הערות וביאורים · 3717–3776
3717במתנה – שאין יוצאין ידי מצות נטילת לולב אלא בשל עצמו, שנאמר:
"ולקחתם לכם" – משלכם.
3723כגון אבא חלקיה – עי' למעלה עמ' קנז סי' ח, ובמסכת תענית כג.
3724כגון רב ספרא – עי' להלן – "מדות ודעות: אמת ושקר", סי' קלא.
3726זה יעקב אבינו – שלא רצה לשקר מתחלה ואמר לאמו: "אולי ימושני אבי
והייתי בעיניו כמתעתע" (ברא' כ"ז, י"ב).
3729לאומנות חברו – לקפח את פרנסתו.
3732שגרר עצמות אביו – עי' למעלה עמ' קב, סי' קנה. ובמסכת ברכות י':.
3736אפילו רבית נכרים – שמותרת מן התורה.
3738כגון ר' ישמעאל בר' יוסי – עי' למעלה עמ' קצז, סי' רמז. ובמסכת
כתובות נה:.
3743כגון ר' ישמעאל בן אלישע – עי' להלן – "צבור ומדינה: מקח שוחד
ומשא פנים", סי' קעח.
3746כגון ר' אלעזר בר' שמעון – עי' למעלה עמ' קצה, ס' רלג.
3747בשעה שעומדות על הכביסה – ובשרן מתגלה.
3750זו הכנסת כלה וכו' – שמשתתף בעשיתן בצניעות.
3754משמרת למשמרתי – כלו' תקנו סיג וגדר למצוות כדי שלא תבואו לעבור
על גוף המצוות.
3757סיג לדבריהם – מה שאמרו: ק"ש מצותה עד חצות, אף על פי שמן הדין
מצותה כל הלילה.
3762והם מדקדקים על עצמם – לברך ברכת המזון אפילו על אכילת פת כשיעור
זית או ביצה, שאין בו כדי שביעה.
3763שמא יטה – יכוף הנר להביא את השמן לראש הפתילה שידלק יפה, ונמצא
מבעיר בשבת.
3764פנקסו – ספר־הזכרון שלו.
3765חטאת שמנה – שכן על חלל שבת בשגגה חייבים קרבן חטאת.
3767מכים ועונשים – מכים מלקות ועונשים מיתה.
3768שלא מן התורה – אלא מדעת עצמם, אעפ"י שמן התורה אינו חיב בכך.
3769ולא לעבור וכו' – כלו' לא שנתכוונו לעבור על דברי־תורה.
3770שהשעה צריכה לכך – שהיה הדור פרוץ בחלול־שבת.
3772יש בהם עשה ולא תעשה – ומצוות אלו לא בכולן יש חיוב מיתה.
3774לך לך אמרין לנזירא – משל הבריות הוא: אומרים לנזיר (שהוא אסור
בשתית יין) לך והתרחק מן הכרם סחור סחור (סביב סביב) ואל הכרם לא תגש.