֶׁה, אָמְרוּ לָהּ: גְּבִרְתֵּנוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם – מֶלֶךְ גּוֹזֵר גְּזֵרָה, אִם כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵין מְקַיְּמִים אוֹתָהּ, בָּנָיו וּבְנֵי־בֵיתוֹ מְקַיְּמִים אוֹתָהּ – וְאַתְּ עוֹבֶרֶת עַל גְּזֵרַת אָבִיךְ! מִיָּד בָּא גַבְרִיאֵל וַחֲבָטָן1572 בְּקַרְקָע (סוטה יב:; שמ"ר א).
יח "הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת"1573 – לָמָּה מִן הָעִבְרִיּוֹת? מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ1574 לְמשֶׁה עַל כָּל־הַמִּצְרִיּוֹת כֻּלָּן לְהֵינִיק אוֹתוֹ וּפָסַל אֶת־כֻּלָּן1575. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: פֶּה שֶׁעָתִיד לְדַבֵּר עִמִּי יִינַק דָּבָר טָמֵא!? (שם שם; ע"י).
יט "וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה" וְגוֹ'1576 – הָיְתָה בַת פַּרְעֹה מְנַשֶּׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת וּמְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְנָהּ, וְלֹא הָיְתָה מוֹצִיאָתוֹ מִפַּלְטְרִין1577 שֶׁל מֶלֶךְ. וּלְפִי שֶׁהָיָה יָפֶה הַכֹּל מִתְאַוִּים לִרְאוֹתוֹ, וּמִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ לֹא הָיָה מַעֲבִיר1578 עַצְמוֹ מֵעָלָיו. וְהָיָה פַרְעֹה מְנַשְּׁקוֹ וּמְחַבְּקוֹ, וְהוּא נוֹטֵל כִּתְרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וּמְשִׂימוֹ עַל רֹאשׁוֹ. וְהָיוּ שָׁם יוֹשְׁבִים חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאָמָרוּ: מִתְיָרְאִים אָנוּ מִזֶּה שֶׁנּוֹטֵל כִּתְרְךָ וְנוֹתְנוֹ עַל רֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה אוֹתוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, שֶׁעָתִיד לִטּוֹל מַלְכוּת מִמֶּךָּ. מֵהֶם אוֹמְרִים לְהָרְגוֹ, מֵהֶם אוֹמְרִים לְשָׂרְפוֹ. וְהָיָה יִתְרוֹ יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם: תִּינוֹק זֶה אֵין בּוֹ דַעַת, אֶלָּא בַחֲנוּ אוֹתוֹ וְהָבִיאוּ לְפָנָיו בִּקְעָרָה זָהָב וְגַחֶלֶת; אִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַזָּהָב – יֵשׁ בּוֹ דַעַת וְהִרְגוּ אוֹתוֹ, וְאִם יוֹשִׁיט יָדוֹ לַגַּחֶלֶת – אֵין בּוֹ דַעַת וְאֵין עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת. מִיָּד הֵבִיאוּ לְפָנָיו, וְשָׁלַח יָדוֹ לִקַּח הַזָּהָב, וּבָא גַבְרִיאֵל וְדָחָה אֶת־יָדוֹ וְתָפַס אֶת־הַגַּחֶלֶת, וְהִכְנִיס יָדוֹ עִם הַגַּחֶלֶת לְתוֹךְ פִּיו וְנִכְוָה לְשׁוֹנוֹ – וּמִמֶּנּוּ1579 נַעֲשָׂה כְבֵד־פֶּה וּכְבַד־לָשׁוֹן (שמ"ר א).