📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · ז: תּוֹרָה
#453

יב. מִצְוֹת־הַתּוֹרָה

תפג רַ' חֲנַנְיָה בֶּן־עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל3493 תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"3494 (מכ' כג:).

תפד "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים"3495 – הָרִאשׁוֹנִים רֵיחַ מִצְוֹת3496 נָתַתָּ לָהֶם: לְאָדָם מִצְוָּה אַחַת3497, לְנֹחַ וּלְבָנָיו שֵׁשׁ מִצְוֹת3498; אֲבָל אָנוּ, כְּשֶׁבָּאנוּ לְסִינַי, "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ"3499 – כְּאָדָם שֶׁהוּא מְעָרֶה3500 מִפִּי חָבִית, כָּךְ אַתָּה מְעָרֶה עָלֵינוּ אֶת־כָּל־הַמִּצְוֹת, מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה (תנח' יתרו; שהש"ר א).

תפה עַל שִׁבְעָה דְבָרִים נִצְטַוּוּ בְנֵי נֹחַ: עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם3501, וְעַל הַדִּין, וְעַל הַגָּזֵל, וְעַל אֵבָר מִן הֶחָי. רַ' חֲנִינָא בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף עַל הַדָּם מִן הֶחָי. רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף עַל הַכִּלְאָיִם3502. רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: אַף עַל הַכְּשָׁפִים. רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בָּרוֹקָא אוֹמֵר: אַף עַל הַסֵּרוּס. רַ' אַסִּי אָמַר: עַל כָּל־הָאָמוּר בַּפָּרְשָׁה נִצְטַוּוּ בְנֵי נֹחַ: "לֹא־יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ־וּבִתּוֹ" וגו'3503, וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו: "וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְיָ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ"3504 (ב"ר לד).

תפו אָמַר רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן: רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל־יָדוֹ; אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְצִיר כַּפַּי, וְאֵינִי נוֹתְנָהּ לוֹ? חָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: וּמָה עַכְשָׁו שֵׁשׁ מִצְוֹת נָתַתִּי לוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן, וְהֵיאַךְ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ תַּרְיַ"ג מִצְוֹת, רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה? לֹא לְאָדָם אֲנִי נוֹתֵן, כִּי־אִם לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם3505"3506 (שם כד).

תפז רַ' יוֹסֵי בַר אַיְבוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר: אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא הֻתַּר לוֹ3507 בְשַׂר תַּאֲוָה, לֹא הֻזְהַר עַל אֵבָר מִן הֶחָי; אֲבָל בְּנֵי נֹחַ, שֶׁהֻתַּר לָהֶם3508 בְּשַׂר תַּאֲוָה, הֻזְהֲרוּ עַל אֵבָר מִן הֶחָי (שם לד; סנה' נט:).

תפח "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב"3509 – אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בְּרַ' חֲנִינָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַרְדֵּס, וְהָיָה נוֹטֵעַ בּוֹ כָּל־מִינֵי אִילָנוֹת, וְלֹא הָיָה נִכְנָס לְתוֹכוֹ אֶלָּא הוּא, שֶׁהָיָה מְשַׁמְּרוֹ; מִשֶּׁעָמְדוּ בָנָיו עַל פִּרְקָם3510 אָמַר לָהֶם: בָּנַי, הַפַּרְדֵּס הַזֶּה אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁמְּרוֹ, וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ; אַתֶּם תִּהְיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיִיתִי אֲנִי מְשַׁמְּרוֹ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל: עַד שֶׁלֹּא בָרָאתִי אֶת־הָעוֹלָם הַזֶּה הִתְקַנְתִּי אֶת־הַתּוֹרָה; לֹא נְתַתִּיהָ לְאַחַת מִן הָאֻמּוֹת, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ: "כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"3511 – מִיָּד נִתְּנָה לָהֶם. הָוֵי – "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי"3512, אֶלָּא לְמִי? לְיַעֲקֹב, שֶׁבְּחָרוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא מִקְצָת: נָתַן לְאָדָם שֵׁשׁ מִצְוֹת, הוֹסִיף לְנֹחַ אַחַת, לְאַבְרָהָם שְׁמֹנֶה, לְיַעֲקֹב תֵּשַׁע, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן לָהֶם הַכֹּל.

אָמַר רַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִינֵי תַבְשִׁילִין, נִכְנַס עַבְדּוֹ נָתַן לוֹ חֲתִיכָה, שֵׁנִי – נָתַן לוֹ בֵּיצָה, שְׁלִישִׁי – נָתַן לוֹ יָרָק, וְכֵן לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד; נִכְנַס בְּנוֹ נָתַן לוֹ כָּל־הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: לְאֵלּוּ נָתַתִּי מָנָה מָנָה, אֲבָל אֶת־הַכֹּל נָתַתִּי בִּרְשׁוּתֶךָ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא נָתַן לָאֻמּוֹת אֶלָּא מִקְּצָת מִצְוֹת, אֲבָל כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶם: הֲרֵי כָל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי"3513.

"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ"3514 – נָתַן הָאֱלֹהִים לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מִצְוֹת גְּלָמוֹת3515, שֶׁיִּיגְעוּ בָהֶן, וְלֹא הִפְרִישׁ בָּהֶן בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה; בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וּפֵרַשׁ לָהֶם הַמִּצְוֹת, כָּל־אַחַת וְאַחַת עָנְשָׁהּ וּמַתַּן שְׂכָרָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל""3516 (שמ"ר ל).

תפט יִשְׂרָאֵל עָרָבִים בֵּינָם לְבֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּמֶה הָיְתָה עָרָבוּתָם? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא לִתֵּן אֶת־הַתּוֹרָה לֹא קִבְּלוּהָ אַחַת מִן הָאֻמּוֹת אֶלָּא יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְמָסְרָהּ לַאֲרִיסִים. קָרָא לָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ: תְּקַבֵּל אַתָּה הַשָּׂדֶה הַזּוֹ? אָמַר לוֹ: אֵין בִּי כֹחַ, קָשָׁה הֵימֶנִּי. וְכֵן לַשֵּׁנִי, לַשְּׁלִישִׁי וְלָרְבִיעִי – וְלֹא קִבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ. קָרָא לַחֲמִישִׁי וְאָמַר לוֹ: תְּקַבֵּל אַתָּה הַשָּׂדֶה הַזּוֹ? אָמַר לוֹ: הֵן. – עַל־מְנָת לְפַלְחָהּ3517? – הֵן. מִשֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָהּ הֱבִירָהּ3518. עַל מִי הַמֶּלֶךְ מַקְפִּיד, עַל אוֹתָם שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבְּלָהּ, אוֹ עַל מִי שֶׁקִּבְּלָהּ עָלָיו וּמִשֶּׁקִּבְּלָהּ עָלָיו נִכְנַס בָּהּ וֶהֱבִירָהּ – לֹא עַל זֶה שֶׁקִּבְּלָהּ? כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַר סִינַי, לֹא הִנִּיחַ אֻמָּה שֶׁלֹּא הִרְתִּיק3519 עָלֶיהָ – וְלֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן לְשָׁמְרָהּ; וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: "כֹּל אֲשֶׁר־דִבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"3520. לְכָךְ בְּדִין הוּא שֶׁתִּשְׁמָעוּ, וְאִם לָאו – תֵּעָנְשׁוּ בָּעָרָבוּת (שם כז).

תצ "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים"3521 – יֵשׁ לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם שׁוֹפְטִים וְיֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל שׁוֹפְטִים, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה בֵּינֵיהֶם. מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ, אָמַר לִבְנֵי בֵיתוֹ: הַאֲכִילוּהוּ כָּל־מַה־שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ. נִכְנַס אֵצֶל אַחֵר, אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ: לָרִאשׁוֹן אָמַרְתָּ, שֶׁיֹּאכַל מַה־שֶּׁיִּרְצֶה, וְלַשֵּׁנִי אָמַרְתָּ, שֶׁלֹּא יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי! אָמַר לָהֶם: הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ לְחַיִּים3522, לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי שֶׁיֹּאכַל כָּל־מַה שֶׁרוֹצֶה; אֲבָל זֶה, שֶׁהוּא לְחַיִּים, אָמַרְתִּי הִזָּהֲרוּ בוֹ. כָּךְ לְאֻמּוֹת שֶׁנִּפְרָשִׁין3523 וְאֵינָם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְאֵינָם עוֹשִׂין אוֹתָהּ, נֶאֱמַר [בָּהֶם]: "וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם"3524, אֲבָל הַמִּצְוֹת כָּתוּב בָּהֶן: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם"3525 (שם ל).

תצא אָמַר רַ' אַבָּא: רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה כְּנֶגֶד אֲבָרִים שֶׁבָּאָדָם, שֶׁכָּל־אֵבָר וָאֵבֶר צֹוֵחַ עַל הָאָדָם וְאוֹמֵר: עֲשֵׂה בִי מִצְוָה, שֶׁתִּחְיֶה בִזְכוּתָהּ וְתַאֲרִיךְ יָמִים; וּשְׁסָ"ה מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁבְּכָל־יוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עַד שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת, צֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת לָאָדָם: גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁהִגִּיעַ יָמֶיךָ3526 לְיוֹם זֶה, אַל תַּעֲבֹר בִּי אֶת־הַעֲבֵרָה הַזֹּאת, וְאַל תַּכְרִיעַ אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף־חוֹבָה – הֲרֵי תַּרְיַ"ג מִצְוֹת (תנה"ק תצא; תנח' שם).

תצב "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם"3527 – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֶּשְׁכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת־מִדָּתָם3528, אוֹ שֶׁמָּא גַּלְגַּל חַמָּה אֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּזְרָח וּמֵאִיר לְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשָּׂמֵחַ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מְחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח"3529. "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ"3530 – הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֶּשְׁכֶם, שֶׁמָּא שִׁנְּתָה אֶת־מִדָּתָהּ, שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם וְלֹא צָמָחָה, אוֹ שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֶלְתָה שְׂעוֹרִים, אוֹ שֶׁמָּא אָמְרָה פָּרָה זוֹ: אֵינִי חוֹרֶשֶׁת וְאֵינִי דָשָׁה, אוֹ שֶׁמָּא אָמַר חֲמוֹר זֶה: אֵינִי טוֹעֵן וְאֵינִי הוֹלֵךְ, וְכֵן הַיָּם: "אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם"3531 – שֶׁמָּא שִׁנָּה אֶת־מִדָּתוֹ וְעָלָה וְהֵצִיף אֶת־הָעוֹלָם. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: מָה אֵלּוּ, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד3532, אִם זוֹכִים אֵין מְקַבְּלִים שָׂכָר, וְאִם חוֹטְאִים אֵין מְקַבְּלִים פֻּרְעָנוּת, וְאֵין חָסִים עַל בְּנֵיהֶם3533 וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם – לֹא שִׁנּוּ אֶת־מִדָּתָם, אַתֶּם, שֶׁאִם זְכִיתֶם אַתֶּם מְקַבְּלִים שָׂכָר, וְאִם חֲטָאתֶם אַתֶּם מְקַבְּלִים פֻּרְעָנוּת, וְאַתֶּם חָסִים עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנוֹתֵיכֶם – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִים שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מִדַּתְכֶם (ספרי האזינוּ; ילק"ש).

תצג "וּרְאִיתֶם… וּזְכַרְתֶּם"3534 – הָרְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זִכָּרוֹן, וְזִכָּרוֹן מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם"3535 (תנה"ק שלח).

תצד שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: מַה־נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת3536 מִכָּל־מִינֵי צִבְעוֹנִים? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לְיָם3537, וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְסַפִּיר, וְסַפִּיר דּוֹמֶה לְכִסֵּא־הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"3538; וְאוֹמֵר: "כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא"3539 (סוטה יז.; ירוש' בר' פ"א, ה"ב).

תצה "וַהֲדָרְךָ עַל־בְּנֵיהֶם"3540 – אָמַר רַ' חִזְקִיָּה: בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְכַּסִּים בְּצִיצִית לֹא יְהוּ סְבוּרִים שֶׁמָּא תְּכֵלֶת3541 הֵם לוֹבְשִׁים, אֶלָּא יְהוּ מִסְתַּכְּלִים בְּצִיצִית כְּאִלּוּ הֲדַר שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם (שו"ט צ).

תצו "וְרָאוּ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ"3542 – שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (סוטה יז.).

תצז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁסִּבְּבָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמִצְוֹת: תְּפִלִּין בְּרָאשֵׁיהֶם, תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם, צִיצִית בְּבִגְדֵיהֶם, מְזוּזוֹת בְּפִתְחֵיהֶם. וַעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"3543. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס דָּוִד לְמֶרְחָץ וְרָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד עָרֹם – אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁאֶעֱמֹד עָרֹם בְּלֹא מִצְוָה! וְכֵוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּמִילָה שֶׁבִּבְשָׂרוֹ נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ3544. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר עָלֶיהָ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמְנַצֵּחַ עַל־הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד"3545 – עַל מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַשְּׁמִינִי (מנח' מג:; ע"י; ספרי ואתחנן).

––––––––

תצח רַ' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת3546. רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת־הַשַּׁבָּת3547 הַחֲמוּרָה. רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"3548.

רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל־הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (נדר' לא, לב; ע"י).

תצט "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים וגו' "3549 – אָמַר רַ' לֵוִי: לְמַטְרוֹנָה שֶׁאָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: עִבְרִי לְפָנַי – וְעָבְרָה לְפָנָיו וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָנֶיהָ3550. אָמְרָה: תֹּאמַר שֶׁמָּצָא בִי פְּסֹלֶת? אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: אֵין בָּךְ פְּסֹלֶת, אֶלָּא צִפֹּרֶן שֶׁל אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלָּךְ גְּדוֹלָה קִמְעָה – הַעֲבִירִי אוֹתָהּ וּבָטֵל הַמּוּם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת אֶלָּא הָעָרְלָה הַזּוֹ, הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבָטֵל הַמּוּם – "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ"3551 (ב"ר מו; ילק"ש לך־לך).

תק אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' תַּנְחוּם: בּוֹא וְנִהְיֶה כֻלָּנוּ לְעַם אֶחָד. אָמַר לוֹ: טוֹב, אֶלָּא אָנוּ, שֶׁמְּהוּלִים3552 אָנוּ, אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לִהְיוֹת כְּמוֹתְכֶם, אַתֶּם לְכוּ וְהִמּוֹלוּ וִהְיוּ כְמוֹתֵנוּ. אָמַר לוֹ: יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר, אֶלָּא כָּל־מִי שֶׁנִּצַּח אֶת־הַמֶּלֶךְ מְטִילִין אוֹתוֹ לְבֵיבָר3553. הֱטִילוּהוּ לְבֵיבָר וְלֹא אֲכָלוּהוּ3554. אָמַר לוֹ מִין אֶחָד: לֹא אֲכָלוּהוּ הַחַיּוֹת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן רְעֵבוֹת. הֵטִילוּ אוֹתוֹ3555 וְאֲכָלוּהוּ (סנה' לט.).

תקא פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ: אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ3556 מְגַלֵּחַ אֶת־פְּאַת הָרֹאשׁ וּמַנִּיחַ אֶת־פְּאַת הַזָּקָן? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁגָּדֵל עִמִּי בִּשְׁטוּת3557. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת־עֵינָיו וִיקַטַּע אֶת־יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת־רַגְלָיו, שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת? אָמַר לוֹ: וּלְאֵלּוּ הַדְּבָרִים בָּאנוּ3558! אָמַר לוֹ: לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק3559 אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא כָּל־מַה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ תִּקּוּן, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתּוּרְמוֹס צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכוֹת לְהִטָּחֵן, אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא; פסיק"ר כג).

תקב "גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ"3560 – בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּשׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית3561 הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בְּנֹהַג שֶׁבְּעוֹלָם, אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְיוֹם אֶחָד, לְשַׁבָּת אֶחָת, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁמָּא לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה3562? וְזֶה רוֹאֶה שָׂדֵהוּ מֻפְקֶרֶת וְאִילָנוֹתָיו מֻפְקָרִים, וְהַסְּיָגִים מְפֹרָצִים, וְרוֹאֶה פֵּרוֹתָיו נֶאֱכָלִים, וְנוֹתֵן אַרְנוֹנָא3563 וְשׁוֹתֵק – יֵשׁ לְךָ גִּבּוֹר גָּדוֹל מִזֶּה? (ויק"ר א; תנח' ויקרא).

תקג דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בֶּן־פְּדָיָה: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ3564, אָדָם הָרִאשׁוֹן! שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד בְּצִוּוּי3565 אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מַמְתִּינִין לְעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּר קַפָּרָא כֵּן, אָמַר: יָפֶה דָּרַשְׁתָּ, בֶּן־אֲחוֹתִי! (ב"ר כא).

––––––––

תקד רַבִּי אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה3566, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת, וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ3567 וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ (אב' ב).

תקה [אָמַר] רַ' אַחָא בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק: כָּתוּב: "מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים"3568 – מִכָּל־מַה־שֶּׁנֶּאֱמַר לְךָ בַּתּוֹרָה הִשָּׁמֵר, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן יוֹצְאִים לְךָ חַיִּים.

אָמַר רַ' אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: הִשְׁוָה הַכָּתוּב מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת לְמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת – זֶה שִׁלּוּחַ הַקֵּן3569, וּמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת – זֶה כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּבִשְׁתֵּיהֶן כָּתוּב: "וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (ירוש' פאה פ"א, ה"א).

תקו תְּהֵא מִצְוָה קַלָּה חֲבִיבָה עָלֶיךָ כְּמִצְוָה חֲמוּרָה (ספרי ראה).

תקז עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה – סוֹפוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה. (שם שופטים).

תקח בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵה רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הַעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְוָה גוֹרֶרֶת3570 מִצְוָה וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה3571, וּשְׂכַר עֲבֵרָה – עֲבֵרָה (אב' ד).

––––––––

תקט "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת"3572 – אֵלּוּ בְנֵי־אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לַחֲלוּחִית שֶׁל מִצְוָה (סנה' צב:).

תקי "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי"3573 – מָשָׁל לְאֶחָד מֻשְׁלָךְ לְתוֹךְ הַמָּיִם, הוֹשִׁיט לוֹ הַקְּבַרְנֵיט3574 אֶת־הַחֶבֶל וְאָמַר לוֹ: תְּפֹשׂ חֶבֶל זֶה בְּיָדְךָ וְאַל תַּנִּיחֵהוּ, שֶׁאִם תַּנִּיחֵהוּ אֵין לְךָ חַיִּים; אַף כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כָּל־זְמַן שֶׁאַתֶּם מְדֻבָּקִים בְּמִצְוֹת – נֶאֱמַר עֲלֵיכֶם: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"3575 (במ"ר יז; תנח' שלח).

תקיא "נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם"3576 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהֵא נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי. וְאֵיזֶה נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר"3577. מַהוּ "כִּי נֵר מִצְוָה"? אֶלָּא כָּל־מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה הוּא כְּאִלּוּ מַדְלִיק נֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ שֶׁנִּקְרֵאת נֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם3578 (שמו"ר לו).

תקיב אָמַר בַּר קַפָּרָא: "הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בַנֵּר. הַנֶּפֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: "נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם"3579, וְהַתּוֹרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר"3580. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם: נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי. נֵרִי בְיָדְךָ – זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי – זוֹ הַנָּפֶשׁ. אִם שָׁמַרְתָּ אֶת־נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת־נֵרֶךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת־נֵרִי אֲנִי מְכַבֶּה אֶת־נֵרֶךָ (דב"ר ד).

תקיג רַ' יוֹחָנָן וְרַ' אֶלְעָזָר אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: תּוֹרָה נִתְּנָה בְּאַרְבָּעִים יוֹם וּנְשָׁמָה נוֹצְרָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, כָּל־הַמְּשַׁמֵּר אֶת־הַתּוֹרָה נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת וְכָל־שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת־הַתּוֹרָה אֵין נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמָּרֶת. שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר־דְּרוֹר לְעַבְדּוֹ. אָמַר: כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ אִסָּר3581 בְּדָמֶיהָ – נִשְׁמָתְךָ אֲנִי נוֹטֵל מִמֶּךָּ! (מנ' צט:; ע"י).

תקיד הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הַפֶּתַח שֶׁאֵינוֹ פָתוּחַ לְמִצְוָה – פָּתוּחַ לְרוֹפֵא3582. (שהש"ר ו; פסיק"ר פי' יהודה וישראל).

תקטו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי אוֹמֵר: כִּכָּר וּמַקֵּל יָרְדוּ כְרוּכִים מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם תַּעֲשׂוּ אֶת־הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ. (ספרי עקב).

תקטז רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סֵפֶר וְסַיִף3583 יָרְדוּ כְרוּכִים מִן הַשָּׁמָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם עֲשִׂיתֶם מַה־שִּׁכָּתוּב בָּזֶה – הֲרֵי אַתֶּם נִצָּלִים מִזֶּה, וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לוֹקִים בּוֹ.

אָמַר רַ' מֵאִיר: עָשָׂה אָדָם מִצְוָה אַחַת נוֹתְנִים לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד; שְׁתֵּי מִצְוֹת נוֹתְנִים לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים; מִצְוֹת הַרְבֵּה נוֹתְנִים לוֹ מַלְאָכִים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ"3584; וְלָמָּה? – כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ מִן הַמַּזִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו' "3585. (תנח' ויצא; ע"י שבת קיט:).

תקיז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזָּקִים לֹא בַהֲלִיכָתָם3586 וְלֹא בַחֲזִירָתָם (פס' ח:).

תקיח שָׁאֲלוּ אֶת־רַב: הַתַּלְמִידִים הַלָּלוּ שֶׁדָּרִים3587 בְּבִקְעָה – מַהוּ שֶׁיָּבוֹאוּ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית3588 לְבֵית הָרַב? אָמַר לָהֶם: יָבוֹאוּ, עָלַי וְעַל צַוָּארִי3589! (שם).

תקיט אָמַר רַ' יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַרְטְבוּן3590 אֶחָד שֶׁהָיָה בוֹדֵק מְזוּזוֹת3591 בְּשׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרֵי, וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר3592 אֶחָד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶלֶף זוּז3593. – וַהֲלֹא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזָּקִים? מָקוֹם שֶׁהַהֶזֵּק קָבוּעַ3594 שׁוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וגו' "3595 (יומא יא.).

––––––––

תקכ לֹא נִתְּנוּ מִצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִחְיוֹת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם"3596 – וָחַי בָּהֶן, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶן. וְאֵין לְךָ דָבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ־נֶפֶשׁ3597 חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד3598, אֲבָל בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת אָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תְחַלְלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"3599 (תוס' שבת טז).

תקכא בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים.

[שְׁפִיכוּת־דָּמִים] כֵּיצַד? שֶׁאִם יֹאמְרוּ לוֹ לְאָדָם: בּוֹא וַהֲרֹג אֶת־הַנֶּפֶשׁ וְאַתָּה מִתְרַפֵּא – אַל יִשְׁמַע לָהֶם, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"3600 – הוֹאִיל וְכָל־מִי שֶׁהוּא שֹׁפֵךְ דָּם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, הֵיאַךְ יָכוֹל הַחוֹלֶה לְהִתְרַפְּאוֹת בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים?

גִּלּוּי־עֲרָיוֹת כֵּיצַד? אִם יֹאמְרוּ לוֹ לְאָדָם: עֲסֹק בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת וְאַתָּה מִתְרַפֵּא, לֹא יִשְׁמַע לָהֶם, שֶׁאָסוּר לוֹ לְאָדָם לַעֲסֹק בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת. אַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי פַרְשָׁיוֹת סְמוּכוֹת, פַּרְשַׁת נָזִיר וּפַרְשַׁת סוֹטָה; הַנָּזִיר נוֹדֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נָדַרְתָּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן, אַל תֹּאמַר הֲרֵינִי אוֹכֵל עֲנָבִים וְאֵין לִי עָוֹן – [אֶלָּא] "מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר… מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן"3601, שֶׁאִם נָדַר נָזִיר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן אָסוּר לֶאֱכֹל עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים וּמִשְׁרַת עֲנָבִים וְכָל־הַיּוֹצֵא מִגֶּפֶן הַיָּיִן. וְכֵן אִשָּׁה נִקְרֵאת גֶּפֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה"3602, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּךָ, אַל תֹּאמַר הוֹאִיל וְאָסוּר לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הֲרֵינִי תוֹפְשָׂהּ וְאֵין לִי עָוֹן, אוֹ שֶׁאֲנִי מְגַפְּפָהּ3603 וְאֵין לִי עָוֹן, אֲנִי נוֹשְׁקָהּ וְאֵין לִי עָוֹן, אֶלָּא אָסוּר לִגַּע בָּהּ כָּל־עִקָּר, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ מֵבִיא מִיתָה עַל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל־הֲרֻגֶיהָ"3604 – הוֹאִיל וְיֶשׁ־בָּהּ כָּל־הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, הֵיאַךְ יְכוֹלָה הִיא לִתֵּן חַיִּים לְחוֹלֶה?

עֲבוֹדָה־זָרָה כֵּיצַד? שֶׁאִם הָיָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל חוֹלֶה וְיֹאמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל עֲבוֹדָה־זָרָה פְּלוֹנִית וְאַתָּה מִתְרַפֵּא – אָסוּר לֵלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יֶחֱרָם בִּלְתִּי לַייָ לְבַדּוֹ"3605. וְהוֹאִיל שֶׁכָּל־מִי שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה יָחֳרָם – מוּטָב לוֹ לָמוּת בָּחֳלִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַל יֵעָשֶׂה חֵרֶם. וְלֹא זֶה בִּלְבַד אָסוּר, אֶלָּא כָּל־דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בּוֹ, שֶׁאִם יֹאמְרוּ לוֹ לְאָדָם: טֹל מִמַּה שֶׁמַּקְטִירִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ טֹל מִן הָאֲשֵׁרָה וַעֲשֵׂה מֵהֶן קָמִיעַ וְהִתְרַפֵּא – אַל תִּטֹּל, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "וְלֹא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם"3606 – לָמָּה? שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ וְאֵין מוֹעִילִין כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי־לֹא יָרֵעוּ וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם"3607. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהִיא כְּאֶבֶן דּוּמָם, וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וַאֲחֵרִים שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ אוֹתָהּ, הֵיאַךְ יְכוֹלָה הִיא לִתֵּן חַיִּים לְחוֹלֶה? (שמ"ר טז).

תקכב שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָם עָלֶיהָ לְמִיתָה בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד, כְּגוֹן עֲבוֹדָה־זָרָה וּמִילָה, עֲדַיִן הִיא מָחֳזֶקֶת3608 בְּיָדָם, וְכָל־מִצְוָה שֶׁלֹּא מָסְרוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָם עָלֶיהָ לְמִיתָה בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד, כְּגוֹן תְּפִלִּין, עֲדַיִן הִיא מְרֻפָּה3609 בְיָדָם.

פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת רוֹמִי גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל־הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ יִקְּרוּ3610 אֶת־מֹחוֹ. וְהָיָה אֱלִישָׁע מַנִּיחַ תְּפִלִּין וְיָצָא לְשׁוּק, וְרָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד, וְרָץ מִלְּפָנָיו – וְרָץ אַחֲרָיו. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ, נְטָלָן מֵרֹאשׁוֹ וַאֲחָזָן בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ: מַה־בְּיָדֶךָ? אָמַר לוֹ: כַּנְפֵי יוֹנָה. פָּשַׁט אֶת־יָדוֹ וְנִמְצְאוּ בָהּ כַּנְפֵי יוֹנָה. לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ: "אֱלִיּשָׁע בַּעַל־כְּנָפָיִם".

וְלָמָה אָמַר לוֹ "כַּנְפֵי יוֹנָה" וְלֹא אָמַר לוֹ שְׁאָר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם שֶׁנִּמְשְׁלָה כְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ"3611 – מַה יּוֹנָה זוֹ כְּנָפֶיהָ מְגִנּוֹת עָלֶיהָ אַף יִשְׂרָאֵל מִצְוֹת מְגִנּוֹת עֲלֵיהֶם (שבת קל; ילק"ש תהל' ס"ח).

איור מלווה לסיפור: רבי אבא בר זמינא והמבחן ברומי
איור מלווה · רבי אבא בר זמינא והמבחן ברומי

תקכג רַ' אַבָּא בַּר זְמִינָא הָיָה מְחַיֵּט3612 אֵצֶל גּוֹי אֶחָד בְּרוֹמִי. הֵבִיאוּ לְפָנָיו בְּשַׂר נְבֵלָה. אָמַר לוֹ [הַגּוֹי]: אֱכֹל. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵינִי אוֹכֵל. אָמַר לוֹ: אֱכֹל, וְאִם לֹא אֲנִי הוֹרְגֶךָ. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אִם רוֹצֶה אַתָּה לְהָרְגֵנִי הֲרֹג, שֶׁאֲנִי אֵינִי אוֹכֵל בְּשַׂר נְבֵלָה. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן יוֹדֵעַ הָיִיתָ, שֶׁאִלּוּ אָכַלְתָּ הָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתָךְ? אִם יְהוּדִי – יְהוּדִי3613, וְאִם גּוֹי – גּוֹי.

אָמַר רַ' מָנָא: אִלְמָלֵי הָיָה רַ' אַבָּא בַּר זְמִינָא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁל חֲכָמִים3614 הָיָה אוֹכֵל (ירוש' שביע' פ"ד, ה"ב).

תקכד אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אִם יֹאמַר לִי אָדָם: תֵּן נַפְשְׁךָ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֲנִי נוֹתֵן, וּבִלְבָד שֶׁיַּהַרְגוּנִי מִיָּד, אֲבָל בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל3615.

וּמֶה הָיוּ עוֹשִׂים בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד? הָיוּ מְבִיאִין כַּדּוּרִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּמְלַבְּנִין3616 אוֹתָן בְּאֵשׁ וְנוֹתְנִין אוֹתָן תַּחַת שְׁחָיֵיהֶם וּמַשִּׂיאִין3617 נַפְשׁוֹתָם מֵהֶם; וּמְבִיאִין קַרְמִיּוֹת שֶׁל קָנִים3618 וְנוֹתְנִין אוֹתָן תַּחַת צִפָּרְנָם וּמַשִּׂיאִין נַפְשׁוֹתָם מֵהֶם. הוּא שֶׁאָמַר דָּוִד: "אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא"3619 – "אַשִּׂיא" כְּתִיב3620, שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שהש"ר ב).

תקכה שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁל רַ' יְהוֹשֻׁעַ שִׁנּוּ עֲטִיפָתָם3621 בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד. פָּגַע בָּהֶם סְרַדְיוֹט3622 אֶחָד מוּמָר, אָמַר לָהֶם: אִם בָּנֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה אַתֶּם – תְּנוּ נַפְשְׁכֶם עָלֶיהָ, וְאִם אֵין אַתֶּם בָּנֶיהָ – לָמָּה אַתֶּם נֶהֱרָגִים עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: בָּנֶיהָ אָנוּ וְעָלֶיהָ אָנוּ נֶהֱרָגִים, אֶלָּא שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדָעַת (ב"ר פב; ילק"ש וישלח לה; שם ישעיה ב).

תקכו רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה הָיָה מְהַלֵּךְ בִּשְׁיָרָה3623, אָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ3624. אָמַר: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה? אִם אֹמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי לְבָרֵךְ – יֹאמְרוּ לִי: בָּרֵךְ כָּאן, שֶׁכָּל־מָקוֹם שֶׁתְּבָרֵךְ – לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַתָּה מְבָרֵךְ; מוּטָב שֶׁאֹמַר לָהֶם: שָׁכַחְתִּי יוֹנָה שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לִי, שֶׁשָּׁכַחְתִּי יוֹנָה שֶׁל זָהָב. הָלַךְ וּבֵרַךְ וּמָצָא יוֹנָה שֶׁל זָהָב.

וְלָמָּה יוֹנָה? שֶׁמְּשׁוּלָה כְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה (בר' נג:; ע"י).

תקכז רַ' נָתָן אוֹמֵר: "לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי"3625 – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל3626 וְנוֹתְנִין נַפְשָׁם עַל הַמִּצְוֹת: מַה־לְּךָ יוֹצֵא לֵהָרֵג? – עַל שֶׁמַּלְתִּי אֶת־בְּנִי. – מַה־לְּךָ יוֹצֵא לִשָּׂרֵף? – עַל שֶׁקָּרִיתִי בַתּוֹרָה. – מַה־לְּךָ יוֹצֵא לִצָּלֵב3627? עַל שֶׁאָכַלְתִּי מַצָּה. – מַה־לְּךָ לוֹקֶה בַּפְּרָגַל3628? – עַל שֶׁנָּטַלְתִּי לוּלָב3629. "וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי"3630 – מַכּוֹת אֵלּוּ גָּרְמוּ לִי לֵאָהֵב לְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. (מכיל' יתרו; ויק"ר לב).

תקכח שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל־מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, כְּגוֹן מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ3631 כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב"3632 – עֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, וְכָל־מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּקְטָטָה3633, כְּגוֹן עֲרָיוֹת שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת־הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"3634 – עַל עִסְקֵי מִשְׁפְּחֹותָיו3635 – עֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בִּקְטָטָה, שֶׁאֵין כְּתֻבָּה שֶׁאֵין בָּהּ קְטָטָה (שבת קל.).

––––––––

תקכט "אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה"3636 – אָמַר רַב: לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת־הַבְּרִיּוֹת. וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ3637 לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף? אוֹ מָה אִכְפַּת לוֹ בֵּין אוֹכֵל טְמֵאוֹת לְאוֹכֵל טְהוֹרוֹת? – הָוֵי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף3638 בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת (ב"ר מד; תנח' שמיני).

תקל "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים"3639 – אָמַר רַ' אֲלֶכְסַנְדְּרֵי: שְׁנֵי חַמָּרִים3640 מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְהָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה. רָבַץ לוֹ חֲמוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם תַּחַת מַשָּׂאוֹ, רָאָה אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְעָבַר. מִשֶּׁעָבַר אָמַר: וְלֹא כָתוּב בַּתּוֹרָה "כִּי־תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ… עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ"3641? מִיָּד חוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ יָד וּמְסַיְּעוֹ3642 לִטְעֹן וְלִפְרֹק. הִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ: עֲזֹב קִמְעָא3643 מִכָּאן, הַעֲלֵה מִכָּאן, פְּרֹק מִכָּאן – נִמְצְאוּ עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וַחֲבֵרוֹ אוֹמֵר: וְלֹא הָיִיתִי סָבוּר3644 שֶׁהוּא שׂוֹנְאִי? רְאֵה הֵיאַךְ רִחַם עָלָי! מִתּוֹךְ כָּךְ נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק3645, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד וְנִתְאַהֲבוּ זֶה לָזֶה. מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם וְיֵעָשׂוּ אֹהֲבִים? עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁמַר זֶה מַה־שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – הָוֵי3646 "אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים". (תנח' משפטים; תנה"ק שם; שו"ט צט).

תקלא אוֹהֵב לִפְרֹק3647 וְשׂוֹנֵא לִטְעֹן – מִצְוָה בְּשׂוֹנֵא3648, כְּדֵי לָכֹף אֶת־יִצְרוֹ (ב"מ לב:).

––––––––

תקלב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ"3649 – דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ דִין הוּא שֶׁיִּכָּתֵבוּ3650, וְאֵלּוּ הֵם: עֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים וְגָּזֵל וּבִרְכַּת־הַשֵּׁם3651: "וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ"3652 – דְּבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם3653, וְאֵלּוּ הֵם: אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וַחֲלִיצַת יְבָמָה וְטָהֳרַת מְצֹרָע וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּפָרָה אֲדֻמָּה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: מַעֲשֵׂה־תֹהוּ הֵם? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "אֲנִי יְיָ"3654 – אֲנִי יְיָ חֲקַקְתִּים, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶם3655 (יומא סז:; ע"י; ילק"ש אחרי).

איור מלווה לסיפור: חוקת המלך וסוד הפרה האדומה
איור מלווה · חוקת המלך וסוד הפרה האדומה

תקלג שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת־רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים3656 נִרְאִים כְּמִין כְּשָׁפִים – מְבִיאִין פָּרָה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ, וְנוֹטְלִין אֶפְרָהּ, וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁתַּיִם שָׁלשׁ טִפִּין, וְאוֹמְרִין לוֹ: "טָהָרְתָּ". אָמַר לוֹ: נִכְנְסָה בְךָ רוּחַ־תְּזָזִית3657 מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ לָאו. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בוֹ רוּחַ תְּזָזִית? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים לוֹ? אָמַר לוֹ: מְבִיאִין עִקָּרִין3658 וּמְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו, וּמַרְבִּיצִין3659 עָלָיו מַיִם – וְהִיא בוֹרָחַת. אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה־שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ; כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ רוּחַ טֻמְאָה הִיא, מַזִּין עָלָיו מֵי־נִדָּה3660 וְהִיא בוֹרָחַת. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לָזֶה דָחִיתָ בְקַשׁ3661, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא, וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים, אֶלָּא גְזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הִיא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי – "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"3662.

וּמִפְּנֵי מָה כָּל־הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל צִבּוּר זְכָרִים וְהִיא נְקֵבָה? אָמַר רַ' אַיְבוּ: מָשָׁל לְבֶן־שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פְּלָטוֹרִין3663 שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנַּח3664 אֶת־הַצּוֹאָה; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (תנה"ק חקת; פסיק"ר י"ד; במ"ר יט).

תקלד אָמַר רַ' יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְגַּלּוּ טַעֲמֵי תוֹרָה? שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי מִקְרָאוֹת נִתְגַּלָּה טַעְמָם וְנִכְשַׁל בָּהֶם גְּדוֹל הָעוֹלָם3665. נֶאֱמַר: "וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ"3666. אָמַר שְׁלֹמֹה: אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר. וְנֶאֱמַר: "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת־לְבָבוֹ"3667 – וְנֶאֱמַר: "רַק לֹא־יַרְבֶּה־לוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה"3668 – וְאָמַר שְׁלֹמֹה: אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָשִׁיב, וְנֶאֱמַר: "וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם וגו' "3669 (סנה' כא; ילק"ש שופטים).

––––––––

תקלה אָמַר אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בָּא וְיָשַׁב כְּנֶגְדִּי אָדָם אֶחָד שֶׁיֵּשׁ־בּוֹ מִקְרָא וְאֵין בּוֹ מִשְׁנָה. אָמַר לִי: רַבִּי, אֵין דַּם אָדָם אָסוּר מִן הַתּוֹרָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ? אָמַר לִי: רַבִּי, הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְכָל־דָּם לֹא תֹּאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה"3670 – הָא אֵין כָּאן דַּם אָדָם. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, וַהֲלֹא הַדְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה בְּהֵמָה, חַיָּה וְעוֹף, שֶׁדַּרְכָּם לַאֲכִילָה3671, דָּמָם אָסוּר עָלֵינוּ; אָדָם, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לַאֲכִילָה, לֹא־כָל־שֶׁכֵּן שֶׁדָּמוֹ אָסוּר עָלֵינוּ! וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם3672, כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ"3673 (תדב"א טז).

תקלו אָמְרָה לוֹ יַלְתָּא3674 לְרַב נַחֲמָן: הוֹאִיל וְכָל־מַה־שֶּׁאָסְרָה לָנוּ תוֹרָה הִתִּירָה לָנוּ כְמוֹתוֹ: אָסְרָה לָנוּ דָּם – הִתִּירָה כָבֵד3675, חֵלֶב בְּהֵמָה – חֵלֶב חַיָּה, חֲזִיר – מֹחוֹ שֶׁל שִׁבּוּטָא3676, גּוֹרִית3677 – לָשׁוֹן שֶׁל דָּג, אֵשֶׁת אִישׁ – גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ, אֵשֶׁת אָח – יְבָמָהּ – רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל בָּשָׂר בֶּחָלָב. אָמַר רַב נַחֲמָן לַטַּבָּחִים: צְלוּ לָהּ כָּחָל3678 (חול' קט:).

––––––––

תקלז מַרְגְּלָא בְּפִיו שֶׁל רָבָא: כָּל־הָעוֹשֶׂה [מִצְוָה] שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – נוֹחַ לֹא שֶׁלֹּא נִבְרָא (בר' יז.).

תקלח אָמַר רַבָּה בַּר־בַּר חָנָה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"3679? מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת־פִּסְחֵיהֶם; אֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַסָּה3680; זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם מִצְוָה – "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם", וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשֵׁם אֲכִילָה גַסָּה – "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". (נז' כג.).

תקלט אָמַר רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ3681 מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן (שם:)

תקמ מִצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה (ר"ה כח:).

תקמא אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם. (בר' ה:).

תקמב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבָּא בָּעֵי3682, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב"3683. (סנה' קו:).

תקמג מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד, שֶׁשָּׁכַח עֹמֶר בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אָמַר לִבְנוֹ: צֵא וְהַקְרֵב עָלַי פַּר לְעוֹלָה וּפַר לְזִבְחֵי שְׁלָמִים. אָמַר לוֹ: אָבִי, מָה רָאִיתָ לִשְׂמֹחַ בְּמִצְוָה זוֹ יוֹתֵר מִכָּל־מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? אָמַר לוֹ: כָּל־מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נָתַן לָנוּ הַמָּקוֹם לְדַעְתֵּנוּ, וְזוֹ שֶׁלֹּא לְדַעְתֵּנוּ; שֶׁאִלּוּ עָשִׂינוּ בְרָצוֹן3684 לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לֹא בָאָה3685 מִצְוָה זוֹ לְיָדֵינוּ, אֶלָּא הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְּשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה"3686 (תוספ' פאה ג).

תקמד "כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"3687 – אָמַר רַ' יִצְחָק: אֵימָתַי קָרוֹב אֵלֶיךָ? בִּזְמַן שֶׁבְּפִיךָ3688 וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. (עיר' נד.).

תקמה אָמַר רַ' יִצְחָק: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁכְּשֶׁיְהֵא אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ, שֶׁאִלּוּ הָיָה רְאוּבֵן יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו3689 "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם"3690 – הָיָה טוֹעֲנוֹ3691 וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו; וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְתִּיב עָלָיו "וַיִּצְבָּט־לָהּ קָלִי"3692 – עֲגָלִים פְּטוּמִים3693 הָיָה מַאֲכִילָהּ3694 (ויק"ר לד).

תקמו "אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז"3695 – אָמַר רַ' לֵוִי: הָאֱגוֹז הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה מִינִים: אֱגוֹזֵי־פֶרֶךְ3696 וּבֵינוֹנִים וְקִטְרוֹנִים3697. שֶׁל פֶּרֶךְ – שֶׁנִּפְרָךְ3698 מֵעַצְמוֹ, הַבֵּינוֹנִי – אַתָּה מַקִּישׁ3699 עָלָיו וְהוּא נִשְׁבָּר, וְהַקִּטְרוֹנִי – אַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו בְּאֶבֶן לְשָׁבְרוֹ וְאֵין תּוֹעֶלֶת בּוֹ. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ בָּהֶם עוֹשִׂים מִצְוָה מֵעַצְמָם, וְיֵשׁ בָּהֶם שֶׁאַתָּה תוֹבְעָם לְמִצְוָה וּמִיָּד הֵם נוֹתְנִים, וְיֵשׁ בָּהֶם שֶׁאֲפִלּוּ אַתָּה מַקִּישׁ עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים – אֵין מוֹעִיל הֵימֶנּוּ כְלוּם (פסיק"ר י"א; ילק"ש; שהש"ר ו).

תקמז שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה (סוטה לא.).

––––––––

תקמח חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ3700 (פס' ס:).

תקמט "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמַּצוֹת"3701 – רַ' יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תִּקְרָא כֵן, אֶלָּא "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַמִּצְוֹת" – כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין3702 אֶת־הַמַּצָּה כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת־הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה מִצְוָה לְיָדְךָ עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (מכיל' בא).

תקנ אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־קָרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה (נז' כג:).

תקנא זְרִיזִים מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת (פס' ד.).

תקנב יְהוּדָה בֶּן־תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (אב' ה).

תקנג אָמַר רַ' חַמָּא בַּר חֲנִינָא: כָּל־הָעוֹשֶׂה דָּבָר וְלֹא גְמָרוֹ וּבָא אַחֵר וּגְמָרוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב עַל שֶׁגְּמָרוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי [אוֹמֵר]: כָּל־מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וְאֵינוֹ גוֹמְרָהּ וְאַחֵר בָּא וְגוֹמְרָהּ, הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל שֵׁנִי. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם"3703, וַהֲלֹא משֶׁה הֶעֱלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת־עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ"3704? אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ וְאֵלּוּ נִטַפְּלוּ בָהֶם3705, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת עַל שְׁמָם (סוטה יג:; ב"ר פה).

תקנד הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה אוֹמְרִים לוֹ: מְרֹק3706 (ירוש' ר"ה פ"א, ה"ח).

תקנה רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיָה אוֹמֵר: הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה (סוכה כו.).

תקנו שָׁנִינוּ, "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"3707 – הִתְנָאֵה לְפָנָיו3708 בְּמִצְוֹת: עֲשֵׂה לְפָנָיו סֻכָּה נָאָה וְלוּלָב נָאֶה, וְשׁוֹפָר נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר־תּוֹרָה נָאֶה וּכְתֹב בּוֹ לִשְׁמוֹ בִּדְיוֹ נָאָה, בְּקֻלְמוֹס3709 נָאֶה, בְּלִבְלָר3710 אָמָּן, וְכָרְכוֹ בְּשֵׁירָאִים3711 נָאִים (שבת קלג:).

תקנז אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזָהָב. וְלָמָּה נִבְרָא? בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

אָמַר רַ' חֲנִינָא: לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרָזִים, וְלָמָּה נִבְרָאוּ? בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ (שמ"ר לה; שו"ט קד).

תקנח אָמַר רַ' זֵירָא: הִדּוּר מִצְוָה3712 עַד שְׁלִישׁ בְּמִצְוָה (ב"ק ט:).

איור מלווה לסיפור: מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע ור' אלעזר בן־עזריה ור' עקיבא שהיו באים בספינה,
איור מלווה · מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע ור' אלעזר בן־עזריה ור' עקיבא שהיו באים בספינה,

תקנט מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה3713, וְלֹא הָיָה לוּלָב אֶלָּא לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּלְבָד, שֶׁלְּקָחוֹ3714 בְּאֶלֶף זוּז; נְטָלוֹ3715 רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיָצָא בוֹ3716 וּנְתָנוֹ לְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה בְּמַתָּנָה3717, נְטָלוֹ רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה וְיָצָא בוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה לְרַ' עֲקִיבָא, נְטָלוֹ רַ' עֲקִיבָא וְיָצָא בוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

– לָמָּה לוֹ לוֹמַר: "שֶׁלְּקָחוֹ בְּאֶלֶף זוּז"?

– לְהוֹדִיעֲךָ, כַּמָּה מִצְוֹת חֲבִיבוֹת עֲלֵיהֶם (סכה מא:).

תקס הֲדַר מִצְוָה – צְנִיעוּת (דא"ז ה).

––––––––

תקסא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה: לֹא יֹאמַר אָדָם: אִי־אֶפְשִׁי3718 לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר, אִי־אֶפְשִׁי לִלְבּשׁ כִּלְאָיִם; אֶלָּא אֶפְשִׁי, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלָי (תו"כ קדושים).

תקסב אָמַר רַ' חֲנִינָא: גָּדוֹל מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה (קיד' לא.).

תקסג שָׁנָה חִזְקִיָּה: כָּל־מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַדָּבָר וְעוֹשֵׂהוּ נִקְרָא הֶדְיוֹט (ירוש' בר' פ"ב, ה"ט; שם שבת פ"א, ה"ב).

תקסד הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהֹג כְּחֻמְרֵי בֵית־שַׁמַּאי וּכְחֻמְרֵי בֵית־הִלֵּל, עַל זֶה נֶאֱמַר: "וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ"3719, וְהַתּוֹפֵס כְּקֻלֵּי בֵית־שַׁמַּאי וּכְקֻלֵּי בֵית־הִלֵּל – הֲרֵי זֶה רָשָׁע; אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵּית־שַׁמַּאי, כְּקֻלֵּיהֶם וּכְחֻמְרֵיהֶם, אוֹ כְדִבְרֵי בֵית־הִלֵּל, כְּקֻלֵּיהֶם וּכְחֻמְרֵיהֶם (תוספ' יבמ' א).

––––––––

תקסה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"3720 – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשָׂה חָפְשִׁי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת (שבת ל.).

תקסו אָמַר רַב יוֹסֵף: מִצְוֹת בְּטֵלוֹת לְעָתִיד לָבוֹא (נדה סא:).

תקסז דָּרַשׁ רַ' שִׂמְלַאי: שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה מִצְוֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמשֶׁה: שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֲבָרָיו שֶׁל אָדָם.

בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת־עֶשְׂרֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ… הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וגו' "3721; "הוֹלֵךְ תָּמִים" – זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"3722; "וּפֹעֵל צֶדֶק" – כְּגוֹן אַבָּא חִלְקִיָּה3723; "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" – כְּגוֹן רַב סָפְרָא3724; "לֹא־רָגַל עַל־לְשֹׁנוֹ"3725 – זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ3726. שֶׁנֶּאֱמַר: "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ"3727; "לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה"3728 – שֶׁלֹּא יֵרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ3729; "וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל־קְרֹבוֹ"3730 – זֶה הַמְקָרֵב אֶת־קְרוֹבָיו; "נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס"3731 – זֶה חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁגֵּרַר עַצְמוֹת אָבִיו3732 בְּמִטָּה שֶׁל חֲבָלִים; "וְאֶת־יִרְאֵי יְיָ יְכַבֵּד"3733 – זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד־חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְּאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְׁקוֹ וְקוֹרֵא לוֹ: "אָבִי אָבִי, רַבִּי רַבִּי, מָרִי מָרִי"; "נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר"3734 – כְּרַ' יוֹחָנָן, שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֱהֵא בְתַעֲנִית עַד שֶׁאָבוֹא לְבֵיתִי; "כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בַּנֶּשֶׁךְ"3735 – אֲפִלּוּ רִבִּית נָכְרִים3736; "וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח"3737 – כְּגוֹן רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי3738, וְנֶאֱמַר: "עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם"3739.

וּכְשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לַמִּקְרָא הַזֶּה הָיָה בוֹכֶה, אָמַר: מִי שֶׁעוֹשֶׂה כֻלָּם הוּא שֶׁלֹּא יִמּוֹט, אֲבָל עָשָׂה אֶחָד מֵהֶם יִמּוֹט? אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, "אַל־תִּטַּמְּאוּ בְּכָל־אֵלֶּה"3740 – בְּכֻלָּם הֵן, בְּאֶחָד מֵהֶם לֹא? אֶלָּא לָאו, "בְּכָל־אֵלֶּה" – בְּאַחַת מִכָּל־אֵלֶּה? אַף כָּאן "עֹשֵׂה־אֵלֶּה" – אַחַת מִכָּל־אֵלֶּה.

בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת וגו' "3741, "הֹלֵךְ צְדָקוֹת" – זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה… לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"3742; "וְדֹבֵר מֵישָׁרִים" – זֶה שֶׁאֵינוֹ מַקְנִיט פְּנֵי חֲבֵרוֹ בְּרַבִּים; "מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת" – כְּגוֹן רַ' יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אֱלִישָׁע3743; "נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד"3744 – כְּגוֹן רַ' יִשְׁמָעֵאל בְּרַ' יוֹסֵי; "אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים"3745 – כְּגוֹן רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן3746, שֶׁלֹּא שָׁמַע בִּגְנוּתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם וְשָׁתָק; "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" – כְּאוֹתָהּ שֶׁאָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא, שֶׁאָמַר רַ' חִיְּא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה3747, וְנֶאֱמַר: "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים"3748.

בָּא מִיכָה וְהֶעֱמִידָן עַל שָׁלשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־יְיָ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ"3749. "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" – זֶה הַדִּין; "וְאַהֲבַת חֶסֶד" – זוֹ גְמִילוּת־חֲסָדִים; "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת" – זוֹ הַכְנָסַת כַּלָּה3750 וְהוֹצָאַת הַמֵּת. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: וּמַה דְּבָרִים, שֶׁאֵין דַּרְכָּם לַעֲשׂוֹתָם בְּצִנְעָא, אָמְרָה תוֹרָה "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת", דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּם לַעֲשׂוֹתָם בְּצִנְעָא – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

חָזַר יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וְעָשׂוּ צְדָקָה וגו' "3751.

בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"3752 (מכות כג, כד; סנה' פא.).