יג. סְיָג לַתּוֹרָה
תקסח "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי"3753 – עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי3754. (מו"ק ה.).
תקסט אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיוּ אוֹמְרִים: עֲשׂוּ סְיָג3755 לַתּוֹרָה. (אב' א).
תקע "בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא… פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבָר־בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר"3756 – אָמַר רַב אָשֵׁי: מָשָׁל – – – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְאָדָם מְשַׁמֵּר פַּרְדֵּס, מְשַׁמְּרוֹ מִבַּחוּץ כֻּלּוֹ מִשְׁתַּמֵּר, מְשַׁמְּרוֹ מִבִּפְנִים – שֶׁלְּפָנָיו מִשְׁתַּמֵּר, שֶׁלְּאַחֲרָיו אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר (יבמ' כא:).
תקעא כֵּוָן שֶׁנָּפַל כָּתְלוֹ שֶׁל כֶּרֶם, מִיָּד חָרֵב כָּל־הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ. (אדר"נ כד).
תקעב שָׁנִינוּ, חֲכָמִים עָשׂוּ סְיָג לְדִבְרֵיהֶם3757, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְאוֹמֵר: "אֵלֵךְ לְבֵיתִי, וְאֹכַל קִמְעָא3758, וְאֶשְׁתֶּה קִמְעָא, וְאִישַׁן קִמְעָא, וְאַחַר־כָּךְ אֶקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע וְאֶתְפַּלֵּל" – וְחוֹטַפְתּוֹ שֵׁנָה וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל־הַלָּיְלָה. אֲבָל אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב – נִכְנָס לְבֵית־הַכְּנֶסֶת; אִם רָגִיל לִקְרוֹת – קוֹרֵא, וְאִם רָגִיל לִשְׁנוֹת – שׁוֹנֶה, וְקוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְאוֹכֵל פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ. (בר' ד:).
תקעג דָּרַשׁ רַ' עֲוִירָא: אָמְרוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ: "אֲשֶׁר לֹא־יִשָּׂא פָנִים"3759 – וַהֲלֹא אַתָּה נוֹשֵׂא פָנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ"3760. אָמַר לָהֶם: וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָנִים לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁכָּתַבְתִּי לָהֶם בַּתּוֹרָה: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ"3761 – וְהֵם מְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם3762 עַד כְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה (שם כ:).
תקעד לֹא יִקְרָא [בְּשַׁבָּת] לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמָּא יַטֶּה3763. אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע: אֲנִי אֶקְרָא וְלֹא אַטֶּה. פַּעַם אַחַת קָרָא וּבִקֵּשׁ לְהַטּוֹת, אָמַר: כַּמָּה גְדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. רַ' נָתָן אוֹמֵר: קָרָא וְהִטָּה וְכָתַב עַל פִּנְקָסוֹ3764: "אֲנִי יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע קָרִיתִי וְהִטִּיתִי נֵר בְּשַׁבָּת; לִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ אָבִיא חַטָּאת שְׁמֵנָה3765" (שבת יב:).
תקעה אָמַר רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב: שָׁמַעְתִּי3766 שֶׁבֵּית־דִּין מַכִּים וְעוֹנְשִׁים3767 שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה3768; וְלֹא לַעֲבֹר3769 עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁרָכַב עַל סוּס בְּשַׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית־דִּין וּסְקָלוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ3770 (יבמ' צ:; סנה' מו.).
תקעו דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה וגו' "3771 – בְּנִי, הִזָּהֵר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶם עֲשֵׂה וְלֹא־תַּעֲשֶׂה3772, וְדִבְרֵי סוֹפְרִים – כָּל־הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּב מִיתָה. שֶׁמָּא תֹאמַר: אִם יֵשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְתָּבוּ? "עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ"3773 (עיר' כא:).
תקעז לֵךְ לֵךְ, אָמְרִין לִנְזִירָא3774, סְחוֹר־סְחוֹר, לְכַרְמָא לֹא תִקְרַב. (שבת יג.).
תקעח אָמַר רָבָא: קַדֵּשׁ עַצְמְךָ אַף בְּמֻתָּר לָךְ (יבמ' כ.).
תקעט "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים"3775 – אָמַר רַ' אָבִין: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, מֵהֶם נְזִירִים וּמֵהֶם שִׁכּוֹרִים. לְעֵת עֶרֶב בָּא לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם. נָתַן לַשִּׁכּוֹרִים שְׁנֵי חֲלָקִים וְלַנְּזִירִים חֵלֶק אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, לֹא כֻלָּנוּ שָׁמַרְנוּ כְּאֶחָד? מִפְּנֵי מָה אַתָּה נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָנוּ חֵלֶק אֶחָד? אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: אֵלּוּ שִׁכּוֹרִים הֵם וְדַרְכָּם לִשְׁתּוֹת יַיִן, לְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָכֶם חֵלֶק אֶחָד. כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים, לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם, קְדֻשָּׁה אַחַת לָהֶם, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים, לְפִי שֶׁיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם, הַלְוַאי בִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת יַעֲמֹדוּ; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים"3776. (ויק"ר כד).
––––––––
תקפ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רָב: כָּל־מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית־הָעַיִן3777, אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים3778 אָסוּר (שבת סד:).
תקפא שָׁנִינוּ, אֵין טוֹרְפִין3779 יַיִן וְשָׁמֶן לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: אַף טוֹרְפִין יַיִן וָשָׁמֶן.
אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת חַשׁ רַ' מֵאִיר בְּמֵעָיו, וּבִקַּשְׁנוּ לִטְרֹף לוֹ יַיִן וָשֶׁמֶן, וְלֹא הִנִּיחָנוּ. אָמַרְנוּ לוֹ: דְּבָרֶיךָ יִבְטְלוּ בְחַיֶּיךָ3780! אָמַר לָנוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כָּךְ וַחֲבֵרַי אוֹמְרִים כָּךְ, מִיָּמַי לֹא מְלָאַנִי לִבִּי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרָי (שם קלד.).
תקפב "לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ3781"3782 – זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו, פֶּן־יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ"3783. שָׁנָה רַ' חִיָּא: שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה אֶת־הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר3784, שֶׁלֹּא יִפֹּל וִיקַצֵּץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת"3785, [וְחַוָּה] לֹא אָמְרָה כֵן, אֶלָּא "אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן־תְּמֻתוּן". כֵּוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ [הַנָּחָשׁ] עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ: הֲרֵי לֹא מַתְּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא מַתְּ בִּנְגִיעָה כָּךְ לֹא תָמוּתִי בַאֲכִילָה (ב"ר יט).
תקפג אֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּת חֲנַנְיָה3786 בֶּן־חִזְקִיָּה בֶּן־גָּרְיוֹן, כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ, נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית־שַׁמַּאי עַל בֵּית־הִלֵּל, וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר דָּבָר גָּזְרוּ בּוֹ בַיּוֹם, וְהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל3787 כַּיּוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ הָעֵגֶל.
רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בּוֹ בַּיּוֹם גָּדְשׁוּ סְאָה3788. רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בּוֹ בַּיּוֹם מָחֲקוּ סְאָה3789, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַמִּדָּה מְלֵאָה, אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ, לְסוֹף מוֹצִיאָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ.
שָׁנוּ, מָשָׁל שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקֻפָּה מְלֵאָה קִשּׁוּאִים וְדִלּוּעִים; אָדָם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ חַרְדָּל וְהִיא מַחֲזֶקֶת. מָשָׁל שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַעֲרֵבָה3790 מְלֵאָה דְּבַשׁ, נָתַן לְתוֹכָהּ רִמּוֹנִים וֶאֱגוֹזִים וְהִיא מְקִיאָה3791 (שבת קנג:; תוספ' שם א).
תקפד אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִן שֶׁכָּל־הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּגְעוּ בוֹ"3792. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר מִכָּאן: "אַמָּתַיִם3793 וָחֵצִי אָרְכּוֹ"3794. רַב אָשֵׁי אָמַר: "עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה3795 יְרִיעֹת"3796 (סנה' כט.).
תקפה אָמַר רַ' יוֹסֵי: טוֹב עֲשָׂרָה טְפָחִים3797 וְעוֹמֵד מִמֵּאָה אַמָּה וְנוֹפֵל (אדר"נ א).
תקפו גּוֹדְרִין אֶת־הַגָּדוּר וּפוֹרְצִין אֶת־הַפָּרוּץ (תנח' וישב).
––––––––
תקפז אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן רֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ (ב"ק עט:).
תקפח גְּזֵרָה שֶׁבֵּית־דִּין גּוֹזְרִין וְאֵין רֹב צִבּוּר מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶם אֵינָהּ גְּזֵרָה (ירוש' שבת פ"א, ה"ד).
תקפט רַ' טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין [נֵר שֶׁל שַׁבָּת] אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת3798 בִּלְבָד. עָמַד רַ' יוֹחָנָן בֶּן־נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר: מַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי בָבֶל, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין3799? וּמַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי מָדַי, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים? וּמַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת3800? וּמַה־יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי קַפּוּטְקְיָא3801 שֶׁאֵין לָהֶם לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ אֶלָּא נֵפְטְ? אֶלָּא אֵין לְךָ אֶלָּא מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים3802 "אֵין מַדְלִיקִין" (שבת כו.).
תקצ כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת3803 בְּבֵית־דִּין וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה־טִּיבָהּ, צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּבּוּר נוֹהֵג – וּנְהוֹג (ירוש' מע"ש פ"ה, ה"ב).
תקצא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: פַּעַם אַחַת חָל3804 אַרְבָּעָה עָשָׂר3805 לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְשָׁכְחוּ בְנֵי־בְתֵרָא וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה3806 אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ, אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ שֶׁעָלָה מִבָּבֶל, וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו. שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת אִם לָאו? אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶסַח אֶחָד יֵשׁ־לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, וַהֲלֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים3807 יֵשׁ לָנוּ בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִים אֶת־הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר "בְּמוֹעֲדוֹ"3808 בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר "בְּמוֹעֲדוֹ"3809 בְּתָמִיד, מַה "מוֹעֲדוֹ" הָאָמוּר בְּתָמִיד3810 דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, אַף "מוֹעֲדוֹ" הָאָמוּר בְּפֶסַח דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת. וְעוֹד קַל־וָחֹמֶר: וּמַה תָּמִיד, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת3811, דּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת – אֵינוֹ דִּין שֶׁדּוֹחֶה אֶת־הַשַּׁבָּת? מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בָרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם. וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כָּל־הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּהִלְכוֹת פֶּסַח. הִתְחִיל מְקַנְטְרָם3812 בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֶעֱלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיֶה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם? – עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָכֶם, שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלְכֶם. כֵּוָן שֶׁקִּנְטְרָם בִּדְבָרִים נֶעֶלְמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת – מַהוּ3813? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵם, בְּנֵי נְבִיאִים הֵם3814. לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה תּוֹחֲבָהּ3815 בְּצַמְרוֹ; מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְדִי קוֹשְׁרָהּ בֵּין קַרְנָיו. רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה, וְאָמַר: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי3816 מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן (פס' סו; ע"י, ירוש' פס' פ"ו, ה"א).
תקצב הַמִּנְהָג מְבַטֵּל אֶת־הַהֲלָכָה (ירוש' יבמ' פי"ב, ה"א).
תקצג הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה (סוכה לח.).
תקצד מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעֶרֶב פֶּסַח עַד חֲצוֹת, עוֹשִׂין; מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת – אֵין עוֹשִׂין. הַהוֹלֵךְ מִמְּקוֹם שֶּׁעוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין, אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת (פס' פ"ד מ"א).
תקצה אָמַר רַ' חִנְנָא: כָּל־הַדְּבָרִים מִנְהָג3817.
עֲצֵי שִׁטִּים הָיוּ בְּמִגְדַּל־צַבָּעִים3818, בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַ' חֲנִינָא חֲבֵרָם שֶׁל חֲכָמִים: מַהוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה3819? אָמַר לָהֶם: מִכֵּוָן שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם בְּאִסּוּר, אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם, נוּחֵי נָפֶשׁ3820.
רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' אָבוּן [אָמַר]: כָּל־דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מֻתָּר וְטוֹעֶה בוֹ בְּאִסּוּר3821, נִשְׁאָל3822 וְהֵם מַתִּירִין לוֹ; וְכָל־דָּבָר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁמֻּתָּר וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְּאִסּוּר3823, נִשְׁאָל אֵין מַתִּירִין לוֹ.
יוֹשְׁבִין עַל סַפְסָל שֶׁל גּוֹי3824 בְּשַׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּשַׁב לוֹ עַל סַפְסָל שֶׁל גּוֹי בְּשַׁבָּת בְּעַכּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן לִהְיוֹת יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל שֶׁל גּוֹי בְּשַׁבָּת. וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶם: מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֶלָּא עָמַד וְהָלַךְ לוֹ.
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל, בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [שֶׁבָּאוּ] לִרְחֹץ בְּמֶרְחָץ בְּכָבוּל3825. אָמְרוּ לָהֶם: לֹא נָהֲגוּ כָּאן לִהְיוֹת רוֹחֲצִים3826 שְׁנֵי אַחִים כְּאֶחָת. וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶם מֻתָּר, אֶלָּא נִכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה. וְעוֹד, שֶׁיָּצְאוּ לְטַיֵּל בְּקָרְדְּקָיוֹת3827 שֶׁל זָהָב בְּשַׁבָּת, אָמְרוּ לָהֶם: לֹא נָהֲגוּ כָאן לְטַיֵּל בְּקָרְדְּקָיוֹת שֶׁל זָהָב בְּשַׁבָּת, וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶם: מֻתָּר כֵּן, אֶלָּא שָׁלְחוּ בְּיַד עַבְדֵיהֶם3828.
בְּנֵי מֵישָׁא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לְפָרֵשׁ3829 בְּיָם הַגָּדוֹל. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת־רַבִּי, אָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֵינוּ נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְפָרֵשׁ בְּיָם הַגָּדוֹל, אָנוּ מָה אָנוּ? אָמַר לָהֶם: מִכֵּוָן שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם בְּאִסּוּר, אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם, נוּחֵי נָפֶשׁ (ירוש' פס' פ"ד, ה"א).
תקצו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' אֱלִיעֶזֶר הָיוּ כוֹרְתִין עֵצִים, לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין, לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל3830 בְּשַׁבָּת. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיוּ אוֹכְלִים בְּשַׂר־עוֹף בֶּחָלָב.
לֵוִי נִזְדַּמֵּן לְבֵיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף צַיַּד עוֹפוֹת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו רֹאשׁ טָוָס3831 בְּחָלָב. לֹא אָכַל. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מְנַדֵּהוּ3832? אָמַר לוֹ: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה בֶּן־בְּתֵרָא הָיָה, וְאָמַרְתִּי: שֶׁמָּא הוּא דוֹרֵשׁ כְּרַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי3833 (שבת קל.).
תקצז נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵהּ3834 (חול' יח:).